מה עדיף יראי אלקים או אנשי חיל? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 25.01.2019, שעה: 08:00
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום בלחש
ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל וייתן אותם ראשים על העם
הנה עצת יתרו הייתה
שיבחר מן העם אנשי חיל יראה אלוהים
ומה כתוב?
ויבחר משה אנשי חיל
איפה יראה אלוהים?
כתב אספורנו זיכרונו לחיי העולם הבא
אחרי שביקש ולא מצא אנשים
שיהיו בהם כל המעלות שהזכיר יתרו
בחר באנשי חיל בקיאים וחרוצים לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית
יותר מיראה אלוהים שאינם אנשי חיל
כמו שאמרו חכמים זיכרונם לברכה
אם תלמיד חכם
כנחש חוגרהו על מותניך
ואם עם הארץ חסיד אל תדור בשכונתו
הנה כי כן אספורנו זיכרונו לברכה במושג אנשי חיל
דהיינו חרוצים
לברר וללבן אמיתות דבר ולהביאו אל תכלית
ולמד מדברי תורתנו הקדושה
כי גדולה מעלת החכם
אשר בכוחו לברר וללבן כל דבר לאמיתו
עד אשר יביאהו אל תכלית
הכוונה עד סוף דעתו והבנתו
ושיהיה הדבר מוסכם ומוחלט אצלו
אף אם יחסר לו ממידת שלמות היראה
אשר יהיה ראוי לכינוי ירא אלוהים כפי מושג התורה הקדושה
עדיף
שיהיה חרוץ ללבן דבר לאמיתתו ולהגיע אל תכלית לקיומו
אפילו אם יחסר בשלמות
מידת יראת אלוקים כמו שאומרת התורה
ועל מה סמך אספורנו על דברי החכמים זיכרונו לברכה מה הם אמרו
אם תלמיד חכם נוקם ונוטר כנחש
חוגרהו על מותניך
אמנם אספורנו זיכרונו לברכה דילג על המילים נוקם ונוטר
כשהקראנו קודם
אז אמרנו את זה בלי נוקם ונוטר
תלמיד חכם כנחש
אם תלמיד חכם כנחש חוגרהו על מותניך
לא הזכיר את הנוקם ונוטר
וכבר נתבהר אצלנו כי נוקם ונוטר כאן נחש
אין הכוונה בזה שיהיה חס ושלום פוגם במידותיו
אלא הכוונה היא כי תלמיד חכם אמיתי שיש לו בהירות השכל ואור הדעת במידה מרובעת
מוכרח שיהיה לפעמים נוקם ונוטר כאן נחש
מפני שגודל אור החוכמה והכרת האמת אינו סובל הרע והפחיתות
גם אסור לו לפעמים לעבור על מידותיו
זאת אומרת
בדרך כלל אומרים לנו שצריך לעבור על המידות
תבליג, תספוג,
תעביר על מידותיך
אבל לפעמים אסור לתלמיד חכם לעבור על מידותיו
כמו שאמרו חכמים זיכרוננו לך ביום הכב כל תלמיד חכם
שאינו נוקם ונוטר כאן נחש אינו תלמיד חכם
ואף על פי כן חוגרהו על מותניך
כמו שאתה
לא הולך בלי חגורה ותמיד אתה חגור בחגורה
והיא שמחזקת את מותניך
אתה צריך שהתלמיד החכם הזה יהיה כזה חגור על מותניך
לא תעזוב אותו
ואפילו שיש סכנה שאם תיכשל באיזה דבר הוא לא ינקה אותך
מכל מקום חוגרהו על מותניך כי סוף סוף
בהתחברך אליו יהיה לך לברכה ואחרית שלום
הוא יעמיד אותך על מעמדך כמו שצריך
אבל אם הוא יהיה פרווה
מה יצא ממך?
