עבירות שבין אדם למקום
תאריך פרסום: 15.09.2013, שעה: 15:17
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nוזאת הברכה אשר בירך משה איש האלוהים את בני ישראל לפני מותו.
חביב היה משה מנוח.
נוח,
מי שנקרא איש צדיק,
נקרא איש האדמה.
אבל משה, מי שנקרא איש מצרי,
נקרא איש האלוהים.
רצון השם יתברך הוא שהאדם יהיה במצב של עלייה בלתי פוסקת.
לא להסתפק במדרגותיו והשגותיו,
אפילו אם הן גבוהות ועליונות.
רק תמיד לעלות ולעלות.
התביעה על נוח,
שנקרא איש האדמה,
על שהתחיל בנטיעת כרם,
שגם אחרי מדרגותיו הגדולות,
שכל הבריאה כולה ניצלה על ידו ובצדקתו.
ואחר כל החסד
שעשה הוא ובני ביתו במשך כל זמן היותם בתיבה, במשך שנה תמימה,
ושימשו את כל החיה והבהמה,
מכל מקום הייתה עליו תביעה גדולה כל כך,
שאפילו שבצאתם מהתיבה היה מחובתם לעשות למען יישוב העולם מחדש,
מכל מקום נטבע על שהקדים נטיעת כרם,
אף שגם בה הייתה ודאי כוונתו לצורך עבודה להקרבת נסכים,
וגם מצד שהיין משמח,
והרי היה עולם שממה והיו זקוקים קצת לשמחה אחרי כל המבול.
אך מכל מקום נטיעת הכרם מעורבת הייתה בכוונה חומרית,
והמציאות של ענייני החיים מלבד עבודת השם,
הם בעצמותם ירידה לאדם.
אז המציאות של ענייני החיים מלבד עבודת השם,
זה בעצמו ירידה לאדם.
על כן נשתנה כינויו בתורה מאיש צדיק
לאיש האדמה.
וגם אמרו, זיכרונן לברכה,
ביחל שנעשה חולין,
אף שגם אז עדיין הוא נשאר נביא,
ודבריו אודות עתיד הבריאה בנוגע לתולדות שם חם ויפת
נכתבו בתורה ונתקיימו,
ויהיו גם קיימים כל ימות עולם.
מכל מקום הייתה כאן ירידה,
וממנה נגרם קלקול גדול לחלק מהבריאה וגם נתקלל כנען בעבדות.
אבל משה,
חביב היה משה,
שהיה תמיד במצב של עלייה,
ואחרי שנקרא איש מצרי,
שגם אז היה במדרגת נבואה למעלה מכל,
ואחרי כל המורא הגדול והיד החזקה ולכל האותות והמופתים שעשה לעיני כל ישראל,
ושניתנה תורה על ידו,
לא פסקה על ידו ועמלו ולא בא לידי מחשבה, כבר עשיתי את המוטל עליי.
תמיד היה בעיניו כמו עומד בהתחלה.
אתה חילות להראות את עבדיך.
רק בהתחלה.
ובאמת, כי כל העמל וכל המעשים שאדם עושה,
ואפילו מעשים גדולים ביותר,
אין זה נתינה מצד האדם.
וכמי שמשלם את חובו,
שיש לו מקום למחשבה שכבר יצא ידי חובתו ופרע את חובו,
ומתי יעשה לביתו.
אך זוהי מציאות החיים,
שעבודת השם יתברך בעלייה רוחנית,
הן עצם החיים,
כי הם חיינו,
ואין מציאות חיים אחרת.
כל ענייני החומר וניסיונות החיים הם אמצעים שעל ידם יושגו החיים האמיתיים.
דעמל, תורה ועבודת השם הם דווקא במציאות של ניסיונות,
וכל מציאות עולם הזה הוא רק לתכלית תורה ועבודת השם.
ומאחר שזהו החיים בעצם,
לא ייתכן לחשוב די לי במשך, השגתי,
כשם שלא ייתכן שהאדם בעודו בכוחותיו יחשוב די לי במה שחייתי עד עכשיו, למה אני צריך עוד חיים?
והנה פירשו חכמים, זיכרונם לברכה, עוד,
שנקרא איש האלוהים,
שהכריע את מידת הדין.
הקדוש ברוך הוא אמר, אקנו בדבר,
ומשה אמר, סלח נא.
וה' אמר,
סלחתי כדבריך. לכן הוא נקרא איש האלוהים שניצח את מידת הדין.
