מאה ברכות | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 27.08.2015, שעה: 19:42
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nויש אומרים,
מה השם, מה אל תקרא מה, אלא מאה בעט בש.
מה עולה מאה?
אתם יודעים מה זה עט בש,
כן?
אות ראשונה ואחרונה מתחלפות.
עט, בש, גר, דק,
חץ, וף וכולי.
אז כשאתה עושה את האותיות המשלימות של מה,
אז זה יוצא ים
והץ.
אז למם יש יוד,
מה?
וכנגד הה של מה יש צדיק,
יוד וצדיק,
זה יוצא ביחד מאה, אל תקרא מה, אלא מאה.
יש להקשות.
הרי בפסוק מפורש, מה אדוני שואל מעמך?
כי אם ליראה.
אם כן, מניין לחכמים זיכרונם לברכה להוסיף עוד,
שצריך לברך מאה ברכות שלא מוזכר בפסוק?
מה השם שואל?
ליראה.
איפה כתוב מאה ברכות?
בפסוק עצמו לא כתוב מאה ברכות.
לומדים את זה, כמו שאמרתי, ועוד.
אלא לימדונו,
חכמים זיכרונם לברכה, שהזהירות לברך מאה ברכות בכל יום
היא הדרך המובילה את האדם ליראת שמיים.
כי כאשר על כל פרט ופרט
מברך
ומזכיר שם ומלכות,
כל ברכה מזכיר שם ומלכות, נמצא
שחייו מתנהלים באופן תמידי על פי ההכרה במלכות שמיים
והודאה לשם יתברך
בהשגחה פרטית.
כך נקבע הדבר בליבו של המברך מאה ברכות
ומתעוררים בנפשו רגשות של יראת שמיים.
כל הזמן הוא זוכר, לא אלה שפולטים את הברכות,
שמבינים שצריך לברך את זה כמו לפתוח ממנעול
את הדלת ולהיכנס,
אלא שמתכוונים משם
אדנות הבייה,
מה שצריך,
מאלוקינו.
אמר שם מבאר,
מניין דרשו חכמים זיכרונם לברכה אל תקרמה אלא מאה?
לפי שמשמעות הפשוט של הפסוק
מה אדוני שואל מעמך כי אם לראה
נשמע שבא לומר
כי דבר קטן, קל להשיגו, שואל השם עמנו.
והלא חכמים זיכרונם לברכה בברכות למד גימל התקשו
וכי יראת שמיים דבר קטן הוא?
ותרצו כן,
אצל משה רבנו דבר קטן הוא.
והנה לפי הדרשה של חכמים זיכרונם לברכה שהפסוק מדבר
על חיוב של מאה ברכות
יש אפשרות להבין
שאכן מה שדורש השם כי אם להירע זה דבר קל. כי מה קשה להגיד מאה ברכות?
לא קשה להגיד מאה ברכות.
משום שעל ידי אמירת מאה ברכות
שאומנם הינו דבר שבנקל מקיים
יגיע האדם לתוצאות גדולות ונצורות
והן יראתו יתברך
לפי שאין זה תורח גדול לאדם
להגיד מאה ברכות, לכן אמר בלשון מה השם שואל מעמך.
מה כבר הבקשה?
מאה ברכות, אוה,
אבל המאה ברכות יביאו אותך ליראת שמיים.
אם תזכור כל הזמן את הטבתו יתברך, השגחתו יתברך,
תזכיר את שמו, את מלכותו על כל דבר, בורא,
פרי הגפן,
המוציא לך מן הארץ,
שהכל נהיה בדברו. בורא פרי העץ, כל דבר ודבר, כל ברכה וברכה שאתה מוציא,
אם אתה שם לב למה שאתה מוציא מפיך,
אז ודאי אתה יודע שכל החיים שלך זה תחת
השגחתו יתברך, ואתה תזכה ליראת שמיים.
עכשיו, צריך להבין,
בכלל
מסופר על רבי אלחנן וסרמן,
זכר צדיק ברכה, שהוא ביקר בגרמניה
שנים אחדות עוד לפני השואה.
מאז
שום אדם לא שיער עדיין מה עתידים בני העם הגרמני לעולל ליהודי אירופה.
המדינה הייתה מפותחת מאוד מבחינה תרבותית,
כלכלית,
היהודים חיו בתנאים טובים,
היחסים עם הגרמנים היו מניחים את הדעת.
