היכל הזכות - חלק ו | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 17.04.2022, שעה: 08:14
נציב יום: רפואה שלימה למיכאל בן סימה - מהרה.
אנחנו נמצאים כעת בהיכל הזכות חלק ו'.
כלל ד';
מה הדין של אדם שרואה מי שמורגל בחטא מסוים?
עד עכשיו דיברנו, אדם ראה מישהו שעבר עבירה או נראה כעבירה אבל רק פעם אחת (1), ואז היתה השאלה: איך שופטים אותו; לזכות או לחובה?
אבל אם רואה כמה פעמים שעובר עבירה מסויימת וממילא אי אפשר לדון אותו לכף זכות, מה תגיד שהוא לא עבר עבירה?! ראית אותו כמה פעמים עובר אותה עבירה! על כל פנים יש לדונו לכף זכות כמה שיכול, חיוב מן התורה לדון אותו לכף זכות עד כמה שיכול, לחשוב: 'אולי הוא לא יודע את האיסור? אולי הוא לא יודע את חומר האיסור? הוא יודע שזה אסור אבל הוא לא יודע שזה חמור והוא חושב: 'אולי זה רק מידה טובה בעלמא!', ולכן לא יבוזה כל כך בעיניך.
למשל; רואה אחד שמתפלל שחרית במנין מאוחר מאד, למשל עשר (10:00) בבוקר או אפילו יותר מאוחר, אם הוא רואה פעם אחת שהוא ככה מתפלל, נו, אפשר ללמד בקלות זכות; - 'יכול להיות שהוא היה בקופת חולים קודם, חייב דחוף! או שבבית חולים או שהיה ככה, כל מיני דברים יכולים לקרות...' אבל אם הוא רואה אותו בקביעות מתפלל אחרי עשר, עדין יש לדון לכף זכות; - 'או שהוא לא יודע את חומר האיסור של זמן תפילה' ובפרט אם הוא תלמיד חכם שזה קצת 'חילול ה'!' יש לדון לזכות: 'שלא יודע עד היכן הדברים מגיעים!',
קצת קשה להבין: איך תלמיד חכם לא יודע?! אבל אני הכרתי תלמיד חכם שהיה לו פה ישיבה בבני ברק והוא היה מתפלל בסביבות אחת עשרה (11:00) קבוע, אף פעם לא שאלתי אבל, קבוע היה מתפלל באחת עשרה, וזה אחרי קריאת שמע וזמן תפילה, בסדר קריאת שמע נגיד הוא אמר יותר מוקדם. אבל מה עם התפילה?!...
בכל אופן, אפשר לדון לכף זכות אפילו אם לא לגמרי, אולי יש לו איזה 'היתר' מרב לסיבה מסוימת מיוחדת, אי אפשר לדעת, נגיד הוא מטפל באמא זקנה שהוא לא יכול לעזוב אותה בבוקר בכלל כי היא לא יכולה להיות בלי מישהו עד שמגיע הפיליפיני או פיליפינית או... סתם דוגמא כן, אני לא יודע, אבל צריך להשתדל גם במקרים כאלה ללמד זכות.
עכשיו, במה דברים אמורים? נגיד לגבי הנהגות רעות, וזה דברים שהם ידועים שאין לנהוג בהם או שאסור בכלל, ואתה רואה שהוא רגיל במידות רעות כמו גאווה, כעסן או לשון הרע, אבל לא כולם יודעים את חומר האיסור, רוב האנשים שכועסים אומרים: 'מה זה?! איך אפשר לא לכעוס על דבר כזה?! זה חייבים...' או גאווה בן אדם, רוב האנשים גאוותנים והם לא מרגישים בזה איזה איסור או משהו, אפילו אם תגיד לו עשר (10) פעמים: "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (משלי טז, ה) הוא לא... לא קולט את זה כאילו; 'מה, אני, מה, אני כזה וכזה! מה אתה...' כאילו מותר לו זה מגיע לו.
אז חומר האיסור הזה לא ידוע להם כל כך, אז גם כן אפשר לדון לכף זכות: 'שמן הסתם הם חושבים: 'לא להיות בעל גאווה, כאילו להיות עניו - זה חסידות! מה, לא לכעוס בכלל אף פעם?! זה חסידות, מה, אף פעם לא לדבר לשון הרע כמו החפץ חיים?! זה חסידות!...' חושבים זה חסידות והם לא יודעים את חומר הענין, אז יש פה צד של לימוד זכות.
אומנם תיכף נשמע מה ניתן לעשות... אדרבה! בענינים האלה שידוע שהרבה אנשים לא יודעים את חומר האיסור יש להוכיח אותו ולהציע לפניו את חומר האיסור, כמובן בדרך של כבוד! מתוך אהבה ועם כוונה אמתית לשם שמים לתקן אותו, ואם הוא יכול לפעול אצלו ולשכנע אותו הוא יקיים קודם כל מצוות: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) מהודרת! וגם האדם הזה שהוכחת אותו הוא תיקן הוא יזכה על ידך לחיי העוה"ב! כי באמת כל איש ישראל רצונו לעשות את רצון קונו, אבל לפעמים צריך מישהו שיבוא מן הצד ויעורר אותו.
לא יגיד: 'מה אכפת לי?! הוא כזה, מה אני אלך עכשיו לחנך את כולם?! מה, אני מחנך, אני לא מחנך...'
לא נכון! "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא" (משלי כח, כג) אם אתה מוכיח אדם באמת כמו שאמרנו ללכת אחרי ה' ולעשות את רצונו, אתה מוצא חן בעיני ה' - שזה המדרגה הגבוהה ביותר! כמו: "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (בראשית ו, ח) בזכות זה ניצל מהמבול.
אבל, אם אתה רואה שבאמת האדם הזה מתמיד במידות הרעות האלה, ויש בו את הגאווה, ואת הכעס, או שהוא בטלן מתורה, אז נכון, מותר, נכון לספר דבר זה לבן שלו: 'תתרחק מפלוני, אל תדבק אתו, אל תתחבר אתו!' שלא ילמד ממעשיו, וגם לתלמידים יכול להגיד: 'תזהרו! להתרחק...!' זה פה ושם, 'לא להתחבר אתו' - שלא ילמדו מהמעשים שלו.
אבל ללמד זכות - זה בפני עצמו; אתה מלמד זכות - ילמדו עליך זכות, אבל לא להתחבר לאנשים שיש בהם מידות רעות, זה ענין נכון מאד! כי כשמתחברים לאנשים כאלה מתרגלים למידות הרעות האלה ומסתגלים אליהם גם כן.
אז כלל הדבר: אף על פי שאי אפשר לדון לכף זכות, כשהוא לא נכשל לגמרי, כי אתה רואה כמה פעמים שהוא חוזר על הדברים! וברור לך שהוא נכשל, בכל אופן יש מקום לדון לכף זכות באיזה אופן ולא לזלזל בו לגמרי וחייבים לעשות כך, ולחשוב: 'אולי אנוס, אולי שוגג, אולי לא יודע את חומר האיסור!' ויש גם להסתכל על המעלות! לא רק על החסרונות, הרי כתוב: 'וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' (אבות ב, ד) - אם תהיה אתה בסיטואציה שהוא נמצא ואתה באמת תהיה צדיק גמור, נו, אז יש מקום שאתה... אבל אם אתה בעצמך יהיה לך מה שלו יש, ויכול להיות שאתה תכשל יותר ממנו! אז אל תדון אֶת חֲבֵרְךָ, אתה לא עמדת במקומו 'עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' ותעמוד באותם ניסיונות שלו, בוא נראה אותך שאתה בכלל מסוגל לעמוד...!
'וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' (אבות א, ו) אז יש מסבירים: 'וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת', אל תדון רק חלק מהאדם, תסתכל על כָּל הָאָדָם: כמה מצוות הוא עושה! כמה חסדים הוא עושה, כמה... כמה כמה כמה כמה כמה...! בסדר, יש לו כמה ככה פיקים קטנים, אז בכל אופן צריך לדעת 'וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' אֶת כָּל הָאָדָם, וככה לומדים וכו'.
וסיפרתי לכם בעבר מעשה, אני אחזור עליו שוב פעם לאלה שלא שמעו ולאלה ששמעו - טוב להתרענן! שזה מעשה מפחיד-מפחיד;
ר' שמואל שטראשון זצ"ל מגדולי התורה המפורסמים בווילנא שידוע בחיבוריו "הגהות הרש"ש" על המשניות ועל כל הש"ס וחיבר עוד ספרים, היה גאון עצום, בקיא בכל חדרי תורה, וידוע גם כעסקן גדול בצורכי ציבור, והיה מנהל קופת גמ"ח לנזקקים, והגמ"ח היה מנוהל בקפדנות מתוך חשש: שאם לא יטפל בזה עלול כל הקרן להתפורר במשך הזמן.
וקרה פעם אחת, יהודי לקח אצלו מאה (100) רובל הלוואה מקופת הגמ"ח ושיפרע תוך ארבעה (4) חודשים, הגיע היום של הפרעון, הלווה בא לביתו של הרש"ש, לא פגש אותו שם הלך לבית המדרש, הרש"ש ישב שם ועסק בתורה. והוא נכנס ראה אותו שקוע ראשו ברובו בגמרא לפניו, והוא לא מרגיש מי נכנס מי יוצא, ניגש אליו הניח לפניו על הגמרא שטר בן מאה רובל
ואמר לו: 'שזה עבור פרעון החוב!'
הרש"ש שהיה שקוע בלימודו נענע בראשו (ככה) והלווה הבין: שהכל בסדר, יצא והלך. אבל האמת היתה: שהרש"ש בכלל לא שם לב! כי כולו היה שקוע בלימוד. נגמר הלימוד סגר את הגמרא עם השטר בן מאה רובל והכניס לארון והלך הביתה.
מנהגו היה לבדוק כל יום מי היה צריך לפרוע את ההלוואות והגיע לשם של היהודי הזה, ראה: שהוא עוד לא פרע את החוב, אז המתין לו עוד כמה שבועות לא לדחוק אותו, ואחרי מספר שבועות שלח להגיד לו: 'נו, מה עם ההלוואה? מה עם החזר החוב',
הלווה אומר לו: 'כבודו! אני החזרתי לך את זה ביום פלוני בבית המדרש',
הרש"ש חשב: שהוא משקר ובגלל שהוא חשש שיש פה גזילה של כפי ציבור הוא הזמין אותו לדין תורה.
כל העיר דיברו מהמעשה הזה: 'איך יתכן?! יהודי פשוט לא מתבייש לשקר לגאון כזה ומשלם 'רעה תחת טובה!', והיהודי הזה מסכן נחשד לשווא והוא סבל עוגמת נפש ובושה, כל מקום שהוא הגיע - ביזו אותו, הדבר הגיע עד כדי כך שהבן שלו ברח מן העיר ועקר לעיר אחרת מהעלבונות שהוא ספג על "הפשיעה" של אביו במרכאות כמובן.
יום אחד, הרש"ש היה צריך לעיין בגמרא הזו שוב ופתאום הוא מוצא בפנים את המאה רובל שפרע לו היהודי כמו שהוא סיפר לו, והוא חש אשם מאד על הצער ועוגמת הנפש שגרם ליהודי הזה! מיד שלח להזמינו אליו
ואמר לו: 'תאמר לי! מה אני יכול לפייס אותך? על מה שגרמתי לך, ואני אבקש: 'מחילה!' בפני עם ועדה שידעו את האמת לאמיתה',
אמר לו היהודי: 'מה תועיל לי המחילה?! הקהל לא יאמין הם יחשבו שאתה מפייס אותי בשביל להציל אותי מהבושה - ואני אשאר בעיניהם שקרן! וגם מה אני אעשה עם בני הבחור שעזב את העיר מרוב בושה, מה תועיל בקשת המחילה?'
אז הגאון הרש"ש שקע בהרהורים ופנה אליו לפתע ואמר לו: 'שלח, תביא את בנך שעזב את העיר אלי ואני אקח אותו חתן לבתי! ובזה אני מקווה שהעיר תדע: שאתה נקי וישר!! ולא שאני מכסה עליך ואני כאילו אומר את הדברים בשביל לסלק מעליך את הבושה...'
האב המופתע עשה כמצוות הרב ואחר מספר ימים התקיימה מסיבת אירוסין ונכתבו תנאים בין שני המחותנים, הגאון הרש"ש ואותו יהודי הלווה.
רואים: מן השמים גלגלו שיהיה שידוך באופן כזה! וגם רווח גדול לדורות לראות: עד כמה יש לדון לכף זכות!!
הוא אומר לך: 'שהוא שַׁם, אתה לא זוכר!' אתה בטוח: 'שהוא לא שַׁם!' נו, אם היית מלמד זכות: 'אולי אני שכחתי? אולי לא שמתי לב, אולי הייתי שקוע בלימוד, אולי...'
אבל אתם יודעים, צדיקים בדרך כלל בטוחים בדבריהם, במעשיהם, אתה מבין, אז אפילו צדיקים גדולים וגאונים! - צריכים לתרגל ולהתרגל גם כן: ללמד זכות.
אתם הייתם מאמינים שבן אדם יפצה אותו על הבושות והעלבונות - שיקח לבת שלו בחור של יהודי פשוט! כשהוא גאון כזה ויכול להביא לה בחור שיהיה מעולה במידות ובתורה וביראת שמים!! כל זה בשביל לפצות ולפייס אותו על הבושה שהוא גרם לו על לא עוול בכפו - לא יאומן כי יסופר!
זה רק בעם ישראל יכולים להיות דברים כאלה, ובזכות התורה שנתן לנו הקב"ה ועל כן: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כה'...'
'ושמחת בחגיך והיית אך שמח'
שיהיה לכם 'מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון!'
"וְלֹקֵחַ נְפָשׁוֹת חָכָם" - כך לימד אותנו שלמה המלך (משלי יא, ל) יש אנשים שזוכים בחכמה, ויש אנשים שזוכים להשתמש בחכמה שניתנה להם כדי להאיר את דרכם של אחרים, לחזק לבבות, לרומם נשמות ולהחזיר אנשים אל אביהם שבשמים. בדברים מרגשים אמר הרב בן ציון ואזנר על הרב אמנון יצחק שליט"א כי עיקר גדולתו היא במסירותו הרבה למען זיכוי הרבים בהקדשת כוחותיו, זמנו ומרצו כדי לקרב את עם ישראל לתורה, לאמונה ולדרך הישרה. לא כבוד אישי ולא תהילה... (לצפיה בדברים shofar.tv/videos/2087).
שלום וברכה כבוד הרב, רצינו להגיד לרב תודה רבה על התפילות המרוממות בשבת וראש השנה, תודה להשי"ת שזכינו שוב להסתופף בצל הרב, יהי רצון שהתפילות והבקשות יעשו פרי מהרה, אמן.
שלום וברכה לכבוד הרב, רצינו להביע את תודתנו על הזכות הגדולה שב"ה נפלה בחלקנו להיות בצילו של כבוד הרב במהלך ימי ראש השנה הקדושים. היתה זו חוויה רוחנית מיוחדת במינה, עוצמתית ומרוממת נפש. התפילות הבוקעות רקיעים והחידושים המתוקים מדבש שמסר הרב בשיעורים הדליקו בנו אור גדול, יצאנו מימי החג מלאים וגדושים בשפע של כלים מעשיים, חיזוק עצום וצידה רוחנית עשירה שיה"ר שתלווה אותנו לאורך כל השנה החדשה. כל רגע במחיצת הרב היה עבורנו שיעור לחיים והשראה גדולה!
רבנו הקדוש עטרת ראשינו! תודה על הזכות להיות בקרבתך בראש השנה. שלוש תפילות ביום, במשך שלושה ימים זה ממש טיול בגן עדן. בכל קדיש הנשמה מתרוממת ומרחפת באוויר מעוצמת הקדושה. ואם יש מקום שבו לשכינה יש נחת זה שם, ממש איתך, ראש השנה כזה בחיים לא חוויתי. תודה שנתת לכולם את הזכות לחוות את החוויה המדהימה והמרוממת הזאת הפעם אמרת "אני רוצה שכל מי שיכול לבוא שיבוא", וזה כל כך ריגש אותי. הרגשתי שווה בין כולם!
כבוד הרב שליט"א, גמר חתימה טובה. רציתי לומר, שב"ה הברכה עבדה כמו תמיד! כמה שעות לפני החג סבלתי מכאבים עזים מהזיהום ברגל (ל"ע) אבל אמרתי לעצמי: "הרב בירך אז לך להתפלל". וברוך השם כל התפילות זכיתי להתפלל בישיבה הקדושה! הכאבים שהיו נעלמו כשהגעתי למדרגות של הישיבה באורח פלא הם פתאום נעלמו כלא היו. כל התפילות ברוך השם 8 פעמים לעלות ולרדת את המדרגות החיצוניות. והכאבים נעלמו כלא היו, ישתבח שמו לעד!
כבוד הרב, רציתי להגיד לך כמה אני מעריך אותך אני מאוד מעריך את החוכמה שלך ואת העזרה שלך ב"ה אני כבר הרבה זמן מקשיב לשיעורים שלך והתחזקתי בזכותך כשאני נער מתבגר מתחזק ועושה לי טוב, תודה רבה.
ב"ה לפני 30 שנה הרב הגאון שלנו אמר: "לא לחתום על כרטיס תרומת איברים..." עכשיו עושים על זה תחקירים בכל העולם, לקיחת אברים מאנשים שיכלו לחיות... (למה אין לתרום איברים? shofar.tv/videos/7518).
מספר שתרם 500 ש"ח לטובת נציב יום לזכות שבנותיו יתקבלו למוסדות על טהרת הקודש וב"ה נגד הטבע במוסד שבדרך כלל לא מקבלים כלל תוך ימים ספורים מהתרומה להנ"ל יום לפני שנת הלימודים הודיעו להם שהן התקבלו בס"ד ומבקשים להודות להשי"ת ולכבוד הרב שליט"א (לכתבה: ניסים שרואים בזכות התורה! - תורמי "נציב יום" משתפים בסיפורי המופת שאירעו להם shofar.tv/articles/15728).
תודה רבה לרב על הדרשות המדהימות שמלמדות אותנו הלכות וכל מיני הנהגות. ב"ה הסבלנות של הרב ממש מדהימה. לפעמים רואים הרצאות עם אנשים שכל מרצה אחר היה כועס ואילו הרב תמיד מדבר איתם בסבר פנים יפות…! ותודה רבה על כל הברכות שהרב ברך אותי ואת הילדים שלי שב"ה כולם התקיימו!!! לכבוד השנה החדשה מברכים את הרב וכל בני משפחתו יה"ר שיזכו לבריאות הגוף והנפש, ימלא השי"ת כל משאלות ליבכם לטובה ותזכו לנחת יהודית מכל יוצאי חלציכם. תזכו לשנים רבות וטובות ולכתיבה וחתימה טובה! ונזכה כולנו לגאולה שלימה בקרוב ממש!!!
שלום הרב אמנון יצחק, זאת נ. מההרצאה בנווה שאנן בחיפה, רציתי להודות לך על ערב מוצלח! (חיפה - הכנות באלול 30.08.2026 shofar.tv/lectures/1730)