הגינות, אמת ולשון הרע בדיני כתובה ושידוכין – בין יושר הלכתי לאחריות לחיי משפחה
- - - לא מוגה! - - -
הגענו לסימן סו ומרן כאן מפרט לנו את כל דיני הכתובה. סימן שאחריו מרן עוסק בשלד של הכתובה בדבר שהוא קבוע לכל הנשים. כל אחד כותב מה שרוצה. מוסיף לה עוד 100,000 עוד 200,000 אבל יש מינימום לא פחות מ-200 זוז לקלה רווקה בתולה אבל אם היא איננה בתולה רווקה אלא גרושה אלמנה או רווקה שאינה בתולה במקום 200 זוז זה 100 זוז תרגמנו את זה לכסף של ימינו 200 זוז זה בערך 460 ש"ח מאז זוז יוצא לפי זה 230 ש"ך זה פחות או יותר הסכום וזה קבוע בכל הכתובות אלא שהרב חייב לדייק בדבר הזה הוא לא יכול לכתוב שקר אם האישה הזו גרושה אלמנה או שהיא רווקה בעולה אסור לו לכתוב מוהר מתולייכים מעתים זוזה שקר זה לא נכון ואז אם טעה וקטע דבר כזה הכתובה פסולה עד כדי כך ולכן הרב צריך לבדוק לפני שכותב כדי שידע את הדבר כדי שהכל יהיה מדויק לפעמים החתן יודע לפעמים לא יודע אז הרב יכנס לעובי הקורה כדי לבדוק את הנושא בדרך כלל אנחנו מצווים על איסור אמירת לשון הרע לא תלך בעמך וגם קבלת איסור קבלת לשון הרע לא תיסא השם עכשיו נקרא בעוד חודש פרשת משפטים חפץ חיים בעל המשנה ברורה ספר הראשון שכתב חיבר בחיה היה על ההלכות האלה ספר מלא וגדוש יש שמה את כל ההלכות הרב הקיף להלכה למעשה את הנושא בצורה מסודרת כי ההלכות האלה נכתבו בפוסקים אבל בצורה לא מסודרת חלק בורח חיים חלק בחושם משפט הרב אסר ליקט כעמיר גורנה וכתב את הכל בצורה נפלאה כל אדם שרוצה לקיים את סור מרע ועשה טוב חייב ללמוד חייב לדעת את הספר הזה כל הימים בכלל ובימים האלה בפרט מה יש בימים האלה אני מצט לתת את דברי הרמב"ם. הרמב"ם באגרות שלו נשאל, האם מותר לדבר לשון הרע על גבאים, על אנשים שליחי ציבור, או שהדבר אסור? כמובן האדם הזה ששואל הוא אומר, תראה יש לי מסמכים, הכל אמת. אבל הרי לשון הרע זה גם על אמת. האם מותר לדבר או לא? והרמב"ם עונה, לא. אסור לדבר. והרמב"ם בתשובה שהוא אומר הוא לא רק אומר מילה אחת אסור הוא גם מסביר מנמק והדברים שלו מתוקים מדבש. הכלל תמיד כגודל הציפיה כך גודל האכזבה. אנחנו חושבים האדם הזה חבר עריה, חבר כנסת, חבר ממשלה, מי יודע מה הוא, שלוחה דרבנן, בטח הוא הסגן של המשיח. אם לא המשיח בעצמו. ולכן אנחנו מצפים הרבה. ברגע שאתה רואה דברים אחרים אתה מאוכזב מאוד, מתחיל להתיח עליו דברים קשים מאוד מאוד מאוד. הרמבם כותב שם באיגרת, לא הם אנשים כמוני כמוך, אנשים פשוטים הוא עשה מהם את הגודל הטבעי האמיתי. אנשים פשוטים, גם על אנשים פשוטים אסור לדבר לשון הרע. אלה הדברים של הרמב"ם. ולכן גם בימים האלה אנחנו בעזרת השם עושים תענית דיבור בימי השובבים. אבל גם בימים שאנחנו כן מדברים אבל אנחנו נזהרים שלא נדבר לשון הרע בכל ימות השנה. כולל גם בנושא הזה, הנושא האקטואלי. אתה יכול לחשוב שזה צודק וזה צודק. זכותך לומר זה יותר טוב מזה. יותר טוב משמעון אני חושב שזה יותר טוב אין שום בעיה אבל לבוא ולהגיד פלוני אלמוני מושחט גנבין גנב פושע כמו שחלק מהאנשים מתלהמים תוך כדי זה לא בסדר זה לא טוב שם בעל המשנה בורה נתן לנו גם לפעמים יש דרכי היתר לא תמיד האדם צריך לשמור לפיו מחסום ולא רק מותר. אלא הרב מצטט את דברי הפוסקים שלפעמים יש חובה לבוא ולדבר, לבוא ולספר. כגון יש אדם שהוא לא ישר, מתנהג בחנות שלו, מוכר משע ומתן שלא באמונה. ואז האדם הזה שבדק, יודע את כל המציאות, שואל אותו חברו, תגיד לי מקום זה וזה חנות של פלוני? כדאי לקנות שמה יש שמה מבצע יש שמה בזול הוא יודע שהכל שקר המהות הכל עונתא מותר לומר או לא הרב אומר כן מותר ולמה כשאני מתכוון להשמיץ זה האיסור לשון הרע כאן אין לי כוונה להשמיץ אני רוצה שהוא לא ייפול בפח אני