הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק כג | הרב אמנון יצחק

לע"נ

יחיא זכריא בן עוואד ז"ל

ורומיה בת סאלם ז"ל

נציבי יום: 

בִּיסְט בֶּן פַלְגֹּשׁ - יזכה בס"ד לאריכות ימים ושנים בבריאות איתנה שהמחלה תסתלק ממנו לבילי הדבילי יש"ו, ולא תחזור יותר אף פעם - בזכות 10 נציבי יום אמן ואמן.

נציב יום: הכרת הטוב לרב דב ברקוביץ זצ"ל על כל הזמן הטירחה והסבלנות שהגיע לבית מדרש קפ"ז והאיר עינינו במזימותיהם של הסדר העולמי החדש והבבונים החופשיים יהי רצון שאחרי הנציב הזה נתבשר כולנו שבילי הדבילי וכל הרשעים ששותפים לדילול האוכלוסיה ימחו הם שמם וזרעם לנצח אמן כן יהי רצון!

נהוראי בן שלום ויעל לסרי - הקב"ה ישמור עליו ויסיר ממנו כל המקטרגים ובס"ד יזכה לאריכות ימים ושנים ויהיה תלמיד חכם וירא שמים אמיתי ויעשה נחת רוח להוריו ולא ידאיגם כלל ויהיה תלמיד מצטיין בתלמוד תורה ומתוקן במידות אמן כן יהי רצון! 

'הכרת הטוב וכפיות טובה' חלק כג'

צריך אדם להשלים את עצמו בכל המידות לא רק במידת הכרת הטוב: ממידה אחת של אדם אין ראיה על המידה השניה; כלב מכיר טובה אבל הוא גם עז פנים, כמו כן האדם יתכן שיש לו מעלת הכרת הטוב ובכל זאת הוא רע, וכן להפך, ואין ראיה ממידה אחת לשניה – זה מופיע ב'לאנוש בינה'. 

ר' אברהם גרודז'ינסקי ב'כנסת ישראל' ב'ספר הזיכרון' (עמ' תתקכד') אומר: "לימד אותנו אדמו"ר הסבא מסלבודקא: ששנים הנפגשים בשוק צריך כל אחד לבקש: 'מחילה!' מחבירו כי שמא לא הכיר לו טובה כראוי לו – אתה נפגש עם מישהו, אתה אומר לו: 'מחילה!' אומר לך: 'על מה?' – 'אולי לא הכרתי לך טובה מספיק על מה שהיה בינינו מה שעשית עבורי מה שדאגת לי מה שזה...' שמעת דבר כזה פעם? 

הנה עכשיו שמעת! בספר 'בית קלם' כתוב: שהסבא מקלם אמר: "פעם חשבתי; 'למה איני מכיר טובה למי שמטיב לאחר? זאת אומרת כולם צריכים להכיר טובה לאילן - בגלל שהוא עוזר לנו בשיפוצים אז כולם צריכים לגשת אליך ולהגיד לך 'תודה!' כי בכל אופן הם נהנים! בודאי למה זה קורה שאדם לא מכיר טובה למי שעשה טובה לחבירו? כי אדם אוהב את עצמו! הוא מרגיש את טובתו והוא לא מרגיש את טובת זולתו – 'מה הוא עשה לי!? אם זה בשבילי ואני אוהב את עצמי אז אני יכול להודות אבל מה הוא עשה לי? הוא עשה לו, אני צריך להודות לו על מה שהוא עשה לו?!' וזה מוסר נפלא! כמה אדם רחוק מאהבת זולתו". 

זאת אומרת אדם לא אוהב את זולתו, אם הוא היה אוהב את זולתו הוא היה שמח שמישהו שהטיב לו, ובגלל שהוא שמח שהוא הטיב לו אז הוא היה אומר לו: 'תודה' לדוגמא; אם יש לך ילדים ומישהו נתן להם פרס אתה לא תגיד לו: 'תודה!' ?! אבל אתה לא קיבלת הבן שלך קיבל - 'כן, אבל אני אוהב את הבן שלי לכן אני מודה לו' – 'אה! אז למה אתה לא מודה לזה שהטיב להוא?' – 'כי מה לי ולהוא?! אני לא אוהב אותו!' אז רואים: כמה אדם חסר באהבת רעו, "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" כתוב (ויקרא י טיח) אז אתה צריך לשמוח גם שהשני קיבל טובה. ואיך הוא מסיים את הדברים? הוא אומר: 'ה' ירחם!' 

אז נחזור על דבריו: "פעם חשבתי; 'למה איני מכיר טובה למי שמטיב לאחר?' גילוי לב! 'בודאי כי מפני אהבת אדם את עצמו מרגיש את טובתו ולא את טובתו זולתו, ומוסר נפלא מזה! כמה רחוק האדם מאהבת זולתו – ה' ירחם!" כך אומר הסבא מקלם. 

