הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק א | הרב אמנון יצחק

לע"נ

יחיא זכריא בן עוואד ז"ל

ורומיה בת סאלם ז"ל

הכרת הטוב וכפיות טובה - חלק א |

בלעם אמר: "וּנְאֻם הַגֶּבֶר" (במדבר כד ג) גבורתו היתה לכפות את הטובה! אין לך קשה לפני הקב"ה יותר מכפית הטובה, כפוי טובה זו מידה רעה וגרועה! ומה הפירוש? כאדם שיש לו איזה דבר והוא מסתיר אותו, מתעלם ממנו, כופה עליו כלי, ככה זה כפיות טובה, כופה על הטובה כאילו לא קיימת, כאילו לא עשו לו כלום למה לא נקרא 'כופה טובה' למה כפוי טובה? כפוי זה מבנין נפעל זאת אומרת זה כבר מידה שטבועה בו וכאילו הוא כבר לא שולט בזה והוא מתעלם מכולם כאילו לא קיימים כאילו לא עשו לו כלום זה כבר כפוי כמו 'מי שכפאו שד!' 

אין לך קשה לפני הקב"ה יותר מכפית טובה; עד שלא הלך יעקב לארם נהרים היו מעיינות מצמצמים, זאת אומרת לא היה בנהרות הרבה מים מעט! ותדע לך שהוא כן: שהיו משקין מן הבאֹרות שנאמר: "וְנֶאֶסְפוּ שָׁמָּה כָל הָעֲדָרִים" (בראשית כט ג) ליד הבאר ובאר זה עבודה קשה! לדלות דליים להשקות את כל הצאן עדרים-עדרים זה חתיכת עבודה שעות אם היה נהרות לא מצמצמים לוקחים אותם לנהר והם שותים בעצמם בלי שום טרחא. אז עד שלא הלך יעקב לארם נהרים היו מעינות מצמצמים וכיון שהלך יעקב אבינו לשם נתברכו כל המעינות והרויחו מימיהם! היה מים בשפע ברווח!! שכן הוא אומר: "וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרֳהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם" (בראשית ל לח) אז כבר היה שיקתות שוקת גדולה שיכולים לבוא הצאן לשתות שמה. 

וכל הטובה הזאת עשה לאביו של בלעם! לבן זה אביו של בלעם, והוא הולך לקלל את בניו - זה כפיות טובה שאין כדוגמתה! יש לך כפוי טובה יותר מזה? עד שלא הלך יעקב לחרן לא היה לבן מוליד זכרים היה לו רק בנות, כי אילו היה לו בנים לא היתה בתו רועה! וכיון שהלך יעקב לשם נתברך בזכרים, מאיפה אנחנו יודעים? שנאמר: "וַיִּשְׁמַע אֶת דִּבְרֵי בְנֵי לָבָן" (בראשית לא א) מאיפה צצו אלה? מברכתו של יעקב! בזכותו נולד הרשע הזה בלעם והוא הולך לקלל את בניו יש לך כפוי טובה יותר מזה? עד שהוא בא לשם היתה רק רבקה שהיא יוצאת לשאוב, אבל אם היה לו בנים ודאי שהם היו יוצאים, לא היה לו, בזכות מי נולדו? בזכות יעקב! ומה היה בסוף? בסוף מה היה שהוא הולך לקלל אותם. 

