סגולת הפרנסה | הרב אמנון יצחק שליט"א

פרשת ויגש. "ולאביו שלח כזאת", על הכתוב "ולאביו שלח כזאת" תמהים חכמי ישראל ושואלים, מה זה ה"כזאת" ששלח יוסף לאביו יעקב? רש"י הקדוש מפרש ענין זה ואומר כזאת - כחשבון הזה, והתמיהה גוברת יותר, מה רצה ללמדנו? לאיזה חשבון הכוונה? 

אומר על כך הרב הקדוש רבי שמואל ישראל מרוז'ין, על פי מה שגילה לנו האר"י הקדוש בשער הכוונות בתפילת שחרית, אחד משמותיו של הקב"ה המסוגל לפרנסה הוא השם הקדוש חתך, מקורו מסופי התיבות של הפסוק בתהילים "פותח את ידיך", סופי תיבות חת"ך, ועל ידי זה הוא משביע לכל חי רצון, ע"י השם הקדוש הזה משביע לכל חי רצון, היות ובאותו זמן היה רעב בכל ארץ מצרים, שלח יוסף הצדיק ליעקב אבינו שיתפלל על הפרנסה בשם זה. וזה שכתוב "ולאביו שלח כזאת" גימטריא חתך, שם הפרנסה. 

יוסף הצדיק שולח מסר לאביו, תתפלל לה' בשם הפרנסה, כדי שישפיע מזון ושפע לעולם, וזה היה פירוש רש"י במתק לשונו, כזאת - כחשבון הזה, כחשבון של הגימטריא של תיבת חתך. 

יש להרחיב בביאור ענין השם הז על פי מה שאמר הארי ז"ל. שורש השם הפרנסה חתך שזה יוצא 428, הוא מפעמיים רוח, רוּח - רֶוַּח אותם אותיות, שזה 214, חתך זה כפול, 428, אז הארי הקדוש אומר ששורש השם פרנסה חתך הוא מפעמיים רוח. 

מבואר בספר הקדוש בני שילשים, שהצדיקים נוהגים לברך את רעהו בברכת "פרנסה ברווח" - פעמיים השם חתך. מוסיף ואומר על כך בעל האמרי נועם, בפרשת פנחס, שמה שהתפלל משה רבינו ע"ה "יפקוד ה' אלהי הרוחות לכל בשר איש על העדה", והזכיר בהמשך הכתוב "איש אשר רוח בו", משה רבינו הזכיר בפירוש את המילה רוח, ורמז פעם נוספת השם רוח בסופי תיבות "אשר רוח בו", גם סופי תיבות "אשר רוח בו" זה גם כן רוח, פעמיים רוּח. פעמיים רֶוַח, שכן משה רבינו ע"ה התפלל על כלל ישראל שיזכו למנהיג שיוכל להשפיע עליהם פרנסה מה' חתך, שהוא שתי פעמים רוּח. 

ויש להוסיף, מה אמרו חכמים ז"ל, קשין מזונותיו של האדם כקריעת ים סוף, מכאן מבואר שגם קריעת ים סוף היתה על ידי השם הקדוש חתך, שחתך זה פעמיים רוח, וזה נרמז בענין קריעת ים סוף "ויולך ה' את הים ברוח קדים עזה ויבקעו המים" דוקא ברוּח, שזה פעמיים יוצא חתך. מכאן שקשין מזונותיו של האדם כקריעת ים סוף שנקרעה ברוח שזה פעמיים שם חתך לענין הפרנסה. 

בספר באר שלמה דף ש"י מובאים בשם בעל מגדנות אליעזר, דברי אלישע, שביקש מאליהו הנביא, "והיא נפיש עיניים ברוחך אלי", כוונת אלישע היתה, היות ולאליהו הנביא היתה שליטה על הפרנסה, כמו שמובא בכתובים שאליהו הנביא עצר את הגשם בישראל שלש שנים, ויאמר אליהו, חי ה' אלקי ישראל אם יהיה השנים האלה טל ומטר כי אם לפי דברי. הוא עצר את השמים שלש שנים. לכן ביקש ממנו אלישע, שיזכה גם הוא לשם הפרנסה שהוא פעמיים רוח, ועל כן אמר לו "והנה פי שניים ברוחך אלי", שאזכה לפי שניים, פעמיים רוח שמספרם חתך שם הפרנסה. על כך השיב לו אליהו הנביא, הקשית לשאול, כיון שאמרו חכמים קשין מזונותיו של אדם כקריעת ים סוף. 

ויש עוד לומר, מה שאמר התוספות יום טוב, מדוע אנו אומרים בברכת הזימון בעשרה, "נברך לאלהינו שאכלנו משלו", מזכירים שם אלהים שהוא כידוע מידת הדין. תירץ התוס' יום טוב ואמר, שהמזון שהקב"ה זן ונותן לנו הוא מצד הדין, שהרי הוא יתברך ברא אותנו, ולכן מן הראוי ש יזון ויפרנס אותנו, לפיכך אנו מזכירים את השם אלקים, שהוא מידת הדין, כדי להורות שמצד הדין הוא יתברך צריך לזון אותנו, כאדון שזן את עבדו. אבל מקשים חכמים ושואלים, הרי בברכת המזון אומרים "האל" זה שם רחמים, "האל הזן אותנו ואת העולם כולו בטובו בחן בחסד ברוח וברחמים", אם כך יוצא שהקב"ה זן אותנו במידת החסד והרחמים ולא מצד הדין. משיב על כך הרב הגאון פנחס פרידמן ואומר, אכן אמת שהמזון שהקב"ה מכלכל אותנו הוא מצד הדין, כמו אדון שמפרנס את עבדיו, אולם כל זאת רק כדי חיותנו ולא יותר. ומה שהוא יתברך מוסיף וממציא לנו מזון יותר מכפי חיותנו זה מצד החסד והרחמים, ולכן נמצא כי המשכת המזון הוא מצד שיתוף מידת החסד עם מידת הדין, כדי חיותנו זה מידת הדין ויותר מכך זה מידת הרחמים.

והנה ידוע ששתי הידיים שלמעלה הם כינוי למידת החסד ולמידת הדין, יד ימין של הקב"ה היא רומזת על מידת החסד, ויד שמאל רומזת על הנהגת הדין, לכן מדוייק הלשון בתהילים, "פותח את ידיך", שתי ידיים, עושים "פותח את ידיך", שתי ידיים. מה סופי תיבות - חתך, מה זה? הפרנסה. איך הפרנסה יורדת? גם מצד הדין וגם מצד הרחמים. אז כביכול מקבלים מפתיחת ידו של הקב"ה משתי המידות, חסד ודין, ועל ידי שם הפרנסה שהוא חתך "ומשביע לכל חי רצון", ז"א הקב"ה גם פותח במידת הדין כדי לתת לאדם פרנסה, וגם משביע לכל חי רצון, השביעה היא לא מחוייבת, אלא כדי חיותנו על פי דין, והשביעה זה מצד הרחמים, לכן אומרים "פותח את ידיך", שתי ידיים, גם דין וגם רחמים, ביחד בשם הנקרא חתך. על זה אמר יוסף ליעקב אביו, "ולאביו שלח כזאת". מה זה כזאת? כחשבון הזה, אומר רש"י, מה החשבון הזה - זה השם הקדוש של הפרנסה.