ועכשיו תראו יסוד לדברים שהוא אומר בספר 'מציון מכלל יופי' כתוב בפסוק: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַה'" (בראשית כד נב) ורש"י אומר: "מכאן שמודים על בשורה טובה!" מה היתה הבשורה? פסוק לפני כתוב: "הִנֵּה רִבְקָה לְפָנֶיךָ קַח וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" אז מה מבשרים לו? שהשידוך צלח! והשליחות שלך הצליחה!! אנחנו מסכימים: קח את רבקה והיא תהיה אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ. אז מה כתוב מיד אחרי זה? וַיְהִי כַּאֲשֶׁר שָׁמַע עֶבֶד אַבְרָהָם אֶת דִּבְרֵיהֶם וַיִּשְׁתַּחוּ אַרְצָה לַה', ועל זה אומר רש"י: "מכאן שמודים על בשורה טובה" 

אז ההשתחויה זה הודיה שהוא הודה על הבשורה הטובה, וכי חשבנו אחרת?! אם מבשרים לך שהצליחה המשימה ונותנים לך ומשחררים אותך עם מה שרצית למה שהוא לא יגיד 'תודה!' ? מה אומר רש"י? 'מכאן שמודים על בשורה טובה!' ויש פה קושיא נפלאה: מה הקושיא? המפרשים שואלים: לכאורה היה יכול רש"י כבר לכתוב למעלה (בפרק כד' בפסוקים כה-כו) מה היה שם? "וַתֹּאמֶר אֵלָיו גַּם תֶּבֶן גַּם מִסְפּוֹא רַב עִמָּנוּ גַּם מָקוֹם לָלוּן" מה כתוב? "וַיִּקֹּד הָאִישׁ וַיִּשְׁתַּחוּ לה'" היה צריך רש"י כבר קודם להגיד: 'מכאן שמודים על הטובה' זה בדיוק אותו דבר; וַיִּשְׁתַּחוּ לה' כמו קודם שנאמר אח"כ אז למה לא הקדים רש"י להגיד את זה פה? 

(בחור עונה תשובה – והרב משיב: 'יפה מאוד! יפה מאוד!') מיישב זאת הרב אביגדור נבנצאל: כאן כששמע את אליעזר עבד אברהם את דבריהם שהִנֵּה רִבְקָה וָלֵךְ וּתְהִי אִשָּׁה לְבֶן אֲדֹנֶיךָ - בשורה טובה היא עד למאוד! אבל הבשורה היא לא לאליעזר, הבשורה היא לאברהם: שיש שידוך ליצחק ואדרבה! אליעזר היה צריך להעצב בבשורה הזו כי היתה לו בית והיה רוצה להשיא אותה ליצחק, ואם היה נכשל השידוך יכול להיות שבסוף היה לו שידוך עם יצחק! כמו שכתב רש"י (בלט') ואך בשורה טובה היא לאברהם ולא לאליעזר. 

אבל למעלה כשאמרה לו רבקה דמקום ללון יש לו ותבן ומספוא - זה היה בשורה טובה לעצמו, אז זה פשיטא שמודים על הטובה! פשיטא, לא צריך לכתוב את זה, כי אין לאדם להיות כופר בטובתו של מקום, ולכן רש"י לאו הביא את דברי המדרש שמודים על הבשורה הטובה כשהוא קיבל את הטובה כי זה פשוט, אבל אליעזר לימד על דבר חדש: שמודים לא רק על בשורה טובה שהיא לו, אלא גם על בשורה טובה שהיא לאחר! והוא צריך לשמוח בליבו, אפילו אם הבשורה היא לא טובה בשבילו, כי הוא היה רוצה ומעדיף שהבת שלו תנשא ליצחק! 

אז מה החידוש? רש"י מחדש לנו: שמודים על הטובה גם כשהאחר קיבל טובה, לכן הוא לא אמר מכאן שמודים על הטובה בדבר שהוא פשוט, שאדם שקיבל טובה ובישרו לו שיש מקום ללון וגם מספוא לגמלים שמה לא צריך לכתוב: 'מכאן שצריך להודות על הטובה' - זה פשוט! איפה החידוש? כשהטובה היא לאחר! שמה הוא כותב: 'מכאן שמודים על בשורה טובה!' 

אז מה שאמר הסבא מקלם את היסוד קודם: "פעם חשבתי: 'למה איני מכיר טובה למי שמטיב לאחר? דודאי בגלל שיש אהבת עצמו ומרגיש את טובתו ולא את טובת האחר, ויוצא מזה מוסר נפלא! כמה אדם רחוק מאהבת זולתו – ה' ירחם!" אז אם כן הנה למדנו יסוד חשוב: שאנחנו צריכים להודות על טובות גם שנעשות לאחרים; לאה דרעי קיבלה הרבה טובות עכשיו, הרבה הודו לה על כל הארגון הנפלא ומה שעשתה! וגם אנשים שלא היו הודו, יפה מאוד! ראיתי שיש אנשים שלא השתתפו וראו את זה בשידור ישיר והודו לה על כל הארגון ועל כל מה שעשתה וכו' וכו' 

אז זאת אומרת זה המידה הנדרשת: שבן אדם ידע: שצריך להודות ודאי על כל טובה שנעשית לו, ולא רק זה, אלא גם להודות על טובות שנעשות לאחרים, אז למי להודות? למיטיב להם! וככה צריך להיות. ולמדנו: שמה יקרה כשאתה פוגש אדם בשוק מה אתה עושה? מבקש: 'מחילה!' למה? שאולי לא הכרת לו טובה, אין בן אדם כמו שאומרים שלא עשה לנו טובה, בפרט אלה שאנחנו מכירים, צריך להודות, אבל אם לא הספקנו להודות ולא ידענו את הדינים ולא חשבנו על זה – צריך לבקש: 'מחילה!' 

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787 וכן ניתן לקבלם במייל main@shofar.tv .