דבר אחר: לבן עצמו לא נולד אלא בזכות אברהם! אפילו הלבן הזה כיצד? מִלְכָּה היתה עקרה ועשתה כל אותן השנים עם נחור ולא ילדה, וכיון שנפקדה אמנו שרה נפקדו עמה כל העקרות! שרה נעשה לה נס: ללדת בגיל תשעים! אז נעשה כבר נס לכולן ונפקדו כל העקרות!! ואף היא מִלְכָּה נפקדה עמהן שנאמר: "וַיְהִי אַחֲרֵי הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה וַיֻּגַּד לְאַבְרָהָם לֵאמֹר הִנֵּה יָלְדָה מִלְכָּה" (בראשית כב כ) ובין הילדים שהיא ילדה אחד שקוראים לו קְמוּאֵל מי זה קְמוּאֵל? זה לבן! ולמה קראו לו קְמוּאֵל? שקם על אומתו של האל! נוטריקון: קְמוּאֵ"ל קם על אומתו של האל על ישראל, ואביו נולד בזכותו, אביו של בלעם נולד בזכותו והוא הולך לקלל את בניו, היש לך כפוי טוב היותר מזה? 

הרי הוא אומר באיוב: "לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם" (איוב ה יג) איך מטפל הקב"ה בכפויי טובה כאלה? לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם באותם חכמות שלהם הוא לוכד אותם בדבר שהם מתחכמים בו בדבר הוא משפילן! בלעם מתגאה ואומר: "כִּי מֵאֵן ה' לְתִתִּי לַהֲלֹךְ עִמָּכֶם" (במדבר כב יג) אני רוצה ללכת אתכם לקלל את ישראל אבל יש בעיה הקב"ה לא מסכים שאני אלך כי אתם שרים קטנים! אם תשלחו שרים נכבדים יותר אולי הקב"ה יסכים. ואילו היה מניח לי ללכת - הייתי בא ומכלה אותם! אמר הקב"ה: הרי אני מניחו! אני אתן לו ללכת כדי שידעו הכל: אם הוא יכול לכלותם או לא יכול לכלותם! 

כיון שרבצה האתון, באמצע הדרך האתון רובצת מה אומר לה? "לוּ יֶשׁ חֶרֶב בְּיָדִי כִּי עַתָּה הֲרַגְתִּיךְ!" (במדבר כב כט) באותו שעה צחקו עליו כל אותן הלגיונות שליוו אותו! כל השרים אמרו: זה שיכול לכלות שישים ריבוא בדברו - לא יכול להרוג את האתון רק אם יש לו חרב?! בקיצור, הקב"ה הוציא אותו מטומטם לפני כולם! אתה הולך להרוג עם שלם בפה שלך - ועכשיו להרוג את האתון אתה צריך חרב?! 

כיון שראה אותם מתלחשים ואומרים: לא היה יודע בחשבונו אתונו רבצה בדרך?! מה, עד שהוא נביא כזה "יֹדֵעַ דַּעַת עֶלְיוֹן" (במדבר כד טז) אז להבדיל! הוא לא יודע דעת האתון הוא לא יודע שהיא תרבוץ בדרך?! מה, הוא לא יודע, הוא לא לקח את זה בחשבון שהיא תעצור באמצע הדרך והיא לא תתן לו להמשיך? אז הוא שמע שהם מתלחשים על זה מסתלבטים עליו, אז הוא אמר להם: לא! היא שאולה, זה לא מי שאני רגיל לרכב, זה שאולה היא לא מבינה ענין היא לא יודעת את הערך שלי ואת המעמד ואת התפקיד ואת הזה... זה שאולה. 

מה עשה הקב"ה? הצחיק אותם! עילף אותם! פתח את פיה והיא אמרה לו: "הֲלוֹא אָנֹכִי אֲתֹנְךָ!" (במדבר כב ל) מה אתה אומר שאולה? זה אני! אני, אָנֹכִי. אמר להם: לא! לא היה דרכה לישא אדם, היא לא רגילה לקחת אדם לכן היא רובצת פה בדרך. עוד פעם היא פתחה את הפה והכחישה אותו: "אֲשֶׁר רָכַבְתָּ עָלַי" אתה רוכב עלי כל הזמן מה אתה אומר? למה אתה משקר אותם? 

