מה עדיף לדחות או לכבוש את יצר הרע? | הרב אמנון יצחק

בס"ד 27/08/2018 ספר דברים - פרשת כי תצא: מה עדיף לדחות או לרכוש את היצר הרע?

נציב יום לעילוי נשמת: שמואל סמי בן יקוט ג'קלין מנוחתו עדן אמן, נשמתו תהיה צרורה בצרור החיים אמן.

"כי תצא למלחמה על אויביך ונתנו השם אלוקיך בידך",

מפורסם בספרים הקדושים כי בפסוק הזה רומז לנו הקב"ה על הנגד המלחמה הגדולה והאמתית נגד האויב העיקרי של האדם יצר-הרע, כל אחד צריך לצאת נגד יצרו הרע, ככתוב "כי תצא למלחמה על אויבך" הוא לא בא לבד יש לו חיילים, כאשר רק תצא ותרצה להילחם עם היצר - אז "ונתנו השם אלוקיך בידך", מבטיח השם שיסייע לנו שננצח אותו, וזאת כיון ש"הבא להיטהר מסייעין לו מן השמים", אם אתה רוצה להילחם ביצריך הרע אתה בא להיטהר, והבא להיטהר מסייעין מן השמים ולכן "ונתנו השם בידך".

בספר הקדוש "תולדות יוסף" נאמר: שאם זריז הוא לפתות את האדם בעבירה - כדי לעשות שליחות השם יתברך, מזה צריך לקחת אדם מוסר לעצמו, שגם הוא יהיה זריז במלאכתו, לא לשמוע ליצר הרע, תלמד ממנו, "מאויבי תחכמני מצוותיך", אם הוא כזה זריז ועושה מלאכת שמים כמו שצריך, אז אנחנו צריכים ללמוד להיות זריזים לא לשמוע לו. אז אנחנו ממנו נלמד, והוא שמשתדל בכל התחבולות להחטיא אותנו: באותה זריזות באותן תחבולות אנחנו צריכים לעבוד את השם יתברך ולקיים את המצוות, ולא לשמוע בקולו של היצר-הרע, באותם תכסיסים באותם תחבולות.

הרעיון הזה מובא גם בספר "קדושת הלוי", בפרוש על הפסוק בתהילים: "מאויבי תחכמני מצוותך",

דוד המלך אומר: היצר שלי זה היצר הרע, ואני לומד איך להתחכם במצוות השם יתברך ממנו, שכן כשאני רואה שיצר הרע לא בוחל בשום אמצעי בשום תחבולה ולא מתייאש אף פעם להחטיא את האדם - ממנו עצמו אני לומד איך להשתמש בתחבולות כדי לעבוד את הקב"ה.

ועל המלחמה ביצר הרע אומר  הבעל שם טוב הקדוש זכותו תגן עלינו אמן: כתוב במשנה באבות: "איזה הוא גיבור? הכובש את יצרו!",

כשאנחנו שומעים "איזה הוא גיבור? אז אנחנו מבינים שיש פה יותר מגיבור אחד, איזה הוא גיבור? השאלה היא: מי הוא הגיבור האמתי מכל הגיבורים? איזה הוא גיבור?

ועל זה מבאר  הבעל שם טוב: יש שתי דרכים בעבודת השם, איך להילחם עם יצר הרע? שתי דרכים

דרך ראשונה: היא לדחות את היצר הרע, הוא בא לפתות אותנו לדבר עבירה -אנחנו מגרשים אותו בבושת פנים: "לך מכאן! אל תבלבל את המח עם דברים שהם נגד התורה! מה? אתה רוצה שאני ילך לגיהינום?! מה? אתה השתגעת?! תעוף מפה!", זו דרך אחת לדחות אותו.

דרך שניה: לא להילחם עם היצר בדרך דחיה, אלא על ידי כיבוש, לכבוש אותו ולהפוך אותו לטוב.

