לנתק השכל מן הגוף

- - - לא מוגה! - - - 

תנא רבנן,

חכם,

בנו שואלו.

ואם אינו חכם,

אשתו שואלתו.

ואם לאו,

הוא שואל לעצמו.

ואפילו שני תלמידי חכמים שיודעים ללקות פסח,

שואלים זה לזה.

כך אומרת הגמרא, פסחים

קט זן.

בעל הנסיבס,

בעל הנתיבות,

על ההגדה שואל,

למה חייבו חכמים, זיכרונם לברכה,

בשאלה

דווקא

עד שאמרו אם אין אשתו, הוא שואל לעצמו.

למה צריך בשאלה דווקא?

התשובה היא,

כדי שהאדם ישנן לעצמו את אמונת יציאת מצרים בהשגחתו הפרטית,

צריך הוא להתרומם למעלה מטבעו

עד שהוא ושכלו יהיו כעין שני גופים נפרדים.

השכל העליון ישלוט על טבעו.

האדם העליון מדבר אל נפשו כדבר איש אל רעהו.

שכלו נבדל מגופו ומטבעו,

והוא נפרד

ממדרגתו הפשוטה.

צריך האדם ללמד ולאמן את שכלו שיהיה שולט על הטבע,

לשכנעו ולחופו לרצון השם ידברו.

מה אמר בעל הנתיבות?

הוא אמר ככה,

למה חיבו חכמים בשאלה?

למה בשאלה דווקא?

התשובה היא,

אדם צריך לשנן

לעצמו את אמונת יציאת מצרים ואת ההשגחה הפרטית של הקדוש-ברוך-הוא,

וצריך הוא להתרומם

למעלה מטבעו.

הטבע זה החלק הבהמי שבנו,

זה האוטומט, זה האינסטינקט.

הוא צריך, האדם, להתרומם למעלה מטבעו עד שהוא ושכלו, הוא זה גופו וטבעו,

הוא ושכלו,

יהיו כעין שני גופים נפרדים, כאילו יש פה שני אנשים,

יש השכל העליון

ויש הגוף וטבעו.

השכל העליון

ישלוט על טבעו.

האדם העליון

מדבר אל נפשו כדבר איש אל רעהו.

זאת אומרת, השכל העליון

מדבר אל הגוף, אל הטבע, אל הנפש התחתונה,

כדבר איש אל רעהו,

ומשנן את אמונת יציאת מצרים ואת ההשגחה הפרטית.

השכל נבדל מן הגוף

ומן הטבע,

והוא נפרד ממדרגתו הפשוטה,

וצריך אדם ללמד ולאמן את שכלו שיהיה שולט על הטבע,

לשכנעו ולחופו לרצון השם יתברך,

כי בדרך כלל זו העבודה הקשה, וידעת היום,

השבות אל לבביך.

להשליט את הדעת העליונה על הטבע ועל הרצונות וכו',

על-ידי לימוד

ותוכחת מוסר

שהוא מפשיט את נשמתו מעל גופו

ועושה את שכלו להיות שכל נבדל.

המלאכים נקראים שכלים נבדלים. למה? הם נבדלים מגוף.

אז ככה הוא נקרא, אם הוא עושה את שכלו שכל נבדל,

דהיינו בלתי תלוי ועצמאי גמור

מהנפש התחתונה,

אם הוא עושה זאת, הוא יגיע לנקודת האמת להידבק באור העליון,

כי אז הטבע כבר לא יפריע לו.

ותראו דוגמה מה אומר רבנו יונה, זיכרונו לברכה,

כוון תפילתך,

פשוט גופך מעל נפשך,

ויהיה דומה כאילו אתה עומד בשמים,

ולאחר שיגיע לזו המחשבה שכאילו הוא עומד בשמים,

מנותק מן הגוף,

יחשוב כאילו הוא עומד בבית המקדש

שהוא למטה.

למה יש פה בית המקדש, פה ליד החזן?

שיראה ויזכור שמתפללים כנגד בית המקדש לפני ולפנים.

כוון תפילתך,

פשוט גופך מעל נפשך,

ויהיה דומה כאילו אתה עומד בשמים.

לאחר שיגיע לזו המחשבה,

יחשוב כאילו הוא עומד בבית המקדש שהוא למטה לפני השכינה הקדושה.

