איך אפשר שהשלמים יחלוקו על האמת? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 07.06.2013, שעה: 07:34
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nכמות כל האדם ימותון אלה ופקודת כל האדם יפקד עליהם
לא אדוני שלחני.
כשאנו קוראים בתורה את מחלוקת קורח מעדתו על משה רבנו,
אנו מתפלאים איך אפשר שיהיה כדבר הזה.
שהשלמים בתכלית השלמות
יחלוקו על האמת שראו בעיניהם.
הרי עוד בצאתם ממצרים נאמר,
ויאמינו באדוני ובמשה עבדו.
ובמעמד הר סיני נאמר עליהם,
וגם בך יאמינו לעולם.
ואיך יכפרו בו אלו שעמדו עימו תחת הר סיני?
ובעצמם אמרו היום הזה ראינו כי ידבר אלוהים את האדם וחי.
קרב אתה ושמע את כל אשר יאמר אדוני אלוהינו ואתה תדבר אלינו ושמענו ועשינו.
עוד יותר יפלאו דברי הרמב״ן בפרשה הזו על הפסוק
אם כמות כל האדם ימותון אלה כתב הרמב״ן וזה לשונו
כי עשו שתיים רעות.
ביזו כבוד הרב וכפרו בכל מעשה השם אשר עשה במצרים ובמדבר.
גם במעמד הר סיני שנאמר בו
וגם בך יאמינו לעולם.
והם אמרו שאינו כדאי להשתרר עליהם
ולא בא להם על ידו רק רע.
איך הכל מתהפך?
רק רע.
פלוני?
סטרה אחרה?
רק רע?
קילום?
רק מניח תפילין בכותן?
איך התהפך הכל? מה קרה?
ודבריו סותרים גם למה שכתב בעצמו על וגם בחיי אמינו לעולם וזה לשונו.
ויהיו הם עצמם נביאים.
בדבריי לא שיאמינו מפי אחרים
וגם בך יאמינו לנצח בכל הדורות.
אז ויהיו הם עצמם נביאים בדבריי לא שיאמינו מפי אחרים
וגם בך יאמינו לנצח בכל הדורות.
לכן כתב הרמב״ם באיגרת תימן
וזה לשונו כבר הבטיחנו הבורא יתברך
כאדם הנכנס ערב לחברו
ודי לנו בערבותו.
והודיענו שכל מי שעמד על הר סיני שהם מאמינים בנבואת משה רבנו בכל מה שבא על ידו
הם ובניהם ובני בניהם עד עולם.
שכך אמר הקדוש ברוך הוא יתברך
הנה אנוכי בא אליך בעב הענן
בעבור ישמע העם בדברי עמך
וגם בך יאמינו לעולם.
לפיכך
יש לדעת אומר הרמב״ם שכל מי שנטע מדרך הדת הנתונה במעמד ההוא
שאינו מזרע האנשים ההם.
וכן אמרו ריבותינו זיכרונם וברכה
על כל המסתפק בנבואה
לא עמדו אבותיו על הר סיני.
המקום יצילנו ויצילכם מן הספק
וירחיק ממנו ומכם המחשבות המביאות לידי ספק ולידי מכשול.
עד כאן לשון הרמב״ם.
אז כיצד ייתכן הדבר שהם בעצמם שעמדו תחת הר סיני יכפרו
בנבואת משה רבנו ויכפרו בכל מעשי השם אשר עשה במצרים ובמדבר.
פתרון לשאלה גדולה זו נמצא אם נסתכל ונתבונן בדור דעה ההוא על פי הכרה ברורה שיש בידינו
שכל אלו הדברים והמעשים האמורים על שלמים בשלמות של רוח הקודש ונבואה
שכל חייהם היו חיי מחשבה בעולמות העליונים כמלאכים העומדים בשבי מרום.
מכיוון שהגיעו לנקודה שהיא למעלה מהשגתם
ושגו בטעות קל ברום המחשבה מפני שנמצא פגם בטוהר נפשם בעומק הלב,
נחשב להם הדבר לחטא ופשע
ולא נעזרו עוד מה שמתברך
לחזות בנועם השם ולבקר בהיכלו,
הציצו ונפגעו בפרדס השמימי שטיילו בו
וגם קיצצו בנטיעות
שלא להכיר את האמת הטהור ולהחליפו בשקר וטעות
ובהיותם בטוחים בעצמם וברוח קודשם.