רוצה שהוא לא יפסיד במקום שיגנבו ממנו 5 ש₪ או 10 ש₪ אני רוצה שהוא יקנה את מה שראוי במחיר הנכון ולכן אתה יכול להזהיר אותו לא כדאי אל תדרוך שם במקום הזה לא כדאי והרב מפרט עוד כמה וכמה דוגמאות אחת הדוגמאות היא הדוגמה שלנו בנושא של שידוכין כמו שאמרתי קודם לפעמים אם היה טעות בכתובה במקום שהכלה הזו הייתה בעולה וה מה שהיה מגיע עליו, מה שהיה צריך לכתוב, היה צריך לכתוב מנה הוא טעה, הטעו את הרע והוא כתב מואר בתולייכי 200 יכול לפסול את הכתובה אלה דברי מרן בסימן סז סע ולכן לפני כן מראש צריך להקדים רפואה למכה למה לרמות למה תעשה כל העבדך מעיקרה היושר והגינות מחייבת את כולנו לבוא ולומר את האמת. אם בענייני ממון הנייר הזה שווה 10ה אגורות, מכרתי את זה ב-20 אגורות ונודע לו לאדם הזה שזה לא שווה 20, רק 10 אגורות. מה אתה אומר? מקח בטל. זה יותר משישית ולכן אין מה אין מה לדבר שחזיר את ה-20 אגורות חזיר לו את הנייר 10ה גורות סך הכל זה לא מיליון דולר שהוא רימה אותו דין פרוטה כדין 100 מנה ולכן אפילו בכסף קטן אתה אומר יש איסור דאורייתא לא תונו איש את עמיתו ולכן עד כדי כך שמותר לי לגלות את אוזנו להגיד לו דרבק אל תיכנס לשם אל תלך לאותה החנות כל וחומר כאן בענייני השידוכים בנושא הזה אדם מתחתן בעזרת השם יחייה איתה עוד 100 שנה עד 120 שנה ואם יש איזה מחדלים יש איזה דברים אז הוא יסבול לא דקה או שניים זה סבל לכל החיים ולכן העגינות מחייבת הן את החתן כלפי הכלה ואין הכלה כלפי החתן חייבים לשים את הכל על השולחן, לומר את כל האמת, זה מה שעליהם לנהוג ולעשות. כך עושים אנשים ראי שמיים, בני תורה. אני יודע שיש חולקים עליי. היצר הרע הוא מנדה אמר גדול. הוא אומר, תראה, לפני 3700 שנה סבא קדישה לבן הארמי. היה לו תורה אחרת, הוא התנהג אחרת, החליף את משכורתי 10. תראה, אם תגיד את האמת היא תעזוב אותך, איפה תמצא כלה יפה כזו? וכן הלאה. מפתא את האדם לא נותן לו לומר את האמת וחלק מהאנשים לא עומדים בניסיון. לצערנו, תלך היום לבתי הדין. יש 10 אל מתגרשים כל שנה. 10,000 גיטים. אם כולם היו אומרים את האמת, לא היו מרמים לפני החתונה, לא היינו מגיעים למספר הזה, למחצה לשלי של רביע. אדם מראש יודע יש בעיה כך וכך. כן, כן, לא. אף אחד לא היה הולך עם ראש בריא למיתה חולה או שהיא לא רוצה או שהוא לא רוצה. ולא היו מגיעים לכל הכאב ראש הנורא הזה למרבות שיש לפני ואחרי הג. מה גורם את כל זה? לצערנו בדרך כלל הרמאות שאנשים לא מודעים לחומרת העניין אבל אדם ירא שמיים אדם בן תורה צריך לומר את האמת זו ההנהגה היפה ביותר אחד החברים פעם שאל אותי שאלה הלילה אני אמור ללכת להיפגש והיה לו במשפחה פגם גנטי היה לו אחים מפגרים וכן הלאה שאל אותי מה אני אמור לעשות אמרתי לו תהיה ישר ועגון תגיד לה שלום שלום כל טוב. אחרי יומיים אני רואה אותו. נו מה היה? אומר כן נפגשנו. אחרי שברוך השם מצא חן בעיניי השיחה זרמה הכל היה נפלא. אמרתי לה את כל האמת תראי יש בעיה כך וכך. אמרתי לו נו מה היא הגיבה? אומר גם היא פתחה את הפה. גם לה היה מה להספר. במשפחה אצלנו יש כך יש כך יש כך. הוא היה אגון ישר. גם היא הייתה ישרה. התחתנו ברוך השם יש להם בן פורת יוסף 10עשה ילדים בריאים ושלמים ועוד היד נטויה בן פורת יוסף כך בונים בית בצורה ישרה הוגנת כך עושה אדם חכם ונבון גם במסחר בביזנס כולם יודעים שאצלי בחנות אני מוכר בדיוק אף פעם אני לא לוקח יותר אז כולם ירצו לקנות רק ממני כולם יודעים שאצלי הכל על פי כללי ההלכה הכל ביושר הכל אותו דבר גם כאן גם בדברים האלה טוב שם משם אין טוב ולכן כדאי שכל אדם יתנהג בדברים האלה בחוכמה לפעמים יש דברים שאין צורך לומר אותם בפגישה הראשונה אפשר לדחוט את זה לאחר מכן והסיבה היא כך לפעמים אתה