כלום, אתה תישאר אתה כמו שאתה, רק תהיה חסיד שלו
זהו
בצד השני ואם עם הארץ חסידו
כאשר היה בעת אשר יראת השם הייתה שולטת במידה מרובבה בין המוני העם
היו תקופות שאפילו המוני העם היו ביניהם הרבה הרבה יראי שמיים
שנמצאו אז אנשים מרעים וחרדים על פי טבעם
בדרך חייהם
ומה שהוא נגד הדין
נזהרו מלעבור על זה בתכלית הזהירות
וגם נתראו בעלי מידות טובות
אתה מסתכל עליהם, אתה רואה מידות טובות, מתחסדים עם כונן, מתחסדים עם בני אדם
אבל רחוקים מחוכמה ודעת כי הוא עם הארץ
הוא לא למדן, הוא לא יודע לברר דברים עד הסוף, הוא לא יודע לשקול דבר מול דבר
הוא לא מבין דבר מתוך דבר
ולא ידעו לשקול את כל דבר במשקל החוכמה וישירות השכל
על איש כזה אפילו שאמרנו את כל המעלות
אל תדור בשכונתו
אתם שומעים עד איפה זה יכול להגיע?
למה סכנה לדור בשכונתו?
כי אי אפשר לדעת מה יעלה על דעתו הבלתי מפותחת
ומה יהיה ישר לפניו
על פי הלך נפשו הקצרה
ולפעמים דווקא מפני חסידותו הסכנה עוד יותר גדולה
אי אפשר לשער כמה עלול עם הארץ חסיד להתעכם ולהתפתל ולחשוב על דברים פחותים ורעים
כי הם תכלית הטוב המועיל
על ידי דרכי חסידותו הבלתי מפותחת.
לדוגמה בענייני הכשרות.
יש אנשים מקפידים על כל מיני דברים, המון דברים. אתרוגים בודקים עם זכוכית מגדלת, כל דבר. טלית קונים מהודר, עושים זה נותנים צדקה, מקפידים לעלות לספר תורה פעם בחודש לפחות.
כל מיני הנהגות יפות וטובות מגיעים לזה.
לא, זה שלום בית וזה משפחה ולא נעים ומה נגיד ומה נסביר ומה נאמר ומה נזה.
לא הבנתי, אבל אתה הולך להאכיל נבלות וטרפות עם שלם.
איפה השכל שלך?
אתה לעצמך לא רוצה לחטוא פעם אחת.
אבל כשיש לך אירוע משפחתי, מה?
אני לא אעשה אירוע משפחתי ויבואו כולם וזה פה ושם?
זה, עם הארץ חסיד.
זה חסידות אצלו.
שלום עם כולם.
מה זה משפחה? מה, אנחנו יכולים להגיד להם ככה וככה וככה?
לא.
אתה יכול או לא לעשות ולהאכיל נבלות וטרפות,
או לעשות
ולהביא רק מה שבטוח, מאה אחוז זה בסדר. אם לא, תביא דגים.
וגם, תדאג לבדיקות של כל הירק והכול. אל תסמוך על סמוך.
פתאום אתה מאמין שיש שם איזו תעודה באיזשהו מקום,
אז זה כבר אומר שהכול בסדר.
זה עם הארץ, זה לא תלמיד חכם. זה עם הארץ חסיד. ואפילו אם הוא חסיד,
אל תדור בשכונתו. כל שכן, אל תלך לאירוע שלו.
וכל זה בנוגע לאיש המעלה,
אז לכן אמרנו שסכנה לדור בשכונתו, כי אי אפשר לדעת מה יעלה בדעתו הבלתי מפותחת ומה יהיה ישר לפניו על פי הלך נפשו הקצרה.
ולפעמים דווקא מפני חסידותו הסכנה עוד יותר גדולה.
כי אי אפשר לשער כמה עלול עם הארץ חסיד להתעכם ולהתפתל ולחשוב על דברים פחותים ורעים כי הם תכלית הטוב המועיל על ידי דרכי חסידותו הבלתי מפותחת.
יש ראש ישיבה,
שאחד מהאנשים שלנו פה, יש לו בן שם,
הוא אמר לו, איך אתה מאכיל את כל הישיבה, נבלות וטרפות וזה?
אז הוא אומר לו, מה אני יכול לעשות?
זו התשובה.
מה, הוא לא ייתן להם לאכול?
מה אני יכול לעשות?
שמעתם?
אוכלים חזיר, מה אני יכול לעשות?
חזיר זה בזול,
ולקנות עופות, כשרים, זה יקר.
אז מה אני יכול לעשות?
ראש ישיבה.
כל זה בנוגע להישמעלה אשר הגיע למדרגה נשגבה בתורה, בחוכמה וביראת השם.
אבל אצלנו,
שעדיין רחוקים אנו ממדרגה גדולה זו,
נשאלת השאלה,
האם הגענו כבר למדרגה לפעול ולהשפיע על אחרים ולהציל מרוחנו על העולם?