כשהגיעו בביטחונם זה לעולם המעשה להוציא לפועל מחשבת טעותם,
ננעלו בפניהם דרכי התשובה והכרה האמיתית
וכעונש על שיבושי המחשבות שנכשלו בהם,
הוכרחו לעשות מעשים אשר לא ייעשו.
הוכרחו לעשות מעשים אשר לא ייעשו.
החטא היה המחשבה והטעות הדק בעומק הלב.
העונש היה מעשה החטא שהוכרחו עליו כעונש
על ברק המחשבה הבלתי נכונה לפי רומא על התאום.
ואלוהם דברי הרמב״ם בפירוש המשנה בסוף ברכות, וזה לשונו.
עת לעשות לה' הפרו תורתך.
יאמר
כי כשיבוא העת להיפרע מהם
להינקם
הזדמנו סיבות לבני אדם להפר התורה
כדי שיבוא עליהם העונש במשפט.
וזה העניין ארוך ורחוק, עמוק עמוק, מי ימצאנו עד כאן נשארו.
אומר הרמב״ם
עת לעשות לה'
כשרוצה ה' להעניש מישהו
בגלל חשבון שיש לו
עת לעשות לה'
אז הפרו תורתך.
מה אומר?
שיבוא העת
להיפרע מהם להינקם.
מגיע הזמן שצריך להינקם מאדם מסוים,
אז הזדמנו סיבות
לבני אדם להפר התורה כדי שיבוא עליהם העונש במשפט,
משום הפרת התורה.
אז
הזדמנו סיבות לבני האדם
להפר התורה כדי שיבוא עליהם העונש במשפט.
וזה העניין ארוך ורחוק, עמוק עמוק מי ימצאנו.
אז בהשקפה רוממה זו יש לנו לראות את השלמים האלו
ולהבין את המסופר עליהם בתורה.
ונשכיל להבין בפרשה זו שמה שנאמר בתורה וייקח כורח
היה החטא שלו במחשבתו.
וייקח כורח לכחו ליבו,
כמו שרשעים מסורים ביד ליבם,
שהציץ להרהר אחר משה בעומק ליבו
ברוח קודשו,
ונפגע בשכלו,
הוא וחבריו הגדולים,
עד שנענשו ברוח קודשם בטעות להוציא לפועל מה שהיה בלבביו.
הם כל כך היו בטוחים שרוח הקודש שלהם היא רוח הקודש טהורה,
אבל הם טעו ברוח קודשם
בגלל הטעות והוציאו לפועל את הטעות.
זאת אומרת, אפשר לטעות גם ברוח הקודש.
שהרי הוא סבר,
כשהוא ראה ברוח קודשו ששלשלת יוצאת ממנו,
אז הוא חשב זה לטובה.
הראו לו שיצא ממנו שלשלת, אבל הוא לא יודע שזה מבניו,
שהם נשארו בחיים והוא לא.
אבל זה רק בגלל וייקח כורח של כחול לבו.
ממילא הוא לא ראה כלום.
ויקומו לפני משה,
יחד עם ה-250 איש נשיא העדה,
אל יצור בן שדיאור,
וחבריו השלמים בתכלית השלמות,
הציצו ונפגעו לחטוא על נפשותם
ברצון טוב למות מתת-דבקות,
כמו שמצאנו בארבעה שנכנסו לפרדס.
בן עזאי הציץ ומת.
עליו הכתוב אומר, יקר בעיני אדוני המבטה לחסידיו,
ובמרשע שם פירש עניינו וזה לשונו.
מתוך שדבקה נפשו באהבה רבה דבקות אמיתית
בדברים עליונים שהם יסודה
והציץ באור הבהיר,
נתפרדה מן הגוף
ונתפשטה מכל מקרה הגוף.
באותה שעה ראה מנוחה כי טוב,
ולא שבה עוד למקומה,
וזו מעלה גדולה.
על כן נאמר, יקר בעיני אדוני המבטה לחסידיו.