אומר ואותה האישה או הפוך אותו הבחור ילך ויפרסם את זה לכל העולם יכול להיות שגם בלי זה הוא לא ירצה, לא מצא חן בעיניו. הוא הפוך, היא לא תרצה, לא מצא חן בעיניה. שמלך לדבר אם בלו אחי כל העניין הזה תפוצץ ולא יצא לפועל, זה מיותר. לכן פגישה ראשונה, אתה לא חייב מיד לומר את כל הפרטי פרטים, אלא ברגע שאתה רואה הכל זורם. מצא חן בעיניה, מצא חן בעיניו. השיחה זורמת, הכל זורם. זהו זה מתקדמים לקראת שידוכים מירוסין וכן הלאה ואז באותו השלב הוא חייב לבוא ולומר את כל הדברים הוא לא חייב להגיד לה תראי בבוקר אני אכלתי שמנת עם לבן ולחם מנחמה היא נפקמינה אכלת שמנת אכלת לחם זה לא צריך להגיד לך דברים בטנים כאלה אני אוהב פיצוחים אני אוהב גרנים של הבטיח אני לא אוהב גרעינים של מהן נפקמינה בדברים האלה מה שאתה אוהב היא תדע אחרי החתונה והיא תקנה לך הכל יהיה בסדר אבל בדברים יסודיים בפרט אם הפגם הוא גנטי שם אנחנו חייבים לומר מרן כתב לנו את הדברים האלה למעלה בסימן ב מרן שם מביא לנו את דברי הגמרא ביבמות בדף סב משפחה שיש בה שלוש שלושה מקרים של מחלה תורשתית כמו שאמרתי פגם גנטי אם זו מחלת הנפילה או שהם מפגרים או משוגעים וכיוצא בזה אז בזה חייב לומר מחלוקת בגמרא בין רבנו הקדוש לאבי רבן שמעון בן גמליאל ומרן פוסק להקן בשניים עדיין זה לא חזקה בשלושה חזקה וחייב לומר כל זה חייבים לומר אם זה פגם גנטי ואז התוצאה חלילה ילדים יהיו כאלה ולכן אסור לך להפיל אותם בפח אבל לפעמים שני אחים שלו שלושה נשעו ונפגעו בתאונה דרכים כטעו להם רגל שלושה כטעו להם רגל ברמינם אבל זה לא דבר שהוא גנטי נכון הדבר ששלושה כך וכך אבל בעזרת השם הילדים שלהם יהיו עם שני רגליים הכל יהיה בסדר דר לא צריך לחשוש לפרט זה דבר שאתה יכול לדלג עליו את זה אתה לא צריך לומר וכן כל כיוצא בזה אבל דבר שיש לו השלכה לחיים בוודאי שצריך לומר הוא יאמר אם היא יש לה את הבעיה הזו היא צריכה לומר פעם השתכנים היו יודעים היו עובדים עבודה יותר יסודית והם היו צריכים לגלות היום רב שתכנים לא יודעים הם עובדים בשיטה של למחשב היום בדרך כלל הם כבר לא יודעים כמעט כל אחד שבא מכניס אותו למאגר הממוחשב אתה בא אליו תשמע יש בחור בגיל 21 הוא רוצה שידוך באיזה גיל אתה רוצה כך וכך עד איזה גיל ואז הוא לוחץ על הכפתור מוציא לו רשימה פרשנטא דלפונספטא פורטה תבחר מה אתה רוצה זהו מי אלה מה אלה אומר לו השתחן בפירוש אומר לו אני לא בדקתי אני לא יודע ותבדוק אתה אני נותן לך רק את הנתונים הגובה שלה כך אבא שלה קוראים לו כך המקצוע שלו כך היא באת 20 זה נותן לה את הפרטים הטכניים אבל להכיר אישית לדעת יש שמה פגדים אין פגם פגם גנטי לא גנטי הוא לא יודע שום דבר ולכן אין לך היום את השדחן שתוכל לסמוך עליו ולכן כל אחד ואחד חייבו בעצמו לפרט א' ב אם לא אז לפחות הצד השני צריך להיות חכם כדי לא ליפול בפח כדי שלא ירמו אותו כמו שאמרתי המרמה והדברים האלה היא הרבה יותר קשה לפעמים הפגם הוא לא במשפחה שלה אלא היא היא הכלה היא שיש לה מומים היא יש לה בעיה או שאין לה לא רעבסת וכ יוצא בזה גם את זה היא חייבת לגלות לומר את כל הדברים האלה לפני החתונה והיא לא יכולה להסתיר תיר את זה מבעלה מרן מפרט לגבי הכתובה אם רימתה אותו כמו שאמרנו במחרת הוא הולך לבית דין לא מצאתי לביתך בתולים ואז אנחנו אומרים שלא משלם אפילו מנה אין לה א לא אומר טוב מתי אם לא אבל גם לגרושה אלמנה או בעולה יש לה מנה כאן לא כאן זה שקר כתבו בכתובה מוער בתולי יחיד 200 זוז זה שקר אם זה שקר גם 100 אין כאן כי הכתובה הזו פסולה לגמרי עד כאן זה מוסכם לכל הדעות נחלקו הרמבם והתוספות מה הדין לגבי הקידושין האם הקידושין תפסו או לא היה כאן טעות כזו מה זה טעות היא ריטה אותו איך קראנו לפני