טוב שם משמן טוב | הרב אמנון יצחק שליט"א

נציב יום: להצלחת תוצאות ההרצאה אתמול בטבריה אמן, אמן!! 

"וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל רְאוּ קָרָא השם בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר" (שמות לא ב)

"הדא הוא דכתיב (קהלת ז א) "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" כמה הולך שמן טוב? מקיטון לטרקלין. ושם טוב - הולך מסוף העולם ועד סופו. שנאמר (דברי הימים-א יד יז): "וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת". שמן טוב נופל על המת והוא מבאיש שנאמר (קהלת י א): "זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ" שם טוב נופל על המת ואינו מבאיש, שנאמר (מלכים-ב ד לד): "וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל הַיֶּלֶד". זאת אומרת בינתיים מה למדנו? המדרש מחלק בין שמן טוב לשם טוב. אומר המדרש: שמן טוב, כמה מתפזר הריח של השמן הטוב - מקיטון לטרקלין, מחדר לחדר. 

אבל שם טוב שיש לאדם - הולך מסוף העולם ועד סופו. כמו שנאמר בדוד וַיֵּצֵא שֵׁם דָּוִיד בְּכָל הָאֲרָצוֹת. דוגמא נוספת, שמן טוב נופל על המת והוא מבאיש, זאת אומרת אדם שנפטר מורחים אותו בשמנים שלא יסריח אבל סופו שמסריח, אז השמן טוב לא עוזר לו, שנאמר: זְבוּבֵי מָוֶת יַבְאִישׁ יַבִּיעַ שֶׁמֶן רוֹקֵחַ אבל שם טוב נופל על המת ואינו מבאיש, כמו שכתוב באליהו, וַיַּעַל וַיִּשְׁכַּב עַל הַיֶּלֶד. זאת אומרת בגלל שיש לו שם טוב לאליהו - אז הוא גוהר על המת ולא רק שאינו מבאיש הוא מחיה אותו. 

"טוב היה שמותן של מישאל חנניה ועזריה משמן המשחה שנמשחו נדב ואביהו" שאלה נכנסו להקריב ויצאו שרופין, ואלה נכנסו לכבשן האש ויצאו בשלום. הווה: טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב, אז רואים שהשם הטוב הוא יותר משמן טוב". דברי המדרש צריכים ביאור: נראה שלמדרש היה קשה! איך משווים בין שמן לשם? שמן זה דבר גשמי שם זה עניין רוחני! איך אתה משווה אבטיח לאדם ואתה אומר 'שאדם זה יותר טוב מאבטיח!' -? שמן ושם, זה דבר רוחני וזה דבר גשמי. 

וכן מובא ב"יפה תואר" שהדמיון בין שם טוב לשמן טוב אינו עולה יפה! אחרי שאינם מסוג אחד ואין דמיון ביניהם כלל. לכן ביארו שהמדובר פה על 'שמן המשחה!' לא סתם שמן, שמן המשחה המכתירה לכהונה!! "טוב היה שמותן של מישאל חנניה ועזריה משמן המשחה שנמשחו בו נָדָב וַאֲבִיהוּא" אז העניין הוא: ישנם שני סוגי אנשים, האחד מבחינת שמן והשני מבחינת שם, שניהם בני מעלה. אלא שזה שיש לו מעלת שמן היינו שמן המשחה, הגיע למעלה ולמדרגה מצד התולדה, כמו כהן שירש את המעלה מאביו אבל לא מכוח עצמו הוא לא בנה את עצמו, הוא קנה שם עצמי הוא נולד כהן, אז הוא מיוחס לכהנים והוא נמשך. 

אבל השני שיש לו מעלת שם, היינו שם העצם, הוא הגיע למעלה והמדרגה מצד עצמו! מצד עבודתו ויגיעתו בעבודת הבורא. כלפי חוץ אם נראה אותם - שניהם חרדים שניהם צדיקים שניהם ללא הבדל! אבל מה ההבדל ביניהם? בשעה שהם נפגשים עם ניסיונות, אז אפשר להבדיל את הכר המדרגות ושוני המעלות. 

כך אמר דוד המלך עליו השלום כשהבדיל בין הצדיקים לבין הרשעים (תהלים א ג-ד) "וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם... לֹא כֵן הָרְשָׁעִים כִּי אִם כַּמֹּץ אֲ‍שֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ" מדמה דוד המלך את הצדיק לעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מָיִם, ואת הרשע למֹּץ אֲ‍שֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. 