בעת הביקור שלו שם,
דרש רבי אלחנן בפני אברכים
שלמדו בסמינר לרבנים.
ואלו היו דבריו.
בפרשת מאירא אנו קוראים שבתשובה לשאלת אבימלך
מדוע אמר אברהם על סרשי אחותו,
השיב לו אברהם לאבימלך
כי אמרתי רק אין יראת אלוהים במקום הזה והרגוני על דבר אשתי.
יש להבין מה פשר ההדגשה רק
אין יראת
אלוהים במקום הזה. מה זה המילה רק?
היא מיותרת.
אין יראת אלוקים והרגוני.
בגלל שאני רואה שאין יראת אלוקים, למה רק אין יראת אלוקים?
אלא אברהם רצה לומר בזה לאבי מלך, תשמע,
ראיתי פה דברים יפים, רבים במדינתך.
מדינה מסודרת, יפה,
מבוססת כלכלית,
התושבים מתורבתים, מנומסים,
לכאורה הכל טוב ויפה.
אבל רק דבר אחד חסר כאן.
הבחנתי שיראת שמיים אין במקום הזה.
לכן הבנתי שאני ואשתי נמצאים בסכנה גדולה.
אם אש התאווה תבער בקרבו של אחד מאנשי מדינתך
והוא יתעורר לחשוק לקחת את אשתי,
אין שום סיבה שתעצור אותו מלעשות זאת. אם אין לו יראת שמיים, הוא יעצור אותו.
ואז הוא עלול להרוג אותי ולקחת את אשתי.
ובמצב כזה לא יועילו נימוסים ותרבויות
אלא רק דבר אחד יכול לעצור אדם במצב כזה.
יראת שמיים.
מה ההבדל בין גנב לירא שמיים?
לשניהם יש אותה הזדמנות.
בעל החנות הניח את הקופה והלך
מסיבה כלשהי, עכשיו הקופה פתוחה.
שניהם יכולים להושיט את היד ולקחת.
הגנב מסתכל רק אם מישהו רואה וזה מספיק לו.
ואם הוא לא רואה הוא לוקח.
הירא שמיים הוא לא רק מסתכל אם יש מישהו שרואה ואם יש שוטר בסביבה ואם בעל הבית לא מציץ.
הוא יודע שיש מי שרואה אותו כל הזמן,
אז זה לא יועיל אפילו שאין בעל הבית.
אז מה עוצר אותו בסוף? יראת שמיים. אם לא היה לו יראת שמיים, יש לו שני מגינים.
אז זאת אומרת, שני המחסומים האלה הם חשובים.
היראת שמיים זה המחסום הכי הכי הכי חזק
שאנשים מול תאוות, מול ניסיונות, מול הכל יכולים לעמוד. רק אנשים שיש להם יראת שמיים. מישהו שאין להם יראת שמיים לא יכולים.
אנשים רואים חתיכת בשר,
לא אכפת לו נבלות וטרפות והכול.
אכפת לו שהרב גם טרף שמכשיר את זה, לא מעניין אותו בכלל.
יש חותמת?
איך כתב יצחק יוסף?
לא לאכול בשר בלי חותמת חלק.
הוא לא אמר לא לאכול בשר חלק. בהלכות הוא כותב.
לא אמר לאכול חלק.
לא לאכול בשר בלי חותמת חלק.
גם הערבים עושים עם חותמת חלק
של כולם וגם עם הולוגרמה של כולם.
אז מה זה רק לא לאכול? אז לפי ההלכה של יצחק אז זה בסדר אם אתה ראית חותמת אתה יכול לאכול את השקית גם,
אין שום בעיה.
אבל בדברים שאמר פה רב אלחנון וסרמן התכוון לרמוז על הסכנה העלולה לצמוח מגרמניה
אף על פי שבאותה עד נחשבה למדינה מתורבתת ומנומסת
תלמידי הסמינר לרבנים הופתעו לשמוע דברים קשים כל כך הוא לא אמר כמוני הוא אמר יותר חזק
והתקשו להאמין כי מדובר בארצם הנאורה שהוא
מעביר ביקורת על ארצם הנאורה אבל משחלפו שנים מועטות התגשמו הדברים להפליא והמדינה מתורבתת הוציאה מקרבה בני בליעל חיות טרף נוראות
שהרגו ללא רחם שישה מיליון יהודים חפים מפשע ועוד ארבעים ושמונה מיליון גויים
בספרו קובץ מאמרים
מובא בשמו של רבי אלחנן
הגדרה חריפה מאוד וזה לשונות תזכרו את זה טוב לכל החיים
יראת שמיים אינה סתם תוספת
תוספת מעלה באדם. יש אדם
ויש אדם ירא שמיים.