אז מה,
צריך להגיע עד להיות אנשי חיל כמו שמשה רבנו ברר,
ורק אז נוכל להציל מרוחנו על העולם?
אכן, אם לזאת יחכה אדם ויצפה,
לא נדע מתי תתמלא התפתחותו והשתלמותו,
עד שיאמר, יש לי כבר רב, ואוכל כבר להשפיע על אחרים?
האם הגיע אדם מעולם, מעולם, לתכלית השלמות?
ולסוף מעלת הקישוט ושיפור המחשבה והמעשה,
עד שיהיה בטוח שהוא כבר נועד ללמד לבני האדם דעת אמת וכישרון המעשה?
מי לנו גדול ממשה רבנו, עולם השלום, אבי הנביאים, אשר הגיע למעלה הכי עליונה,
ובהיותו עסוק בעבודה הקדושה בעניין הכי רם ונישא.
הייתה לו הופעה הנכבדה היחידה בעולם ממות ברוא השם אדם על הארץ,
מתן תורה, גילוי שכינה,
השם ירד כביכול על הר סיני לעיני כל ישראל, והוא,
הוא נבחר מאת השם שתינתן התורה על ידו,
עליו סיפרה התורה והעידה
את השבח שלו,
וירד משה מן ההר אל העם,
אל העם ישר,
לא הלך הביתה,
לא ביקר את המשפחה,
ודרשו חכמים שלא פנה לעסקיו, אלא מן ההר אחרי ארבעים יום שלא אכל ולא שתה,
לא חיכה לו לחוך, למטה,
ישר,
אל העם.
מה נפלא הדבר ומעורר השתוממות,
איזה שבח למשה רבנו שהוא הולך בשליחות נשגבה כזו של מתן תורה,
ואינו פונה לעסקיו,
ואינו שר לביתו לראות את משפחתו.
אבל כך הוא טבע האדם.
אפילו כשהוא עומד על המצב הכי גבוה,
עדיין דרישות החיים מושכות אותו למטה.
עדיין מעסיק ומטריד אותו.
ופה היה שבח גדול למשה רבנו האדם, המורם מעם,
שלמרות שהוא שלוח מאת הקדוש ברוך הוא מן ההר אל העם, לא פנה לעסקיו לראות אשתו ובניו,
ולא דחה את מילוי שליחותו למסור לעם את דבר השם לאחר זמן.
זאת אומרת,
לא מצפים אפילו מבן אדם שלם שיתנהג ככה,
אבל הוא כל כך היה שלם,
ומשבחים אותו כל כך על זה שהוא לא פנה.
זה דבר כאילו טבעי.
רק הגעת, קודם תיכנס,
ורבי עקיבא מגיע אחרי 12 שנה,
שומע שאשתו נותנת לו היתר, חוזר על המקום עוד 12 שנה, ונכנס להגיד שלום עליכם.
זה מעלות נסגרות. איך הם הגיעו להיות מה שהם?
זה רק שמונח בתוך-תוכיותם עצם השליחות
שהשם נתן להם, ההבנה וההשגה, מה זה לעבוד את הבורא.
אבל לנו נדמה,
אם היו פוקדים עלינו לשליחות חשובה ורבת ערך,
בשביל כלל ישראל, מאת השם,
אפילו לפי מדרגתנו, לא היה עולה על דעתנו לפנות לביתנו.
כך אנחנו חושבים.
אבל באמת, האדם הכי גדול
קשור כל כך עם הקשר הגופני והדרישות החומריות,
שאפילו שהוא נמצא במצב הכי נעלה,
עדיין יש מקום בנפשו גם לדברים פחותי ערך שמושכים אותו עליהם.
ולא ייפלא איפה,
אם הקשר עם עסקי הבית והמשפחה וכדומה
גדול כל כך,
עד כי זה מעלה למשה רבינו על השלום שלא פנה להעסקה והלך ישר מנהר אל העם.
אז לכן הדוגמה שהבאנו היא מצוינת,
על הסעודות של מצווה ושמחה ומשפחה וכל הדברים האלה. פונה להעסקה.
ומה עם עבודת האלוקים? מה עם כל זה שאתה כזה וכזה וכזה וכזה,
וחושב את עצמך לכזה וכזה. איך אתה נופל ככה?