חודש? וישחטו שער עזים וטבלו. והיא עשתה את הקונץ הזה והרימתה אותו ובסוף הוא גילה את האמת. אחרי שגילה את האמת הוא הולך לבית דין ואומר זה מקח את האות. אני על דעת זה לא הייתי לוקח אותה אם הייתי יודע כי אין אישה קורדת ברית אלא למי שעשה כלי. האם באמת הוא צודק? התוספות דעתם שאינה מקודשת. זה פגם אמיתי, זה מקח טעות, הכל אפס. כך דעת בית שמואל. שאלות ותשובות אחי עזר שם עוד אחרונים והרבה מגדולי הפוסקים חששו לזה. אבל לעומתם בדעת הרמב"ם דנו הבית חדש, הלבוש ועוד מאחרונים אמרו לא. יש כאן ספק אולי היא מקודשת. הם מסתמכים על מה שמרן כתב לנו למעלה בסימן לט סעיף ה האדם הזה התחתן ואחרי החתונה התברר יש לה מום כך וכך נכון הדבר שהה חייבת לומר לו זה חוסר הגינות ממדרגה ראשונה שהיא באה ומרמה אותו ולא אמרה לו אבל בדיעבד אתה לא יכול לומר מקח טעות לא מקודשת שתעוף מכאן בלי גט לא אתה לא יכול לומר כך אנחנו מתבוננים יש שערים פעמים רבות גם אם הוא היה יודע הוא היה מסכים מי אומר לך שבוודאי המום הזה היה אומר לו להתנתק לברוח אולי לא ולכן בחי גבנה יש מקום לומר מקודשת מספק ואם הוא רוצה לעזוב אותה חייב לתת לה גט כמו ששם מספק הרמבם סובר גם כאן גם הנושא הזה שהיא לא הייתה בתולה גם זה מום אבל המום הזה מי אומר לך שזה יהפוך את כל העניין כמקח טעות. זה הוויכוח שיש בין הרמב"ם לבין התוספות. גם באחרונים אתה רואה את המחלוקות הללו. לפעמים אדם מהצד שהוא שכן יודע את האמת. יודע את האמת. הוא בא לשאול את הרב כבוד הרב אני רואה שכאן הולכים לרמות את החתן הזה וכולי וכולי. החתן הזה קצת תמים ואני רוצה לגלות האם מותר או לא. כן, מותר. כמו שאמרתי קודם, אין לך כוונה להשמיץ אלא כדי שאותו אדם לא ייפול בפח. ולכן יש מקום להתיר. בתנאי שאותו אדם שישמע שתוק. לא יספר לאף אדם בעולם. למה? כי אם הדבר התפרסם זה כבר מיותר. זה לא בסדר. אבל אם אתה אומר לבחור, אני אגיד לך בתנאי שיהיה שקט ולא תאמר ולא תדבר ואם באמת האדם הזה יעמוד בדיבורו הנה החנמה הוא יכול להציל אותו לבוא ולומר לו לפני החתונה כך וכך האמת כדי שלא ייפול בפח כדי שלא יאבד את עולמו לא יתחתן עם אישה משונה כזו כל וחומר אם יש לה במשפחה משוגעים וכ יוצא בזה כל וחומר בזה שאין שום בעיה היה שיכול לבוא ולגלות ולומר לו את כל הדברים. אבל לפעמים כמו שאמרתי אף אחד לא בא לגלות לו ורק אחרי החתונה מתברך כל העניין ועל זה אמרנו שיש לנו ספק הנפקה מינה פעמים רבות אחרי שקרה מה שקרה באים אליו אנשים אנשים שאוהבי שלום אומר לו תראה הכלה הזו תהיה תומה היא בוכה היא מתחרטת שלא אמרה לך מבקשת סליחה מתחננת על חייה וכולי מנגנים לו על הרגש ולכן הוא מוכן לסלוח לה. בסדר? אחרי שהוא אמר אני מוכן להמשיך ולחיות איתה צריך עוד הפעם חתונה עוד הפעם קידושין מחדש. אם תאמר היה מקח טעות הכל היה אפס. עוד הפעם צריך לתת להטבעת לפני שני עדים ולומר הרי את מקודשת לי. מה שהיה זה לא היה כלום. לא רק לכתוב לה כתובה חדשה אלא גם הקידושין הכל היה אפס הכל היה מקח טעות זה מה שזה אני בדי תוספות אבל אם אתה הולך לפי הרמבם אולי לא זה הדיון שיש בה בגדולי האחרונים וא נודע ביהודה הולך לחומרה כדעת את התוספות הוא לא יכול להמשיך ולחיות איתה ככה סתם אלא חייבים עוד הפעם לחזור ולעשות דקידושין לכתוב עוד הפעם כתובה חדשה ורק אז יהיה הכל בהיתר ולא באיסור דווקא מינה עוד לפעמים האדם הזה תמים צדיק תמים היה בדורותיו ולא ידע מה שהאישה הזו עשתה לו ושחטו שעיר עזים הוא קרא את זה את זה הוא יודע אבל שאשתו תעשה לו את זה א זה לא היה לו אבה מלח הוא חי איתה יש לו חמישה ילדים היום בא אל החכם חכם מגיע לחכם אדם מציג את עצמו אני בעל תשובה אומר לרב בארבע עיניים מספר לו את חטאי אני מזכיר היום הייתי