אמר להם: זו דרכה לרבוץ בדרך! אֶה... קודם אמרת שאולה, אח"כ אמרת שהיא לא נושאת בני אדם, עכשיו מה אתה אומר? זו דרכה לרבוץ בדרך! שוב פעם הכחישה אותו! ואמרה לו: "הַהַסְכֵּן הִסְכַּנְתִּי"?! פעם עשיתי לך דבר כזה? למה אתה מכרט אותם? יֹאו! איזה בושות!! זאת אומרת הנביא הגדול לא יכול אפילו לענות, לענות לאתון שלו דברים נְכוֹחים! אז ככה עושה הקב"ה לֹכֵד חֲכָמִים בְּעָרְמָם בדבר שהם מתחכמים בו בדבר הוא משפילם! אז רואים כמה כפיות טובה היתה בלבן, ובבלעם - לא יאומן כי יסופר! 

עכשיו נראה את אדם הראשון: לא נטרד אדה"ר מגן עדן אלא על כפיות טובה שנאמר: "וַיֹּאמֶר הָאָדָם הָאִשָּׁה אֲשֶׁר נָתַתָּה עִמָּדִי" (בראשית ג יב) זאת אומרת הוא מאשים את הקב"ה שהוא נתן לו את המתנה הזאת שקוראים לה אשה! נָתַתָּה מתנות למה חטאתי? בגלל שאתה נָתַתָּה לא היית נותן לא הייתי חוטא זה כפוי טובה, ה' נותן לו "עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ" (בראשית ב יח) והוא מאשים את הקב"ה! אף אבותינו במדבר לא כעס עליהם הקב"ה אלא על כפיות טובה שנאמר: "וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה" מה הם אמרו? "וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל" (במדבר כא ה) 

קוראים למן לחם קלוקל?! לחם בלי טרחא! בגודל של גרגירים של כוסברא, כל הטעמים בו! לא צריך לאפות, לא צריך לבשל לא צריך לטגן לא צריך לטרוח אחת עשרה מלאכות משעת הזריעה עד שאוכלים לחם! כל הטעמים והכל בקלי קלות, ומי שצדיקים יורד להם בפתח האוהל, מי שפחות בינוני אז ככה היה צריך לחפש במחנה, ומי שרשע היה צריך לחפש מחוץ למחנה! מגלה להם את הכל; מי רשע מי בינוני מי צדיק. 

אמר להם הקב"ה: המלכים אינם בוחרים להם לאכול אלא דבר קל ואתם מתרעמים ואומרים: וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל?! נתתי לכם מעדני מלכים! מה שהמלכים אוכלים, מיד "וַיְשַׁלַּח ה' בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים" (במדבר כא ו) ומפני מה שילח בהם את הַנְּחָשִׁים? היה יכול להביא להם פורענויות אחרות! אלא אמר הקב"ה: לנחש מה אמרתי? "וְעָפָר תֹּאכַל כָּל יְמֵי חַיֶּיךָ" (בראשית ג יד) ולא נתרעם על מזונותיו! כל מה שהוא יאכל הוא יטעם טעם עפר כל הזמן?! היה צריך להתרעם: אֶה! למה? לא התרעם ואלה מתרעמים על מזונותיהם - נותן להם מן! יבוא הנחש שלא התאונן - ויפרע מהמתאוננים! 

כשהיו אבותינו בארץ לא היה רוב חטֹאתיהם אלא כפית הטובה! אתה מוצא את אֲמַצְיָה הלך ונלחם עם בני שעיר ונצחן! והוא מביא את אלוהיהן ועובדן?! מי גרם לך לנצח? הבורא! אז אתה הולך לוקח את האלהים שלהם ועושה אותם אלהים בשבילך ועובד אותם ומשתחוה להם?! זה לא כפיות טובה? וכך כתוב: "וַיְהִי אַחֲרֵי בוֹא אֲמַצְיָהוּ מֵהַכּוֹת אֶת אֲדוֹמִים וַיָּבֵא אֶת אֱלֹהֵי בְּנֵי שֵׂעִיר וַיַּעֲמִידֵם לוֹ לֵאלֹהִים וְלִפְנֵיהֶם יִשְׁתַּחֲוֶה וְלָהֶם יְקַטֵּר" (דברי הימים-ב כה יד) היש כפית טובה יותר מזה?! 

