- - - לא מוגה! - - -
בנתיבות החיים,
שיעורו השבועי של הרב שמעון משה חי רחמים שליטא,
בענייני נישואין ושלום בית.
ננסה ונצליח, אנחנו ממשיכים בעזרת השם בלימוד לחיים טובים ומאושרים, מתוך הספר נתיבות חיים בענייני שלום בית, הבית היהודי.
הכותרת להיום, האיש וביתו.
אדם אשר קיבל מתנה מחברו יקרת ערך,
הערכה אליו תהיה רבה עד מאוד.
אילו הוסיף למתנה אותו אדם גם סכום כסף עתק,
היש קץ לאושרו של אותו אדם המקבל?
כמה הכרת הטוב הוא ימחש לו בכל עת שהוא יגיע לביתו,
ירבה מאוד בכבודו.
הגמרא,
בבבא מציע דף נט,
אומרת בשם חכמינו זיכרונם לברכה,
לעולם יהיה אדם זהיר בכבוד אשתו,
שאין ברכה מצויה בתוך ביתו של אדם,
אלא בשביל אשתו,
שנאמר ולאברהם היטיב בעבורה,
בעבורה,
וזהו שאמר להם רבה מחוזה, כבדו נשותיכם
כדי שתתעשרו.
משמע,
שלכל אדם
יש מתנה מבורא עולם,
ומהי המתנה?
בראש ובראשונה האישה.
ואחרי שהוא זוכה לחיות עם אשתו
כדת וכדין,
כדת תורתנו הקדושה,
אזי הוא זוכה לכל השפע הגדול,
לבית,
לריהוט,
כלי בית וכל הנלווה.
וכל זה אך ורק בזכות אשתו.
כי אדם שאינו מכיר בטובתה של אשתו,
הרי הוא ככופר בטובתו של הקדוש ברוך הוא.
וזהו המבט האמיתי לכל יהודי ויהודי שצריך להיות כלפי אשתו.
ויתרה מזאת, העולם נברא בעבור האדם
כדי שיהיה לו לסיוע לעבודת בוראו,
והקדוש ברוך הוא נתן לכל אחד ואחד מאיתנו את צרכיו כדי למלא את יעודו.
העשיר מחד מקבל
עושר
ועושר כדי שהוא יוכל להשתמש איתו בעשיית צדקה וחסד.
הון ועושר בביתו, אומר שלמה המלך,
וצדקתו עומדת לעד.
לעומת זאת יש פסוק שאומר
אל תירא כי עשיר איש כי הרבה כבוד ביתו, כי לא מותו ייקח הכל וירד אחריו כבודו.
העשיר, לכן, זוכה לעושר כדי שמשהו יעשה פעולה של צדקה. אם לא יעשה פעולה של צדקה,
העושר הזה יהיה בגדר שמור לבעליו לרעתו,
לא לטובתו.
אם ישכיל להבין זאת, יזכה לשמר את עושרו, ואם לאו, יאבד אותו.
ומאידך,
העני בעוניו זוכה להיות דבק בבוראו ולהתפלל אליו מקירות ליבו,
ממעמקים קראתיך השם,
בצר לך, אומרת התורה, ומצאוך כל הצרות האלה,
ושבתה עד אדוני אלוהיך ושמעת בקולו.
זאת אומרת, עד שלאדם אין לו דוחק ואין לו קושי,
הוא לא מכוון את תפילתו לבורא עולם.
ולכן הגשברות נותן לו דוחק וקושי,
כדי שיתפלל אליו, כי הוא מתאבל לתפילתן של צדיקים.
ואם יקלוט העני את סוד עניותו, יזכה לדבקות
תמימה ואמיתית,
בה השם יתברך, וממילא יהיה לו עושר רוחני כל כך גדול,
הן בעולם הזה,
ובוודאי ובוודאי בעולם הבא.
ואם לאו,
דלותו תסב לו צער וסבל בעולם,
והוא עלול לאבד גם את העולם הבא שלו,
אם הטיח דברים כלפי מעלה.
וכך הוא בחיי נישואין,
האדם נושא אישה כדי שתהיה מסייעת בעבורו לעבוד את השם.
אם זכה, אומר הכתוב, נעשית לו עזר.
דהיינו, נעשית האישה עזר לבעלה,
ואם לא זכה הבן אדם, אז נעשית כנגדו.
לעולם לא יקבל דבר שאין לו בו צורך.
ברמלה עיתים משמים ייקחו מהאדם את הצריך לו,
בעיתים של מעשיו.
ואמרו חז״ל בגמרא בשבת ל״ב,
בעוון נדרים מתה אשתו של אדם, שנאמר, אם אין לך לשלם, למה ייקח משכבך מתחתיך?
נדר,
נדר,
הוא מתחייב,
הוא חייב לשלם אותו.