עם פלונית אלמונית היה כך היה כך ואחר כך הצליחה כבודו רואה את האדם ההוא הצדיק זו האישה אשתו היום וכולי איך מי הצליח לעשות את הקצוות האלה לתפור שתחלן שתחלן היה ממולח ועשה את כל הדברים האלה הצליחו לעבוד עליו. האם אני יכול לשתוק העת? איך אומרים בעברית? לשמור על זכות השתיקה או שאני חייב ללכת ולספר לו? אלה הדברים שגדולי הפוסקים דנים בהם יודע ביהודה ושאר האחרונים. תראו תשובה ארוכה בספר רב פעלים חלק א' רבנו יוסף חיים ועוד מגדולי אחרונים גם האבא דן בזה גם בביע אומר חלק ב' גם בחלק ג' שוב חלק הקלו חלק לאמסקנה בלכתחילה מן הראוי לומר לא לשתוק אתה יכול לשמור על זכות השתיקה כשאין שום תועלת בדבר אבל אם יש תועלת הוא יאמין לך צריך ללכת ולומר הכלל הוא כך, אתה משער, אתה מכיר את האדם הזה, אחרי שתאמר לו את כל האמת, מה הוא יגיב? גיד, אתה משקר, אתה צוחק עליי, אשתי, ברוך השם אישה צדקת מלמדו צדקניות של הדור היא הולכת עם של איך אתה יכול להגיד עליה דבר כזה וכן הלאה. בן כל ישמע לך כשם שמצווה לומר דבר הנשמע, מצווה שלא לומר דבר שלא נשמע. זה אין שאלה. אתה אומר לו תרד מהנושא תעבור לסדר היום אבל והיה אם האדם הזה כן יאמין לו או שהרב אומר לו או שהאדם הזה בעל התשובה אומר לו שניהם באחד באים ואומרים לו את כל האמת ואז האדם הזה השתכנע ואז חייבים לומר לו או לא דעת רוב הפוסקים שיש חובה לומר אם נלך לפי התוספות שאינה מקודשת אדם שחי עם אישה בלי חופה בלי קידושין ממילא אולי עובר עללו לא תהיה קדשה לא יהיה קדש זאת ועוד יש כאן עוד עוון של ייחוד נכון הדבר שלנו מותר להתייחד עם האישה בזמן שהיא נידה התורה העידה עלינו סוג השוששנים אבל כאן היא לא אשתו היא אישה זרה כי אתה אומר הקידושין היו אפס אם כך בזמן שהיא נידה הוא עובר גם על איסור ייחוד והרי לפי מרן בסימן כב סעיף ה איסור ייחוד דאורייתא כמו שהגמרא דרשה בקידושין בדף פ כיסיתך אחיך בן אמך וכי בן מסית בן אב לא מסית אלא מכאן למדנו שהבן יכול להתייחד עם האמא אבל אסור עם כל אישה זרה אז יש כאן שתי בעיות שבשניהם יש צד אולי האיסור כאן הוא מדאורייתא גם אם תאמר זה לא דאורייתא דרבנן אבל אני חייב להציל את האדם הזה אפושה מאיסורה. זה הצד האחד. הצד השני כשהפוסקים דנו הם מאוד חששו האדם הזה ישמע את האמת וחמתו בערבו ילך מחר לבית הדין כך וכך היה. זו רמאית בת רמאי נוכלת שקרה עליי. אני לא רוצה לחיות איתה יהיה גט. מי סובל כשיש גט? לא רק הוא הילדים הופכים להיות יתומים בחייו אנחנו רואים משפחות כאלה ארוסות השם ירחם היום קוראים לזה משפחה חד הורית נותנים לזה שם יפה אבל מסכנים הילדים האלה אנחנו פוחדים חוששים ובצדק אני לא רוצה לגרום חורבן בית במקרים האלה ולכן אם אדם רוצה לחשוש אתדעת הנודע ביהודה וסיעתו העצה היא כך לפני שתיגש לדבר תלך ותתייעץ, תקבל עצה טובה מפסיכולוגר השמיים. אם הפסיכולוג הזה מכיר את אותה המשפחה, מכיר את האדם, אתה אומר לו כך וכך העניין, הוא ידריך אותך איך לומר את האמת בצורה יפה, מסודרת, הוא יכנס לאוב יעקורה כדי לעשות ביניהם את השלום. הצליח לפשר ביניהם, עשה ביניהם את השלום ואז אתה לוקח את הטבעת, עוד הפעם יגיד הרי את מקודשת לי זה קידש אותה עוד הפעם עשו עוד הפעם את הקניין של הכתובה וכנבו כתובה חדשה הכל בסדר אין לנו שום בעיה זה רק תיקנת ולא הרסת זה מה שכדאי לנהוג ולעשות עיקר הבעיה כשאין אין סיכוי. לפעמים הפסיכולוג מתבונן, הוא מכיר את האדם הזה, אדם משונה, אדם קשה מאוד, אומר לך, "תשמע, זה מקרה אבוד. אם תאמר לו את הדברים האלה, בוודאי יהיה כאן גד, בוודאי יהיה כך וכך." ועל זה יש את הדיון הקשה בין גדולי הפוסקים. האם לחשוש לשתי הבעיות האלה שיש בהם סרך איסור דאורייתא או לא? אלה שהלו בדבר הם טענו. מה קורה