הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק כט | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 18.11.2021, שעה: 09:48
לע"נ
יחיא זכריא בן עוואד ז"ל
ורומיה בת סאלם ז"ל
הכרת הטוב וכפיות טובה חלק כט'
הכרת הטוב למארח: מי שנהנה מחבירו צריך להנות אותו, מי שנהנה משל אחרים ישתדל שיֵהַנה גם הוא אותם, כמו שמצינו ביעקב אבינו שנהנה משל יוסף ונתן לו משלו ממון וברכות; "אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה כִּרְאוּבֵן וְשִׁמְעוֹן יִהְיוּ לִי" (בראשית מח ה) נתן לו נחלה: "שְׁכֶם אַחַד עַל אַחֶיךָ" (בראשית מח כב) בירך אותו בברכות! כמסקנת הגמרא (בבבא בתרא קכג' עמ' א') וכמו פירוש רשב"ם (שם). ואמרינן בנדרים (כד' עמ' א'): "לא כלבא אנא דמיתהנינא מינך ולא מיתהנית מינאי"
יש שמה בגמ': שאדם נודר: 'שהוא רוצה לתת לבן של מי שנתן לו טובה; כור חטים ושתי חביות יין!' והוא נותן לו והשני לא רוצה לקבל, אבל הוא אמר: 'קונם' אמר נדר; יש אומרים: שזה נדרי זירוזין וזה קל יותר, ויש אומרים שזה נדר ממש! בקיצור; מה הטענה של זה שעשה את הנדר? אומר: אני נהניתי ממך! מה אתה חושב שאני כלב שאני נהנה ולא מהנה?! אני רוצה לֵהַנות להחזיר! אז רואים: שמי שלא נותן בחזרה - הוא כלב! אומר לו: לא כלבא אנא דמיתהנינא מינך שאני נהנה ממך ולא מיתהנית מינאי ולא תהנה ממני, הכלב לוקח 'הב-הב הב-הב' והוא לא מחזיר...
ואפשר שמשום כך מברכין לבעל הבית 'ברכת האורח' כשנמצא בביתו של אדם צריך לברך את המארח כדי שיהנה גם בזה. תקשיבו טוב! ומאותו טעם נראה שמתירין לאבל להכנס לשמחת מרעות לאלתר כמסקנת הגמ' (במועד קטן כב') 'סעודת מרעות' זה שעושים סעודות אחד לשני, זה לא כל כך שמחה כמו 'סעודת מצוה' מתירין לאבל להכנס, לא צריך אחרי שלושים יום אפילו שהוא אַבֵל על אביו ועל אמו עוד לפני שלושים יום אם יש סעודת מרעות אז מתירין לו להכנס לאלתר! למה? כיון שיש חיוב לשלם למרעיו סעודות שנעשו לו, ונראה שזה גם כן בכלל תשלומי טובה.
וכן נראה מאלישע (במלכים) שהחיה את בן השונמית בגלל שהיא היתה נותנת לו לשהות אצלם בבית כל פעם שהוא היה עובר שם, והוא הדין: כשנהנה מבעל הבית ומזמינו הבעל הבית לאכול אצלו ומתייקר הבעל הבית על ידו - זה כבוד גדול בשבילו לארח אותך אז יוכל לאכול אצלו גם בזה נקרא שהוא 'משלם טובה' בגלל שבזה הוא מהנה לבעל הבית ואין בזה משום: "וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" (משלי טו כז) שאדם יגיד: 'לא-לא! תודה לא-לא...!' וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה אומר: אין בזה וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה כי צריך להשלים לאדם טובה והוא מתייקר בזה יש לו כבוד שאתה בא ואוכל אצלו - כמובן שהכל כשר! אז אתה צריך ללכת ולהחזיר לו טובה בזה. - זה מופיע בספר 'אורח מישרים' (פרק יח' בביאור ה').
בספר 'שלום רב' מביא: כתב ב'בן יהוידע' (בקידושין ע'): "נראה לי דהאי כללא דשמואל, יש כלל של שמואל: "שאין שואלין בשלום אשה" ליתא, הדין הזה הכלל הזה אינו אלא באיש נכרי שאינו מכירה ואין לו התקרבות עמה בלאו הכי. זאת אומרת אחד שלא מכיר את האשה לא שואל בשלום אשה, מה פתאום אתה שואל בשלום אשה?! ולכן אסור לשאול בשלומה כי נראה מזה השלום שהוא בא לעשות קרוב דעת עמה ולהיות אהבה וחיבה בינו לבינה בשלום הזה וזה דומה לעגבות. אבל אדם שהוא קרוב שלה, או אפילו זר ממנה אך נתארח בביתה כמה פעמים ונהנה ממנה אם ידרוש בשלומה".
