כולם שווים לפני ה' | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: התורם אליהו וואסה שהשיעור יוקדש לחברי קפ"ז, שיזכו להיות דולים ומשקים מתורת רבם, כמו אליעזר עבד אברהם, ויזכו ליראת שמים אמתית, וימצאו חן בעיני ה' אמן. 

"וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת השם לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ" (שמות לה כא).

הרמב"ן אומר: "כי לא היה בהן שלמד את המלאכות האלה ממלמד, או מי שיאמן בהן ידיו כלל, אבל מצא בטבעו שידע לעשות כן, "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי השם" (דברי הימים-ב יז ו) 

לבוא לפני משה ולאמר לו: "אני אעשה ככל אשר אדוני דובר!" 

הרמב"ן אומר: "וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ" לא כתוב שבאו אנשים בעלי אומנות מומחים, כתוב "וַיָּבֹאוּ כָּל אִישׁ אֲשֶׁר נְשָׂאוֹ לִבּוֹ" באו לפני משה "וְכֹל אֲשֶׁר נָדְבָה רוּחוֹ אֹתוֹ הֵבִיאוּ אֶת תְּרוּמַת השם לִמְלֶאכֶת אֹהֶל מוֹעֵד וּלְכָל עֲבֹדָתוֹ" אז הרמב"ן אומר: 'שלא היה בהם מי שלמד את המלאכות האלה ממלמד. במצרים מה כולם עשו? עבודת לבנים! כולם משועבדים בטיט, אין 'בעלי מקצועות', אז אף אחד לא למד את המלאכות של המשכן, והמלאכות מסובכות! וגם לא היה מי שאימן את ידיו, הרי גם כשאדם הולך לעשות איזה מלאכה צריך לעשות תרגול, היום קוראים לזה 'קורסים' צריך להכנה. אז איך הם באו? 

אלא 'מצא בטבעו שידע לעשות כן!' הלב נשא אותו, הוא רוצה! הוא רוצה להיות שותף בבנין בית המקדש, אז הוא בא ומוצא בטבעו שהוא יוכל לעשות כן. בבחינת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי השם" 

לבוא לפני משה לאמר לו: "אני אעשה ככל אשר אדוני דובר! מה שתגיד - אני עושה!". 

עד כאן ביאור הפסוק בקצת. 

ועכשיו, "מידת ההתנשאות היא מגונה! מגונה ביותר, כמו שאמרו חכמים זכרונם לברכה: "כל מי שיש בו גסות רוח כאילו עובד עבודה זרה!" גמרא בסוטה ד' הסברנו את זה. "משום שאין הגאות הולמת שום ילוד אישה! והיא מלבוש של הקב"ה בלבד, ככתוב (תהלים צג א): "ה' מָלָךְ גֵּאוּת לָבֵש" גאות לבש כביכול זה מלבושו של ה' וידוע שאסור ללבוש מלבוש של מלך אפילו בשר ודם! אסור. אז כל שכן מלבושו של הקב"ה גֵּאוּת לָבֵש אז מה אדם לובש מלבושו של מלך! והוא מתגאה?! "אמנם ניתנה אפשרות כמעט בלתי מוגבלת לאדם להכיר את הבורא ולכסוף אליו! ככתוב על ידי המשורר דוד מלכנו (תהלים ח ו): "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים" 

אדם יכול להגיע למדרגה של "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים" ועל אדם הנלבב להכיר יפה את ערכו הגדול, שהוא יכול להגיע לדרגה כזאת! שוַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מאלוקים, ועל האדם הזה להכיר את הערך הגדול שלו ולהיות גאה בקרבת אלוקים!" זה בחינת "וַיִּגְבַּהּ לִבּוֹ בְּדַרְכֵי השם" לא גאות סתם בשטויות והבלים! "שהרי מצאנו שהנביא הזהיר: מלהתהלל בחכמה, בגבורה ובעושר! אבל עורר אותנו מה המידה הנכונה (ירמיה ט כג): "כִּי אִם בְּזֹאת יִתְהַלֵּל הַמִּתְהַלֵּל הַשְׂכֵּל וְיָדֹעַ אוֹתִי". זה כן אתה יכול להתהלל! להשכיל ולדעת את ה', להתקרב במעלות עד "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט" זה כן אתה יכול להתהלל אם אתה זוכה לדבר הזה. 

