טוען...

הבא להורגך השכם להורגו | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 22.02.2017, שעה: 07:55



התורה מלמדת אותנו משפטים, אבל החוק הישראלי נאמר עליו: "משפטים באל ידעו", כי זה על פי משפטי הגוים והסברה השכלית שלא על פי התורה. חייל מצטיין הרג מחבל, העונש שנה וחצי בכלא פלוס עשרה חודשים במעצר, פלוס משמחה שבורה, מרוסקת וחולה. לעומת זאת חבר כנסת ערבי ששימש כגיס חמישי והעביר טלפונים וכספים למחבלים, העונש: מסתובב חופשי פלוס משכורת חודשית של 40,525 שקלים, פלוס רכב, פלוס עוזרים, פלוס טלפון, פלוס לשכה, פלוס הוצאות. נו, האויבים שלנו נפעמים מהטיפשות שלנו.

התורה אומרת :"אם במחתרת ימצא הגנב והוכה ומת אין לו דמים". אם גנב חותר מחתרת ונכנס בלילה על מנת לגנוב והוכה על ידי בעל הבית ומת, אין לו דמים. אומר רש"י: אם במחתרת, שהיה חותר את הבית, אין לו דמים אין זו רציחה. הרי הוא כמת מעיקרו. הגנב הזה שא לחתור במחתרת, הרי הוא כמת מעיקרו, מהתחלה הוא כבר נחשב כמת. שהוא יצא לדרך הוא כבר נחשב כמת. אין זו רציחה. כך לימדתך התורה. מדגיש: התור המלמדת כך.

אם בא להרגך השכם להורגו. וזה להורגך בך. איך להורגך בא? הרי זה גנב זה לא רוצח. איך זה בא להורגך? בגנב מדברים, לא בטרוריסט, מחבל, עם נשק חם. מדברים על גנב. וזה להורגך בא. למה? שהרי יודע הוא שאין אדם מעמיד עצמו ורואה שנוטלים ממונו בפניו ושותק. לפי כך על מנת כן בא שאם יעמוד בעל הממון כנגדו, יהרגנו.

הגנב לוקח בחשבון שאף אחד לא רואה שגונבים לו את הממון שלו והוא שותק, הוא יקום עליו להרוג אותו. הוא לקח את זה בחשבון ויצא לדרך על מנת כן. אז האדם הזה הרי הוא כמת מעיקרו. ואין לו דמים. וההורג אותו אינו חייב. מאומה! מדובר בגנב שבא במחתרת.

אז תארו לכם מי שבא על מנת לצרוח, ודאי שהוא יודע שהוא בא על מנת שיהרגו אותו. יש מישהו מהם שחשוב שהוא ישאר בחיים? היום זה כבר סוגיה אחרת, כי הם יודעים שהמשטרה והפרקליטות והצבא והרמטכ"ל ושר הבטחון וראש הממשלה לא מרשים להרוג מחבל. לא. אבל הדין בתורה הוא כזה.

אז לא רק גנב יש פה לפנינו, יש פה גנב ורוצח. "הבא להורגך השכם להורגו". למה כי גם הגנב יעמוד על נפשו בשביל שלא יהרגו אותו. הרי הוא לא בא "בוא תהרוג אותי", הוא יבוא ואם הוא יראה שהוא הולך להיתפס, הוא יהרוג את הבעלים ויברח. אז לכן אפילו שהוא בא בכוונה לגנוב, אם הוא לא יתקל בבן אדם אז ודאי שהוא יברח והוא לא יכה אף אחד, אבל אם הוא יראה את הבעל הבית הוא יודע שהוא יקום עליו, אז הוא יהרוג אותו קודם. דהיינו, הגנב הרוצח. ולכן מותר לבעל הבית להכותו דמים ואין עליו שום חיוב.

והנה אמרו בברכות ס"ג: "גנבה איפה מחברתה רחמנא קריא". כשהגנב עומד על פתח המחתרת, הוא קורא להקב"ה שיצליח אותו בגנבתו. "רחמנא קרא, רחמנא, תעזור לי". אולי הוא תיקן גם נוסח תפילה, על פי הבקשה הכתובה בסידורים ב"שמע קולנו" ונתקנה  על ידי האר"י הקדוש. אולי. אולי גם כסגולה כתב את זה על קלף בכתב אשורי מתויג על תגים, ונוסח התפילה "אתה הוא ה' האלוהים הזן ומפרנס ומכלכל מקרני ראמים עד בצי כינים, הטרפני לחם חוקי והצליחני בגנבתי זו שאני עומד לגנוב כדי שאוכל לעשות רצונך ולעסוק בתורתך ולקיים מצוותיך ויקוים בי מקרא שכתוב "פותח את ידך ומשביע לכל חי רצון", וכתוב "השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך", ומסיים: "ויהיה נועם ה' עלינו ויהיה נועם ה' עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו". איך זה? נשמע מופקע, לא? נשמע מופקע. אבל זה האדם. יצור מלא סתירות. ואנחנו הלא גם כן בזעיר אנפין כמוהו, לא?

