כל המזכה את הרבים אין חטא בא על ידו - חלק ז | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 17.09.2020, שעה: 07:57
נציב יום: בלחש... אמן, - אמן!!
המשך חלק ז': "הגם כשהאדם בעצמו מרגיש גודל שיפלותו, ובאמת עם כל זה לא יימנע מלחזק ולדבר על לב חבריו, דברי חיזוק ודברי תנחומים, לחזק לבבות לעבודת השם. כמו שאפשר לפרש את הפסוק (ישעיה מא, ו): "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק". לכאורה קשה, אם כבר אמרו "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ" למה צריך לכפול ולפרש "וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק"?
ועוד תחילת הפסוק: משמע שגם צריך עדיין חיזוק כי כתוב: "אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ יַעְזֹרוּ" אז אחד צריך לעזור לשני. אז מה זה שאומר הסוף של הפסוק:"וּלְאָחִיו יֹאמַר חֲזָק" מי יאמר למי? אלא אפשר שכוונת הכתוב: התורה הקדושה מרמזת לנו דרך העבודה. הגם שאתה צריך לעזר ולסיוע עם כל זה "לְאָחִיו יֹאמַר: "חֲזָק!"
כשאתה מדבר עם חברך או אחיך תאמר לו: "חֲזָק!"
ואל תראה לו שיפלות שלא ייפול למרה שחורה חלילה. וגם זה בחון ומנוסה לסגולה נפלאה, לעורר את הלבבות של חברו לעבודת השם וגם הוא בעצמו יתחזק מזה. מובא בספר "נועם אלימלך": "דברים היוצאים מן הלב נכנסים ללב" פירוש: הדברים שיוצאו מן הלב חוזרים ונכנסים את הלב של מי שמדבר בעצמו, וזה יעורר אותו לעבודת הבורא.
ועוד: כי בוש יבוש אחרי שהוא מעורר אחרים, למרוד במלך המלכים הקב"ה כי הוא עושה להוכיח את האחרים. אבל כל זה במובן אם ידבר את כל הדיבורים, לא לשם כוונה עצמית כאילו להתפאר להתגאות בקלון חברו, אז (משלי יב, יט): "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" אפשר לרמוז בזה גם, אפילו שעדיין בלב שלו הוא עדיין אינו אֱמֶת גמור, וזה רק דיבורים שְׂפַת אֱמֶת, זה רק בשפתיים, בכל אופן היא תִּכּוֹן לָעַד.
זאת אומרת: מעצם זה שהוא מדבר וזה שמירה עליו, אנשים בוחנים אותו על מה שהוא מדבר - סופו שהכל יתכונן באמת. ב"כלי יקר" בפרשת תרומה על הפסוק (שמות כה, ג): "וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר תִּקְחוּ מֵאִתָּם זָהָב וָכֶסֶף וּנְחֹשֶׁת" למה לא כתב: וְזֹאת הַתְּרוּמָה אֲשֶׁר יתנו למה לשון לקיחה? לפי שכל מי שנותן נדבה – הוא יותר לוקח מאשר נותן, כי השם יוסיף כהנה וכהנה פי שניים כפליים. וזה דעת המדרש: אדם לוקח חפץ, האם יכול לקחת גם את בעליו של החפץ איתו?
אבל הקב"ה כשנתן את התורה לישראל אמר: "קחו אותי עמה" "וְיִקְחוּ לִי תְּרוּמָה" (שמות כה, ב) בעצם זה שנותנים את התרומה לוקחים אותי כביכול. יש לדקדק מה עניין התרומה אל התורה, ומה ענין התורה אל התרומה? לפי שכמו שלומד עם חברו תורה – הוא יותר מקבל ממה שנותן, כמו שכתוב: "ומתלמידי יותר מכולן" כך בתרומה הוא לוקח יותר ממה שהוא נותן.
וזה מה שמסיק המדרש: 'בנוהג שבעולם מוכר אדם חפץ אז המוכר עצב והלוקח שמח. אבל הקב"ה כשנתן את התורה שמח "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם תּוֹרָתִי אַל תַּעֲזֹבוּ" (משלי ד, ב) ביאור העניין זה: שכל שמוכר לחברו דבר תורה ולומד עמו - אז הוא מקבל גם כן ממנו, בכל נתינה יש בא צד של לקיחה. וכך מביא ראייה מן הפסוק: "כִּי לֶקַח טוֹב נָתַתִּי לָכֶם" וזו ראייה ברורה בריאה וטובה שנתינה קרויה גם לקיחה.