השכל,

שאינו נבדל מהטבע,

דהיינו

סתם בן-אדם,

שהוא לא הצליח להבדיל את שכלו מטבעו.

הרי השפעת הטבע משתלטת עליו, על השכל, עד שהוא יורד לגמרי למדרגת הגוף והחומר.

זאת אומרת, זו חתיכה אחת.

הוא מפקיע את קיומו העצמאי

עד כדי התבטלות מוחלטת.

זאת אומרת, מתבטל השכל אצל הגוף,

אצל הטבע.

ואז השכל יכול להיות רק יועץ לטבע איך להשיג את הרצונות שלו,

אבל לא לשלוט על הטבע ולהגיד, הופ,

עצור, זה לא, זה כן,

בלי שהטבע יוכל לנהום,

לנהום,

לא יוכל לזוז.

למה?

אמרנו שהשכל שאינו נבדל מן הטבע,

הרי השפעת הטבע משתלטת עליו עד שהוא יורד לגמרי למדרגת הגוף והחומר.

הוא מפקיע את קיומו העצמאי עד כדי התבטלות מוחלטת, כיוון שהשכל

מעטה עליו לבוש.

הרי פסקה זיקתו לשכל העליון.

הוא מחובר לגוף לגמרי,

ואין נתק ביניהם,

הם חתיכה אחת.

ממילא הוא לא שולט על הגוף ועל הטבע.

צריך האדם להתרומם

ששכלו יהיה נבדל, מופשט,

שלא יהיה קשר בין הגוף והנשמה,

שלא יפריעו זה לזה.

שלא יהיה קשר בין הגוף והנשמה,

שלא יפריעו זה לזה.

כן? מה הבעיה של רוב בני-האדם

שהם רגשיים?

מה זה רגשיים?

הם לא פועלים על-פי השכל,

הם פועלים על-פי הרגש. הוא אומר, אבל זה לא נעים,

אבל מה אני אעשה?

אבל הם יגידו.

יש לך שכל או לא?

השכל צריך להיות קר.

הוא, יש לו נתונים אמיתיים,

ואסור לו לחרוג מהם.

הוא לא יהיה

מושפע מן הגוף וטבעו.

השכל צריך לשלוט על הגוף ועל הטבע.

לא לערבב ביניהם, לא לעשות מיקס,

אלא השכל אומר את דברו,

ממילא כל האיברים צריכים להיות נשמעים.

זה האדם השלם.

אז לכן גם תלמיד חכם

שואל בפסח.

הוא צריך להשפיע על הגוף,

שהגוף יתעורר בעצמו לראות את השגחת הבורא ביציאת מצרים,

ולראות את כל האמונה ביציאת מצרים,

את כל האותות והמופתים, ולהיות מושפע

עד שהגוף עצמו ירגיש כאילו הוא יצא מארץ מצרים,

מתוך עבדות.

והשכל ייתן את הנתונים, והגוף יתפעל מזה.

והאדם חייב להרגיש

כאילו הוא יצא בלילה הזה ממצרים.

איך אפשר,

אם הוא רואה את הביצה ורואה את הזרוע ורואה את הכול, ורואה עוד מעט אוכלים מצות ועוד מעט אוכלים עבדות ועוד מעט זה?

אה?

הוא כולו גשמי.

אפשר לשים אותו על הצלחת.

אבל

אדם צריך להיות מנותק.

השכל העליון

משפיע על הגוף,

שולט עליו, מעביר לו את המסרים,

והגוף והטבע יתפעלו.

אומר רבנו יונה, כוון תפילתך,

פשוט גופך מעל נפשך,

ויהיה דומה כאילו אתה עומד בשמים,

והשמים עומדים בלי גוף.

ולאחר שיגיע לזו המחשבה,

יחשוב כאילו הוא עומד בבית המקדש שהוא למטה.

אז יש עבודה לפסח, לא?

בכל אופן, זו הוראה לכל החיים,

לכל הזמן.

מי שיודע להרים את שכלו,

להיות שכל עליון,

בלתי תלוי בגוף,

ומסוגל להשפיע על גופו, זה האדם השלם

ששולט על מעשיו.

יהי רצון

שדברי בעל הנתיבות יחלחלו.

בתוכנו, להשתנות לפי זה,

אמן.

רבי חנניהו בן הרגשי אומר.