בענייני עסקיו, בענייני משפחתו, בענייני זה. למה שם אתה נופל?
כי אפילו הבן אדם הכי, הכי, הכי,
כשזה מגיע לעניינים הגשמיים,
אז הוא מחליק.
לא מחליק ככה, מחליק בעצמו.
כמו האדם שמחליק אבוקדו
או מיונז על הסנדוויץ', מחליק אותו.
ולכן, אם יחכה אדם
עד אשר יגיע למעלת השלמות,
הוא לא יבוא לידי מעשים ופעולות לעולם. הוא יגיד, תשמע, אני לא ראוי מי אני, מה אני, מה אני, מה אני, מי אני.
ואף על פי שנאמר, התקוששו והקושו,
ואמרו חכמים, זיכרונך, קשוט עצמך ואחר כך קשוט אחרים,
אין הכוונה שלא ישתדל להשפיע על אחרים עד שיגיע לתכלית השלמות,
ורק אז יקשוט את אחרים.
כי אם לזאת יחכה, לא ימלא תעודתו לעולם.
ואדרבה, כל כמה שיגדל, ימצא עוד יותר מגרעות וחסרונות בעצמו שדורשים תיקון ושיפור.
אלא נאמר בזה כי יכוון ויתאים את הקשות לאחרים,
לרגשותיו ולשאיפותיו הוא.
בהשפעה על אחרים תהיה שופעת מנפשו, זאת אומרת, קשוט עצמך.
במה שאתה מקושט,
מקושט אחרים.
אתה לא עכשיו שיא השלמות.
אבל היום אתה יודע את דרך האמת,
אתה יכול להגיד לאחרים מה דרך האמת.
היום אתה יודע שיש בעיות בכשרות,
אתה יכול להגיד לאחרים בעיות בכשרות.
אתה לא עדיין למדן גדול בכל הספרים, אתה לא יודע זה ולא יודע זה.
זה לא שמה, אל תגיד לאנשים. מה שאתה לא יודע, אל תגיד. ומה שאתה לא שמה במדרגה הזאת, אל תדבר.
אבל במה שאתה באמת,
בנפשך זה אתה יכול להגיד לאחרים,
כמובן בדרך שהיא תתקבל,
לא מלחמות,
להגיד את הדברים על מנת שהתיישבו בלבם של אנשים שאתה מבקש טובתם.
לכן אם רק מרגיש האדם, כל אחד לפי מדרגתו,
שאיפה לטוב ואהבת האמת,
וכבר זכה לאיזו הכרה נכונה,
בא במידה שהוא מצא לעצמו מן האמת,
והוא שואף ועמל לקבוע את דרכו על פיה,
באותה מידה עליו לשתף באושרות האחרים,
ולהאיר עיניהם מאותו האור המזהיר לפניו.
ומה גם אם זכה שיהיה לו מורה דרך
שמלמד אותו ללכת בדרך הטוב והמועיל.
שמענו בהרצאה האחרונה שמישהו אמר
שיש רב שדיבר בציבור ולא הזהיר אותם מפני מאכלות אסורות, לא מפני הבשר והעופות,
לא הזהיר.
אבל כשהוא ניגש אליו בצד,
שאל אותו אם אפשר לאכול, יש בעיות, וזה אמר, אל תיגע בכלל,
בשר ועופות יש בעיות חמורות.
למה לא אמרת לכולם?
למה זה שאל בצד?
אתה רוצה להיות טוב בעיני הציבור,
שלא להגיד להם דברים קשים שיהיה קשה להם לקבל,
והתרחקו ממך ויגידו, הוא מגזים, מה הוא קיצוני,
הוא קנאי, מה זה הדברים האלה? מה הוא רוצה שלא נאכל? מה נמות?
מה הוא רוצה?
איזה מין דבר זה? אם אתה יודע שזה איסור לא,
ואתה מזהיר אותו לא,
למה אתה לא אומר לכולם?
למה לא להציל את כולם?
למה אתה עושה חשבון של עצמך? למה אתה לא עושה חשבון של אלוקים?
אתה יודע הרי את מה שאתה אומר לו, אמרת לו.
מה אמרת לו?
שאתה יודע שיש בחיות חמורות, אל תיגע.
אל תיגע. אז למה שהם ייגעו?
למה שהם ימשיכו לאכול נבלון טרפון?