זאת אומרת, ויקומו לפני משה יחד עם המאתיים החמישים של סיעדה, ניצור בין שידור וחבירה ושלמים לתכניסי מות.
הם הציצו ונפגעו לחטוא על נפשותם ברצון טוב למות מתדבקות,
כמו שמצינו בארבעה שנכנסו לפרדס.
ונענשו בזה שננעלו לפניהם דלתי התשובה,
ושכלם ודעתם ברוח קודשם
הוליכם שולל והכריחם לעשות מעשה.
הכריחם לעשות מעשה.
ויקהלו ויאמרו, מדוע תתנסו על קהל השם?
כיוון שהוציאו דברים מנם פיהם ולא פרחה נשמתם,
והיה בכוחם לעמוד על עומדם לפני משה ואהרון.
טעו לחשוב שהם נעזרים מן השמיים
להעמיד העניין הקדוש הזה על מכונו.
והם לא ידעו שכבר ננעלו בפניהם דלתות התשובה, והם עומדים להיות נשפטים בעונש נורא,
למען ישמעו קול ישראל ויראו מגשת אל הקודש,
ולא יהיו כקורח ועדתו להיות מציצים למעלה מהשגתם,
לחטוא על נפשותם.
אז עצם זה שהם דיברו נגד משה ואהרון בפניהם ואמרו להם, מדוע נשאו,
ולא פרחה נשמתם,
אז הם הבינו שכנראה יש להם עזר מן השמיים,
ולכן הם המשיכו.
וגם דתן ואבירם, שאמרו עליהם חכמים זיכרונם לברכה במגילה יא שהם רשעים מתחילתן עד סופן,
אין להבין את רשעותם כרשעת הרשעים הגרועים, פורקי עול וחסרי אמונה.
שהרי מפורש בסנהדרין, פרק חלק,
למאן דאמר יש להם חלק לעולם הבא,
שעליהם נאמר המקרא בתהילים
טעיתי כסה עובד בקש עבדיך כי מצוותיך לא שכחתי.
פרש רש״י שקיימו כל מצוותיך,
קדקתיב כי כל העדה כולם קדושים.
אלא צריכים להבין את רשעותם
שהייתה רק במידה זו של מחלוקת.
אבל בכל התורה כולה היו יראים משלמים.
כמו שאמרו בנדרים סד',
אמר רבי יוחנן ושומר רבי שמעון בר יוחאי,
כל מקום שנאמר נצים וניצבים
אינם אלא דתן ואבירם.
שני אנשים עיוורים נצים,
ואשר היצו בעדת קורח,
ובין שתי המקראות אלה הרי עברו כשבעים שנה.
שבעים שנה בין עיוורים נצים לבין היצו.
זאת אומרת שתי עבירות,
רשעים מתחילתן ועד סופן.
על שתי עבירות,
שבעים שנה הפרש.
כמה יש לנו אנחנו?
ביום.
יבא ביי.
וזה נקרא רשעים.
מתחילתן
עד סופן.
וזה מתחילתן ועד סופן, שאף על פי שעשו תשובה על פשעם שהלשינו על משה לפני פרעה,
וזכו לצאת עם ישראל ממצרים.
הם לא מתו במכת חושך.
כתוב שהרשעים מתו במכת חושך.
ואלה יצאו.
אחרי שהלשינו על משה רבנו,
הוא צריך לברוח
ארבעים שנה.
וזכו לצאת עם ישראל ממצרים לעמוד תחת הר סיני,
ולהתנבא כמו כל ישראלי שווים וקדושים.
אבל בעומק נפשם לא נתרפאו ממידה רעה זו. מתחילתן מעל סופן להרהר אחר משה רבנו תמיד.
ובפעם הזאת, כשנכשלו במחשבה רעה יחד עם כורח,
נפגעו באופן קשה לקצץ בנטיעות,
לחשוב על ארץ מצרים, ערוות הארץ,
מקום הטומאה,
שהיא ארץ זבת חלב ודבש,
וטובה יותר מארצנו הקדושה, ארץ הנבואה והשלמות.
