סיר למעלות 1 | קטע 48 | פרחים נבולים לדארעי

- - - לא מוגה! - - - 

אז לכן איוב נזהר מלעשות שום עבירה בידיים.

אבל לא היה שנואי אצלו כל כך הרשע

שיוותר על עמדתו הרמה.

הרשע לא היה שנואי אצלו.

מה, שהוא יפסיד את התפקיד של יועץ המלך?

אני לא עשיתי כלום.

זה שגזרו גזירת מוות

על כל החוזרים בתשובה וכו'.

אני שתקתי, כמובן שלא הסכמתי.

אבל מה, אני אפסיד את התפקיד בכנסת?

מה, אני לא אהיה חבר כנסת?

מה פירוש?

אבל עכשיו שידחו אותם החוצה,

כי הוא עומד להחליף אותם, דורעי.

אה, אז הם יפתחו את הפה.

איי, איי, איי, ואז תהיה להם רק נאמנות לעצמם,

כי גם עכשיו מה שהם יושבים שם זה נאמנות לעצמם,

לא למפלגה ולא למרן ולא לאף אחד.

הכל זה נאמנות לעצמם.

וברגע שהם יסולקו, אז יתחילו חשיפות נוספות.

זה איוב,

ולכן הוא לקה בייסורים, ולכן כולם ילקו בייסורים.

כי זה הדין, מה לעשות?

שתיקה כהודאה.

מאיפה דנו אותו?

מה הוא עשה?

הוא עשה משהו בפועל?

הוא אמר שהוא מסכים?

הוא צידד?

הוא עשה פעולות ממש? לא.

הוא רק שתק.

שתק, אוי, אוי, אוי, אוי, ייסורי יום

על שתק.

אבל אצלו לא היה שנוא הרשע שהוא יוותר בעבורו על עמדתו הרמה.

ותשמעו מה כותב רבנו יונה,

זיכרונו לברכה, קדוש עליון.

מה הוא כותב?

המתחבר לרשע

לא דיו אשר לא יוכיחהו בשבט פיו,

והרחק ירחיקהו,

אבל כמו חבר יקריבהו.

אתם שומעים?

מה זה המתחבר לרשע?

הוא צריך להוכיח אותו בפיו,

בשבט פיו, לא בפיו.

להגיד לו בלשון רכה,

בשבט, שבט, כמו הצלפות לתת לו.

לתת לו כמו שצריך.

אתה לא מתבייש,

אתה לא פוחד,

אתה לא רועד ממה שאתה עושה, מה אתה פושע,

מה אתה עבריין,

מה אתה רשע,

מה אתה כופר בתורה, מה אתה עושה? תגיד, מה אתה עושה?

אז המתחבר לרשע לא דיו אשר לא יוכיחהו בשבט פיו,

והרחק ירחיקהו, שזה מה שהוא צריך,

תעוף מפה אם זה ככה אתה,

אבל כמו חבר יקריבהו,

כי הוא מתחבר,

מתחבר מלשון חבר, חבר,

חבר פושעים,

ועת פושעים נמנע.

הוא מתחבר לרשע, עוד מקרב אותו, מגונן עליו.

מתפטרים כל חברי הכנסת,

אם הוא עוזב,

גם אנחנו עוזבים, קדוש עניון עוזב את התפקיד, אוי לנו, אוי לנו, אוי לנו.

מה חיינו בלתו?

רם ונישא ישכון עד עד.

אי, אי, אי.

ממשיך רבנו יונה, בצדיקים,

מאוס ימאסו את הרשע.

מאוס.

ראיתם משהו מאוס שעושים ככה?

שלא יכולים להסתכל? צ'יקס?

שיורקים לפעמים?

מאוס ימאסו את הרשע.

וכבר הקדמנו, הקדמנו להודיעך בהר היטב,

כי רבו דרכי מוות הנמצאים אל המתחבר לרשע.

מי שמתחבר לרשע,

מי שמתחבר לרשע,

וואו כמה כמה דרכי מוות רבים ממתינים לו.

אמנם זה לא תמיד מוות פיזי,

כי יש חשבונות, אתם יודעים, השם לא לוקח אנשים מהר וסתם,

כי הוא מסתכל על כל הסובבים,

מי ייפגע מחסרונו של זה.

נגיד שהוא מפרנס כרגע את פלוני ואלמונית,

ואז צריך להמציא מישהו אחר שייתן להם את מה שהוא נתן לדוגמה.

ואז זה צריך כבר לכלכל כך וכך,

אז בינתיים הוא נשאר והפסק דין לא יוצא נגדו עד שהשם מחליט שיסתדר גם עם החשבונות האחרים שאפשר יהיה לסדר את העניינים וכולי.

אני אומר בקצרה, כן, זה הרבה הרבה יותר מורכב.

יכול להיות שעוד צריכים לשלם לו קצת שכר, כי העולם הבא כבר לא מגיע לו,

אז צריך לתת לו אולי עוד תפקיד, עוד קדנציה אחת בינתיים,

כדי שישלימו לו את שכרו בעולם הזה וייצא חסר כול מן העולם.

אבל מכל מקום,

רבו דרכי מוות למי שמתחבר לרשע או לרשע.

עד כאן דברי רבנו יונה בשערי תשובה,

שער ע' ג', קצ״ג.

עכשיו,

השוחד של השררה,

שוחד זה לא צריך דווקא כסף,

שררה, נותנים לו תפקיד.

זה שנותנים לו שררה זה השוחד הכי גדול.

זה גם תפקיד וגם כסף.

השוחד של השררה והעושר עיוורו את עיניו

וטשטשו את מבטו מלראות את האמת.

של מי?

של איוב.

איוב, איוב, איוב, איוב, איוב.

השוחד של השררה והעושר

עיוורו את עיניו

וטשטשו את מבטו מלראות את האמת.

חשבו בטעות

שמספיק לו ששותק

ואת נפשו הציל.

אני לא התערבתי, אני לא אמרתי מאומה.

לא פעלתי אבן,

ככה הוא חושב.

ומה לא לרשעת פרעה,

שעשה על פי עצת בלעם.

אני לא נכנסתי ביניהם.

בלעם יעץ, פרעה הסכים, אני שתקתי, יתרו ברח.

מה זה נוגע אליי?

אני שמעתי שהחליטו החלטות בשס נגד.

בטח שמעתי, אבל לא הסכמתי.

בלבי אפילו, לא אמרתי, לא מסכים, לא מסכים.

והיו לי דמעות בכליות גם.

לא רציתי להראות אותן בעיניים, אז בכיתי בכליות.

וכי הוא אשם

לזה שעליו לסבול בגלל שהוא שתק?

ומחמת זה שהוא לא מחק יתרו.

אין לך מחאה יותר גדולה מאשר אדם בורח.

אני לא נשאר פה.

זה עבריינים,

פושעים,

שופכי דמים.

זה שהוא לא מחק יתרו,

משתיקתו נחשבה להודאה,

נחשב הוא שותף בגזרה,

והובאו עליו ייסורים.

שותף, שותף בגזרה, שותף.

מה שותף? אני לא אמרתי מילה.

שותף בגזרה.

ולכן הובאו עליו ייסורים. איזה ייסורים?

הייסורים הכי קשים שהיו בעולם על אדם. קוראים להם ייסורי איוב.

זהו.

למה?

שתק.

שתיקה כהודאה.