"כאן מגלה לנו התורה שמוכרחים לנשיאות לב! כדי שנצליח להכין מקום להשראת השכינה, ובלעדיה - אין שום סיכוי להגיע לזה" אם לאדם לא יהיה נשיאות לב, 

והוא ירגיש את עצמו שפל, "מי אני? מה חיי מה זה מה זה... אני יכול להגיע לדרגות כאלה! מה אתה מדבר?!" 

דיברנו בשבת שרבי עקיבא מלמד אותנו כמו שאומרים פה החברה צעירים, הוא התחיל מגיל ארבעים מ'בור ועם הארץ!', ותוך עשרים וארבע (24) שנים רצופות הגיע לרבן של כל ישראל עם עשרים וארבע אלף (24,000) תלמידים תנאים קדושים. אז כל אחד יכול, והוא ראה איך המים חוקקים בסלע, 

ואמר: "הלב שלי פחות מסלע! והתורה ודאי תחדור אותו, וטיפה ועוד טיפה ועוד טיפה ובסוף זה חודר...!" 

אז אין להתייאש כל אחד יכול להגיע! 

"אסור לאדם לומר: "מי אנוכי? כי אקרב למלאכת הקודש!" 

אלא עליו לדעת: אדרבא! שום הישג לא יושג כלל אם לא על ידי נשיאות לב!" אם הלב לא ישא אותך אל על - לא תוכל להגיע, אם לא תכין את עצמך כלי לקבל להשיג השגות - לא תגיע, "וכבוד שמים - שנכסוף ונתאמץ להתעלות!" זה מה שה' רוצה, "מִי יַעֲלֶה בְהַר השם" (תהלים כד ג) הוא רוצה שיעלו כל הזמן בְהַר ה'. 

"אמר הכתוב ספר דברים יב ה: "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ שָׁמָּה" ומובא בספרי שם: "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ - זה משכן שילו, לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ, וּבָאתָ שָׁמָּה - זה בית המקדש. אז כתוב "תִדְרְשׁוּ - דרוש על פי נביא. זאת אומרת איפה יהיה בית המקדש? איפה יהיה משכן? כל הדברים האלה צריך "תִדְרְשׁוּ" 

אתה צריך לשאול את הנביא - והוא יגיד לך! 

אתה לא יכול להחליט: 'פה יהיה המקדש' אתה צריך לשאול את הנביא "תִדְרְשׁוּ" 

שואל הספרי: "יכול תמתין עד שיאמר לך הנביא?" 

אז אתה פטור מלעשות כל דבר עד שיבוא הנביא ויגיד: "חבר'ה! הולכים לבנות בית המקדש בירושלים!" 

האם אנחנו צריכים להמתין עד שיבוא הנביא? "תלמוד לומר "לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ וּבָאתָ" דרוש ומצא!" - קודם כל תדרוש 'איפה צריך להיות בית המקדש?' "וּבָאתָ" תמצא ואחר כך יגיד לך הנביא אם זה נכון מה שמצאת או לא מצאת. "וכן אתה מוצא בדוד שכך היה!" עד שהתגלה לו מלאך בגורן ארוונה היבוסי מלך יבוס, ושמה הוא ידע שהוא צריך להקים את בית המקדש והוא קנה את זה! וכל שבטי ישראל וכו'. אבל הוא כל הזמן "אִם אֶתֵּן שְׁנַת לְעֵינָי... עַד אֶמְצָא מָקוֹם לַהשם" (תהלים קלב, ד) לא יכול לישון, "אִם אָבֹא בְּאֹהֶל בֵּיתִי" 

'אני לא יכול אני כל הזמן חושב: 'איפה? איפה יהיה בית לה' איפה? לא יכול להיות שאני אהיה בבית ארזים והקב"ה ביריעות של עיזים, צריך לעשות לקב"ה בית, הוא רוצה שתהיה השראת שכינה בישראל!' - דוד המלך. 

אז לכן הוא דרש כל הזמן: 'איפה? איפה איפה'. 