וכמו שאדם נודר בינו לבין אשתו, כך הוא נודר בינו לבין בורא עולם נדר.
ואם אתה מפר את הכללים,
אזי המחויבות שלך, שרה,
ממילא גם הצד השני איננו מחויב לך כלל.
וכבר אמרו חז״ל כי ברית כרותה בין האיש לבין האישה כמו ברית כרותה לשפתיים.
ההסכם מחייב את שני הצדדים כולם.
האישה נעשית לו עזר,
והבעל מחויב בשלושה דברים מדאורייתא,
תשעה דברים מדברי סופרים.
ובמילוי אחר כללי ההסכם ישנן דרגות של עליות לצד מורדות.
המצב מבטא את סוף הדרך.
היא עת נוהגת האישה בביזיון החפץ,
המבטא את עצם ההסכם, דהיינו היא מסירה את הבת נישואיה וזורקת אותה.
או אז בטל ההסכם והשניים, חס ושלום, מתגרשים זה מזה.
האישה היא ביטוי מעשי להסכם בינינו
לבין בורא עולם.
בין האדם לבין בוראו.
כאשר אדם מזלזל באשתו, מוכיח שהוא מזלזל בהסכם שלו עם בורא עולם.
כאשר רואים בשמיים שאדם מזלזל באשתו, שהעניקו לו
כי עצם מעצמיו הוא בשר מבשרו,
אז נותנים ממנו את רעייתו.
כאשר לא מעריכים מתנה, אין טעם להותיר אותה ביד המזלזל.
ועל כן מצווה התורה ביחס לבניית המזבח לא לעשות לו מדרגות.
ולא תעלה במעלות על מזבחי,
אלא תבנה אותו משופע, חלק.
וכותב על זה רש״י הקדוש,
שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב את הפסיעות שלך, לדלג, מה שנקרא,
ואף על פי שאינו ראוי ושאינו גילוי ערווה ממש,
שהרי כתוב ועשה להם מכנה שיבת לכסות בשר ערווה,
מכל מקום הרחבת הפסיעות עצמן קרובה לגילוי ערווה?
ואם היא קרובה לגילוי ערווה, אתה נוהג מנהג ביזיון.
ואם אתה נוהג מנהג ביזיון,
מזהירה התורה ואומרת, ולא תעלה במעלות על מזבחי.
ולכן המזבח צריך להיות משופע וחלק.
ברגע שזה משופע, האדם עולה באופן
צמוד עקב לצד אגודל, עקב לצד אגודל, וכך
אין חס ושלום חס וחלילה ביזיון כלפי המזבח.
והדברים הם קל וחומר, ומה אבנים הללו שאין להם דעת להקפיד על ביזיונם?
הזהירה התורה ואמרה,
לא תנהג מהם בנהג ביזיון,
ולא תעלה במעלות על מזבחי. זה אז הרע.
חברך, שהוא בדמות יוצרך,
הוא מקפיד על ביזיונו, על אחת כמה וכמה.
ובדברי רשי הקדוש טמון לנו רעיון עמוק.
מנהג הביזיון מוכיח שאין לאדם צורך בחפץ שביזו.
הוא לא רוצה לקראת דבר שהכול ביזו אותו.
כאשר נוהג האדם מנהג ביזיון עם בני ביתו,
והללו חשים ונפגעים ומקופחים,
התנהגות הזאת מראה שאין לבעל הבית צורך באותם
בני משפחתו,
ויש חשש שהמקום ברוך הוא ייטול ממנו את אותם יהלומים,
חס ושלום.
לקיחת האיש מהאישה אינה בהכרח נטילת נשמה.
יש מצב
בו יחיה האיש עם אשתו תחת קורת גג אחת,
אולם ליבותיהם יהיו הפוכים,
פרודים זה מזה.
האישה,
הבעל והילדים הם יהלומים יקרים שאנו צריכים להעריכם, וחל איסור לנהוג בהם מנהג ביזיון, חס ושלום.
אלא נצרכים אנו לנהוג בהם מנהג של כבוד והערכה.
אחד הטעמים שבגללם קראה רחל אמנו לבנה הבכור בשם יוסף,
אומר הפסוק
כי אסף אלוקים את חרפתי.
רש״י מביאים על כך מדרש אגדה ואומר, וזה לשונו
כל זמן שאין לאישה בן, אין לה במין לתלות את צרכונה.
ומי שיש לו בן תולה בו, מי שיש לה
בן תולה בו.
מי שאין לה בן,
במה תתלה?
ומי שבר כלי בזה?
בנך.
מי אכל את התאנים הללו?
בנך.
מי עשה כך? בנך.
איך אומר השכן?
מי סגר את החלון? הבן שלך.
הבן שלך.
איי, איי, איי, איי.
