שיעור סיכום לראש השנה | הרב שמעון משה חי רחמים
תאריך פרסום: 17.09.2020, שעה: 09:00
- - - לא מוגה! - - -
בשם השם נעשה ונצליח אנחנו מעבירים כרגע שיעור סיכום
בסייעתא דשמיא לכבוד ימי הדין ראש השנה שיחולו בעזרת השם
בשבת הקרובה ולאחריהם
ביום ראשון הקרוב ואילך הלאה אל תוך עשרת ימי תשובה.
כידוע בערב ראש השנה כל אדם ואדם צריך להכין את עצמו גם מבחינת ההכנה הגשמית
וגם מבחינת ההכנה הרוחנית הטוב ביותר כפי שאנחנו מורים
כמדי שנה להכין את כל המאכלים ואת כל הבישולים מראש
כך שבמהלך ימי ראש השנה
לא יצטרכו להשתמש בכל שאר הפתרונות
הלא כל כך טובים
שמצויים כדי לבשל ולהכין את האוכל.
בנוסף, לזה ההכנה הרוחנית שאדם יעשה, יקבע על עצמו תשובה,
יעשה מקווה ולאחר מכן יכין את עצמו לקראת
התפילות עצמן על ידי פתיחת המחזור והסתכלות בתפילות,
בפיוטים ובשאר העניינים.
גם בעל התוקע חייב להכין את עצמו מבחינת התקיעות ושיעורם,
כפי שלמדנו בשיעורים הקודמים,
ובנוסף לזה, לדעת בדיוק את סדר התקיעות ומה לכוון על פי הפשט בכל תקיעה ותקיעה,
כפי שמופיע בספרנו משה אמת
בשאר התפילות, יאוין שמה.
בליל ראש השנה,
לאחר שמגיעים מבית הכנסת בזריזות,
מתחילים לומר את סדר הקידוש ובו את כל פסוקי ההצלחה.
היות והשנה זה שבת,
יש הנוהגים לומר את אמירת שלום עליכם ולאחר מכן כי מלאכיו יצווה לך
אשת חיל וקטעי הזוהר הידועים ויש המדלגים על כך ומתחילים בפסוקי ההצלחה ולאחר מכן פותחים בנוסח
הקידוש ליום טוב ראשון של ראש השנה שחל בשבת.
יום טוב הראשון השנה.
הסדר הוא כפי שמופיע, שחל בשבת,
כפי שמופיע במחזורים,
בו אנחנו מזכירים
את יום הזיכרון הזה,
את יום טוב מקרא הקודש הזה וכולי.
יעוין שמה.
בנוסף לכך,
בסיום אמירת הקידוש אנחנו מברכים גם ברכת שהחיינו.
ברכת שהחיינו נוסדה על עצמותו של יום,
לא על פרי חדש ולא על בגד חדש, למרות שכולם לבושים בבגדים חדשים ופירות חדשים על השולחן נמצאים,
למי ששכח ולא כיסה אותם.
עדיין אנחנו מברכים על עצמותו של יום. לכן גם ביום הראשון וגם ביום השני,
ברכת שהחיינו נתקנת עבור הימים הללו, בית הימים של ראש השנה, או כפי שידוע המחלוקת הידועה,
איזה הוא יום
ראש השנה, האם הוא היום הראשון
או היום השני, והיות וכך, מספק אנו עושים את שני הימים
כתקנם וכתיקונם.
בנוסף לכך,
בסיום הקידוש
ייגשו הבנים והבנות בסדר אל ההורים ויקבלו מהם את ברכתם לשנה טובה ומבורכת.
לאחר מכן ניגשים לסדר, או לחלופין לנוהגים,
קודם כול נטילת ידיים.
כדאי מאוד שיהיה מונח לפניכם הבירכון או הסידור
בו עושים את הנוסח של אמירת היהי רצון כולו כסימן לשנה טובה ומתוקה,
מופיע לפני ראש הסדר או לפני כל שאר המסובים,
ולאחר מכן מתחילים באמירתו. לנוהגים לעשות נטילת ידיים,
היות ולא רוצים לצאת חס ושלום חס וחלילה
ידי ספק כלשהו,
אז נוטלים את ידיהם, מברכים המוציא לחם מן הארץ,
לאחר מכן טובלים את הפת לדעת הבן איש חי בסוכר,
לדעת
שאר הפוסקים בדבש ומעט מלח,
ובסייעתא דשמיא אוכלים כזית פת, ולאחריהם בעזרת השם מתחילים בנוסח
היהי רצון ואכילת הסימנים.
רק שנדע ונזכור, כל הסימנים כולם הם לסימנה מילתא היא בלבד,
אין חובה לאכול אותם.
יש עניין סגולי,
כפי שכתבו רבותינו, כפי שמופיע בגמרא, כפי שכתבו הראשונים והאחרונים כולם.