וכן יוֹאָשׁ; יהוידע מגדלו שש שנים ומלמדו כל ימיו - והוא הורג את בנו! כמו שכתוב: "וְלֹא זָכַר יוֹאָשׁ הַמֶּלֶךְ הַחֶסֶד" (דברי הימים-ב כד כב) יש כפוי טובה יותר מזה? 

ולא בלעם לבד אמרו שהיה כפוי טובה, אלא כל בני לוט היו כפויי טובה! אתה מוצא: ארבע טובות מפורסמות עשה אברהם אבינו ללוט; ראשונה: "וַיִּקַּח אַבְרָם אֶת שָׂרַי אִשְׁתּוֹ וְאֶת לוֹט בֶּן אָחִיו וְאֶת כָּל רְכוּשָׁם אֲשֶׁר רָכָשׁוּ" (בראשית יב ה) טובה שניה: "וְגַם לְלוֹט הַהֹלֵךְ אֶת אַבְרָם הָיָה צֹאן וּבָקָר וְאֹהָלִים" (בראשית יג ה) טובה שלישית: "וַיִּשְׁמַע אַבְרָם כִּי נִשְׁבָּה אָחִיו" (בראשית יד יד) והלך והצילו מארבעת המלכים! טובה רביעית: "וַיְהִי בְּשַׁחֵת אֱלֹהִים אֶת עָרֵי הַכִּכָּר" (בראשית יט כט) ה' הציל את לוט מסדום! אז כנגדן: היו בניו חייבים לפרוע לנו טובות! בגלל שהוא החיהו – הוא הוליד את עמון ומואב, אז היו צריכים לפרוע לנו טובות. 

ולא דיין שלא פרעו לנו טובות אלא פרעו לנו רעות!! דבר ראשון: וישלח בלק מלך מואב "וַיִּשְׁלַח מַלְאָכִים אֶל בִּלְעָם" (במדבר כב ה) לבוא לקלל אותם! פעם שניה: "וַיֶּאֱסֹף אֵלָיו אֶת בְּנֵי עַמּוֹן" (שופטים ג יג) פעם שלישית בימי יהושפט נאמר: "וַיְהִי אַחֲרֵי כֵן בָּאוּ בְנֵי מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים עַל יְהוֹשָׁפָט לַמִּלְחָמָה" (דברי הימים-ב כ א) פעם רביעית: "כִּי רָאֲתָה גוֹיִם בָּאוּ מִקְדָּשָׁהּ" (איכה א י) אלו בני עמון ומואב! אז במקום לפרוע לנו טובות פרעו לנו רעות! וכנגד זה נכתבה חטאתם בארבע מקומות; פעם ראשונה: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי וּמוֹאָבִי בִּקְהַל ה' ... עַד עוֹלָם" (דברים כג ד). 

פעם שניה: "עַמִּי זְכָר נָא מַה יָּעַץ בָּלָק מֶלֶךְ מוֹאָב" (מיכה ו ה) שלישית: "בַּיּוֹם הַהוּא נִקְרָא בְּסֵפֶר מֹשֶׁה בְּאָזְנֵי הָעָם וְנִמְצָא כָּתוּב בּוֹ אֲשֶׁר לֹא יָבוֹא עַמֹּנִי וּמֹאָבִי בִּקְהַל הָאֱלֹהִים עַד עוֹלָם" (נחמיה יג א). ופעם רביעית: "כִּי לֹא קִדְּמוּ אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בַּלֶּחֶם וּבַמָּיִם וַיִּשְׂכֹּר עָלָיו אֶת בִּלְעָם לְקַלְלוֹ וַיַּהֲפֹךְ אֱלֹהֵינוּ הַקְּלָלָה לִבְרָכָה" (שם בפסוק ב). 