כמו הרבנים של טבריה, שניסו אתמול למנוע את ההגעה של אנשים לכנס (הרצאה בטבריה 03-03-2019 'רוקנבי אכל אותה'), אלא עפו כַּמֹּץ אֲ‍שֶׁר תִּדְּפֶנּוּ רוּחַ. משתפי"ם של רוקנבי (רון קובי), עוזרים לו, חוששים ממנו! מחניפים לרשע זה רשעים! כמוץ... 

אבל צריך להיות שתול על פלגי מים, נטוע היטב, ולא חושש מאיש ואומר את האמת בפנים ומוחה כל כבודה של השבת! אז כמו שמוץ בעת שהוא מונח במקומו אפשר לטעות ולחשוב שהוא גם מושרש ויציב. כך מדובר על אדם בשעה שהוא נמצא במקומו, במצב רגיל אפשר לטעות ולחשוב שהוא דתי חרדי מושרש היטב ועומד חזק, אבל כשבא רוח הניסיון תִּדְּפֶנּוּ ולא ניכר מעלתו כלל וכלל! כי הכל תלוי בשעה שיש רוח, ואם באה רוח רעה - האם תעמוד בניסיון או תתכופף מפניו? 

לכן כתב המדרש שלושה חילוקים, בין המעלה של שם למעלה של שמן. ההבדל בין שני סוגי האנשים האלה, ניכר בעת שהם נפגשים עם ניסיון, וזה מתבטא בשלושה אופנים: מי שהוא במדרגת שמן טוב אז הריח שלו הולך מקיטון לטרקלין! 

{מי מכיר את אלה שבטבריה? מכירים אותם בשמותם? מישהו שמע עליהם בכלל? לא מכירים! אולי שמה מכירים אותם בבית כנסת אחד לשני... בקושי!} 

יש להם גבול מצומצם למדרגתם, והמעלה שלהם זה רק שהם נמצאים בסביבתם, בין ההורים מכירים מיודעים. אבל אם הוא יוצא מגבולו, ויוצא מתחום סביבתו, אז באה הרוח ומבלבלת אותו! 

- אותם מבלבל גם במקום... 

אבל אם יצאו חוץ למקום "לא יכירנו מקומו" זאת אומרת הם לא יעמדו בניסיון חוץ למקומם. 

שמה עוד מכבדים אותם עושים עוד איזה חשבון או משהו, אבל יצאו למקום אחר? הם לא יעמדו בשום ניסיון!

אבל מי שיש לו מעלת השם זה שם העצם, מעלתו ומדרגתו היא מעצמיותו שלו! "שמו הולך מסוף העולם ועד סופו" בזכות העבודה העצמית שלו!! 

זה לא מינוי של שס! 

- זה אדם שבנה את עצמו מההתחלה עד הסוף...! 

ואפילו ילך בכל העולם - יעמוד בצדקו, כמו שמצינו אצל יוסף הצדיק, הגיע למצרים - מקום מלא ניסיונות! ועמד בהם!! "הוא יוסף" שהיה אצל אביו "הוא יוסף" שהיה במצרים, אותו יוסף! לא השתנה צדיק נשאר כמות שהוא. הוא בנה את עצמו, זה לא שם 'רב' תואר מושאל, תעודה שהשיג בדרך כזאת או אחרת... אלא המציאות קובעת, אתה מושרש או אתה משורש... שמן טוב נופל על המת והוא מבאיש; יש אדם שכבר נתחנך הרבה ורוח העולם אינו מזיק לו, אבל בכל זאת הוא רק בבחינת שמן, מתי המבחן שלו? 

בשעה שהוא נופל על המת, מי זה המת? 'רשעים בחייהם קרויים מתים!'. כשהוא נפגש עם רשע ואפיקורוס - הוא מושפע מהם והם מקלקלים אותו! 