למה לא להגיד להם?
איך היה אצלנו?
ברגע שנודע לנו דבר מה עשינו, דבר ראשון, נודע לנו לציבור.
קודם כל, עד שנברר,
לא אוכלים, לא נוגעים.
ולאט לאט התחלנו לברר דבר, דבר, דבר, ולברור, לברור מכל מה שיש, מה שאפשר.
מה שאפשר, מה שאפשר.
והתחלנו למצוא, פה זה אפשר, פה זה, פה נכנסנו למפעלים, אמרנו פה אל תעשו ככה, תעשו לנו ככה, תעשו ככה, תעשו ככה, תעשו ככה.
וככה, ככה צריך לפעול.
ככה צריך לפעול לטובת הציבור, למי שרוצה. מי שלא רוצה,
יאכלו ענבים, נבלות וטרפות ויסבעו.
אבל מי שרוצה, מחפש את האמן, מבקש אותה.
אז לא רק הוא צריך, הוא צריך גם להודיע לאחרים,
היזהרו,
היזהרו בנפשכם.
לכן, אם רק מרגיש אדם, כל אחד לפי מדרגתו, שאיפה לטוב
באהבת האמת,
וכבר הוא זכה לאיזו הכרה נכונה,
בא במידה שהוא מצא לעצמו מן האמת,
ושואף בעמל לקבוע דרכו על פיה,
אז באותה מידה עליו לשתף באושרו את האחרים ולהאיר את עיניהם מאותו האור המזעיר לפניו.
ומה גם אם זכה,
שיהיה לו מורה דרך שמלמד אותו ללכת בדרך הטוב והמועיל.
הנה, באילת רצו למנוע מאיתנו את ההרצאה.
אחד בשם ויצמן.
ויצמן מה?
רפאל, רפאל ויצמן.
כן.
ששולח עבריינים לאיים, לא יהיה הרצאה. הייתה הרצאה.
עברייני צעצוע.
אבל מה קרה על הפם בחמתם?
החבר'ה ירדו לאילת,
פיזרו שם דיסקים, חילקו לאנשים,
הגיעו המונים,
והאנשים שלא היו בקהל וצילמו.
בשביל מה אתם מצלמים בכלל?
זה מצולם, זה בשידור חי, בשידור חוזר.
אל תדאגו, ישמעו את השם שלו בכל העולם, ידעו מי הוא.
אחד שחזר בתשובה דרכי לפני 30 שנה
ועומד כנגד.
למה? כי הוא מקבל לשון הרע ומאבד את עולמו ואת מצוותיו ואת תלמידיו,
והכול יורד בבאר שחת.
נו,
אז זאת אומרת,
אפשר לזכות את הרבים, ואילת הרוויחה,
קיבלו הרבה הרבה דיסקים, הרבה חומר, עכשיו תצא ההרצאה הזאת בדיסק, והיא תחולק בכל אילת,
ואז יכירו אותו בדיוק מיהו ועברייניו,
וכל החבר'ה הטובים,
הכל יהיה בסדר.
ככה צריך לפעול.
ודאי שהחובה על כל אדם לזכות את האחרים,
להראות להם את הדרך המובילה לאושר,
להעניק להם מאותו אוצר של דעת השם בתורה שהוא זכה והגיע אליו,
להכניס דברי תורה, יראה וחוכמה ודעת בלבבם,
ולפקוח עיניים עברות.
וצריך להאציל מרוחך אל הטועים,
עובדי דרך,
ואת עיני ההולכים בחושך
להאיר
וראו אור.
זאת אומרת, חובה על כל יהודי
שיש לו פנס,
כבר יש לך פנס ביד,
אז תאיר לו עוד אנשים.
למה אתה מסתיר את הפנס? למה אתה מחביא?
למה רק אתה הולך באור?
מה, לא אכפת לך שאנשים ימעדו?
יש לך פנס, כבר תאיר.
אתה כבר רואה את הדרך.
כבר הבנת אותה?
יש לך ראיות?
יש לך הוכחות?
מה הבעיה להאיר לאחרים?
לא רוצים ללכת.
רוצים ללכת דרך הפחתים, ליפול בבורות, אין בעיה, זה במכירה שלהם.
אבל אתה מחובתך להשתדל ולהוות דוגמה ולהישיר את דרכם של הטועים.