לדוגמה: אם בא היצר לעורר את האדם להוללות להתלהבות להבלי העולם הזה -יש לקחת ממנו את ההתהוללות וההתלהבות ולהשתמש לתורה ולתפילה מתוך שמחה והתרוממות הנפש,

וכן אם היצר מגרה בנו את הקנאה בחברנו: אז צריך להשתמש בקנאה הזו לקנא בעובדי השם, אלה שעובדים את השם ולנסות להתעלות למדרגתם! "קנאת סופרים תרבה חוכמה".

זאת אומרת: לקחת את התכסיסים שלו שהוא בא להחטיא אותנו ואת אותם תכסיסים להשתמש בהם לעבודת הבורא, הוא רוצה - נגד הבורא, ואנחנו לוקחים אותו תכסיס - לטובת הבורא!.

בודאי יעקב אבינו כשנפגש עם יוסף אחרי 22 שנה שלא ראהו, ולא עלה כבר בדעתו שהוא חי - כשנודע לו: "ותחי רוח יעקב אביהם", אז כשהוא בא וראה אותו, אז כמובן שהלב שלו הציף אותו באהבה, אהבה גדולה לבן, הבן "בר- חכים", שלימד אותו את כל התורה,

אז באותה שעה מה הוא עשה?

היצר הרע רצה שהוא יוציא את האהבה - אהבת בשרים, אהבת הבן אהבת הגוף...

והוא באותה שעה קרא "קריאת שמע"! לקח את אותה אהבה להשם, 

ואמר: "שמע ישראל השם אלוקינו השם אחד", את אותה אהבה כמו שאומרים בטבע האנושי לאהוב את הבן לחבק לנשק והכול - את כל זה באותו רגע ניצל ישר להשם יתברך להביע אהבתו להשם יתברך. זה מה שלמדנו עכשיו.

ואם כן נשאלת השאלה: איזו היא משתי הדרכים הללו היא חשובה יותר: האם לדחות את היצר הרע או לכבוש אותו?

אומר על כך  הבעל שם טוב: אם אתה דוחה את היצר ומגרש אותו מעל פניך -יכול להיות שיצר הרע ימתין לשעת הכושר, הוא לא אוהב שמסלקים אותו, הוא ימתין לשעת הכושר, ברגע שירגיש שיש לך קצת חולשה ורפיון - מיד הוא ישוב לפתות את האדם! למה? כי הוא יודע שאין לו לאדם כרגע כח לגרש אותו, כי הוא יודע לזהות מתי יש חולשה לבן אדם, ואז הוא מנצל את החולשה, כמו שהוא מנצל את העייפות שלנו,

וכשאדם עייף הוא אומר לו: "תעצום עיניים לא יקרה כלום, כלום, כלום, תעצום תעצום תעצום תעצום תרגע", מנצל את החולשת וכך הוא פאק! מפיל את הבן אדם.

אך כאשר אדם לא מגרש את היצר הרע אלא מתגבר עליו, וכובש אותו, משתמש בו לעבודת השם; "אין בעיה! תגיד, מה התכסיס הבא שלך? אין בעיה! אני אקח אותו, אני אשתמש בו, אבל - לעבודת השם!" נמצא שכל זמן שיבוא היצר לפתות אותו האדם - רק יתעלה בעבודת השם, זה הפרוש.

המשנה באבות אומרת: "איזה הוא גיבור"? הבעל שם אמר: מה איזה הוא גיבור? אם אומרים "איזה הוא גיבור?" משמע שיש כמה, אז שואלים רק "איזה הוא הגיבור?",

אומרת המשנה: הגיבור האמיתי נגד היצר - זה "הכובש את יצרו", לא דוחה את יצרו, הכובש את יצרו, ומשתמש בו בתכסיסיו ותחבולותיו, לעבוד את השם יתברך. אז הוא נותן לאדם שמחה וכל מיני דברים והתהוללות, ותאוות וכל מיני.... "קח את זה, קח את זה ותעבוד את השם עם זה!".

