הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק ט | הרב אמנון יצחק

לע"נ

יחיא זכריא בן עוואד ז"ל

ורומיה בת סאלם ז"ל

3 נציבי יום;

הכרת הטוב לרב: תודה ממשפ' יוחאי כהן והילדים ע"כ העזרה ברוחניות ובגשמיות; מתן ברכות בעין יפה ובנפש חפצה, עצות טובות, הדאגה לשלומנו ובריאותנו, על האהבה הגדולה שבתוכחות המוסר, ושבזכות הרב זכינו גם אנחנו לחזור בתשובה, ומודים לכבוד הרב על הכל שתמיד זמין בשבילנו ומסייע לנו. יה"ר: שנזכה להשיב לכבודו בכפלי כפליים ושה' ישמח את  הרב משפ' וצאצאיו - מהרה אמן!

ציון בן יהודית - יזכה מאוצרו הטוב מתנת חינם לרפואה שלימה והחלמה מהירה בכל אבריו וגידיו ויקום ממיטת חוליו לחיים טובים ולשלום, ובפרט האבנים בכליות שיסתלקו בקלות ולא יחזרו יותר לעולם! ויזכה לאריכות ימים ושנים ולראות נחת דקדושה מכל יוצאי חלציו ולהפקד בישועת ה' ברחמים בתוך כלל ישראל ויזכה חתנו(מיכאל) וביתו (שני) לתאומות בנות בריאות השנה  - מהרה אמן!

אַנְגְּוֹאַץ בַּת אַסְרֶס שתזכה לאריכות ימים ושנים טובות בבריאות איתנה שהקב"ה ישמור עליה מכל צרה וצוקה ולא תפחד כלל ויתן לה כוח לעבודתו יתברך בשמחה ועושר ונחת מכל יוצאי חלציה אמן ואמן. הכרת הטוב, רפואה שלימה ועוד...

אנחנו בחלק ט' הכרת הטוב וכפיות טובה | הכרת הטוב תמידית להכיר טובה כל הזמן, ב'הגדה של פסח' אנחנו אומרים: "בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם" מבארים המפרשים ז"ל: שהעומק של הענין הוא הכרת הטוב, לא רק שעל עצם ההצלה יש להודות ולהכיר טובה למטיב, אלא צריך להכיר כל רגע ורגע של החיים, אפילו שעברו אלפי שנים; שאדם זוכה לחיים בזכות הצלתו של המטיב, למה? שאם הקב"ה לא גאלנו ולא הוציאנו ממצרים היינו עדיין עבדים לפרעה. זה מופיע בקונטרס 'הכרת הטוב'. 

בספר 'חיים שיש בהם' כתוב: ששמו של משה רבינו נבחר מכל עשרה שמות שניתנו לו; "אמר לו הקב"ה למשה: 'חייך! מכל שמות שנקרא לך איני קורא אותך אלא בשם שקראתך בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה שזכרון הצלתו תהיה לעולם כהכרת הטוב!' היא הצילה אותו צריך להכיר לה טובה היא קראה לו בשם משה כדי לזכור את הטובה ולהכיר את הטובה ושיהיה זכרון להצלה שהיא הצילה אותו לכן הקב"ה בחר בשמו 'משה' לקרֹאתו. עד אמרו במדרש: "מכאן אתה למד שכרן של גומלי חסדים שלא נקבע לו שם בכל התורה אלא כמו שקראתו בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה ואף הקב"ה לא קראהו בשם אחר". 

והנה השם משה נישא בפי כל לא פעם ולא פעמַיִם מליוני פעמים ביום ולא רק כאן בארץ אלא גם בשמים ממעל שהרי משה רבינו עלה למרום ומלאכים שרפים ואופנים קוראים לו בשם הזה, ואף הקב"ה בכבודו ובעצמו קורא לו: "מֹשֶׁה מֹשֶׁה" (שמות ג ד) הנביא של ישראל המושיע והמנהיג משה רבינו ע"ה נקרא בשם לדורות שקראה לו בִּתְיָה בַת פַּרְעֹה, והסיבה לכך הכרת הטוב כי מי שגמל עמו חסד כי היא מסרה את נפשה עבורו וסיכנה את עצמה כי היא עברה על מצות אביה שאמר: "כָּל הַבֵּן הַיִּלּוֹד הַיְאֹרָה תַּשְׁלִיכֻהוּ" (שמות א כב). 