טוב ישר אדוני,
על כן יורה חטאים בדרך.
והלכת בדרכיו.
כמו שהוא מורה חטאים בדרך,
גם אתה.
אלמדה פושעים דרכיך,
בחטאים
אליך ישובו.
ככה היה פועל דוד מלכנו.
זאת אומרת,
זו העבודה, אפילו אם אתה עוד לא שלם בכול,
אבל אם אתה מאנשי החיל שמבררים ומלבנים את האמת, חרוץ,
בשביל לדעת ולהביא לידי קיום את כל מה שאתה יודע,
אתה ראוי.
אפילו אם אתה עוד לא ירא שמיים בתכלית,
אבל ודאי שזה נובע מיראת שמיים.
אם אתה כזה מלבן כל דבר, לברר את האמת בשביל להוציא אותה לפועל,
אתה כבר יכול במה שאתה יודע ברור גם להאיר את דרכם של אחרים.
שבת שלום.
רבי יחנן, אני אומר לך, שאומר,
נושא הקדוש ברוך הוא ונושא הקדוש בישראל ובגינותיו שלו.
שנה אמור ה' סלומה וסלומה וסלומה יחדים את הרוב יאדיר.
רבנו הקדוש, ב"ה התשובה שלך ממש ריגשה אותי, מול סיפור כל כך קשה... תשובתך כל כך עושה נחת בשמים, יה"ר שבזכותך תבוא הגאולה, זה מדהים! חזקיהו המלך נבחר להיות משיח אך מכיון שלא אמר "תודה!" נלקח ממנו התפקיד... ואתה אומר לעם ישראל: "שבו תשארו ללמוד - "השם יִלָּחֵם לָכֶם" (שמות יד, יד) ואחרי הנס שיעשה השי"ת - שירת ההודיה שלך תהיה כל כך חזקה שבוודאי יבוא משיח... הרב תמיד מלמד אותנו רק לומר "תודה!" גם על הרעה... תמיד דמותך מול עיני כשיש קושי, כמה אתה מחזק אותנו... תודה לך על החיזוקים שלך (״בעלה של אחותי רצח אותה, איפה היה אבא שבשמיים?!״ אור יהודה 19.01.2011).
בוקר טוב כבוד הרב, ב"ה שמעתי את ההרצאה בקרית אתא. וואו איזה הרצאה, תודה רבה נהנתי מכל רגע וכמובן שלמדתי ממנה הרבה (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אנחנו מטופלים בבית חולים פסיכיאטרי בצו של בית משפט. וב"ה השמעתי לחבר שלי את הדיסק של 'הכשרות באספקלריה עכשווית' (shofar.tv/lectures/923) השתכנע והפסיק לאכול בשר, אבל אמרתיו שישמור בסוד, כי כל שינוי שאדם עושה במקום, זה ירידה במצב הנפשי שלו על פי הפסיכיאטרים... אחרי חצי שנה לערך התגלה שלא אוכל ואמרו לו "שאם לא יחזור לאכול בשר יעבירו אותו למחלקה סגורה!" ששם יש הרבה אלימות והוא פחד. התקשרנו ל: 'שופר' סיפרנו זאת והרב אמר לשיר פסוק תהילים ק, ב, הדלקתי את הרמקול שמתי את השיר של הרב והתחלנו לרקוד ועכשיו הוא לא אוכל בשר ואין עוד לחץ מהם על זה, לא מזכירים לו כולם על זה (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).