עד שכל מה שדיברו דברי עזות וכפירה נגד משה,
היה הכל מתוך קלקול הדעת שלהם,
שנפגעו ונענשו,
להוציא לפועל את אותה הנקודה העמוקה הפנימית שהייתה טמונה בעומק נפשם.
לחלוק על גדולים וטובים מהם,
כדי שיבוא עליהם העונש במשפט,
כדברי הרמב״ם הנזכרים להם.
זאת אומרת, כל מה שהיה טעויות אצל דור המדבר זה היה במחשבה.
אבל מן השמיים אנסו אותם לפי מדרגתם להוציא בפועל
את המחשבה כמוכרחים,
ואז ממילא מגיע להם העונש בפועל.
ועל פי השקפה זו, יש לנו להבין מה שאמרו. כל מקום שנאמר, ניצבים אינו אלא דתן ואבירם.
שהניצבים הראשון הוא מה שנאמר, ויפגעו את משה ואת אהרון ניצבים לקראתם,
שעמדו בעזות לפני משה ואהרון לטבוע בעד צערם של ישראל,
שעל דבריהם לא נאמרה כל תביעה.
על דבריהם לא נאמרה כל תביעה,
רק על העמידה שלהם,
שהייתה להם עמידה בעזות
ומידת המחלוקת שבהם, שהייתה שהם עומדים נגד משה ואהרון.
לא על הטענה שלהם, על איך הם עומדים לפניהם.
אבל הניצבים השני שנאמר, ודתן ואבירם יצאו ניצבים פתח אהוליהם ונשיהם ובניהם את אפם.
פירש רשי בקומה זקופה לחרף ולגדף.
אי אפשר להבין שיצאו ניצבים בזדון לחרף ולגדף,
שלא נוכל לצייר שיש במציאות רשע עריץ כזה,
שיהיה בכוחו לעמוד על רגליו, לשמוע את דברי משה הגוזר ואומר כשליט העולם,
ואם בריאה יברא אדוני ופצת האדמה את פיה,
ולא יפחד ולא יחוש לנפשו כלל.
אין רשע עריץ כזה במציאות.
בעת שיודע ממה שרוא עיניו,
שכל מה שאמר משה לא נפל מדבריו צרור ארצה,
כי הוא השליט על העליונים והתחתונים,
באין קול מפריע נגדו.
ואיך השתתפו במעמד נורא זה גם נשיהם ובניהם וטפם,
והיה להם הכוח לשמוע דברים נוראים אלו יוצאים מפורש מפה קדוש,
שכל דיבור שלו אש לוהט הוא,
ולעמוד ניצבים לראות מה יעשה בהם בעוד רגע שירדו חיים שאולה,
שכפי הנהוג בדרך הטבע היה להם לצעוק ולבקש רחמים מבעליהם באביהם.
גם הנשים והילדים, אבא לא, אבא לא,
או לברוח אל עדת ישראל שמתרחקים מעוליהם,
או אל משה שהוא אב רחמן שיחמור עליהם.
איך לא זזו ממקומם כאילו אין כל דבר עומד להתרחש מהם.
אלא ברור הדבר שהניצבים לא היו חטא.
עצם זה שהם ניצבים זה לא היה חטא,
אלא זה כבר העונש.
לעמוד ניצבים כנציב מלח,
בלא כל אפשרות לזוז ממקומם.
לשמוע את דברי משה,
דבר מלך שלטון עד שירדו חיים שעולה.
ולצעוק עד היום משאול תחתית, משה אמת ותורתו אמת ואנחנו בדיים.
זה כבר היה גזירה.
והנה על בני קורח שנשארו בחיים.
כמו שכתוב, בני קורח לא מתו,
אמרו חכמים זיכרונם לברכה.
ומה זכות היה בידם של בני קורח שינצלו,
הוא שבשעה שהיו יושבים אצל קורח אביהן,
רואים את משה וכובשים את פניהם בקרקע.
מוטב שנעמוד בפני משה רבנו, אף על פי שאנו נוהגים ביזיון באבינו.
יותר טוב לעבור על כיבוד אביהם מלעבור על
כבוד מלך.
ובאותה שעה הרחישו את ליבם בתשובה,
רחש ליבי דבר טוב.
באותה שעה הרחישו את ליבם בתשובה.