לא, זה לא תוספת.
לא תוספת, הוא אומר, מעלה באדם.
אלא מי שיש בו יראת שמיים הוא ראוי לתואר אדם.
ומי שאין לו יראת שמיים הוא אינו אדם.
כי אין לו מחסומים, אין לו מעצור.
אז הוא בדיוק כמו בהמה.
בהמה שרוצה לאכול, לא שואלת אף אחד.
לא מעניין אותה.
אותו דבר בן אדם, אין לו שום מעצור, שום מחסום.
רק מהרצון, הוא רוצה לאכול, הוא אוכל.
הוא רוצה לעשות עוולה, הוא עושה.
מה שהוא רוצה הוא עושה. מי חוסם אותו? זה בעל חי.
זה לא תוספת מעלה, זה לא כמו אדם ואדם חכם.
חכם זה תוספת מעלה. אם לא תהיה חכם אתה לא מאבד תואר אדם.
אבל אם אין לך יראת שמיים אין לך תואר אדם בכלל.
אחד מהראשונים אמר שבדור שלו לפני 800 שנה
אין כמעט תלמידי חכמים.
התלמידי החכמים שהיו בדור שלו, הוא לא קורא להם תלמידי חכמים. הוא אומר למה?
כיוון שלא מצוי בהם ענווה ויראת שמים.
ותלמיד חכם שלא הולך עם ענווה ויראת שמים,
שייף עיל, שייף נפק,
הוא לא ענב ולא ירא שמים, זה לא גדר תלמיד חכם.
אתה יודע, אתה יכול לדעת כל התורה כולה.
זה לא מועיל שום דבר.
דואג האדומי לא ידע, היה אביר הרועים, לא ידע הכל.
רוס-סנדרין
לא היה יודע הכל.
אבל לא תואר אדם לו, אין לו חלק לעולם הבא.
אחיתופל וכדומה.
זה שאמר שלמה המלך, את האלוהים ירם,
כי זה כל האדם, בלי זה אין אדם.
סוף דבר הכל נשמע, את האלוהים ירם,
כי זה כל האדם.
אך מי שאין לו יראת שמים, גם אם יש לו תכונות ומעלות רבות,
אינו קרוי אדם.
אתם אונים קוראים לזה בהמו.
בקיצור,
מה יכול להביא אותנו ליראת שמים?
מהברכות.
מה השם שואל מעמך?
כי אם ליראה.
איך מגיעים ליראה?
אל תקרא מה? אלא מאה.
מאה ברכות.
לכן זה דבר קל שניתן לעשותו.
אבל צריך להתכוון בכל ברכה וברכה.
ועכשיו נשמע דבר מדהים.
בפטירתו של הצדיק רבי ישראל אבו חצירה,
זיכרונו לחיי העולם הבא, בבא סאלי,
עמד הגאון רבי יהודה צדקה, זכר צדיק ברכה,
והספיד אותו בתמרורים.
בתוך דבריו עורר את העם לפשפש איש במעשיו ולתקן עצמו במילי דברכות.
בדברי ברכות, כל עניין הברכות.
והזכיר את דברי רב נטורנאי,
רש מטיבתא דמטה מחסיה,
שהובאו בטור באורח חיים סימן מ'ו.
שבימי דוד המלך
היו מתים בכל יום מאה נפשות מישראל.
בכל יום
ולא היו יודעין על מה היו מתים
עד שחקר דוד והבין ברוח הקודש
ותיקר להם לישראל שיברכו מאה ברכות בכל יום.
כמרומז בפסוק נאום הגבר הוקם על,
על זה גימטרי המאה
שהוא הקים את העניין של המאה ברכות.
ויש להבין מהו הקשר בין מאה אנשים שמתו
למאה ברכות.
אלא הסביר,
פשר עניין זה על פי המסופר
בחזיונות רבנו חיים ויטל זיכרונו לחיי העולם הבא.
רבנו חיים ויטל יש לו ספר החזיונות, כל מה שהוא ראה בחלומו וכל מה שנודע לו הוא מריבו הארי וכו' וכו'.
הוא כתב ספר.
מה הוא ראה?