ועוד מובא בזוהר הקדוש (בפרשת שמות בהקדמה): שלוש פעמים ביום מראים לבתיה את צורתו של משה רבינו בגן עדן! מכאן רואים: כמה גדול חיוב הכרת הטוב. בספר 'זכר לדוד' אומר: אם חסיד אחד התפלל על זיווג, באו לרב ביקשו ממנו ברכה לזיווג כשנולדו להם בנים של קיימא טוב להזכיר שמו לטובה על ידי שקוראים לנער הנולד בשמו כמו שעשו עם אהרן הכהן; שמונים אלף קראו את שם בנם 'אהרן'! כמו כן מצינו באבות דר' נתן במעשה של הלל הזקן שהוא גייר את הגר (זה מופיע באבות דר' נתן סוף פרק טו) נולדו לגר שני בנים; לאחד קרא הלל, ולשני גמליאל. 

וכן במסכת שבת (קלד'): "אמר ר' נתן: "פעם אחת הלכתי לכרכי הים ובאת אשה לפני שמלה בנה ראשון ומת שני ומת שלישי הביאתו לפני ראיתיו שהוא אדום אמרתי לה: 'המתיני לו עד שיבלע בו דמו' המתינה לו עד שיבלע בו דמו, ומלה אותו וחיה והיו קוראים לילד הזה 'נתן הבבלי' על שמי" בזכות שהוא הציל את הילד קראו אותו על שמו. במסכת ראש השנה (יח') מסופר על משפחה אחת בירושלים שהיו מתים בצעירותם והשיא להם ר' יוחנן בן זכאי עצה: שיעסקו בתורה! ועסקו בתורה וחיו!! והיו קוראים אותם 'משפחת רבן יוחנן!' כי כל המשפחה זכתה לחיות בזכותו. 

וכן הובא בבא מציעא (פד') על ר' אלעזר ברבי שמעון שהתיר שישים מיני דם; באו אצלו שישים נשים עם כתמי דם ולא ידעו אם טמא או טהור? והוא טיהר את כולם! ורינננו אחריו חכמים אמרו: 'איך יכול להיות שהוא טיהר שישים וכולם היו טהורים לא היה אחד כאילו טמא?!' אמר להם: 'אם כדברי - אז יוולדו כל הילדים של הנשים האלה זכרים! ואם תיוולד בת אחת - אתם צודקים...' ונולדו שישים זכרים וקראו אמותיהן את שמם 'אלעזר!' על השם שלו. 

אז רואים: הכרת הטוב שאפילו לקרוא את השם של הילדים על מי שעשה לך הצלה או כל שאר הדברים שאמרנו, בשביל לזכור תמיד את הכרת הטוב, תמיד! כמו משה רבינו שה' בחר את השם הזה בגלל הכרת הטוב לבתיה שהצילה אותו תוך חירוף נפש! 

עוד דוגמאות; "וַיִּבֶן שָׁם מִזְבֵּחַ וַיִּקְרָא לַמָּקוֹם אֵל בֵּית אֵל כִּי שָׁם נִגְלוּ אֵלָיו הָאֱלֹהִים בְּבָרְחוֹ מִפְּנֵי אָחִיו" (בראשית לה ז). ועוד כתוב: "וַיַּצֵּב יַעֲקֹב מַצֵּבָה בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ מַצֶּבֶת אָבֶן וַיַּסֵּךְ עָלֶיהָ נֶסֶךְ וַיִּצֹק עָלֶיהָ שָׁמֶן. וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית אֵל" (בראשית לה יד-טו). רואים אנו עד כמה הקפידו האבות הקדושים להכיר טובה לקב"ה על ידי זכירת הניסים שעשה עמם הבורא עד שקראו את המזבח שבנו על שם הנס שנעשה להם, וכל זה מוכח מפירוש רש"י שכתב: "לא שהמזבח קרוי אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אלא על שם שהיה הקב"ה עמו והצילו קרא שם המזבח על שם הנס להיות שבחו של מקום נזכר בקריאת השם" (בראשית לג כ). 

לכן וַיִּקְרָא יַעֲקֹב אֶת שֵׁם הַמָּקוֹם אֲשֶׁר דִּבֶּר אִתּוֹ שָׁם אֱלֹהִים בֵּית אֵל דהיינו; שבא להזכיר על ידי זה את שם ה' ולהודות לו על כל הניסים שעשה עמו, והכל רק כדי לבטא את ההכרה בטובת הבורא עליו. זה היה 'מטיב התורה'. 