כעת? כעת האדם הזה לא יודע הוא נחשב אבל האיסור הזה הוא בשוגג ואם נאמר שאין זה דאורייתא אלא דרבנן הרי לפי דעת נתיבות המשפט בחושב משפט סימן רד איסור דרבנן הוא רק גברא ולא חפסה אין סמכות לחכמים להפוך את הבשר עוף בחלב כי הדבר איסור הם אמרו לי אל תאכל אבל הם לא הפכו את הבשר עוף בחלב לדבר איסור ולכן הוא מסביר בזה דברי הגמרא והשולחן ערוך שם. מרן כותב שם אדם קנה בשר שור מהקצב מיד לקח את זה לבית צלם ואכל. אחרי כמה שעות מתלפן הקצב תשמע כך וכך היה הבשר טרף תחזיר לי מיד את הבשר. אז הוא אומר לו אבל אני אכלתי את זה. אף על פי כן, למרות שהוא אכל את זה, צריך הקצב לבוא ולהחזיר לו חזרה את הכסף. אין דבר כזה אכל. כיוון שזה היה טרף מקח טעות מעיקרה. אבל אם זה לא היה דאורייתא אלא כל הבעיה הייתה דרבנן, היה שמה איזה שחה, אז זה לא היה חלק, זה היה כשר או שזה היה חלב דרבנן. וזה מרן אומר אכל את זה. זהו הקצב לא צריך לשלם לו מה ההבדל אם זה דאורייתא או דרבנן שניהם אסור לנו לאכול על זה מסביר ואומר יפה הנתיבות בגלל שעכמים אין להם סמכות להפוך את החלב שעשו מדרבנן באותו מקום להפוך את זה כחפצה של איסור אלא זה רק גבר אמרו לי ושמרת לעשות ככל אשר יראוך אני מצווה לשמוע לדברי חכמים ולא לאכול אם זה גבר הוא מסכן לא ידע היה שונהג ולכן מה דאווה אהבה מה שהוא אכל כאילו היה דבר היתר ולכן מה שהוא שילם לקצב הקצב פטור מלהחזיר לו את הממון משמה למדו הפוסקים הרבה דוגמאות לפי דעת הנתיבות יצא אדם שעשה איסור דרבנל בשוגג לא צריך תיקון אין כאן בעיה בדבר הרבה מגדולי הפוסקים חולקים על דברי לתיבות המשפט ולהלכה המסקנה איסור דרבנן הוא לא רע גם רע אלא גם חפצה ולכן גם כאן יש לנו את הבעיה האמורה יש לנו כמה וכמה ראיות במועד קטן בדף כה הגמרא מספרת רב הונה כשבא להניח תפילין התהפכה לו הרצועה והוא צם בגלל זה 40 יום אם תאמר יסוד דרבנן הוא ראה גברא למה צריך להתענות זה דרבנן על כל העסק גם במסכת חולין בדף ז שם הגמרא מדברת על דמאי והגמרא מכנה את אכילת הדמאי הזה בלשון איסור איך זה ייתכן שרבי אלעזר יאכל דבר כזה שתמתם של צדיקים הקדוש ברוך הוא לא מביא את הכלה על ידן כל וחומר צדיקים עצמם שוב הלשון הזה שהגמרא מכנה את הדמאי בשם איסור שמע שזה איסור ממש זה לא אגב בר אלא זה גם חפצה. כך מוכיחים גם מדברי התוספות בביצה ו שם המעשה היה אנשי חברה קדישה טעו ביום טוב שני של גליות הם הלכו והעבירו את המת לקבור אותו מחוץ לתחום מקום אחר. אומר רבנו שמחה היא צריך אותם תיקון הרי מסכנים לא ידעו יום טוב שני של גלויות זה דרבנן אם נאמר שזה גבר ולא חפצה למה צריך אותם תיקון גם הרעבן דן אדם ששתה בטעות בשוגג יין נסך צריך לצום חמישה ימים תגיד גם שמה יין נסך סתם ינם זה דרבנן אם זה דרבנן למה אתה מצריך תיקון אם היה דבר בשוגג זה לא רק הרעבן אלא גם רבנו הארי סובר כן. הדוגמה של רבנו הארי מופיעה בשתי דוגמאות. הדוגמה אחת בעניין י נסך. הדוגמה השנייה בדין דם בתולים. מסופר שרבנו הארי הסתכל במצח של תלמידו מארחום. אומר לו כתוב במצח שלך שתית יין נסך. מאיפה יבוא י נסך לרב רחו? לא היה לו עסק עם הגויים. ויבוקש הדבר וימצא. היה יהודי בעל תשובה, אבל עדיין לא גמר את הסדרה של התיקונים. ולכן זה נחשב, היין שלו היין נסך ונכתב על המצח שלו שהוא שתה יין נסך. אומר בקיצור השלח שמארח שם 73 תעניות לכפר. אם נלך לפי הנתיבות, הרי אמרנו סתם ינם דרבנן וכאן הוא לא ידע זה היה בשוגג. אז אם זה משוגעג איסור גבר ולא חפצה לא צריך שום תיקון שום תענית אתה רואה שרבנו הארי סובר שגם איסור דרבנן הוא לא רק גבר אלא גם חפצה אם מכנס כעת למקום הזה רבנו הארי אני אשים את המגבעת כך שלא יסתכל על המצח שלנו אם סתכל על המצח מי יודע מה יקרא מה כתוב