סיפרתי בעבר שפעם בא מלמד בתלמוד תורה בא לרב שך זכר צדיק לברכה,

בא ואמר לו: "כבוד הרב ראש הישיבה! יש לי תלמיד שאני לא יודע מה לעשות אתו, שובב הורס מפרק, בלגניסט קם הולך חוזר עושה מה שהוא רוצה, הוא לא יכול, אין טיפה יראת שמים, כלום כלום כלום לא יודע מה לעשות אתו, האם אני יכול להוציא אותו לגמרי מהתלמוד תורה או לא?"

אומר לו: "אני מתפלא עליך, אתה רוצה שלילד יהיה יראת שמים? הרי עד גיל 13 יש לו רק יצר הרע, מאיפה יהיה לו יראת שמים? אתה רוצה? יצר הרע עובד אצלו",

-      "אז מה עושים?"

אז הוא אומר: "תשתמש עם היצר הרע שלו, אם אתה רואה אותו שהוא קם ותוסס וזה... תן לו תפקידים: "אתה תהיה אחראי על הגיר ואתה תהיה אחראי על המטלית, ואתה תהיה אחראי על הזה...." אם אתה רואה שהוא כל הזמן רוצה להיות מנהיג וזה.. תגיד לו: "אתה תהיה הסדרן אתה תהיה הזה אתה תהיה הזה", אתה רואה שהוא אוהב כבוד? אין בעיה! תשבח אותו, פשששש. "איזה יופי ואיזה זה..." כך אותם כוחות שהיצר נותן לו! אבל לעבודת הבורא, ותיתן לו תפקידים שירגיש חשוב ושירגיש זה וירגיש זה.. תעבוד עם היצר הרע שלו!".

הרי אנחנו בעצמנו אומרים "ואהבת את השם בכל לבבך" מה זה "בכל לבבך? - בשני יצריך", לעבוד את השם גם ביצר הרע, איך עובדים אותו עם היצר הרע?

לוקחים את התכסיסים את התחבולות שלו ועובדים את השם איתם. אז הגיבור זה שכובש את יצרו, מה זה כובש? שהיצר אצלו בשליטה הוא כבוש, כמו שיש איזה בעל חי מסתובב מסתובב, ואתה לא רוצה שהוא יסתובב, ואתה לוקח איזה כלי כופה עליו טרח! עכשיו הוא כבוש תחת ידיך, אתה רוצה לשחרר - אתה משחרר, אתה לא רוצה - אתה לא משחרר, יצר-הרע צריך להיות כבוש אצלך והוא רק יגיד מה הוא רוצה,

ואתה אומר לו: "חכה! חכה אל תתלהב את זה שמעתי חכה", ואז תכוון הכל לכיוון הנכון, וזהו והוא תמיד בשליטה כבוש תחת ידיך.

אבל אם אתה דוחה אותו, הוא לא הלך, הוא לא מסתלק "צופה רשע לצדיק ומבקש להמיתו", מחכה לך בפינה להזדמנות, אבל אם זה תחת שליטה ואתה כל הזמן שולט במצב - אז זה מצוין, זה גיבור!

זאת אומרת: האויב נמצא תחתיך ואתה יכול לנהל את החיים שלך כרצונך, ועצות לקבל ממנו, תחבולות לקבל ממנו, למה לא?

כבר אמר דוד: "מאויבי תחכמני במצוותיך", מי השתמש בשיטה הזאת?

דוד המלך!

והוא אמר: "לבי חלל בקרבי", היצר הרע לא יכול עלי, חלל חלל הלב שלי חלל מה זה חלל? כתוב שהוא "יושב על מפתחי הלב", אין, הוא נהיה עכשיו חבר שלי, אני עושה אתו מה שאני רוצה, כן, "ברצות השם דרכי איש גם אויביו ישלים אתו",

מה כתוב פה? "כי תצא למלחמה על אויביך", ומה אמרנו עכשיו? "ברצות השם דרכי איש", אתה איש חשוב, השם רוצה את הדרכים שלך כי אתה הולך בדרך הנכונה אז אויביו ישלים אתו. "ושבית שביו" הוא יהיה אצלך בשבי! ולא אתה שבוי אצלו! - זה הוא הגיבור.

רבי חנניא בן עקשיא אומר, רצה הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצות, (ישעיה מב, כא) שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.