{כמו רבני טבריה, זאת אומרת אלה שניסו למנוע - זה מושפעים מהרשע! אפילו אם הם נחשבים לשמן, יש להם שם בקהילה, אבל כשהם נפגשים עם מתים – הם מבאישים!} 

אבל מי שיש לו שם שהוא שם העצם, מעלתו היא מהעצמיות שלו, אז גם בעת שהוא נופל על המת כשהוא פוגש רשע ובא במגע איתם, לא רק שהוא לא מושפע מהם - אלא יכול להחיות אותם! להחיות את המתים האלה ולהחזיר אותם בתשובה!! זה המעלה של מי שיש לו שם, שם העצם, שהוא בנה את שמו, לא הכתירו אותו ב'קידום פוליטי'... מי שהוא במדרגת שמן טוב, גם כשהוא נכנס להקריב בקודש הקודשים, גם שם יכול להיכשל ולהקריב 'אש זרה' ויצא משם שרוף. 

אבל מי שהוא במדרגת שם העצם - שכל גדלותו היא מהעצמיות שלו, מעבודתו ויגיעתו, הגם שנכנס לכבשן האש במקום של סכנת נפש - אינו ניזוק! ויוצא משם בשלום, כמו חנניה מישאל ועזריה. זה מדובר בנָדָב וַאֲבִיהוּא שהיו צדיקים גדולים מאוד שמשה אמר: 'שהם גדולים ממנו ומאהרן!' אבל רואים שהשמן טוב לא מועיל, זה שאדם נמשך בשמן המשחה זה לא בונה את האדם, והנה; נכנסו ויצאו שרופים. ואילו חנניה מישאל ועזריה שהם עבדו על עצמם: 'לא לאכול מפת בג המלך!' 

הם שמרו כמו בקפ"ז (קהילות פז) לא אוכלים שום דבר, אפילו שהיו יכולים להוציא אותם להריגה על זה!! לא התפתו, והם מסרו נפש ויצאו מכבשן האש - חיים. אצל הנשיאים מצאינו שחיסרו משמם את האות יו'ד, וכתוב "הנשאם". לפי שנתעצלו מתחילה נחסר אות משמם, משום שהיה חסרון בעצמיותם, לכן נחסר משם העצם שלהם האות יו'ד. זה העניין של הפרסום של השם של בצלאל, 

אומר משה רבנו לעם ישראל: "רְאוּ קָרָא השם בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל" שפרסם הכתוב את מעלת שם העצם שלו, רְאוּ קָרָא השם בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל! טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב שמעלתו היתה מעצמיותו. ואחר כך כתוב: "בְּצַלְאֵל בֶּן אוּרִי בֶן חוּר לְמַטֵּה יְהוּדָה" אחר כך נאמר הייחוס, קודם נאמר שיש לו שם של עצמיות ואחר כך הייחוס שלו לשבט יהודה. 

ועיין 'דעת זקנים' מה ראו, כפי כשאמר משה לישראל: 'שבצלאל יעשה המשכן!', 

היו ישראל מרננין אחרי משה ואומרים: 'שכל הגדולה הוא נותן לו ולמשפחתו!' 

מה אמר להם משה? רְאוּ קָרָא השם בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל זה לא היחוס זה לא משפחה זה לא 'סידור עבודה!' הוא קָרָא השם בְּשֵׁם, הוא עצמי! בזכות מעלתו העצמית! אז לפי דברנו הביאור כי משה הסביר להם כי שם העצם היינו מעלת עצמו גדול יותר משמן טוב. ובצלאל נבחר בגלל שיש לו מעלת עצמו! "רְאוּ קָרָא השם בְּשֵׁם בְּצַלְאֵל" ולכן אל להם לקנא כלל וזה תלוי בכל אחד ואחד, גם הם יכולים להגיע למדרגה זו! אבל צריך לעבוד על זה. 

ועל כן על האדם להיזהר, לא להסתפק במועט, לא לסמוך על מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה (ישעיה כט יג), אלא להתאמץ ולהיות עמל בעבודת הבורא כדי שיוכל לעמוד בכל ניסיון". 

טוב, אתמול היה כנס מוצלח מאוד! היו שמה מכמה טלויזיות, והיו גם מ"חדשות בזמן" תשמעו עכשיו, חלק מכם היו, תשמעו איך אפשר לעוות את האמת: 

"כנס השבת של הרב אמנון יצחק בטבריה, לכנס הגיעו כ-150 איש, מתוכם לפחות כ-70 מאנשי הרב שהגיעו באוטובוס וברכבים פרטיים, מעט מאוד מתושבי טבריה הגיעו בעיקר חוזרי תשובה וסקרנים. השיא באולם היה {באולם} השיא באולם היה רק שראש עיריית טבריה עזב את הרחבה החיצונית, ואנשים ירדו לאולם, זאת לאחר השידור שבו נאמר, שיש באולם רק 50 איש. 