על המצח שלנו איזה פדיחה יהיה לכולנו ברוך השם רבנו הארי לא נמצא צה נמצא בגן עדן העליון אבל עקרונית אנחנו הספרדים קיבלנו הוראות רבנו הארי כמו שאומר הגאון חידה ושאר האחרונים ואם רבנו הארי סובר שיסורי דרבנן זה לא רק גברה זה גם חפצה ממילא אתה לא יכול להגיד כאן הבעל הזה לא יודע ואם זה רק דרבנן אז זה לא נורא זה כן נורא יש לנו כאן כאין ספק ספקה להחמיר שמש זה דאורי תה מצד לא יהיה קדש או ייחוד בזמן שהיא טמאה. ספק השני גם אם תאומ דרבנן אולי ייסורי דרבנן זה גם חפצה. וממלא איך האדם הזה ימשיך לחיות עם אותה אישה בלי חופה בלי קידושין כי הקידושין שהיה הכל היה אפס. זו הטענה. ולכן כשאפשר אנחנו מסכמים להלכה שאין ברירה אלא לגלות. לומר, אלא רק כדי שלא יתפוצץ, לא יארס הבית הזה. אמרתי קודם לעשות שיעורי בית, תלך עם הפסיכולוג וכולי וכולי. האבא כשכתב את התשובה הזו, הדוגמה שלו הייתה בצורה הרבה יותר קשה. שמה היה מדובר בגבר שהוא אדם קשה מאוד. אם היית אומר לו לפי התוספות היא לא מקודשת, תגיד לה שלום, ביי ביי. ולא להתראות בלי גט, בלי כלום. היה בורח והאישה הזו הייתה מדרדרת, הייתה יורדת לכביש, הייתה יוצאת תרבות רעה. ולכן שעת הדחה כאבא שמח על דברי אותם הפוסקים, טהרת, המים, הגאון רבנו יוסף חיים ורב פעלים ועוד. אבל כשהמדובר הוא באדם מיושר, לא באדם קשה, ויש לנו את הדרך לעשות את הדברים בצורה מסודרת, איך אומרים שהכבסה תישאר שלמה והזב יהיה שבע? הם יכולים לעשות את זה כדי שיצאו ידי חובה ליבה דקול עלמה, עוד הפעם יהיה קידושין, עוד הפעם יכתבו את הכתובה בצורה מסודרת, זה הדבר הכי טוב, זה מה שרצוי לנהוג ולעשות. תראה איזה כאב ראש גדול יוצא על ידי הרמאות הזו. ולכן כל אישה חכמה תיזהר לא לעשות שטויות, לא לעשות דברים שכאלה שמחלילה וחס תסבך את עצמה ואת בעלה בכל הדברים האלה. זה גם פגם בילדים. הילדים גם אינם מיוחסים, גם הם פגומים במקרה הזה. ולכן אמרנו שהגינות מחייבת לומר הכל. כך גם בדברים אחרים. אבל אם יש לו לחתן אח שהוא עשיר או שאחיו לא עשיר הוא בינוני או עני, מה זה נוגע לחיי המשפחה? את זה הוא לא צריך לומר לכלה. וכן על זה הדרך. דברים אחרים זוזים זזים. דברים של ממון, דברים כאלה, דברים של מה בכך, זה לא נוגע. אבל דברים שנוגעים במשרין לחיי הזוג לעתיד מן הראוי שיאמר לכלי יספר לה את כל הדברים האלה כדי שבעזרת השם יעלה זיווגם יפה יפה יתחילו את כל החיים ברגל ימין זה מה שרצוי לנהוג ולעשות בלכתחילה אבל כשאומר לנו הפסיכולוג אני מכיר את העניין בדקתי תשמע זה אבוד אם אתה תדבר מחר הוא יהיה בבית דין הכל העסק התפוצץ. טוב, שמה אנחנו נסמוך על דברי רבנו יוסף חיים וטהרת המים. שם אנחנו נשתוק. נגיד לאדם הזה בינתיים שישתוק אין ברירה שעת הדחק שנה. אבל כשיש ברירה רוב המקרים אם אתה נעזר מעיקרה על ידי פסיכולוג אתה לא מביא את המכאש. אחרי שהשרפה כבר שורפת את כל הבניין. אתה מקדים רפואה למכה. אתה מכניס את הפסיכולוג לתמונה. לפני כן אתה אומר את הדברים בטוב ת בוודאי שיש בדבר הזה הרבה יותר סיכוי ולכן התייעץ עם הרב כמו שאנחנו שואלים את החכם בכל ארבעה חלקי שולחן ערוך גם בהלכה הזו כדאי שיתייעץ עם החכם לפני 30 שנה שאלו את מורנו חכם בן ציון רב שמגיע לסדר חופן וקידושין מביאים לו כתובה אתה שואל מה זה אומרים לך כלה ברוך השם שם חזרה בתשובה לפני שנה גיראת השם היא תתהלה נו ואם היא חזרה בתשובה אז מה אני כותב אני כותב 200 זוז מוחר בתולייכי הרב מתחיל להסתפק מה עושים פסק להם בזמנו בדרו חכם בן ציון שיכתום מר בתולייכי 200 זוז למה הולכים לפי הרוב ויש חזקת הגוף שהיא נולדה בתולה אלה הדברים שהרב פס מה שהרב פסק בזמנו בדורו הכל היה מדויק היה אמת ויציב ונכון וקיים כך היה הרוב 51% אבל היום