אומר ה'בן איש חי': "דאינו נראה דכוונתו לעשות קרוב דעת עמה ולעורר בינו לבינה אהבה וחבה כי באמת הוא חיוב לשאול בשלומה משורת דרך ארץ ונימוס העולם כיון שנתארח בביתה וקיבל הנאה וטובה הימנה איך יהיה כפוי טובה?! לבלתי ידרוש בשלומה בפוגעו בה, כשהוא פגש אותה באיזו שהיא הזדמנות, והכי הוי - וכך היה אצל אלישע שקיבל הנאה וכבוד מן השונמית שנתארח בביתם בכל כבוד שבעולם! ועשו לו עליה שלחן ומנורה אכן שלום זה הוא בתורת חיוב ואינו עושה יתרון אהבה", עד כאן דברי ה'בן יהוידע'.
ולכאורה: המקור לזה בגמ' (בבא מציעא פז') הגמ' אומרת: "לִמְדַה תורה דרך ארץ שישאל אדם באכסניא שלו" ומוכח: שדרך ארץ הוא לשאול בשלום המארחת שלו. אלא דלכאורה אדרבה! משם משמע להפך, שהרי פירש רש"י: "באכסניא - אשת אושפיזו על ידי בעלה" איך שואל בשלום האשה? דרך בעלה לא ישירות איתה, לא שישאל לה לשלום: 'מה שלומך' אלא לבעלה ישאל: 'מה שלום הגברת?' וגם במסקנת הגמ' (בקידושין ע' עמ' ב'): "דאין שאלת אישה בשלום כלל!" פירושו התוספות (שם): דלשלוח לה שלום אסור, אבל לשאול את בעלה בשלום אשתו מותר.
ומוכח: שדוקא על ידי בעלה מותר משום הכרת הטוב, מה שאין כן לשאול אותה בעצמה בשלומה אסור אפילו שהיא אושפיזא שלו, אפילו שהיא המארחת שלו שארחה אותו שהכניסה אותו לביתה. ואולי דשאני הכא דמיירי שהיא רק אשת אושפיזו ומדין הכרת הטוב אליו יכול לשאול רק אותו: 'איך שלומה?' מה שאין כן במקום שהיא בעצמה מארחת בזה כתב ה'בן איש חי': שמותר גם לשאול אותה, ויש לעיין בענין. אולם גם זה יש לנהוג בזהירות ולא להרבות בשיחה יתירה חס ושלום!
וכך כתב ב'אום אני חומה': "שבוודאי יש להזהר ולשמור היטב גדרי הצניעות בדיבור עם אשת בעל הבית ומשפחתו, ולא להתבייש ולהתחשב בהכרת הטוב שמארחים אותו, וגם לפי הסברא שאמרנו למעלה: דאסור אמירת שלום לאשה שהרי זה דרך חיבה, מכל מקום כיון שיודעת שעושה כן לשם הכרת הטוב שאכל אצלם אפשר שכשעושה כן בצניעות אין זה גורם לחיבה. ועוד יש לעיין: דכיון שכך כתב הבן יהוידע בפירוש על השס ולא להלכה בספרו ה'בן איש חי' ועוד שגם הוא דחאו לבסוף כמו שציין הגר"י ליברמן בספר 'שלום רב'.
לכן אולי עדיף דבשביל הכרת הטוב ישאל רק: 'האם הכל בסדר?' לא בשאלת שלום, 'האם אתם מסתדרים? מה שלום הילדים?' ולא יזכיר דוקא את השאלה בשלומה ששואל כאילו לשלומה 'מה שלומך?' וכל שכן בזמנינו שלא מקפידים בדוקא על שאלת שלום הלכך גם היא לא תקפיד ויחשב בזה שפיר הכרת הטוב במה שמתעניין: 'אם הכל בסדר?' וכדו' ושוב שאלתי לג"ר חיים קניבסקי שליט"א והשיב לי: 'שמסתבר להיתר'. וכן השיבו כמה מפוסקי זמנינו שליט"א (ועוד נשמע את דעתם לכאן ולכאן בהמשך הספר).