שלום לכבוד הרב שליט"א, ב"ה זכינו לראות עין בעין 'בדרך שאדם רוצה לילך בה מוליכין אותו' (מכות י, ב) היינו צריכים להגיע להרצאה האחרונה שהתקיימה ברמלה ונתקענו בלי רכב והצטערנו על זה... הגיעה חופשת בין הזמנים וסגרנו נופש בקרית אתא... ולא להאמין הפלא ופלא הרב שליט"א הגיע לתת הרצאה באולם רחוב מתחת למקום שנפשנו - ישתבח שמו לעד! הגענו בשמחה גדולה לגלות שהאולם מלא מלא באנשים ונשים ומלא בנערים ונערות. ישבנו עם הנוער מאחורה ברוך ה' הנוער נשאר עד סוף ההרצאה והקשיב. ברוך ה' שהנוער מתעורר לצדיק האמת החי. תודה על הרצאה מרתקת. יה"ר שהשי"ת יברך את הרב (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום ותודה רבה על עוד דרשה מרגשת ומיוחדת כמוך. ב"ה האופן הנדיר שהרב היקר והאהוב מנגיש את הידע והחשיבות העצומה בביצוע פשוט ובהתמדה זו הבשורה, הצגת ההקלטה לציבור בעניין הבחור שעבר תאונה קשה מאד ומשתקם בשל אימוץ ההמלצות ריגש מאוד, גם לאחר סקירה של מאות מקרים של ניסים ונפלאות בהעמקה, זה מדהים, מרתק ונדיר. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור אותך מכל משמר וימשיך לתת לך כח ועוז להשפיע בענק בעולם התשובה ולהרבות באהבה ובשמחה כבוד שמים בבריאות איתנה בכול האיברים והגידים בשמחה ונחת בכל התחומים והענינים. אמן ואמן!!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב, תודה על ההרצאה בקרית אתא המעלפת, המרגשת, המצמררת, וה-מחדשת בה”א הידיעה! פעם כבוד הרב אמר למישהו: “ב״ה יש קומץ אנשים שמצטופפים לשמוע את האמת” והערב זכינו לראות זאת כולם צפופים כמו סרדינים, והלב התמלא שמחה לראות אולם מפוצץ עד אפס מקום. בלי עין הרע "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב) אמן, כן ירבו כך כל ההרצאות! הגענו ב-20:50, אנשים עמדו, וגלשו אל מחוץ למפתן הדלת. גם לנו כבר לא היה כיסא, והבנו שנעמוד כל ההרצאה. ואז השי"ת שלח את י.ב. הי”ו עם רעיון מבריק – אילתר עבורנו ספסל מאחד החפצים במקום. איזו אכפתיות וטרחה בשבילנו! תודה רבה לו. ובזכותו זכינו לשבת בשורה הראשונה, הכי קרוב שאפשר – לשמוע כל מילה ולזכות לחזות בפני הרב. לקדש את העיניים! 74 ק”מ לכל כיוון 🚦🚦 – וכל ק״מ שווה עולם ומלואו. אחרי שכבוד הרב חידש לנו על גודל שכר הפסיעות והנסיעות לדבר מצווה, כל הדרך קיבלה משמעות אחרת. פתאום מבינים שכל מאמץ קטן בדרך לשיעור נרשם בשמים. ואפילו כששמענו מהרב שגם על קושי והטרחה למען מצווה יש שכר –תודה להשי"ת שזיכה אותנו לשבת על ספסל מאולתר😃 כל אחד מהסיפורים זה פנינה בפני עצמה. הסיפור על האדם שזכה לאריכות ימים בזכות עניית “אמן” – צמרמורת ואם כל הנסיעה היתה רק כדי לשמוע את החידוש של כבוד הרב על הפסוק “לִישׁוּעָתְךָ קִוִּיתִי ה’” (בראשית מט, יח) כבר היה שווה להגיע. איזה חידוש נפלא ואיזו עצה יקרה להתחזק בביטחון ובישועה! הדברים מאירים לנו את הפסוק באור חדש, אור שאפשר למצוא רק אצל כבוד הרב, שלא מפסיק לחדש, להפתיע ולרגש. ישר כוח עצום! אשרינו שזכינו ברב שמאיר את פסוקי התורה בעומק כזה, מגלה בהם אוצרות שלא תמיד שמים לב אליהם, ומעניק לכל מילה חיים ומשמעות חדשה. בכל שיעור זוכים לצאת עם עוד חיזוק, עוד הערכה למצוות, ותמיד מזכיר לנו שלא נהיה חלילה "מְלֻמָּדָה" (ישעיה כט, יג) אלא שנדע להעריך את כל היהלומים שהקב”ה נתן לנו – כל “אמן”, כל פסיעה, כל מצווה, כל רגע של תורה (גם 5 דקות מצילות!) וואו❗️ וכבוד הרב הוא בעצמו יהלום 💎💎יקר שאין לו מחיר. שליח נאמן של הקב”ה שמאיר את הדרך לאלפי יהודים, מלמדנו לגלות את היהלומים שבתורה ובמצוות, ומזכיר לנו בכל פעם מחדש כמה עושר רוחני הקב”ה העניק לנו. כמה השי"ת שמח בך! יה"ר שנזכה להדבק בו כמוך! תודה לרב על כל ההשקעה, המסירות והאהבה לעם ישראל. תודה שאתה מחדיר בנו אמונה, מחזק אותנו, ותמיד דואג שנגיע הכי רחוק שאפשר בעבודת השי"ת. 