ולכן,
אדם שנוהג בסימנים הללו, הטוב ביותר שימשיך במנהגו.
אבל אם מסיבות כאלו ואחרות או עקב מצב בריאותי יש קושי מסוים לנהוג
ולאכול את הסימנים,
אין שום חובה שחלה כנ״ל.
עשרות בני אדם יודעים שבראש של דג יש תולעים
ולכן לא אוכלים שום ראש של דג.
מה שעושים אפשר להניח את החתיכה של הראש של הדג
ולהצביע עליו ולומר עליו את נוסח היעי רצון וכן על זה הדרך.
אנחנו מתחילים בסימן הראשון שהוא החשוב בשבעת המינים והוא התמר.
נוטלים את התמר החום,
החום,
לאחר שהוא נבדק מראש,
ואני מדגיש מראש,
היות ויש לנו גם השנה ראש השנה שחל בשבת,
צריך לבדוק את הכול מראש,
כדי שחס ושלום חס וחלילה לא ניכשל באכילת איסור ויצא שכרנו בהפסדנו.
בודקים את התמר, ואכן אם הכול תקין מברכים עליו בכוונה גדולה מילה במילה ברכת בורא פרי העץ.
בסיום אמירת ברכת בורא פרי העץ,
אוכלים את התמר,
לאחר מכן ממשיכים שאר המסובים ועוברים לתמר הנוסף. התמר הנוסף
לרוב הוא בדרך כלל התמר החי, התמר הצהוב,
עליו אנחנו אומרים את נוסח היעי רצון,
ולאחר מכן אוכלים אותו.
למי שהרוויח ולא שם את הפירות בקידוש על השולחן וכך צריך לנהוג,
כדי לא לפתור אותם באמירת שהחיינו,
יכול להוסיף שוב פעם ברכת שהחיינו
וקיימנו והגיענו גם על התמר הצהוב, ולהרוויח דבר ברכה ברכת שהחיינו נוספת.
דבר אחר,
אנחנו ממשיכים בסדר הסימנים כולם בסדר מופתי,
אבל לאחר התמרים אנחנו צריכים לברך על האדמה.
כן?
אז אנחנו לא ניקח ירק היות והוא נאכל בסעודה,
אלא אנחנו ניקח
מלון, ונברך עליו ברכת בורא פרי האדמה. יש שנהגו לקחת בוטנים, לא כלואים,
ומברכים עליהם בורא פרי האדמה, סליחה,
בורא פרי העץ,
ולאחר מכן מכוונים לפתור את כל האדמה שנמצאים להם על גבי השולחן,
ולאחר מכן ממשיכים בסדר היהי רצון כפי הנוהג.
הבאנו בספרנו כמה וכמה שיטות, שיטת התשובות וההנהגות, שיטת הכף החיים,
שיטת מרן הבן איש חי,
שיטת מרן רבנו יוסף קארו,
וכן על זה הדרך,
כל עדה ועדה תנהג כפי מנהגה,
אבל נזכור בראש ובראשונה, אין חובה לאכול.
מצד שני זה סימן המילתאי, ולא כדאי לפספס למי שכבר יכול לאכול.
ודבר שלישי ואחרון,
אם קשה לאכול, אין חיוב.
בסיום הסימנים פותחים בהמשך הסעודה דגים,
כי זה שבת,
בנוסף לזה,
למרות שהעניין, על פי הסוד דווקא של אכילת הדגים בשבת, זה דווקא בסעודה שלישית.
משום כל האוכל דג ביום דג, כי ביום זה דווקא ביום ולא בלילה,
ניצול מדג, על זה רבו כבר הפירושים והמפרשים.
ולכן, אדם שרוצה לאכול דגים,
ולאחר מכן להמשיך הלאה לסעודה בשרית, רשאי,
כמובן,
שיעשה את הכל כדת וכדין ובמתינות וב...
שמחה רבה.
ביום ראש השנה ובלילה,
וכן בשאר הימים כולם, אסור לכעוס.
אסור להתעצבן,
וכן על זה הדרך.
גם אם חס ושלום יש לאדם שונא, אסור שיכוון עליו באמירת ההיא רצון שיתמו אויבינו ושונאינו וכל מבקשי רעתנו, אלא להפך,
יתפלל עליו שבזכות ראש השנה ישוב
בתשובה שלמה.
הן באמירת התפילות ביום והן באמירת התפילות בלילה,
צריך האדם להתפלל מילה במילה, ולא לקצר בתפילות.
זה תפילות של יום הדין.
אדם ישפוך תחינה ותפילה הן ברוחניות והן בגשמיות לבורא עולם.
ביום הראשון השנה לא נוהגים לעשות תשליך היות ונופל בשבת.
כמו כן, לא נוהגים לתקוע בשופר,
אלא אומרים את אמירת הפסוקים המעלים זיכרון לפני בורא עולם,
כתקיעת שופר,
ולאחריהם בסייעתא דשמיא ממשיכים בתפילת הלחש של מוסף לראש השנה.