עכשיו 'ילקוט לקח טוב': כשביקש הקב"ה להביא פורענות על אנשי סדום ועמורה ניגש אברהם אבינו ע"ה להתפלל עליהם ולבקש רחמים ובין השאר אמר אברהם אבינו: "הִנֵּה נָא הוֹאַלְתִּי לְדַבֵּר אֶל ה' וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר" (בראשית יח כז) למה הוא מזכיר את זה פה? רש"י אומר: "וכבר הייתי ראוי להיות עָפָר על ידי המלכים וָאֵפֶר על ידי נמרוד לולי רחמיך אשר עמדו לי!" במילים האלו הורה אברהם אבינו יסוד גדול בהכרת הטוב כאשר אדם ניצל ממות לחיים ניצבות בפניו שתי דרכים; דרך אחת - להביע רחשי תודה עמוקים על הישועה ולכוין את הכרת הטובה למציל בלבד! זה דרך אחת. 

נחזור עליה: להביע רחשי תודה עמוקים על הישועה ולכוין את הכרת הטובה למציל שהצילו ממות לחיים, וזה רק למציל בלבד. ויש דרך שניה; להרחיב את מסגרת הכרת הטוב לאורך כל החיים. כאשר נוקטים בדרך הראשונה מודים אמנם למציל מכל הלב! ואולם שבים לחיי השגרה והרושם של ההצלה הולך ומתפוגג במשך הזמן. לעומת זאת כאשר אדם חי בתחושה: כאילו מצד הטבע הוא כבר אדם מת! הוא עָפָר וָאֵפֶר להלחם מול מיליונים?! זה ודאי שאין סיכוי אז היה צריך להית עפר לחזור לעפרו: "כִּי עָפָר אַתָּה וְאֶל עָפָר תָּשׁוּב" (בראשית ג יט) ולהשרף בכבשן של אש אז הופכים להיות אפר! 

אז זה מלמד את אברהם כל הזמן שבעצם הוא מת חי! ומתהלך בזכות מי? בזכות ה'! אז הוא הולך בתחושה כאילו מצד הטבע הוא כבר אדם מת שהרי כך היה צריך להיות המצב אם לא היה מציל אותו ה', וזה שהוא עדיין ממשיך להחיות זה 'מת מהלך!' בדרך זו מכיר האדם טובה למטיבו על כל רגע ורגע ממימי חייו, הדרגה הזו של הכרת הטוב באה לידי ביטוי בדברים של אברהם אבינו: וְאָנֹכִי עָפָר וָאֵפֶר, הוא לא שוכח את זה לרגע אחד, וזה על פי פירוש רש"י: כונת אברהם להזכיר לפני ה' את הניסים שעברו עליו, וכאילו אומר: אם בעבר ראוי הייתי להיות עָפָר וָאֵפֶר הרי שעתה גם אנכי עָפָר וָאֵפֶר רק מהלך כך שהכרת הטוב שלו היתה על כל צעד ועל כל שעל - וזה מדהים! 

ועכשיו אני אראה לכם משהו עוד יותר מדהים; הכרת הטוב - המהרש"א נולד להורים אחרי שנים רבות! ההורים הקריבו עבור לידתו את חייהם ואת רכושם! ומשום כך נשאר המהרש"א יתום מאב ואם מיד לאחר לידתו, השקיעו את כל כוחם, את כל ממונם שיהיה להם ילד, בא להם המהרש"א אבל הוא נתיתם מאם מיד לאחר הלידה, ומי גידל אותו? וגידלוהו משפחת האופה – האופה, המשפחה שלו גידלה אותו, ולאחר מכן נשא לאשה את בתם, ומשום הכרת הטוב קרא את שמו אידלש על שם חמותו שגידלה אותו כמו בן! 

אתם שומעים? קרא את שמו על שם חמותו שמעתם דבר כזה? הוא קרא את שמו כשם אשה שקראו לה אידלש בגלל שגידלה אותו כבן להכיר לה טובה! פעם שמעתם דבר כזה? אז זאת אומרת רואים מה זה הכרת הטוב! הכרת הטוב לא רק חד פעמי ולא בנתינה 'במקום עדשים – בשר' אלא הכרת הטוב תמידית עד כדי קריאת שמות הילדים הנולדים או המשפחה וכו' על שם אלה שעזרו, הצילו, יעצו וכו' וכמו ששמענו פה. 

יש יהודי יקר! בשם חיים נגר בן ברכה ה' ישלח לו רפואה מאוצר מתנות חינם - מהרה ויעתיק את החולי שלו לביל גייטס יש"ו- אמן! יש לנו תמונה משותפת שאנחנו מצולמים יחדיו, וכל פעם הוא מסתכל בתמונה ומדבר איתי דרך התמונה... לא מתיק אותה ממגד עיניו, ה' יצילהו - אמן!

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל main@shofar.tv .