אז שמה כתוב בספר הזה שפעם נודע לו על שייח' ערבי בצפת
שמגלה לכל אדם צפונות ליבו ומסתרב בדייקנות נפלאה.
ויתמה מאוד על החזיון הזה
ביודעו כי אין נבואה בגויים.
וילך בעצמו אל השייח'
וינשאו בחידות
ולא ידע להשיבו מאומה.
כל מה שהוא שואל אותו הוא לא יודע כלום.
עמד ושאל
מה הראה לך?
הרי שמעתי עליך לאמור תדע לפענח את תעלומות
וכל רז לא אניס לך?
כל סוד אתה יכול לדעת ולפשר?
התוודע הערבי ואמר
כל ידיעותיי באות על ידי שד פלוני שיושב לצידי ולוחש על אוזני מה לומר.
אך כעת בבוא איש קדוש כמותך לגבולי
חמק עבר השד ממני ואינני יודע להשיב מאומה.
לומדים מפה שקדושה וסטרא אחרה אינם מסוגלים לדור בכפיפה אחת.
כשהקדושה באה
יפוצו ויתפרדו כל חילות הסמ״ם בגונדה דילה וכל חילותיו.
ובכן, כשראה דוד המלך דבר כל כך נורא מתחולל לעיניו,
מאה אנשים מישראל נקטפים בכל יום,
הבין ברוח קודשו שאין זה פגעי טבע רגילים,
אלא בוודאי הפורחנות באה בגלל התגברות הכוחות השליליים בבריאה.
עמד אפוא והתקין לברך מאה ברכות בכל יום
כי על ידי ברכה שמוציא האדם מפיו
גורם ויוצר השראה של קדושה ששורה עליו
על סביבתו
ועל כל שאר חפציו שמברך עליהם.
כשיש קדושה
כוחות הסטרא אחרה בורחים
ופגיעתם הרעה נעלמת
והוא התיקון בכל מצב קשה להמתיק הדינים ולהעביר את רוע הגזירה.
זאת אומרת אם יש על אדם
גזירה רעה רחמנא ליצלן
או שהוא נפגע פגיעה רעה
ריבוי הברכות
מקיף אותו בקדושה שמסלקת את הכוחות של הטומאה.
וכאן הפתיר רבנו
רבי יהודה צדקא זכר צדיק וברכה בהתרגשות רבה בהספד.
ריבותיי,
אם סגולה זו כבר הוכיחה את עצמה בימי דוד המלך,
למה לא ניאחז בה גם אנו?
מדוע לא נדאג לכך
שמאה הברכות שלנו תהיינה מתוקנות כראוי?
הכול מברכים.
לא נחשדו ישראל חס ושלום שלא לברך.
אבל כמה מאיתנו זהירים ויודעים כיצד מברכים?
כמה יודעים לברך?
אדון הכול היה הווה ויהיה תקיף בעל היכולת, בעל הכוחות כולם,
להתבונן מכל דבר, להוציא כל מילה ומילה, לא לחבר מילים, לא לבלוע וכו' וכו'.
כמה מברכים כך?
הוסיף ואמר,
הרבה פעמים נזרקות מפינו ברכות ללא כוונה
או בהבלעה.
איזו בושה.
נצייר לעצמנו
בכל יום ביום
חייב אדם לברך מאה ברכות.
בחודש
שלושת אלפים.
בשנה כמה?
בשבעים שנה כמה?
לאחר מאה ועשרים.
נוטה לאיש עמו קרונות, קרונות מלאים ברכות.
לוקחים את כל הרכבת הזאת
ומכניסים אותה לחדר מיון.
איזה חדר מיון? של מלאכים.
ומתחילים למיין ברכה, ברכה, ברכה, ברכה.
מכל הרכבת הזאת
אולי תישארנה לזכותו מאה ברכות
הראויות לבוא בהיכל המלך פנימה.
איזו חרפה.
איזו כלימה.
איזו עוגמת נפש.
וכל זה נגרם מחוסר התבוננות והרגלים רעים.
ומבושה גם של אנשים.
ממש, אני רואה אנשים עומדים על ספר תורה, יודעים שצריך לברך ולכוון. שומעים שאני מכוון בברכות.
רואים כמה בעלי תשובה מרחים?
והם לא, כי זה ייראה שפתאום הם עוצרים, ברוך אתה השם,
אלוקנו מלך העולם.
זה מוזיל אותם, זה מזלזל בהם, כאילו...