🩸איך בכלל אפשר אי פעם להודות ולהחזיר טובה לכבוד הרב כפי שמגיע לו⁉️❗️❗️❗️ יהי רצון שהקב”ה יעניק לכבוד הרב בריאות איתנה, אריכות ימים ושנים, שפע כוחות, סייעתא דשמיא בכל מכל כל, וימשיך לזכות את עם ישראל בעוד שנים רבות של תורה, אמונה, חיזוק וקידוש שם שמים (אמן) אשרינו מה טוב חלקנו שזכינו ברב כזה. 🙏תודה אבא שבשמים!! (קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
כבוד הרב היקר. ב"ה הייתה הרצאה מיוחדת במינה. ישבתי על הכסא בלי לזוז. כמו כן האולם היה מפוצץ באנשים וזה עשה לי נחת. איזה כיף שהגעת לכאן. ברוך תהיה ויישר כח גדול (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
לכבוד הרב היקר, רצינו להודות מעומק הלב על הדרשה המיוחדת והמחזקת. ב"ה זכינו לעמוד ולהקשיב לדברי התורה של הרב, ולהרגיש את האור, החיזוק והאמונה שעוברים בכל מילה. הייתה לנו גם התרגשות גדולה לראות את ההשגחה הפרטית — ממש כרבע שעה לפני הדרשה קיבלנו לביתנו את תמונת הרב, כהכרת הטוב על החסד שזכינו לעשות - מאנשים שלא קשורים לקפ"ז - הרגשנו בזה זכות גדולה וסימן משמים. יהי רצון שנזכה תמיד ללכת בדרך התורה, להרבות בחסדים ובמעשים טובים, ושזכות הרב תמשיך להאיר ולחזק רבים. תודה רבה לרב על הזמן, ההשקעה והלב הגדול. מאחלים לרב נסיעה טובה ובטוחה, שילווה הרב בשמירה והצלחה, ויחזור לשלום (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
אין מילים, ב"ה הרצאה נדירה!!! נסיעה טובה ובטוחה🙏 (אמן, קרית אתא - כחה של עניית אמן 02.08.2026 shofar.tv/lectures/1723).
שבוע טוב ומבורך, כבוד מורי ורבי אלופי ומיודעי בהקשר לתולעים, ב"ה ראיתי בספר 'אוצר פלאות התורה' פרשת עקב עמוד שעב' על הפסוק: "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבְעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת ה' אֱלֹהֶיךְ עַל הָאָרֶץ הַטּבָה אֲשֶׁר נָתַן לָךְ: (דברים ח, י) הנזהר שלא לאכול בלי ברכה אין תולעים שולטים בו, דבר פלא כתב ב'שפתי כהן' (קכה) על התורה (כאן): "שמעתי שכל המברך על כל מה שאוכל, ואינו מכניס לגופו שום דבר בלא ברכה ראשונה ואחרונה, כשמת אין התולעים שולטים בגופו, לפי שהתולעים הם מהקללה, שנאמר (דברים כח, לט) "כִּי תֹאכְלֶנּוּ הַתּלָעַת" והברכה היא היפך הקללה, שנאמר (יחזקאל מד, ל) "לְהָנִיחַ בְּרָכָה אֶל בֵּיתֶךָ" הוא הקבר, ברכה גימטריא כרז, שמכריזין שלא יגע בו שום נזק. עוד, ברכה גימטריא זכר, לפי שמזכיר שמו ומברך על כל דבר ודבר שהיה אוכל, ולא נהנה שום דבר בלא ברכה, לזה מצילין אותו מדין התולעים. ועוד, לפי שבשר גופו נתגדל ונתרבה על ידי ברכה, אין הקללה שולטת במקום ברכה. וכן מצינו רמז לזה "וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ וּבֵרַכְתָּ אֶת" סופי תיבות ארבע תוי"ן, גימטריא ברכת נהנים להציל מדין תולעים עם הכולל" (קכו) עד כאן המספר פלאות התורה! (לכתבה בדיקת חרקים ותולעים במאכלים shofar.tv/articles/12056).