 אנחנו יודעים מה שכתוב ביומא לח: "בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך, ומשלך יתנו לך, אין אדם נוגע במוכן לחברו ואין מלכות נוגעת בחרתה אלא כמלוא נימה". יודעים ועסוקים כל כך בביצור שמנו ומקום פרנסתנו בכוחנו ועוצם ידינו ובפציעתנו.

הרי כתוב "בשמך יקראוך", איך שקוראים לך זה לפי מה שראוי לך. "במקומך יושיבוך". זה המקום שלך, הם הושיבו אותך שמה, זה המקור שלך.

"ומשלך יתנו לך"- רק ממה שנקצב לך במרום. ומשלך, שנקצב לך יתנו לך.

"ואין אדם נוגע במוכן לחברו", אז למה תגנוב? ולמה תגזול? ולמה תעשה... אתה רואה, אתה הרי לא יכול לגעת בשל חברך, אתה לוקח שלא ברשות, אתה גורם להקב"ה להטריח אותו להחזיר לו את מה שאתה גנבת ממנו. אתה מטריח את הקב"ה. אבל אתה לא תקבל יותר ממה שנקצב לך. אתה פשוט לקחת ממקום אחר את מה שמגיע לך. ולקחת את זה בגנבה או בגזל או בחמס.

"ואין מלכות נוגעת בחברתה אפילו כמלוא נימה", אתה לא צריך לדחוף במרפקים ולא להתאמץ ולא כלום, מה שמגיע לך יגיע אליך, יזמינו אותך, הכל יהיה בסדר. "ויריצוהו מן הבור". אל תדאג! אם אתה צריך מלכות, היא תגיע.

אבל אנחנו עסוקים בביצור שמנו, מקומנו, ופרנסתנו ,וכוחנו ועוצם ידינו. ההפך ממה שלמדנו עכשיו. למה הדבר דומה למה שסיפרנו בעבר בשמו של הרב יעקב גלינסקי, זכרונו לחיי העולם הבא:

אותו גוי שעבד בפרך בחטיבת עצים והרויח כמה פרוטות כדי חייו. ופנה לשכן היהודי, אמר לו:

"אתה לא עובד, אז מאיפה אתה מתפרנס?". ענה לו: יהודי טובי לב, בבוקר יש בית כנסת מנינים הרבה, שטיבל, אני מסתובב ומקושש נדבות ושיראל קדושים נבעים ונותנים".

הגוי קינא. "תלמד אותי בבקשה".

אומר לו:" אין בעיה. תפשוט את ידך, תרעיד אותה ותתחנן 'צדקה, צדקה'".

שינן הגוי "צדקה, צדקה", למחרת הסתיר את הרעמה שלו בכובע, פרע את הזקן שלו והסתובב בבית הכנסת. חינן בקולו והתחילו הפרוטות לזרום. ספר, הרויח כפליים מהחטיבה. חטיבת עצים. אבל עושרו הועב, הוא הבחין בעני נוסף שמקבל פי כמה ממנו. והוא מקבל פרוטות וההוא דינרים. לא התבייש, שאל אותו: "מה הסוד?".

אמר לו: "תשמע, אני גר צדק והיהודים מקיימים בי מצות אהבת הגר ומעניקים לי ביד רחבה".

שמע, הפנים, למחרת סובב והרעיד בקולו: "צדקה לגר צדק, צדקה לגר צדק". זה עבד! כפו התמלאה דינרים. אה! שמחתו  הייתה כמעט יכולה להיות מושלמת, אבל הוא הבחין באדם הדור צורה שממלמל דבר מה ואנשים שולפים שטרות! ומעניקים לו. אמר אני חייב לברר מה הלחש הקסמים הזה. המתין לו בחוץ וחקר, אמר לו :"תשמע, אני נכד של הבעש"ט הקדוש, ואנשים שרואים אותי אז מבינים שזה זכות לתמוך בי".

נו, אז מהיום הוא לא הנכד היחיד. למחרת סובב הגוי וביקש: "תנו נדבה וצדקה לגר צדק, נכד של הבעש"ט הקדוש". מה לא עושים בשביל פרנסה! מה לא עושים!