אמר יש לקיש, אלמלא מקרא כתוב אי אפשר לאומרו.
כשם שאדם גוזר על אשתו ועושה,
כך הקדוש ברוך הוא, משה גוזר עליו ועושה.
שמעתם?
שני דברים למדנו, שהבעל גוזר על האישה ולא הפוך,
ודבר שני,
שמשה רבנו היה גוזר והקדוש ברוך הוא עושה.
מדרגתו של משה הייתה כי אין לו משלו כלום,
כי עבד נאמן קראת לו,
עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא.
כל מה שקנה עבד קנה ריבו,
ואין לו משל עצמו כלום.
זה העניין שאמר, ואנחנו מה?
היינו כלום ממש.
ומזה הטעם הייתה הנבואה שלו באספקלריה מאירה,
כי לא הייתה שום חציצה מכוחות נפשו,
כי לא ייחס לעצמו שום מציאות.
ואנחנו מה? כלום ממש.
ומחמת הדרגה הזו,
במידה כנגד מידה, נעשה בעלים על הכול.
וכיוון דנחנו מה?
הרי לא נתן כלום משלו,
ובאמת הכול שלו,
כי ההנהגה הרי נקבעת לפי מעשי האדם.
זהו שאמרו, התולה בזכות עצמו,
תולין לו בזכות אחרים.
חזקיה ביקש בזכות עצמו,
והשיב לו השם למעני ולמען דוד עבדי.
והתולה בזכות אחרים,
תולין לו בזכות עצמו.
שמשה ביקש בזכות האבות,
ותלו לו בזכות עצמו.
שנאמר, לולא משה בחירו עמד בפרץ.
כי אחרי שאין לו כלום משל עצמו,
הרי באמת הקול שלו.
ומשום אוכל לא שייך אצל משה שום החזקת טובה לעצמו,
וממילא לא שייך שום הסתפקות והפסקה בעבודת השם.
והכתוב אומר, ולכל המורא הגדול אשר עשה משה לעיני כל ישראל.
אמרו חכמים זיכרונם לברכה בספרי,
שזה מדובר על שבירת הלוחות.
דהיינו שיש נוראות גדולה בשבירת הלוחות.
הלא כל הבריאה נבראה עבור מתן תורה ומתן לוחות.
ולפי מה שעשה, קל וחומר,
שלא לתת את התורה לישראל,
אם כן יכולה הבריאה כולה לחזור לתוהו ובוהו.
ועוד נמצא שביטל את מעשה הקדוש ברוך הוא,
של לאחוד מעשה אלוהים המה,
והחזיר לבטלה את כל המעמד הנבחר.
ובאמת יש להתבונן.
דה לא יש הרגש באדם לחוס על מעשה ידיו.
ולמה לא ביקש משה,
אולי יש מוצא אחר ולא לשבור את הלוחות?
ולמה לא שאל את פיו של הקדוש ברוך הוא?
כמו בכל מקום שאמר, עמדו והשמעם יצווה השם.
אך העניין המונח בזה הוא שלא הייתה למשה שום עצמיות כלל וכלל,
ולא היה שייך שום דבר שישחד את ההכרה שלו.
וגם מצד עניינו הרוחני לא הייתה שייכת אצלו נקודה עצמית,
כאילו הוא בעצמו הורס את המעמד הגדול שהוא מוריד את הלוחות.
אז בסוף לא ייכתב כביכול שהוא הוריד לוחות והביא תורה לעולם.
ובזה הוא עשה את המורא הגדול לעיני כל ישראל.
ולכל המורא הגדול ולכל היד החזקה.
על מה מדובר?
מדובר על משה ששבר את הלוחות.
להתבונן עוד.
הנותן מתנה לאדם חשוב הרבה כקבלה.
דנחשב שמקבל המתנה נתן לנותן על ידי זה שקיבל ממנו.
וכזה בכפל אין שיעור היא הנתינה מהאדם נגד הבורא יתברך שמו,
שהבורא מקבל ברצון עבודתו של האדם.
ואיזה חסד עצום הוא שבורא עולם רוצה בשימושו ובעבודתו לא.
והנה בנותן מתנה הרי עצם המתנה הוא של הנותן ויש מצידו נתינה.
אלא שהתמורה שהיא הנעת הקבלה שווה יותר ואילו בנידון העבודה הרי הנתינה עצמה כלומר מה שאנחנו קוראים נתינה היא לאדם עצמו הקבלה הגדולה ביותר שהרי בה התכלית הנצחית והטוב האמיתי ואין לאדם מעצמו כלום ונמצא שהוא מתחייב בהכרת הטובה לאין שיעור על העבודה עצמה שהוא זוכה לעבוד את השם
ודע מתן שכרן של המצוות
מה זה מתן שכרן של המצוות?