דרש רב נחמן בריה דרב חסדא (עבודה זרה לה, ב): מה זה שכתוב (שיר השירים א, ג): "לְרֵיחַ שְׁמָנֶיךָ טוֹבִים"? למה תלמיד חכם דומה? לצלוחית של פלייטון - זה בושם. מה קורה? אם הוא מגולה - הריח נודף, אם הצלוחית מכוסה אז הריח נודף, ולא עוד אלא דברים שמכוסים ממנו מתגלים לו, שנאמר: "עֲלָמוֹת אֲהֵבוּך" אל תקרי "עֲלָמוֹת" אלא עלומות. דברים הנעלמים התגלו לו. במי? במי שמלמד לאחרים.
ולא עוד, אלא אפילו מלאך המוות אוהב אותו, שנאמר: "עֲלָמוֹת אֲהֵבוּך" תקרא את זה "עלמות אֲהֵבוּך", זה שאחראי על המות - הוא יאהב אותך. ולא עוד אלא שנוחל שני עולמות, אחד העולם הזה ואחד העולם הבא. שנאמר: "עֲלָמוֹת" ותקרא עולמות. ורש"י אומר: "שהצלוחית של פלייטון מגולה ריחה נודף, זה שכתוב: "שֶׁמֶן תּוּרַק שְׁמֶךָ" כשמגלין אותה ומריקין את שמנה, כלומר כשאתה מלמד תורה לתלמידים אז יצא לך שם, כמו שהריח נודף בכל מקום - ככה יצא לך שם ותתפרסם. ומתגלין לו דברים שמכוסין מעצמן בלא טורח. בשעה שהוא מלמד – זכות הרבים מגלים לו עלמות, דברים הנעלמים, גם תלמודו מתקיים בידו.
"אמר רבי אלעזר (עירובין נד, א): "מה זה שכתוב (שיר השירים ה, יג): "לְחָיָו כַּעֲרוּגַת הַבֹּשֶׂם"? אם אדם משים את עצמו כערוגה שהכול דשין בה, כמו בושם שכולם מתבשמים בה, אז התלמוד שלו מתקיים, ואם לאו אין תלמודו מתקיים". רש"י אומר: "מה זה שהכל מתבשמין ממנו? שהוא מלמד תורה לתלמידים".
"ואמר רבי אליעזר: מה זה שכתוב (שמות לא, יח) "לֻחֹת אֶבֶן"? אם אדם משים את לחייו כאבן זו שהיא לא נמחית - תלמודו מתקיים בידו ואם לאו אין תלמודו מתקיים בידו. רש"י אומר: "מה זה אבן שאינה נמחית? אם דורסים אנשים ברגליהם על אבן - היא לא נמחית, כך לחייו לזה שמלמד תורה לרבים - אינם נלאין מלחזור על לימודו וללמד לאחרים.
אז לחייו חוזרות כל הזמן ואומרות אז כמו אבן שהאבן לא נמחית מרוב שדורסים בה, כך הלחיים שכל הזמן עובדות, הוא חוזר ללמוד וללמד - אז הוא לא ישתכח מהתורה ותלמודו יתקיים בידו. המאירי בספר "המידות" כותב: "ממדרגות החכמה והאחרונה שבהן זה להשפיע מחכמתו לזולתו. אדם צריך להיות משפיע מחכמתו לזולתו. והיא היא המעמדת והמקיימת את התורה ולומדיה.
לעולם יהיה החכם משתדל להשפיע חכמתו לזולתו, שבזה לימודו מתקיים ומצליח. וזהו שאמרו: "בני יהודה דגלו מסכתא מתקיים תלמודם בידם". רוצה לומר הם לימדו לזולתם. דבר אחר, כתוב בפסוק (ישעיה נח, ז): "הֲלוֹא פָרֹס לָרָעֵב לַחְמֶךָ" אין רָעֵב אלא רָעֵב מדברי תורה, ואין לחם אלא דברי תורה, אז "פָרֹס לָרָעֵב" הצמא והרעב לדברי תורה - את לַחְמֶךָ את התורה שלך.