אדם הלך בדרך, הרעב הציק לו, הוציא מצקלונו אפרסק, פריו אכל גרעינו זרק. כעבור שלוש שמנים, עבר שוב באותו הדרך, והנה עץ אפרסק עושה פרי למינו. טעון פירות לרוב, כל זה צמח מאותו גרעין. כעבור שנים עבר שם שוב, ראה מטע אפרסקים שצמח פרא מפירות אותו העץ שצמח מאותו גלעין שהוא זרק.

נו, מלכותא עד דרקיע, מעין מלכות דארעא, כל העניינים הרוחניים הם מעיין העניינים הגשמיים. אדם אומר אמרה, משמיע רעיון, אינו משער אילו פירות ופרי פירות יצמיח. הדברים נטעים בליבות אנשים וכל אחד לומד מזה משהו ומיישם והמטעים האלה יפרחו וישגשגו.

אומר הרב יעקב גלינסקי: בי היה מעשה. הוזמנתי להרצות בפני אסירים בבית כלא רמלה. הזהירו אותי להביא תעודת זהות, אם לא, לא תוכל לצאת. התברר שגם להיכנס עם זה לא קל. תשאול, בידוק, תחקור, אימות, משער א' לשער ב', ג', ד'... בסוף הודיעו הדרך פתוחה. צא לחצר בסוף המסדרון, הביתן הראשון מימין.

אני רוצה לפני כן לשוחח עם מנהל הכלא. התקשרו והודיעו אינו פנוי כרגע. אמרתי גם אני לא פנוי, זמני יקר לא פחות מזמנו. פניתי לאחורי "אפשר לצאת?".

"חכה רגע, חכה". התקשרו שוב שאלו "באיזה עניין?".

- "בעניין השיחה שאני אמרו למסור בפני האסירים". התקשרו בשלישית והאישור ניתן. המנהל הואיל לפנות לי מזמנו היקר. העלוני ללשכתו. שאל: "מה ברצון הרב לדעת?".

אמרתי: "קוראים לרופא לביקור בית, הוא מגיע ואומרים לו 'כתוב מרשם'. ודאי הוא יתמה: היכן החולה, מה מחושיו, מה מחלתו, מה מצבו, ואז אדע אילו תרופות לרשום. עוצרים מונית, מתיישבים, מתרווחים ואומרים סע! לאן אסע? מה מחוז חפצך? וכאן אתה מזמין מרצה, רב, שימסור שיחה, תגדיר לי מה רצונך? מה אתה מקווה להפיק מהשיחה? לאן אתה רוצה לנווט אותה? לאיזה תועלת אתה מצפה? ואז אדע מה לומר". זה היה דבר חדש עבורו.

תמה, מנהל הכלא לשמוע, חשב מעט ואמר: "האמת, איני מצפה לשום דבר".

עכשיו הגיע תורי לתמוה. מה פירוש הדבר? מדוע הטרחתם אותי לחינם?

הסביר: "ראה, המדובר בעבריינים המשלמים את חובם לחברה, הם לא משתפרים פה ולא משתקמים פה, אולי להפך. שיצאו ישובו ברובם לחיי פשע. אבל בינתיים הם פה? ואנו דואגים להם להווי ובידור. מישהו הגה את הרעיון להזמין אותך כי שמענו שאתה מצחיק בדרשותייך".

נו, שם טוב הולך למרחוק. ושם רע עוד יותר. אמרתי: "אני מעביר מסרים בדרשותיי, תובע תביעות, דורש דרישות, ממתיק את הגלולה בסיפור ושנינה. ואתה הופך את הטפל לעיקר? אין בפיך מסרים עבורם? רצונך רק לבדרם? טוב, אני כבר אמצא את המסר בעבורם".

קמתי לצאת וקם ללוותני. אמר לי :"חיפשתי במקורות אין ביהדות עונשי מאסר. רק עונשי מלקות ומיתה". לאמר אנו המתקדמים ביטלנו את עונד הגוף ועבריינים משלמים את חובם לחברה בעונשי מאסר.  

התיישבתי, הגמרא בשבת ל' אומרת שבדברי תורה "ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו". יש לו קושיות על התורה. נו, זה כסיל כבר, צריך לענות לו.

אמרתי לו, למנהל הכלא: "אדם גנב והוא גנב ואין לו כסף לשלם,מה דינו?

אמר: "גוזרים עליו מאסר". מנהל הכלא, הרי הם מהמתקדמים.

שאלתי: "מה יצא מזה לנגנב? האם הוא יקבל את כספו הגנוב?".

השיב: "לא".

המשכתי ושאלתי: "ואשתו ובניו ממה יתפרנסו בתקופת המאסר?"