צריך להגיד דע שכרן של המצוות מה זה מתן?
אלא כמה מתן אתה צריך לתת על השכר של המצוות שאתה תקבל?
מה אנחנו צריכים לשלם בשביל לזכות לעשות מצוות?
אנחנו צריכים לשלם על זה לא ישלמו לנו מתן שלנו על שכרן של המצוות
וצריך אדם להשריש בתוכו ולעמת אצל עצמו את ההכרה כי טעות גדולה טועה אדם וחושבו שהוא מוותר משלו, מצרכיו וממאווייו ומכספו למלא את החובה לבוראו.
אדרבה,
הוא מקבל את הטובה האמיתית שכדאית בשביל זה כל הבריאה,
כי זה כל האדם.
ואמרו חכמים, זיכרונם לברכה,
כל העולם לא נברא אלא בשביל זה.
והנה באמת,
הרי אורבת לאדם סכנה רוחנית גדולה,
עד שנמנו וגמרו נוח לו לאדם שלא נברא.
והרי הרבה מאישי העולם נאבדים חס ושלום לנצח.
והיה כדאי לברוא את האדם ולתיתו בסכנה גדולה זו.
בשביל מי?
בשביל העובד את השם יתברך.
אפילו אם יהיה אחד עובד את השם יתברך, היה שווה את כל העולם עם כל המיליארדים.
הרי שזו הטובה האמיתית.
שהכל כדאי בעבורה וחייב להכיר טובה לבורא ששם חלקו מיושבי בית המדרש.
ומצד שני חייב גם לקיים את הכתוב,
ויגבה ליבו בדרכי השם.
לדעת איזה אושר נפל בחלקו בחיובים המוטלים עליו מחמת זה,
וכי זה מחייב אותו להנהגה של תפארת
לפני השם ולפני בני האדם.
בא להייחס הגדולה לעצמו,
כי הכל שיש לו אינו שלו כלל וכלל.
ענייני העבודה עצמה שנמסרה לו חשובה מאוד.
כמשל הנושא כתר המלך,
שמסרו לו לשומרו,
הרי הוא יודע מה החשיבות של העבודה שנמסרה לו.
וזה פועל לעורר אמיצות וחשיבות בנפשו,
ונושא את הכתר בעוז ובגדלות.
וגם זה עצמו הוא כבודו של מלך,
שיהיו משרתיו נעים,
משובחים,
אנשי מעלה,
ומטעם זה חייבה תורה כמה מצוות בכהנים,
ובבגדי כהונה שכתוב יהיו לכבוד ולתפארת,
וביותר בכהן גדול,
והנה גדר זה שייך גם בכל לומדי התורה ועובדי השם,
וביותר באלה שתורתם אומנותם,
שהם נקראים לגיונו של מלך.
אך יחד עם זה, לא יחזיק טוב על עצמו כלל,
ויהיה מלא הכרת הטוב לשם יתברך שקרב אותנו לעבודתו,
ורוצה בעבודתנו שזהו הטוב האמיתי, הנצחי.
חביב משה יותר מנוח, כי הוא היה תמיד במצב של עלייה.
נוח היה במצב של ירידה,
לכן ביחל נוח,
איש האדמה.
אבל משה מסיים את תפקידו על האדמות,
כאיש האלוהים,
כמי שהפך להיות בחינת אלוקים,
כמי שניצח את מידת הדין,
כמי שהיה העבד הנאמן ביותר לאבינו שבשמיים.
זו העבודה המוטלת עלינו,
וזה לשאת את הכתר,
כתרו של מלך עולם.
אז צריך להתנאות בתורו, במצוות ובעבודת השם לפני השם יתברך,
ולזכור את זה תמיד, ויגבה ליבו בדרכי השם.
זו הגבהות היחידה שמותרת כדי שאדם יוכל לעשות את העבודה מתוך
החשבה עצמית
במה הוא עוסק לעומת הבלי העולם הזה בצרכים הגשמיים המאולצים אשר מטמאים את האדם.
אז צריך רק להשתמש בהם בזריזות ולחזור מיד לעבודת השם יתברך,
ולא להפסיק מלשאת את כתרו של מלך העולם אבינו מלכנו.
רבי יחנן, אני אומר לך שאומר.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).