מכאן ראיה לדברינו.
שקורח ועדתו, דרך אגב, במזמור הזה,
זה כל המזמור על משיח בני יוסף.
כל המזמור הזה רחש ליבי דבר טוב.
מכאן ראיה לדברינו, זאת אומרת,
התנבאו על משיח באותה שעה, שנתבצר להם מקום בגיהנום.
מכאן ראיה לדברינו,
שקורח ועדתו, שעמדו בקלקולם
ולא עשו תשובה,
זהו מפני שננעלו בפניהם דלתי התשובה.
שהרי חכמים זיכרונו שואלים על בני קורח, מה זכות הייתה בידם שינצלו?
מה השאלה?
הרי זכות התשובה יש לכל אחד.
מכיוון שהרחישו בליבם תשובה, ניצלו מה השאלה.
אלא השאלה שלהם במה זכו לעשות תשובה.
למה לא ננעלו גם בפניהם דלתות התשובה?
שחטאם היה כל כך גדול שאי אפשר היה להם לעשות תשובה?
ופרשו חכמים, זיכרונו לברכה, שמכשול נפשם היה קל מכולם.
שהם לא הרהרו אחר רבם מרוע לב.
אלא נגררו אחר אביהם וכבשו פניהם בקרקע.
זאת אומרת, הם לא הסכימו עם מה שמערערים על משה רבנו.
וכשהלך משה לדתן ואבי רם,
עמדו לפניו.
שאין הכוונה עמדו כפישוטו,
כי ודאי לא נמצא איש בישראל שלא יעמוד מפני משה,
אלא כוונה על תוכיות הלב.
כי תכן שאדם עומד בפני תלמיד חכם מלא קומתו, אבל בתוך לבבו הרי הוא יושב.
בתוך לבבו אינו מכבדו.
רק לא נעים, כולם עומדים. מה הוא יושב? שיראו שהוא אהבל.
אז הוא גם עומד.
ובני קורח עמדו לפני משה בלב שלם
וזכו לעשות תשובה ולהינצל בניסים נפלאים, כי מקום להתבצר להם בגיהנום, ואמרו שירה לעיני כל ישראל,
וכולם הטו את אוזניהם, הם אמרו עשרה מזמורים של תהילים
לבני קורח.
והמתבונן רואה שהדברים מוכיחים על עצמם, שהכל היה אצלם בעולם המחשבה שלהם.
שכיוון שהציצו למעלה מהשגתם,
ועלה בלבבם איזו שגיאה במחשבה בלתי הוגנת, שהם ראויים למדרגה נעלה זו,
נענשו תכף לעשות מעשה על פי אותה מחשבה ולקבל את עונשם,
כדברי הרמב״ם הנזכרים לעיל.
קורה לפעמים שבן אדם יש לו מחשבה להגיד או לא להגיד,
ופתאום יש לו איזה דחף והוא אומר,
לפני שהוא סיכם עם עצמו אם הוא צריך להגיד או לא להגיד. אתם מכירים את זה?
קרה לכם פעם שבן אדם רוצה להגיד, לא להגיד, ופתאום ככה יש לו איזה לחץ פנימי דחף, והוא אומר,
כשהוא עוד לא מגובה שאם זה יהיה טוב,
לא יהיה טוב, ולא אמרו.
אותם אנסו מה שהם חשבו להוציא לפועל.
המדרגה שלהם הייתה כל כך גבוהה, שמחשבה זה היה מעשה.
והעניין נפלא ביותר אצל כלל ישראל.
מה הנפלא ביותר אצל כלל ישראל?
למחרת יום זה הגדול והנורא,
שהם ראו בעיניהם את נפלאות השם
ביד משה,
כאותו יום של קריעת ים סוף,
שפתחה ארץ את פיה ותבלע אותם ויאבדו מתוך הקהל,
איך היו צריכים לרעוד ישראל עכשיו עם משה רבנו?
למחרת אותו היום נקהלו על משה ואהרון בתלונה לאמור,
אתם עמיתם את עם השם.
יא בוא בואי.
שאי אפשר להבין איך אפשר לפתוח פה לדבר דבר עוד נגד מעשים של משה רבנו.