להכיר טובה למארח: הגמ' (בברכות נח') אומרת: "אורח טוב אומר: 'כמה טרחות טרח בעל הבית בשבילי!' אבל אורח רע אומר: 'מה טורח טרח בעל הבית בשבילי?! כל הטורח היה בשביל אשתו ובניו!' המהרש"א אומר: "שיזכור אורח וישגיא פעולו של בעל הבית שהכל עשה בשבילו, ושיזכור חסד אלוקים שהגדיל חסדו ופעל איתו שהזמין לו אנשים להכין לו את כל צרכו! אבל אורח רע הוא כפוי טובה בכל זה.
והגאון (בביאורי אגדות מבאר על הפסוק במשלי טז כח): "וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף" נִרְגָּן זה מי שלא מחזיק טובה לאדם אפילו מי שעושה עמו טובה, והוא מקטין אותו בעיניו ואומר: 'מה עשה לי?!' ועל ידי כך הוא מפריד ממנו את אלופו של עולם, נִרְגָּן זה כמו קוּטר מקטר: 'מה, מה הוא עשה לי?!' וְנִרְגָּן מַפְרִיד אַלּוּף אלופו של עולם! וזה גורם שבסוף מתרעם אפילו על הקב"ה! וכל הטובות שעשה לו הקב"ה קטן בעיניו. אבל אורח טוב, כל טובה קטנה הוא מגדיל מאוד! זה מביא המהרש"א וגם הגר"א מביא שם.
על פי 'משך חכמה': אדם העושה טובה לחבירו צריך להחזיק לו טובה ולהללו, וכן תקנו ברכה לבעל הבית, וכן משמע שאלישע הכיר טובה לשונמית ואמר לה: "הִנֵּה חָרַדְתְּ אֵלֵינוּ אֶת כָּל הַחֲרָדָה הַזֹּאת" (מלכים-ב ד יג) כל כך היתה דואגת! כשמתארח אצל אחד משום הכרת הטוב ישתדל להנותו במה שיוכל, גמ' (ביומא יב'): כשבני ישראל היו עולין לרגל והיו צריכין ללון שם לילה אחד, מכיון שבעלי הבתים היו מהנים אותם ללא תשלום כי 'אין משכירין בתים בירושלים' וכן המיטות היו בחינם! לכן את עורות הקדשים נתנו למארחים. היו עושים שחיטות ממה שמקריבין; שלמים קרבנות תודה ועוד.
"אמר אביי: "שמע מינה אורח ארעא למישבק איניש גולפא ומשכא לאושפיזיה!" אביי אומר: שדרך ארץ זה להשאיר קנקן של חרס או עור הבהמה שהוא שוחט ואוכל בבית מארחו משאירים את זה למארח, הכרת הטוב על מה שאירח אותו נתן לו מיטה בחינם!! ועוד, רש"י (בפרשת חוקת כ יז-יט) מביא מהמדרש רבה המבאר את מה שאמר משה לאדום: "נַעְבְּרָה נָּא בְאַרְצֶךָ ... וְלֹא נִשְׁתֶּה מֵי בְאֵר ... וְאִם מֵימֶיךָ נִשְׁתֶּה ... וְנָתַתִּי מִכְרָם" אני אשלם לך! וכך אמר משה: "אע"פ שיש בידינו מַן לאכול ובאר לשתות לא נשתה ממנו אלא נקנה מכם אוכל ומים להנאתכם! אנחנו לא צריכים, אבל בגלל שאתם נותנים לנו לעבור, אז נפצה אותכם נקנה משהו העיקר משהו בשביל שנוכל לשלם לכם ונהנה אתכם.
"מכאן לאכסנאי שאף על פי שיש בידו לאכול, יקנה מן החנווני כדי להנות את אושפיזו". אם מישהו מארח אותך אז תשתדל לקנות משהו בשביל להנות אותו, אתה יושב במסעדה נגיד ואתה זה... אז תזמין איזה משהו ככה בשביל שבכל אופן אתה יושב כאן. מכאן יש ללמוד: הנהגה הישרה לכל אכסנאי; שאפילו שיש בידו אוכל, מכל מקום יקנה אוכל ממארחו כדי להנותו - וזה בקונטרס 'הכרת הטוב' מובא שם. א"כ אנחנו רואים: כמה צריך להשתדל להכיר טובה, ואפילו אם אתה לא נצרך ויש לך אוכל משלך תשתדל להנות את הבן אדם כיון שהוא נותן לך בכל אופן,
אז רואים: הכרת הטוב מכל כיון, כמה צריך שהאדם יעבוד להכיר טובה ולהחזיר טובה ולהחזיק טובה - עד בלי די! וזה המידה המשובחת ביותר, אמרנו: הפנינה שבכתר!
לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787
וכן ניתן לקבלם במייל main@shofar.tv.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).