המציאות השתנתה היום יש אינטרנט אתמול היה היורצעית של האינטרנט 30 שנה זה קיים בדיוק מה יהיה שם באינטרנט השם ירחם המילה סרטים כחולים אין מילה עדינה יש שמה כל התועבות שבעולם. אם אתה אומר לו זו בעלה תשובה, מה פירוש המילה? לפני כן, כשהיא הייתה חילונית, מה הייתה עושה בלילה? הייתה בכל הערב יושבת ללמוד זוהר, חוק לישראל, לומדת ראשית חוכמה, הולכים למועדון, לדיסקו. מה יש שמה? יש שמה אלכהול, סמים, גם לפני אלכוהול והשמים, גם אז לא לומדים זוהר. אחרי זה השם ירחם. ולכן הרב צריך לשער. פעם היה רוב הפוך, היום לצערנו הרוב הגדול זה לא כך. הרוב הגדול היא לא נשארת שלמה. ולכן הרב חכם מעיניו בראשו לא יכתוב את המילים מואר בתולייכי אלא יכתוב מריכי מאוזה. יכתוב רק את המאה ואז הכתובה תהיה בסדר. לפעמים מעתקנים את הרב, אומרים לרב היה כך או היה כך, אבל לפעמים אף אחד לא דיבר איתו. ואז הרב צריך ללכת אחרי הרום. אז גם אם האדם הזה אומר, תראה אני תלמיד של חכם בן ציון, קיבלתי את ההוראות של חכם בן ציון. נכון, אמת חכם בן ציון אמר, אבל הוא אמר את זה לפני 30 שנה אז עדיין היה תרבות אחרת. אפילו אצל החילונים הבנות שמרו על עצמן. אולי לא כולם גרבו גרביים, לא כולם הלכו בצניעות כמו שצריך, אבל את המינימום הזה כולם הבינו. היום לצערנו הכל נעשה לא בגדריה אלא הותרה ולכן טוב שהחכם הזה ינהג בדרך השנייה שלא יכתוב מר בתוניכי ואז לא יסבך אותם בכל הבעיה הזו ואם החתן יבוא אחר כך בטענות בית הדין יגידו לו אדוני אתה חתמת על הכתובה הזו כן ראית מה כתוב כאן כתוב במקום המילה מוחר בתולייכי כתוב מוהר מאז הוא זה מאז הואזה כמו גרושה אלמנה ובעולה זהו בזה לא יהיה לו שום טענות ומענות סבר וקביל זה ימנע את כל ההתקדשות את כל דין דברים שתהיה לאחר מכן חלילה זה מה שכדאי שהרב ינהג ויעשה הלילה הזה יורציד של הגאון רבנו מצליח מזוז הרב היה הרב ראשי של טוניס גר היה גדול, רע ועצום, יש לו כרחים גדולים בהבות איש מצליח. תש לא לפני 432 שנים התנפל עליו ערבי שם כשהוא יצא מהתפילה, ירא בו והרג אותו. הרב נהרג על קידוש השם. היה איתו איזה ילד, ילד בן שבע, הרב רצה לגונן עליו אז הרב חטף את הכדורים והרב הובא לקל למלחות. הרב נמצא בהר הזתים כאן בירושלים. הרב היה גדול, עצום וריו בחוכמת התורה. בראש ובראשונה לעסוק שמעתה הליבה דהלכתה. היה פסקן גדול ממדרגה ראשונה. אתה רואה את חוכמתו הנפנאה בספרים שלו שאלות ותשובות איש מצליח קראנו פרשה הקודמת יעקב אבינו לא מת לא מת ראינו שחנתו אותו וכולי הגמרא עונה זרעו בחיים הפו גם רבנו מצליח לא מת ברוך השם זכה הרב יש לו צאצאים תלמידי חכמים גדולי תורה שממשיכים את דרכו הקימו את היש ישיבה שם במני ברק ישיבת כיסא רחמים ישיבה חשובה מאוד אחת הישיבות הטובות שיש בעולם והישיבה הזו הולכת בדרך שלימדו אותנו חכמינו בשיטה הנכונה לא בשיטה העקומה שיש חלק מהאנשים היום לומדים אלא כמו שלמדו אבות אבותינו כך הם מלמדים שם לומדים את הגמרא עם המרשה פני יהושע משמרות כהונה והתלמידים שיוצאים משם יוצאים תלמידי חכמים עם שכל ישר. יש להם עיון עמוק, עיון ישר שלא מזייפים. יש אנשים שלצערנו 30, 40 שנה לומדים והכל מן השפה ולחוץ, הכל שטחי, לא קיבלו הדרכה נכונה. אותה ישיבה שבראש עומד הגאון רבי מאיר מזוז, אותה ישיבה זכתה ומגדלת לנו ערים ערים. רבותיי ישיבה גם הוצעה הרבה ספרים לאור המכון שיש להם שהשאיר אותנו לא רק בתורה שבעל פה עם אותם התלמידים אלא גם בתורה שבכתב אנחנו מקווים שאותו הרב הקדוש יעמוד שם בתפילה שהקדוש ברוך הוא יפרע מהם אין נקמות אדוני אין נקמות הופיע שהקדוש ברוך הוא יפרע מהגויים האלה במהרה וישלח לנו במהרה משיח צדקנו בימנו אמן ואמן רבי חנניה בן עקש אמן ואמן רבי חנניה בן הקשה