"מבואר שאין להקים את בית המקדש בלי הסכמת נביא! אבל גם אי אפשר לחכות שיוזמה תתעורר מהנביא, אלא צריך להתמסר לבנין המקדש בכל יכולתנו ובלבד שיסכים הנביא". אבל קודם כל איתערותא דלתתא מלמטה אבל אנחנו צריכים להתעורר לבקש לחפש לרצות!... שהרי דוד אפילו שנאסר עליו לבנות את בית המקדש - הוא עשה את כל ההכנות! הוא עשה את התכניות, הביא את החומרים את הפועלים, תכנן, עשה 'משמרות', הכל הוא עשה עד מה שהוא יכול. אפילו שהיה מקום להיעלב! 

- "אני לא?! אני מצאתי אני חשבתי זה הרעיון שלי ובסוף אני לא?" 

דוד המלך מורם מעל כל החשבונות! 

"פירש שם המלבי"ם: שדוד לא המתין עד שבא אליו נביא, ולמד ממה שכתוב לְשִׁכְנוֹ תִדְרְשׁוּ והדרישה היא מה שחוקר בעצמו למצוא את הדבר! זה מה שאמר הספרי "דרוש ומצא" לימד להם: שלא יגלה ה' סודו על ידי נביאם להודיעם את המקום הנבחר - רק אם ישתדלו בזה וידרשו אחריו! ואז יערה עליהם רוח ממרומים". רואים מפה שהכל צריך להתחיל מלמטה מאיתנו, אנחנו צריכים להיות המתעוררים והמבקשים לכל דבר שבקדושה! "הכלל הגדול הוא, שקודם צריכים התעוררות מלמטה, ואחר כך יהיה התעוררות מלמעלה. דוד המלך שנשאו לבו לבנות את הבית, הוא נשתבח על זה מאת ה', 

ומקרא מלא הפסוק אומר (מלכים-א ח יז): "וַיֹּאמֶר השם אֶל דָּוִד אָבִי" כך אומר שלמה המלך עליו השלום לעיני כל ישראל: "וַיֹּאמֶר השם אֶל דָּוִד אָבִי יַעַן אֲשֶׁר הָיָה עִם לְבָבְךָ לִבְנוֹת בַּיִת לִשְׁמִי הֱטִיבֹתָ כִּי הָיָה עִם לְבָבֶךָ". ואף שהיה נגזר שלא הוא בעצמו יבנה הבית, בכל זאת זכה ששלמה בנו יבנהו! ונקרא הבית על שמו של דוד, כמו שכתוב (תהלים ל א): "מִזְמוֹר שִׁיר חֲנֻכַּת הַבַּיִת לְדָוִד" גם לא נענה שלמה בחנוכת הבית, עד שהתפלל (דברי הימים-ב ו מב) "זָכְרָה לְחַסְדֵי דָּוִיד עַבְדֶּךָ" לא נפתחו שערים עד שהוא הזכיר את דוד המלך, ואז ירדה מן השמים. כמובא בגמרא בשבת ל'. 

אז מפה רואים כמה צריך להתעורר! כל אחד מאיתנו, צריך להתעורר ולבקש את ה', עד שיגיע למדרגה של "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים" אבל צריך נשיאות לב! "והנה הנשיאים נתעצלו מלהתנדב למשכן, ולכן נחסרה אות משמם! אין ספק שהיה להם חשבונות צודקים! לדעתם, ובכל זאת היה כאן חטא דק ונתבקרו עליו!" היתה ביקורת קשה עליהם בתורה, "משום שהיה חסר להם נשיאות לב! במקום להזדרז ולתרום את חלקם, לא השתחררו מחשבונות שונים שעיכבו אותם!". הסברנו, 

שהנשיאים אמרו: 'מה, אנחנו נשיאים!...' 

{'אנחנו מועצת החכמים איך עושים בלי לשאול את המועצת...'} 

- 'צריכים לשאול! למה לא בא משה רבינו ואמר לנו ראשונים שאנחנו ננדב, והלך ישר פנה לעם? 

אז הם אמרו: 'טוב! לא דיברו איתנו? אז אנחנו מתעלמים! ואם לא יהיה מספיק כסף אז אנחנו ניתן את השאר'. 