אז הם אומרים, ברוך אתה השם,
מה בושה? בושה. גם תלמידי חכמים.
תשמעו תלמידי חכמים, אנחנו מברכים.
כל זה נגרם מחוסר התבוננות,
לזכור וכולי,
בפני מי אנחנו עומדים בשעה שאנחנו מתפללים או מברכים.
כשעומדים לפני
רב גדול וחשוב, אם יש כאלה בכלל הרבה,
אז איך מדברים אליו אלה שמעריכים?
סליחה, כבוד הרב,
רציתי לשאול שאלה, פשי, איזה טון, איזה זה, לא. סליחה, רציתי לשאול שאלה.
לאט.
סליחה, כבוד הרב, רציתי לשאול שאלה.
אפילו לדוקטור שולחים.
דוקטור אפשר לשאול שאלה? פשי, דוקטור.
ובורא עולם זה כאילו יוסי.
ברוך אותה השם, כאילו יוסי, יאללה, אני יוסי, מה נשמעה ככה? בסדר?
מאה ברכות
יכולות לעצור מגפה של מאה איש שמתים כל יום.
צרות, בעיות, מחלות, ברכות כמו שצריך,
יכולים לכסות אותך ולתת לך מחסה וסיכוך
של קדושה שתדחה את כל הקליפות, הסטרא אחריו וגונדנדיליה.
זה מה שאדם יכול, וזה יביא אותו ליראת שמיים, ככה מבטיח הכתוב.
ונחזור לדברי רבי מאיר, רבי מאיר אומר
חייב אדם לברך בכל יום,
והסמאג כותב שזה מצוות עשה דאורייתא,
חייב אדם לברך מהברכות בכל יום,
שנאמר, מאיפה לומדים את זה?
ועתה ישראל, מה השם שואל מעמך? כי אם לי ראה, איך תגיע לי ראה?
איך תגיע לי ראה?
וכי מילתא זוטרתאי, מה זה דבר קטן, קל להשיג את זה?
אבל אם אנחנו לומדים,
כמו שלמדנו, שזה מאה ברכות, באמת זה קל.
מה זה להגיד מאה ברכות? בלאו הכי אתה אוכל, שותה וכולי, עושה כל מיני דברים.
אז תגיד את זה רק בתשומת לב, ותדע לפני מי אתה מדבר.
כשאתה אומר גם ברוך אתה, אתה מקור הברכות,
אתה גם מושך שפע של ברכה עליך.
שפע של ברכה.
אם לא, אתה גוזל את הקדוש ברוך הוא ואת כנסת ישראל,
כי אתה לא מוריד שפע, זה פשע מה שאתה עושה. אתה מצמצם, אתה סוגר צינורות השפע.
אז לכן צריך כל יהודי ויהודי, אז זה דבר קל לקבל על עצמו, בפרט לפני
ראש השנה, ומכאן מהלאה להקפיד.
לא מתביישים כשמברכים לפני השם יתברך.
לא מתביישים.
עוצרים לאט לאט.
אתה לא זוכר כל פעם להגיד, אדון הכל זה.
קח לך פתק קטן, תמיד, שאתה צריך לברך. התחלת ברכה זה תמיד אותו דבר.
תחזיק מול העיניים שלך. בסידורים כבר עשו לנו את העבודה.
מאז שהזכרנו את זה בזמנו,
שלושים וכמה שנה, כשעוד לא ידעו בכלל את ההלכה.
אנשים בסימן ה',
כתוב רק הלכה אחת.
את ההלכה הזאת שצריך לכוון בברכות.
אדון הכל היה עובד, יהיה תקיף בעל היכולת, בעל הכוחות כולם.
ברוך השם, אחרי זה אנשים התחילו להכניס לסידורים ולכתוב ליד כל שם השם וכו' וכו'.
צריך רק להסתכל ולהתכוון, זה הכל.
אז אם אתה לא זוכר בעל פה, קח לך לפניך חתיכת פתק
שבו כתוב שם השם וזה, ואתה תדע את הכל.
נו, יהי רצון שדיברנו על אוזן שומעת ויהיה מזה תועלת לכלל ישראל המין.
רבי חנניהו ברנגשיהו אומר,
סוגו שמוכרו את הכל ישראל לפי כוח.
הרבו לו עם תורו ומשרות שנאמר אדון הופס למען שתדגו יחדיל, תורו ויהאדיר. קדיש.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).