אז מה התירוץ?
אותו דבר.
אלא ברור הדבר שהכל היה במחשבה.
כאילו הם ראו מה קרה,
הם אמרו בעצם ממה זה נגרם?
ממשה רבנו. שהוא אמר ככה וככה, אז כל אלה מתו בגלל משה רבנו. איפה הם חשבו? במחשבה.
וכיוון שעלה איזה הרהור בלב של איש ישראל לפקפק
ולהתאבל על שנשרפו 250 איש נשיאי ישראל השלמים הללו,
תכף נענשו לדבר ככה בפה מלא לפני משה ואמרו את זה בפה כדי לקבל תכף את העונש בכל חומר מידת הדין,
ללמד את ישראל תורה,
לדעת דרכי השם ועומק הדין.
ומאירים דברינו אלו במשנתנו,
באבות פרק ה', משנה יז'.
כל מחלוקת שהיא לשם שמיים סופה להתקיים,
ושאינה לשם שמיים אין סופה להתקיים.
איזו היא מחלוקת שם שמיים? זו מחלוקת הלל ושמיים.
שאינה לשם שמיים?
זו מחלוקת קורח הוחלטתו.
הרי אמרו מפורש שמחלוקת קורח הייתה דומה למחלוקת הלל ושמיים,
רק שלא הייתה לשם שמיים,
ולפיכך לא נתקיימה.
הם חשבו שהם עושים לשם שמיים.
אבל הם לא זכרו שהם דנים בעצמם על עצמם!
אז זה היה לשם עצמו ולא לשם שמאי.
זו הייתה הבעיה.
ומחלוקת הלל ושמאי הרי הייתה בהבנת התורה,
מתוך אמונה שלמה ומסירות נפש לקיים את התורה לאמיתתה.
כך גם הייתה מחלוקת כורע ועדתו,
שהם פלפלו בחוכמה לפני משה רבנו לשמוע מה יצווה השם להם.
וכמו ששאלו האנשים שהיו תמהים לנפש אדם ורצו להקריב את הפסח,
וכמו שדרשו בנות צלופחן וביקשו לנחון נחלת אביהם,
משה ענה להם, עמדו וישמעה מה יצווה השם לכם.
כן אמר משה גם להם, בוקר מי יודע השם את אשר לו.
ועוד העם שמבקשים כהונה שהוא רב להם,
ואין בזה כבוד שמיים.
כך יש לנו להבין ולצייר בשכלנו את הבנת ענייני הפרשיות האלה,
ועוד הרבה יותר מדברים אלו שנאמרו בזה,
כי המצווה עלינו להבין ולהשכיל באור קדושת אבותינו שקיבלו את התורה מהר סיני.
ויש איזה רב אחד שהוא התחיל לכתוב ספרים בתקופה האחרונה והם נפוצים,
והוא מזלזל בדור המדבר בזלזול גמור, שזה ממש אפיקורסות.
ואני ביקשתי לזרוק את הספרים שלו מאצלי בבית,
כי אי אפשר לזלזל,
להגיד איך הם עשו שטויות כאלה, ואיך הם... זה אדם שלא מבין בין ימינו לשמאלו וכותב נגד דור דעה שרבי שמעון בר יוחאי אמר שלא היה דור כזה ולא יהיה דור כזה. ועכשיו, לפי מה שאנחנו רואים,
דקות שבדקות, אותם ניצבים פעמיים, פעם אחת ניצבים שם, ואחרי 70 שנה ניצבים פה,
בזה נקרא רשעים מתחילתם עד סופת,
ולוקחים את הדברים ומדברים עם אנשים ביני דורנו בזלזול,
כאילו מי אתה בכלל שתכתוב ספרים ועוד על דור המדבר ותעביר עליהם ביקורת בשפה של הרחוב, כאילו אתה איזה מנדאומר חכם, שאם היית שמה אז אתה ודאי וודאי היית יודע בדיוק מה לעשות.
אתה ממש היית יהושע וכלב בן יפונה.
בושה וחרפה.
רבי יחנן יאמר משה אומר עושה גדוש ברוך הוא לכל ישראל אפילו גם תל אשמות שנאמרו ונועם ושמאן.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).