אבל וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם ... וְהוֹתֵר (שמות לו ז). עם ישראל כתוב (שמות לה כ): וַיֵּצְאוּ כָּל עֲדַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה, הם רק שמעו את הציווי, כולם הגיעו למפתן הדלת כמו שאומרים 'בבת אחת!' ממהרים לצאת החוצה, בשביל מה? לעשות את רצון אבינו שבשמים לבנות את המשכן. כולם יצאו, ויש אומרים: שהם יצאו מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה, עוד מלפני שמשה אמר להם לצאת, כי 'תלמיד לא קם מלפני רבו אלא אם כן נותן לו רשות!' והם יצאו מִלִּפְנֵי מֹשֶׁה, עוד לפני שמשה יגיד להם, מרוב שהיו רוצים למלאכה, "נשאם לבם"! אבל הנשיאים - לא. 

"ומובא בזוהר: שזו הסיבה שאבני השוהם ואבני המילואים נשארו לנשיאים להביא. למה? מפני שאבנים אלו נמצאים על לבו של הכהן! 

אמר הקב"ה: "יבואו הנשיאים שליבם גס בהם!" שהם לא נזדרזו, היה בהם איזה גאות "ליבם גס בהם - ויביאו אלה האבנים הנמצאים על לב הכהן הגדול!" איי איזה לב של אהרן הכהן "וְרָאֲךָ וְשָׂמַח בְּלִבּוֹ" (שמות ד יד) – "ויתכפר עליהם על גסות ליבם!" 

תיקון לגסות הלב שלהם שהאבנים שיביאו יהיה על הלב של הכהן הגדול אהרן הכהן. "דרכם של הנשיאים להתהלך ולהתנהג בגדולות!" "נשיא"! נשיא ישראל, "ודבר זה עלול לגרום להם חוסר התלהבות במקום הדרוש". למה? כי נשיא אתה יודע הוא לא 'מתלהב' כל כך. "מאידך, גם אדם שמרגיש את עצמו חסר חשיבות וללא מעמד, דרכו להימנע גם כן מלהתנדב לעבודת הקודש!" למה? 

- "מי אני? מה חיי אני מלאכת הקודש! אני לבנות בית המקדש? אני א א... זה אני יש אנשים חשובים! אנשים..." 

"על כן באה התורה לעקור את שני המכשולים האלה, כולם שווים אצל הקב"ה! הנשיאים נענשו שנכתב עליהם חוסר יו'ד" הורידו להם יוד מהמילה נשיאים "על שלא הזדרזו די הצורך, עצלות היתה בהם!" עם הסיבות שאמרנו. "ואילו לגבי דלת העם - ראתה התורה צורך לעודד אותם!" איך מעודדים את דלת העם? שגם הם יהיו שותפים! מצאנו שבצלאל היה בחיר השבטים! מבחיר השבטים שבט יהודה, והיה שותף עם אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ משבט דָן. פירש רש"י זכרונו לברכה: "משבט דן מהירודים שבשבטים מבני השפחות! והשווהו המקום לבצלאל למלאכת המשכן והוא מגדולי השבטים, לקיים מה שנאמר (איוב לד יט) "וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל" 

זאת אומרת אצל הקב"ה, שׁוֹעַ זה נדיב שר עשיר, וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל מה פירוש? הקב"ה לא נושא פני שרים לוותר להם על המעל שלהם! וְלֹא נִכַּר לפניו מי הוא השׁוֹעַ ומי הוא הדָל להיות חלוקים דבר במשפט הגמול, כי כולם מעשה ידיו המה, ואין הפרש ביניהם מול המקום. לכן כתוב בפסוק המלא: אֲשֶׁר לֹא נָשָׂא פְּנֵי שָׂרִים וְלֹא נִכַּר שׁוֹעַ לִפְנֵי דָל כִּי מַעֲשֵׂה יָדָיו כֻּלָּם. כולם שווים אצל הקב"ה, והתביעה על שניהם יחד ללא שינוי; אם אתה נשיא או אתה אדם הכי פשוט ופחות - כולם שווים! וכולם מחוייבים וכולם צריכים לשאת אותם ליבם! וכולם יכולים להגיע לדרגה "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים". 