וכנגד זה גם עמדו ארבע נביאים והתנבאו בפורענותם של עמון ומואב; ישעיה אמר: "מַשָּׂא מוֹאָב כִּי בְּלֵיל שֻׁדַּד עָר" (ישעיה טו א) ירמיה אמר: "וְהִשְׁמַעְתִּי אֶל רַבַּת בְּנֵי עַמּוֹן תְּרוּעַת מִלְחָמָה" (מט ב). יחזקאל אמר: "לִבְנֵי קֶדֶם עַל בְּנֵי עַמּוֹן וּנְתַתִּיהָ לְמוֹרָשָׁה" (כה י) צפניה אמר: "כִּי מוֹאָב כִּסְדֹם תִּהְיֶה וּבְנֵי עַמּוֹן כַּעֲמֹרָה" (ב ט). אז רואים: מי שכפוי טובה - מקבל עונשים חמורים ב'מידה כנגד מידה'! 

מפני מה ענש הכתוב ביותר לכפויי טובה? מפני שהוא כענין כפירה בקב"ה! אף הכופר בקב"ה - כופר טובה הוא! האדם הזה הוא כופה את טובתו של חברו למחר הוא כופה את טובתו של קונו, וכן נאמר בפרעה: "אֲשֶׁר לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף" (שמות א ח) והלא עד היום הזה – עד היום הזה! עכשיו 2021 - כולם יודעים את חסדו של יוסף!! אלא שהיה יודע ולא השגיח, וכפר טובתו! ולבסוף? כפה טובתו של הקב"ה שאמר: "לֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'!" (שמות ה ב) התחיל עם לֹא יָדַע אֶת יוֹסֵף וסיים בלֹא יָדַעְתִּי אֶת ה'! אז רואים: שמי שכופה טובה הוא ככופר בעיקר! 

וגם פשוט: הרי אם מישהו עושה לך טובה זה רק בגלל שה' שלח אותו, אף אחד לא יכול להטיב לך ולא להצר לך בלי רצון הבורא, אז ממילא כל מה שאתה מקבל מכל אדם זה דרך הבורא, אז אם אתה כופה כופר בטובה של מי שנתן לך ועזר לך וסייע לך - אתה כופר בקב"ה ששלח אותו גם! 

וכן הקב"ה אומר להן לישראל: "אָנֹכִי ה' אֱלֹהֶיךָ" (שמות כ ב) מה תלמוד לומר "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ"? למה הזכיר להם "אֲשֶׁר הוֹצֵאתִיךָ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם"? אמר להם: הזהרו! שלא תכפו טובה, תזכרו: שאני הוצאתי אתכם ממצרים אל תשכחו את זה! כן? שכפוי טובה - אינו יכול לקבל מלכות שמים! וכן יהושע אומר לישראל: אם כפיתם הטובה הזאת "לֹא תוּכְלוּ לַעֲבֹד אֶת ה'" (יהושע כד יט) מי שהוא כפוי טובה - לא יכול לַעֲבֹד אֶת ה'! והן השיבו לו: "כִּי ה' אֱלֹהֵינוּ הוּא הַמַּעֲלֶה אֹתָנוּ!" (יהושע כד יז) אנחנו לא כופים בטובתו. 

אז זה הקדמה למה שנתחיל ללמוד יום-יום בעזרת ה' יתברך, כי המידה הזאת היא חשובה שבחשובות, והיא פנינה שבכתר של המידות, ואדם צריך לדאוג כל הזמן להכיר טובה על כל דבר ודבר לכל אדם ואדם! ואם לא? הרי הוא ככופר בטובתו של מקום! וזה חמור מאוד!! ויקבל 'מידה כנגד מידה' כמו הדוגמאות שראינו.

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל main@shofar.tv