כמו שנאמר (עמוס ח, יא): "הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם השם אלקים וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי השם" מכאן אמרו: "אם יש אדם שהוא מבין בדברי תורה - יפרנס מתורתו גם כן לאחרים, כדי שתרבה חוכמתו לו, ומוסיפין לו עליה. וכל העושה כן, אינו נמנע מן הטובה העתידה לבוא על ישראל לימות בו דוד. עליו
הכתוב אומר (תהלים נ, כג): "וְשָׂם דֶּרֶךְ אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים" מה זה "וְשָׂם דֶּרֶךְ" דֶּרֶךְ זה תורה, שנאמר (דברים ה, כט): "בְּכָל הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה השם אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם תֵּלֵכוּ לְמַעַן תִּחְיוּן וְטוֹב לָכֶם". אז זאת אומרת: זה דרך התורה "וְשָׂם דֶּרֶךְ" אם הוא שָׂם דֶּרֶךְ ומלמד את התורה שלו לאחרים אז הוא יזכה "אַרְאֶנּוּ בְּיֵשַׁע אֱלֹהִים" איזה ישע זה? ישועה וימות בן דוד שנאמר (ישעיה נא, ה): "קָרוֹב צִדְקִי יָצָא יִשְׁעִי" אז מי שמלמד לאחרים תורה, יזכה לראות בישועת השם בזמן בן דוד.
התורה נקנית ב-48 דברים, אחד מהם: "הלומד על מנת ללמד" פירש "שי למורא": "ידוע כי 'המתפלל על חברו הוא נענה תחילה', ועל כן כל מי שתכלית לימודו כדי ללמד לאחרים - הוא נענה תחילה, מלמדים אותו משמים, ושערי תורה נפתחין לפניו. ואפשר עוד כי בהיותו חוזר ומלמדה לאחרים - בכל עת שהוא מלמד פעם נוספת הוא זוכר יותר, וכך תלמודו מתקיים בידו.
ופירש ה"מאורי אש": "הלומד על מנת ללמד שזה אות שאינו לומד למען יחזיקו אותו לחכם, כי חפץ שכולם ילמדו ויבינו לא רק הוא יבין. זה "בתנא דבי אליהו" מובא עד כאן. במאירי בספר "המידות" אומר: "כשיגיע חכם לשלמות האמיתי, ויגיע עוד להשפעתו לאחרים - אז נמצא עמלו ולתועלתו. הוא בא ללמד - ונמצא למד. כי זה תכלית עניינו ומצרף ידיעתו.
מי שלומד על מנת ללמד, ורוצה ללמד אחרים, אם הוא עושה כן - עוזרים לו מן השמים ללמוד לפי שרוצה לזכות את הרבים בתלמודו "הַרְחֶב פִּיךָ וַאֲמַלְאֵהוּ" (תהלים פא, יא). ועוד שאם מלמד אחרים בפועל - בהכרח צריך לדעת בעניין יפה, וגם מוציא בשפתיו ובזה תורתו משתמרת. ועוד שמצינו ברבי יוסי שחלה ושכח תלמודו ותלמידו אביי הזכיר לו - "מעם לועז".
ויש עוד לפרש: שאם לומד כדי לקיים מצוות, הרי שגם חוכמתו ללמד לאחרים נשמעת, ומכבדים אותו ומקיימים דבריו. זה שנאמר בתהילים (קיא, י): "רֵאשִׁית חָכְמָה יִרְאַת השם תְּהִלָּתוֹ עֹמֶדֶת לָעַד" אם עיקר חכמתו זה היראה יִרְאַת השם, הרי מה שמהללים אותו ושומעים דבריו זו היא סגולה תמידית ונצחית. וזהו שנאמר כאן הלומד על מנת לעשות.
האומר: "הריני לומד כדי שהתלמוד הזה יביא אותי לידי מעשה, יביא אותי לידי מידות ישרות",
מספיקין בידו ללמוד מן השמים כדי שחוכמתו תתקיים וגם ללמד, שיזכה ללמד אחרים, לשמור ולעשות, וזוכה ומזכה את הרבים, שדבריו נשמעים לבריות וערבים על שומעיהם. וב"ליקוטי עצות" לרבנו נחמן: "שרוצה לדבר עם חברו ליראת שמים - צריך שיהיה לו יראת שמים, כדי שיהיו דבריו נשמעין, וגם כדי שיתקיימו דבריו אצל חברו, שלא יעבור הדיבור מלב חברו תכף. אם זה יצא מתוך יראת שמים - זה חודר נשקע ונתקע בלב חברו. אבל אם זה מהשפה אל החוץ - ייחלוף כמו רוח!". עד כאן יום טוב!
"רבי חנניא בן עקשיא אומר: "רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, שנאמר: "השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר".
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).