"התורה דורשת מכל יהודי להכיר בערכו הרם! ולעמוד באומץ לב בכל המצבים, ואם ישמר מן הייאוש..." צריך להישמר לא להתייאש אף פעם! "להתרומם כראוי מכל הניסיונות, הם יהפכו להיות המקור של ההתעלות שלו!" מתוך הניסיונות הוא יתרומם למעלה למעלה. "והגמרא אומרת; שהלל מחייב עניים. ורבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. ויוסף מחייב את הרשעים. הלל הצליח ללמוד תורה מתוך דחקות מופרזת!" עני גדול מאוד היה הלל, והוא למד תורה מתוך דוחק. 

אז אם יבוא אחד ויגיד: "אני הייתי עני! טרוד בפרנסה ואני לא יכולתי ללמוד רציתי מאוד ולא יכולתי..." 

יגידו לו: "לך תלמד מהלל הוא ידון אותך! הלל דן מחייב את העניים". 

רבי אלעזר בן חרסום מחייב את העשירים. הוא היה עשיר גדול! אבא שלו הוריש לו אלף מדינות ביבשה! ואלף אוניות בים!! איזה עשירות מי יש לו 'צי' כזה של אוניות? מדינה - אין לה כזה דבר! והיה הולך ולומד, לוקח תרמילו והולך ללמוד ולא מעניין אותו לא הכסף ולא שום דבר, הוא מחייב את העשירים. 

ואם יבוא עשיר ויגיד: "איך אני יכול? פרנסתי משפחות! אתה יודע כמה משפחות הייתי מפרנס? נתתי להם עבודה! 'והרוצה להפסיד מעותיו ישכור פועלים ולא ישגיח עליהם', מה אני? זה הגמרא אמרה, אין אני יכול... אז חייב הייתי בעבודה לפקח וזה...' 

אומרים לו: "חביבי! אלעזר בן חרסום היה לו יותר פועלים ממך והוא הלך ללמוד תורה והוא יחייב אותך!". 

ויוסף מחייב את הרשעים. 

הרשעים יגידו: "אני יכולתי לשלוט ביצרי?! אתה יודע איזה יצר הרע היה לי?! מה אתה יודע של 50 אנשים!" 

יגידו לו: "יוסף, אתה יודע היה בחור צעיר יפה תואר, והיה בבית עם יפת תואר, והוא התמודד שנה שלמה! עינתה אותו עינתה אותו ולא הצליחה". 

"הלל הצליח ללמוד תורה מרוב דחקות מופרזת. רבי אלעזר בן חרסום מתוך עושר מופרז. ויוסף התגבר על יצרו מתוך ניסיון חמור. כולם התאזרו בגבורה ללא חת נגד הניסיון, עד שיצאו כשידם על העליונה - ונעשו דוגמא לדורות!". אל תתייאש! תתעלה מן הניסיונות! תראה; אנשים היו בעולם ומסרו נפשם על הניסיונות, והצליחו והתעלו ונהיו דוגמא לדורות. 

"אין לאדם לומר 'שאין לו כישרונות, או שהתכונות שלו לא מתאימות לדרך גבוהה, לעלות במעלות כאלה כמו שמדברים פה, "וַתְּחַסְּרֵהוּ מְּעַט מֵאֱלֹהִים" איפה אני? ואיפה...!' 

"אין לו לומר דברים כאלה! כי עליו לזכור כי במלאכת המשכן הצליחו עושי המלאכה בכל אומנות שלא התמחו מעולם!! מעולם!!! ומובא בתנחומא על הפסוק (שמות לה לא): "וַיְמַלֵּא אֹתוֹ רוּחַ אֱלֹהִים" לא תאמר בצלאל בלבד, אלא כל מי שעסק במלאכת המשכן נתן בו הקב"ה חכמה בינה ודעת!". 

תגיד שאתה 'רוצה!' רק, תכין את הלב! שישא אותך הלב תראה שהקב"ה יתן לך הכל. "ובאמת היה צריך שתכסה כלימה את פנינו! משום שאצלינו כל העיכוב זה פשוט משום עצלות! וכבר כתב הגאון רבי ישראל סלאנטר זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה כך: "הגשם והשלג יעצרם, הבושת והכלימה ימנעם, היראי ה' יקראו?!" אדם יכול להיות יראי שמים? אפשר לקרא לו 'ירא שמים'? אם גשם ושלג עוצר אותו 

אומר: "איך אני אלך, איך אני אלך לבית כנסת? איך אני אלך לבית המדרש, איך אני יעשה את המצוה... עכשיו יש גשם! עכשיו יש שלג, איך אני אלך?!..." 