וכבר עמדו המפרשים על הקושי בדבריה. מסכן לא מגיע לחלון אפילו.
כבר עמדו המפרשים על הקושי בדבריה. אדם שנולד לו בן בעל מום, האם יעלה על הדעת שיקרא לבנו על שם המום שלו?
ולו רק בשביל להזכיר לו את טיבו?
אם כן, מדוע החל קורא את השם של יוסף על שם המום? כי אסף אלוקים את חרפתי.
איי, איי, איי.
ולכן בעלי השמות אומרים שהשם יוסף זה שם חזק אמנם,
אבל גם שם קשה.
קשה, עם אופי קשה.
קוראים לי שהוא יוסף עם אופי קשה.
אל העומק הפשט, אומר הרב יובן, על פי ביאור נפלא, אותו שמעתי.
אדם מגיע לביתו אחרי יום מפרך.
הוא מצפה כי אשתו תקבל אותו בספר פנים יפות.
הבית שיהיה נקי ומסודר, האוכל יהיה מוכן ומוגש על השולחן, ובצדק.
שכן תפקידה לשמש עזר עבורו.
וברם אחרי הכל, אדם הוא בן אנוש ולא מלאך.
לעיתים קשה לאישה להתמודד עם כל צורכי הבית המרובים לבדה,
ובלחץ הזמן הדברים לא נעשים כמו שהבעל בדיוק מצפה,
וממילא הבעל מגיע וכועס.
למה זה לא מסודר?
למה זה עוד לא מוכן?
למה פה? למה שם?
באה התורה ואומרת, את חסרונותיה של אשתך לא שכחת, אה, יא בני?
אבל מה עם יתרונותיה?
האם אתה זוכר את היתרונות שלה?
מה עם הבן שהביאה לך לעולם?
ואם זה כמה בנים, אז מה עם הבנים שהביאה לך לעולם?
רק בשביל העניין הזה מגיע לה עולם ומלואו.
כלל זה מלמדת אותנו רחל אימנו.
וכפי הגמרא שאומרת בעברות סג', דיינו שמגדלות את בנינו ומצילות אותנו מן החטא.
דיינו.
זה המבט הנכון והאמיתי שצריך כל אדם והאדם להיות לו.
ובעוד תפקיד האישה לשמור על הבית מפני חדירת סכנות חיצוניות,
תפקיד של האיש ליצוק אל תוך ביתו את התוכן הרוחני,
את המטרות, את השאיפות,
להביא את בורא עולם לביתו.
וברם האיש אינו רודן
ולא עריץ,
ועל דרך הצחות אמרו מי שנכנס אב ממעטין בשמחה,
מי שנכנס אבא הביתה,
אז המשפחה כבר נהיית רצינית, היא ממעטת בשמחה.
מצב מעין זה אסור שיתרחש בתוך כותלי הבית שמרגישים שמי שנכנס אב ממעטין בשמחה.
להפך,
הבית צריך להיות בהגדרה של מי שנכנס אב מרבין בשמחה,
שמחים בקרבתו,
חפצים בכך שהאבא יגיע הביתה.
על האב להקרין חום ואהבה על יושביו.
ואומנם נכונים הם הדברים כי יש לאסור
על הילדים דברים האסורים,
וכל זאת בשותפות יחדיו של שני ההורים
כעניין חינוכם,
כעניין דרך וצורת לימודם וגדילתם,
ובפרט אם חס ושלום, חס וחלילה, מדובר בחוצפה ובשאר מידות מקולקלות.
אך גם ביקורת שנשמעת בתוך הבית צריכה להיות ביקורת בונה, ולא פורקן של עצבים.
וכמו שאמרו לנו בעלי המוסר,
מצינו כי הקדוש ברוך הוא ברא בעולמו בחוכמה,
ברא את עולמו בחוכמה, בתבונה ובדעת,
ובכוח ובגערה,
כך אומרת הגמרא בחגיגה יב,
ונמצאנו למדים שאף בכוח ובגערה יש אפשרות לבנות.
אבל,
שנזכור כיצד לבנות,
כיצד ניתן להשתמש בכוח,
וכיצד ניתן להשתמש בגערה.
ולשאלה מהו האדם,
עונה האי בן עזרא הקדוש, זכותו תגן עלינו, אמן.
תשובה קולעת ונחרצת.
האדם הוא מאומה.
אדם איננו אלא רק הבל.
במילה אחת, כלום.
הדבר היחיד המצדיק את הכלום הזה,
להיות שווה ערך ודבוק בתורה הקדושה.
וכפי שאומר החכם מכל אדם, סוף דבר הכל נשמע.
את האלוהים יירא,
ואת מצוותיו שמור,
כי זה כל האדם.
זאת אומרת, האדם הוא שום דבר.
מה מחזיק את האדם להיות באמת אדם?