משך בכתפיו. "מה זה העסק של בית המשפט?"

- "והגנב עצמו יגמל בתקופת המאסר?".

 כאן הוא כבר צחק: "איפה !בית הכלא זה חממה לפשיעה. הוא יצא מכאן גנב מדופלם! לומדים כאן שיטות חדשות, מתעדכנים בכל החידושים".

אמרתי: "וכעת אספר לך מה עונשת התורה: התורה אומרת: הגנב משלם כפל ולפעמים פי ארבעה וחמישה. כדי להשריש שהפשע אינו משתלם. ואם אין לו כסף? בזבז את הכסף, אין כסף. התור האומרת :'ונמכר בגנבתו'. ומי מוכן לקנות גנב לעבד? להניח לגנב להתגורר בביתו?! רק מי שחדור ברצון עז להדריך, לחנך ולשקם, הוא משלם עבור העבד והכסף נמסר לנגנב. בנוסף הוא מכלכל את אשתו ובניו של הגנב. ובמשך שש שנים מצוי הגנב תחת חסותו ומקבל יחס כשווה בין שווים. יתר על כן, אם יש לאדון כר אחד נותנו לעבד. יש לו פת נקייה ופת כבר, יתן העבד את הפת הנקייה. קנה עבד קנה לו אדון. בכך יהיה העבד אסיר תודה לבעל הבית. ויציית להדרכתו, יעסוק במלאכת כפיים שתעזור בשיקומו ויצא משם לדרך חיים חדשה בהחלטה נחשוב שלעולם לא עוד! זה משפט התורה בגנב".

במשך הזמן הוא חושב: תאר לך שהייתי פורץ לבית של אדם כזה יהודי יקר כזה שמוכן לקחת גנב כזה ומכלכל אותו ואת אשתו ואת בניו ולשקם אותו ולתת לו קודם הכל, מה זה? איך אפשר להיות גנב אם יש אנשים כאלה? לאיזה בית אתה נכנס? זה השיקום של התורה. זה משפט התורה.

אמר לו הרב גלינסקי למנהל הכלא: "נתנו בידך אסירים, לא כדאי שתבדר אותם עד שיחזור לפשע. אלא שתשקם אותם במהלך הכליאה. לכן באתי לעזור בכך". וקמתי.

והוא אמר: "אני בא איתך! אני רוצה לראות איך אתה עושה את זה".

כתוצאה מאותה פגישה יזם המנהל ערוץ שיקום תורני בבית הסוהר שיעורי תורה והרצאות  ומלבד הרווח שבעצם לימוד התורה, הוכיח המעקב שבוגרי שיקום זה אינם שבים לסורם.

הנה, מה שאפשר לפעול באמרה אחת! זורקים גלעין של אפרסק ונהיה מזה אח"כ מטע אפרסקים.  משעור אחד נהיה שיעורים והרצאות ושיקום, ולא חוזרים לסורם.

זכרוני שיום אחד הוזמנתי למסיבת סיום של תלמידי י"ב, בעיר אשדוד בבית ספר. והיו שם הורים והתלמידים וההנהלה, וביקשו ממני לדבר. ואחרי השיחה אנשים חזרו בתשובה. חלק מהתלמידים קיבלו עליהם תשובה.

ואז המנהל ניגש אליי בצד אחרי זה, ואמר לי: "אתה יודע מה, אני לא מאמין למה שקורה פה! אנחנו מחנכים אותם 12 שנה לא מצלחים להזיז אותם ואתה באת לפה בדרשה אחת הפכת אותם שיהיו מוכנים לחזור בתשובה! לשמוע הם לא שומעים! תשבו, לא יושבים, תעמדו לא עומדים. כלום! ואתה בא והפכת אותם ככה".

שאדם רוצה לחנך באמת, לנטוע באנשים אמונה וזה בא מלב אמיתי, זה עובד! אבל שיש תקן של משרד החינוך שצריך להגיד את המילים האלה שביעור ולסיים את השיעור אחרי שלושת רבע שעה ולצאת להפסקה, כולם מבינים את התפקיד, זה בא ללמד, זה בא לשחק, ביי! נגמרו השנים ואחרי זה הולכים לצבא, שמה נלחמים ונכנסים לכלא.

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 06.05 18:40

    שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 04.05 13:59

    כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.

  • 03.05 16:08

    שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 03.05 13:12

    שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 03.05 12:54

    שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 30.04 17:49

    ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).

  • 29.04 12:22

    ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..

  • 28.04 15:07

    שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).

  • 28.04 15:03

    שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).

  • 27.04 17:00

    לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים