היכל הזכות - חלק ו | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 17.04.2022, שעה: 08:14
נציב יום: רפואה שלימה למיכאל בן סימה - מהרה.
אנחנו נמצאים כעת בהיכל הזכות חלק ו'.
כלל ד';
מה הדין של אדם שרואה מי שמורגל בחטא מסוים?
עד עכשיו דיברנו, אדם ראה מישהו שעבר עבירה או נראה כעבירה אבל רק פעם אחת (1), ואז היתה השאלה: איך שופטים אותו; לזכות או לחובה?
אבל אם רואה כמה פעמים שעובר עבירה מסויימת וממילא אי אפשר לדון אותו לכף זכות, מה תגיד שהוא לא עבר עבירה?! ראית אותו כמה פעמים עובר אותה עבירה! על כל פנים יש לדונו לכף זכות כמה שיכול, חיוב מן התורה לדון אותו לכף זכות עד כמה שיכול, לחשוב: 'אולי הוא לא יודע את האיסור? אולי הוא לא יודע את חומר האיסור? הוא יודע שזה אסור אבל הוא לא יודע שזה חמור והוא חושב: 'אולי זה רק מידה טובה בעלמא!', ולכן לא יבוזה כל כך בעיניך.
למשל; רואה אחד שמתפלל שחרית במנין מאוחר מאד, למשל עשר (10:00) בבוקר או אפילו יותר מאוחר, אם הוא רואה פעם אחת שהוא ככה מתפלל, נו, אפשר ללמד בקלות זכות; - 'יכול להיות שהוא היה בקופת חולים קודם, חייב דחוף! או שבבית חולים או שהיה ככה, כל מיני דברים יכולים לקרות...' אבל אם הוא רואה אותו בקביעות מתפלל אחרי עשר, עדין יש לדון לכף זכות; - 'או שהוא לא יודע את חומר האיסור של זמן תפילה' ובפרט אם הוא תלמיד חכם שזה קצת 'חילול ה'!' יש לדון לזכות: 'שלא יודע עד היכן הדברים מגיעים!',
קצת קשה להבין: איך תלמיד חכם לא יודע?! אבל אני הכרתי תלמיד חכם שהיה לו פה ישיבה בבני ברק והוא היה מתפלל בסביבות אחת עשרה (11:00) קבוע, אף פעם לא שאלתי אבל, קבוע היה מתפלל באחת עשרה, וזה אחרי קריאת שמע וזמן תפילה, בסדר קריאת שמע נגיד הוא אמר יותר מוקדם. אבל מה עם התפילה?!...
בכל אופן, אפשר לדון לכף זכות אפילו אם לא לגמרי, אולי יש לו איזה 'היתר' מרב לסיבה מסוימת מיוחדת, אי אפשר לדעת, נגיד הוא מטפל באמא זקנה שהוא לא יכול לעזוב אותה בבוקר בכלל כי היא לא יכולה להיות בלי מישהו עד שמגיע הפיליפיני או פיליפינית או... סתם דוגמא כן, אני לא יודע, אבל צריך להשתדל גם במקרים כאלה ללמד זכות.
עכשיו, במה דברים אמורים? נגיד לגבי הנהגות רעות, וזה דברים שהם ידועים שאין לנהוג בהם או שאסור בכלל, ואתה רואה שהוא רגיל במידות רעות כמו גאווה, כעסן או לשון הרע, אבל לא כולם יודעים את חומר האיסור, רוב האנשים שכועסים אומרים: 'מה זה?! איך אפשר לא לכעוס על דבר כזה?! זה חייבים...' או גאווה בן אדם, רוב האנשים גאוותנים והם לא מרגישים בזה איזה איסור או משהו, אפילו אם תגיד לו עשר (10) פעמים: "תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (משלי טז, ה) הוא לא... לא קולט את זה כאילו; 'מה, אני, מה, אני כזה וכזה! מה אתה...' כאילו מותר לו זה מגיע לו.
אז חומר האיסור הזה לא ידוע להם כל כך, אז גם כן אפשר לדון לכף זכות: 'שמן הסתם הם חושבים: 'לא להיות בעל גאווה, כאילו להיות עניו - זה חסידות! מה, לא לכעוס בכלל אף פעם?! זה חסידות, מה, אף פעם לא לדבר לשון הרע כמו החפץ חיים?! זה חסידות!...' חושבים זה חסידות והם לא יודעים את חומר הענין, אז יש פה צד של לימוד זכות.
אומנם תיכף נשמע מה ניתן לעשות... אדרבה! בענינים האלה שידוע שהרבה אנשים לא יודעים את חומר האיסור יש להוכיח אותו ולהציע לפניו את חומר האיסור, כמובן בדרך של כבוד! מתוך אהבה ועם כוונה אמתית לשם שמים לתקן אותו, ואם הוא יכול לפעול אצלו ולשכנע אותו הוא יקיים קודם כל מצוות: "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) מהודרת! וגם האדם הזה שהוכחת אותו הוא תיקן הוא יזכה על ידך לחיי העוה"ב! כי באמת כל איש ישראל רצונו לעשות את רצון קונו, אבל לפעמים צריך מישהו שיבוא מן הצד ויעורר אותו.
לא יגיד: 'מה אכפת לי?! הוא כזה, מה אני אלך עכשיו לחנך את כולם?! מה, אני מחנך, אני לא מחנך...'
לא נכון! "מוֹכִיחַ אָדָם אַחֲרַי חֵן יִמְצָא" (משלי כח, כג) אם אתה מוכיח אדם באמת כמו שאמרנו ללכת אחרי ה' ולעשות את רצונו, אתה מוצא חן בעיני ה' - שזה המדרגה הגבוהה ביותר! כמו: "וְנֹחַ מָצָא חֵן בְּעֵינֵי ה'" (בראשית ו, ח) בזכות זה ניצל מהמבול.
אבל, אם אתה רואה שבאמת האדם הזה מתמיד במידות הרעות האלה, ויש בו את הגאווה, ואת הכעס, או שהוא בטלן מתורה, אז נכון, מותר, נכון לספר דבר זה לבן שלו: 'תתרחק מפלוני, אל תדבק אתו, אל תתחבר אתו!' שלא ילמד ממעשיו, וגם לתלמידים יכול להגיד: 'תזהרו! להתרחק...!' זה פה ושם, 'לא להתחבר אתו' - שלא ילמדו מהמעשים שלו.
אבל ללמד זכות - זה בפני עצמו; אתה מלמד זכות - ילמדו עליך זכות, אבל לא להתחבר לאנשים שיש בהם מידות רעות, זה ענין נכון מאד! כי כשמתחברים לאנשים כאלה מתרגלים למידות הרעות האלה ומסתגלים אליהם גם כן.
אז כלל הדבר: אף על פי שאי אפשר לדון לכף זכות, כשהוא לא נכשל לגמרי, כי אתה רואה כמה פעמים שהוא חוזר על הדברים! וברור לך שהוא נכשל, בכל אופן יש מקום לדון לכף זכות באיזה אופן ולא לזלזל בו לגמרי וחייבים לעשות כך, ולחשוב: 'אולי אנוס, אולי שוגג, אולי לא יודע את חומר האיסור!' ויש גם להסתכל על המעלות! לא רק על החסרונות, הרי כתוב: 'וְאַל תָּדִין אֶת חֲבֵרְךָ עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' (אבות ב, ד) - אם תהיה אתה בסיטואציה שהוא נמצא ואתה באמת תהיה צדיק גמור, נו, אז יש מקום שאתה... אבל אם אתה בעצמך יהיה לך מה שלו יש, ויכול להיות שאתה תכשל יותר ממנו! אז אל תדון אֶת חֲבֵרְךָ, אתה לא עמדת במקומו 'עַד שֶׁתַּגִּיעַ לִמְקוֹמוֹ' ותעמוד באותם ניסיונות שלו, בוא נראה אותך שאתה בכלל מסוגל לעמוד...!
'וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' (אבות א, ו) אז יש מסבירים: 'וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת', אל תדון רק חלק מהאדם, תסתכל על כָּל הָאָדָם: כמה מצוות הוא עושה! כמה חסדים הוא עושה, כמה... כמה כמה כמה כמה כמה...! בסדר, יש לו כמה ככה פיקים קטנים, אז בכל אופן צריך לדעת 'וֶהֱוֵי דָּן אֶת כָּל הָאָדָם לְכַף זְכוּת' אֶת כָּל הָאָדָם, וככה לומדים וכו'.
וסיפרתי לכם בעבר מעשה, אני אחזור עליו שוב פעם לאלה שלא שמעו ולאלה ששמעו - טוב להתרענן! שזה מעשה מפחיד-מפחיד;
ר' שמואל שטראשון זצ"ל מגדולי התורה המפורסמים בווילנא שידוע בחיבוריו "הגהות הרש"ש" על המשניות ועל כל הש"ס וחיבר עוד ספרים, היה גאון עצום, בקיא בכל חדרי תורה, וידוע גם כעסקן גדול בצורכי ציבור, והיה מנהל קופת גמ"ח לנזקקים, והגמ"ח היה מנוהל בקפדנות מתוך חשש: שאם לא יטפל בזה עלול כל הקרן להתפורר במשך הזמן.
וקרה פעם אחת, יהודי לקח אצלו מאה (100) רובל הלוואה מקופת הגמ"ח ושיפרע תוך ארבעה (4) חודשים, הגיע היום של הפרעון, הלווה בא לביתו של הרש"ש, לא פגש אותו שם הלך לבית המדרש, הרש"ש ישב שם ועסק בתורה. והוא נכנס ראה אותו שקוע ראשו ברובו בגמרא לפניו, והוא לא מרגיש מי נכנס מי יוצא, ניגש אליו הניח לפניו על הגמרא שטר בן מאה רובל
ואמר לו: 'שזה עבור פרעון החוב!'
הרש"ש שהיה שקוע בלימודו נענע בראשו (ככה) והלווה הבין: שהכל בסדר, יצא והלך. אבל האמת היתה: שהרש"ש בכלל לא שם לב! כי כולו היה שקוע בלימוד. נגמר הלימוד סגר את הגמרא עם השטר בן מאה רובל והכניס לארון והלך הביתה.
מנהגו היה לבדוק כל יום מי היה צריך לפרוע את ההלוואות והגיע לשם של היהודי הזה, ראה: שהוא עוד לא פרע את החוב, אז המתין לו עוד כמה שבועות לא לדחוק אותו, ואחרי מספר שבועות שלח להגיד לו: 'נו, מה עם ההלוואה? מה עם החזר החוב',
הלווה אומר לו: 'כבודו! אני החזרתי לך את זה ביום פלוני בבית המדרש',
הרש"ש חשב: שהוא משקר ובגלל שהוא חשש שיש פה גזילה של כפי ציבור הוא הזמין אותו לדין תורה.
כל העיר דיברו מהמעשה הזה: 'איך יתכן?! יהודי פשוט לא מתבייש לשקר לגאון כזה ומשלם 'רעה תחת טובה!', והיהודי הזה מסכן נחשד לשווא והוא סבל עוגמת נפש ובושה, כל מקום שהוא הגיע - ביזו אותו, הדבר הגיע עד כדי כך שהבן שלו ברח מן העיר ועקר לעיר אחרת מהעלבונות שהוא ספג על "הפשיעה" של אביו במרכאות כמובן.
יום אחד, הרש"ש היה צריך לעיין בגמרא הזו שוב ופתאום הוא מוצא בפנים את המאה רובל שפרע לו היהודי כמו שהוא סיפר לו, והוא חש אשם מאד על הצער ועוגמת הנפש שגרם ליהודי הזה! מיד שלח להזמינו אליו
ואמר לו: 'תאמר לי! מה אני יכול לפייס אותך? על מה שגרמתי לך, ואני אבקש: 'מחילה!' בפני עם ועדה שידעו את האמת לאמיתה',
אמר לו היהודי: 'מה תועיל לי המחילה?! הקהל לא יאמין הם יחשבו שאתה מפייס אותי בשביל להציל אותי מהבושה - ואני אשאר בעיניהם שקרן! וגם מה אני אעשה עם בני הבחור שעזב את העיר מרוב בושה, מה תועיל בקשת המחילה?'
אז הגאון הרש"ש שקע בהרהורים ופנה אליו לפתע ואמר לו: 'שלח, תביא את בנך שעזב את העיר אלי ואני אקח אותו חתן לבתי! ובזה אני מקווה שהעיר תדע: שאתה נקי וישר!! ולא שאני מכסה עליך ואני כאילו אומר את הדברים בשביל לסלק מעליך את הבושה...'
האב המופתע עשה כמצוות הרב ואחר מספר ימים התקיימה מסיבת אירוסין ונכתבו תנאים בין שני המחותנים, הגאון הרש"ש ואותו יהודי הלווה.
רואים: מן השמים גלגלו שיהיה שידוך באופן כזה! וגם רווח גדול לדורות לראות: עד כמה יש לדון לכף זכות!!
הוא אומר לך: 'שהוא שַׁם, אתה לא זוכר!' אתה בטוח: 'שהוא לא שַׁם!' נו, אם היית מלמד זכות: 'אולי אני שכחתי? אולי לא שמתי לב, אולי הייתי שקוע בלימוד, אולי...'
אבל אתם יודעים, צדיקים בדרך כלל בטוחים בדבריהם, במעשיהם, אתה מבין, אז אפילו צדיקים גדולים וגאונים! - צריכים לתרגל ולהתרגל גם כן: ללמד זכות.
אתם הייתם מאמינים שבן אדם יפצה אותו על הבושות והעלבונות - שיקח לבת שלו בחור של יהודי פשוט! כשהוא גאון כזה ויכול להביא לה בחור שיהיה מעולה במידות ובתורה וביראת שמים!! כל זה בשביל לפצות ולפייס אותו על הבושה שהוא גרם לו על לא עוול בכפו - לא יאומן כי יסופר!
זה רק בעם ישראל יכולים להיות דברים כאלה, ובזכות התורה שנתן לנו הקב"ה ועל כן: 'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כה'...'
'ושמחת בחגיך והיית אך שמח'
שיהיה לכם 'מועדים לשמחה חגים וזמנים לששון!'
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).