על פניו כל שואלי השאלות ומספרי הסיפורים בכנס היו מהאנשים שהגיעו באוטובוס של הרב מבויימים מראש ועל ידי אנשי הרב, מלבד אדם אחד מטבריה! בהצגת שבירת הפלאפונים שנופצו בפטיש, שלושת הפלאפונים, 

- היו שניים! פה הם הוסיפו...

שלושת הפלאפונים היו או דמה או מקולקלים ומאותו דגם, הצגה לחלוטין של האישה שהוציאה אותה מהתיק, לא נראה שאי פעם אחזה 'פלאפון חכם'..." 

- או דמה או מקולקלים, זאת אומרת אתה לא יודע מה היה שם! אתה גם לא ראית אותם 'או או' חס ושלום להאמין שמישהו באמת שבר פלאפון מתוך רצון שלא יהיה לו!... והאישה לא נראה עליה שהחזיקה פעם, 'החזיקה פעם פלאפון חכם'. זאת אומרת היא מהאנשים שיצאו מהמערות שבחיים שלה לא זכתה, 'לא זכתה' לפלאפון חכם. 

"בפעילות מאחורי הקלעים, בעריכות הוידאו, הכל באיסוף חומר מהאינטרנט - הושקע הרבה מאמץ ומקצועיות!" 

- אהה פרגון. 

"האקשן או השעמום הנוסף, היה ברחבת הכניסה למלון, לשם הגיעה המשטרה בכוחות מתוגברים, כוחות יס"ם ובסגן מפקד תחנת טבריה. ראש עיריית טבריה רון קובי הגיע עם תומכיו לרחבת הכניסה למלון, למרות רצונו להיכנס לכנס הוא התבקש על ידי המשטרה: ש'לא להיכנס!' ועזב את המקום".

- שקר גמור!

"דבר שאולי היה מחיה את האירוע ולהביא להצלחתו מהכישלון המוחץ!" 

- שמעתם? לא יאומן כי יסופר! מה היה מוחץ כל כך, איזה כישלון היה? לא הבנתי, מה זה נקרא הצלחה מה זה נקרא כישלון? אם זה 'כישלון' מזה הצלחה? 

"כן, היתה הצלחה רבה בשידור החי, של צוות הרב מהאירוע, כמות צפיות שיא בשידור החי, שהפתיעה את אנשי צוות ההפקה שביצעו שידור חוזר, גם לשידור החי שעלה בחדשות בזמן - נכנסו עשרות אלפי אנשים!!! עם אלפי תגובות!!!" 

- זה חלק מהכישלון המוחץ... 

"תרעומת רבה היתה כנגד רבנים שלא הגיעו לחזק את הכנס, ואף תקפו את הרב אמנון יצחק על שהגיע לטבריה. בפועל הרבנים התנגדו לכנס של אמנון יצחק והגעתו לעיר. אין עוררים שהרב אמנון יצחק יודע את מלאכת ההמונים, והפעלת הרשת החברתית, הרב מעורב בכל ההפקה המשומנת להפליא! תוך ניסיון של אנשי הרב 'שלא צלח' להביא את ראש העיר לתוך הכנס... 

ומלימון שוב יעשה לימונדה, ובחדשות הבוקר ידברו על טבריה, שוב ושוב גם בתוכנית של ליאון ופאולה בערוץ 12, אתמול היה שמה ליאון. שהגיעו לסקר את הכנס". 

- נו, אתם רואים אנשי שקר המה! הם נמצאים, הם העבירו שידור, הם ראו שהם נצפו על ידי עשרות אלפים!!! ואלפי תגובות!!! חוץ מאחרים... עברנו את המאה אלף (100,000) אתמול בצפיות מה שנראה על המסכים, חוץ מאלה ששמעו בטלפון, ואלה שהעבירו בקבוצות, זאת אומרת מילאנו אתמול 5 אצטדיונים!!! וזה נקרא "כישלון חרוץ!" אני מאחל לעצמי 'כישלונות כאלה – תמיד!'. 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".