או שהבושה והכלימה מונעת אותו! 

- "מה, אני יכול לדבר? מה אני אגיד מה אני זה...? אני יכול להוכיח אותו אבל זה בן אדם גדול! זה תלמיד חכם איך אני יכול להגיד לו כזה דבר?..." 

הבישה אותו והכלימה מונעת אותך? אז איזה ירא שמים אתה?! יש (ויקרא יט יז) "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ"! מה קורה פה? "איך נוכל לעמוד במצבים הקשים מבלי שיפול לבנו, אם לא נכין את עצמנו על ידי המוסר?!" רק המוסר שאנחנו לומדים יכול לתת לנו את הכוחות לעלות ולהתעלות! 

תראו את אנשי 'קהילות פז', אשריהם ואשרי חלקם! איזה מדרגות הם עולים, שאנשים שלומדים כל חייהם תורה - לא כולם זוכים להגיע לדקדוק בהלכה! במצוות, ברצון, בהשתתפות, בסיוע לאחרים, בזיכוי הרבים, בלימוד התורה, בהשכמה לפני הנץ ללמוד שיעור, ועוד זה... ועוד כולל, מה זה? מה זה, איך נהיה דבר כזה? ולא תגידו 'אנשים שגדלו בבית חרדי, ויש להם ממי לראות, ואבא שלהם ראש ישיבה'. לא!.... עוד יש להם מלחמות בבית, ועם המשפחה, ולא מבינים מה הם עושים, 

- 'ולמה הם לא אוכלים כל דבר? ולמה הם לא בולעים ולא בולסים מה קרה לכם? תראו איזה 'קוקה קולה' יש פה! תראו איזה יינות יש פה, תראו איזה אוכל יש פה!' 

ולא נוגעים! והילדים שלהם הקטנים, ואי ואי ואי, 

עכשיו סיפר לי אבא": הבן שלו נוסע לתלמוד תורה, נהג האוטובוס משמיע "קול בעורמה" (רדיו 'קול ברמה') ברקע, 

אז הוא ביקש: 'לרדת מהאוטובוס!' 

ירד עד שההוא סגר ואחר כך הוא עלה - הוא לא מוכן לשמוע קול בעורמה! איי איי איי איי באים לתלמוד תורה עם סנדוויצ'ים עם הכל לא אוכלים לא נוגעים בסוכריות, לא בשטויות של אחרים, עם כל 'הכשרויות' האלה שרחמנא לצלן! עם כל הבלופים!! איפה תמצאו כזה דבר שמקפידים על כל דבר? תבלינים, ואוכל וזה... מה? שותים רק מים?! מה הולך פה? 

צדיקים! "נְשָׂאוֹ לִבּוֹ לְקָרְבָה אֶל הַמְּלָאכָה!" (שמות לו ב) מלאכת שמים, לעבוד את ה' ברצינות! אה! אשריהם ואשרי חלקם!! כולם שווים אצל הקב"ה; התלמידי חכמים, והאנשים עמי ארצות, כולם יכולים להיות צדיקים גמורים, "וְעַמֵּךְ כֻּלָּם צַדִּיקִים" (ישעיה ס כא) אם רוצים. עכשיו זה מוטל על כל אחד ואחד! ויש מחייבים; הלל, רבי אלעזר בן חרסום, ויוסף הצדיק. כל אחד יבוא עם 'סיפורים' - לא יועיל לו, 

יגידו לו: 'הנה! אתה רואה?' 

לא רק זה, גם אם תגיד: 'שאלה גאוני הגאונים וגדולי הגדולים והחסידים הצדיקים' 

- אז בני דורך ידונו אותך! יביאו לך מבני דורך כאלה שכן הצליחו, 

ויגידו: 'הנה! למה הוא כן הצליח ואתה לא? הייתם באותו דור! איך לא הצלחת? עצלן אתה זה הכל, הכל זה עצלות!'. 

לכן נחזור ונסיים בדברי רבי ישראל גאון המוסר: "הגשם והשלג יעצרם! הבושת והכלימה ימנעם, היראי ה' יקראו?!..." 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".