אדם שבוכה בתפילות,
כתוב בספרים הקדושים שבאותה שעה דנים אותו בשמיים.
ולכן הארי הקדוש כמדומני כתב שאם אדם בא לידי בכי רשאי לבכות,
אבל לכתחילה לא יעשה כן. דהיינו, להביא את עצמו ממש הוא בעצמו רוצה להביא את עצמו לידי בכי ותעורות בתפילה, זה ודאי ובוודאי.
שלא ייעשה. אני חושב שהשנה יש סיבה מאוד גדולה שאנשים כן יבכו,
כן יתחננו לבורא עולם,
אחרי שאנחנו רואים
בדיוק
איך הכל משובש בעולם סביבנו, רחמנא ליצלן.
ביום ב' של ראש השנה אסור להכין את כל ההכנות. דהיינו, בסיום יום א'
של ראש השנה זה עדיין שבת,
עד שלא יצא שבת לזמן רבנו תם.
אסור להכין שום הכנות כולן.
הגברים חוזרים מבית הכנסת,
והנשים רוצות כבר להכין את השולחן כולו.
אבל יש בעיה של מכין משבת ליום טוב.
והיות שיש בעיה של מכין משבת ליום טוב, איך יפרסו את השולחן,
איך יסדרו את המפה, איך הכינו את הכול, זה הכנה משבת ליום טוב.
לכן חייבים לעשות את כל ההכנות אך ורק אחר צאת השבת,
באמירת ברוך המבדיל בין קודש לקודש ולאחר מכן רשאיות להכין.
הטוב ביותר שאת הנרות ידליקו האימהות,
הנשים ידליקו אותם אך ורק
כשיגיע הבעל הביתה,
שאז גם הוא ירוויח את אמירת ברכתם להדליק נר של יום טוב,
והם יענו אחריו אמן.
בני אשכנז נוהגים לברך שהחיינו בהדלקת הנרות,
הספרדים נוהגים שלא לברך ברכת שהחיינו.
ושוב פעם הסדר חוזר על עצמו,
ולאחר מכן הסימנים,
נטילת ידיים, סימנים, סעודה וכן על זה הדרך, וביום ראש השנה השני אז תוקעים בשופר וכפי שדיברנו בנדון כמה וכמה שיעורים.
בסיום שמיעת 101 קולות של השופר אז מסיימים את התפילה בבית הכנסת והולכים בשלום אל בתיהם
להמשיך לסעוד את סעודת יום בית של ראש השנה.
במוצאי ראש השנה נהגו
לעשות הבדלה על הכוס בלבד, ולמחורתו זה צום תענית
ג' בתשרי צום גדליה, נהגו להתענות בו.
לכן חכם עיניו בראשו,
מכין את עצמו היטב,
השנה יש סגר,
אז אנשים אין להם עבודה, אין להם תירוצים של התענית,
יכולים להתענות כהרגלם,
והכל בעל מקום בשלום, אבל ירא שמיים,
חכם לב ייקח מצוות,
ובפרט בעשרת ימי תשובה,
ואזי הקדוש ברוך הוא בוודאי ובוודאי שיכתוב ויחתום אותו לחיים טובים ולשלום.
בערב ראש השנה מצווה על הנשים להפריש חלה.
אמרנו,
הטעם לכך מהסיבה שבערב ראש השנה נוצר אדם הראשון,
ובערב ראש השנה הקדוש ברוך הוא כבר הביאו לגן עדן,
ובערב ראש השנה כבר הביא לפניו את חווה,
ובערב ראש השנה אכל מעץ עדעת,
ובערב ראש השנה חטא,
ובערב ראש השנה גם גורש מגן עדן.
בנוסף לכך,
היין שמוזגים בראש השנה רשאי להיות בצבע שחור,
דהיינו אדום או צהוב, ואין לחשוש לכך משום ענבים שחורים, כפי שמופיע בדברי רבותינו הפוסקים.
לגבי מאכלים חמוצים או כלואים או כבושים, לנוהגים לאכול יכולים להמשיך במנהגם,
למי שלא נוהג לאכול אינו ישנה את מנהגו.
בנוסף לכך, בערב ראש השנה נוהגים לעשות התרת נדרים.
את השופר יש להקדים ולהביא כבר מערב ראש השנה לבית הכנסת,
או לשאר המקומות שצריכים שם לתקוע, יחלק כמה וכמה שופרות,
וכדי שכל הציבור כולו ישמע את תקיעת השופר ביום השני של ראש שנה,
ויצא ידי חובה כדת וכדין.
אי רצון, בעזרת השם, שהקדוש ברוך הוא יכתוב ויחתום את כולנו לחיים טובים ולשלום,
בשנה טובה ומבורכת,
בבשורות טובות, ישועות ונחמות
מארבע כנפות הארץ, ונאמר אמן.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).