מה מחזיק את האדם להיות קניין של מידות שיכול להעביר אותם הלאה?
היותו דבוק בתורה הקדושה,
ביראת השם.
כי כשאדם קונה חפץ מסוים, נניח מכונת כביסה,
הוא בודק היטב איזה חברה זאת,
מי ייצר אותו,
כמה תוקף אחריותו, כמה סלאדים הוא עושה,
כמה פה, כמה פה. הביאו עם הובלה ולא הובלה,
ואם זה עם חיסכון באנרגיה של החשמל או לא.
המותג של האדם, מוריי ורבותיי, נקבע לא על פי הסובב אותו,
אלא על פי עצמו, על פי התורה הקדושה, כמה הוא דבוק בתורה הקדושה.
בלא תורה היהודי נטול הערך, ואנחנו רואים את זה.
כשהוא יצוק
קדושה ויראת שמיים, הוא יכול ליצוק תוכן רוחני לביתו.
הוא יוצר
מאבני הבית המדוממים את המציאות הממשית בעלת חיים ותוכן.
ואתמול, סיפור טרי מאתמול,
הגיעו שני חברים של הבן מהתלמוד תורה.
אז הם הסתכלו, אמרו, יואו, איזה יופי, איזה פה, איזה חדר יפה, הנה החדר שלך, ופה ושם.
איפה החדר של אבא שלך?
אז הבן שלי התגאה ואמר, וואו,
בואו תראו את החדר של אבא שלי, עוד לא ראיתם חדר כזה.
הוא פותח להם את הדלת,
הם רואים כל החדר מלא ספרים,
והשולחן עמוס בספרים,
שאני מתעסק בהם לכתיבה והכול.
וואו,
הלוואי עלינו כזה שולחן בבית.
זאת אומרת, גם ילד שהוא קטן עדיין בשאיפות,
כשהוא רואה דבר גדול, זה נותן לו אור יקרות,
זה נותן לו משמעות אחרת לחיים.
זאת אומרת,
שאם אנחנו נדע לקחת את אותם יסודות,
את אותם דברים נכונים וליצוק אותם לתוך הבית שלנו,
בוודאי ובוודאי שאנחנו בסופו של יום נדע
שהם השפיעו.
כי בתחילה זה משפיע בצורה עדינה, בסוף זה משפיע גם בצורה יותר גדולה.
גם ילד שרואה את האבא שלו שהוא הולך לנוח
מנוחת צהריים בשבת,
אז איך הוא הולך לנוח? הוא הולך ותלמודו בידו.
הוא נרדם מתוך דברי תורה.
הוא הולך לנוח מתוך דברי תורה.
הילד חוזר משיעור,
הילד חוזר מתפילה מוקדמת,
הילד חוזר מכל דבר אחר,
מביקור, מהליכה, מיציאה וכו'.
הוא רואה את הסטנדר של האבא
עם הספר, והאבא יושב ושקוע ועוסק בתורה.
זה יציקה של אדני יסוד,
שהוא יודע שכל זמן אני מנצל לתורה.
לאבא יש חברותא, אז הבן גם צריך חברותא.
תדאג לו שיהיה לו חברותא גם.
תדאג לו, כמה שיעלה תשלם.
יש לו חברותא שיתרבן אותו,
ילמד אותו איך להבין את הגמרא.
בנוסף לזה שאתה יושב ולומד איתו,
אתה גם תיתן לו את הזמן שהוא ישב וילמד איתו גם מוסר, כי זה חובה ללמוד מוסר.
ככה אתה יכול לבנות את היסודות האמיתיים,
ואז הבית הזה זה בית שבוודאי ובוודאי שורה בו השכינה ותמשיך הלאה עד
סוף החיים של האדם ושל בני ביתו.
נזכור
כי זה כל האדם. האדם תלוי אך ורק
בתורה הקדושה בלבד.
זה מה שעושה אותו אדם. לולא זה
הוא לא אדם, הוא בעל חיים
מהלך על שתיים בדיוק.
איך תהיה אדם? על ידי שתינק,
תספוג,
תתעסק.
איך אומרים אחינו בני אשכנז? לעסוק בדברי תורה.
גם התורה הקדושה זה בשבילי עסק. כמו שבביזנס אתה מרגיש שכל כולו אומר,
כל כולו אומר כבוד, כל כולו אומר, חבר'ה, איפה שסגידים?
בוודאי ובוודאי שהאדם צריך לעשות את התורה יותר מהעסק.
ולכן הם מברכים לעסוק בדברי תורה.
ואנחנו הספרדים,
אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על דברי תורה,
שאנחנו ממיתים את עצמנו על דברי תורה,
שאנחנו עושים הכל על מנת שנזכה לקיים, נזכה לשמור, נזכה לעשות את דברי התורה הקדושה. ברוך ה' לעולם, אמן ואמן.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).