טוען...

נר הבטחון | הרב אמנון יצחק

 בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
 תאריך פרסום: 15.02.2017, שעה: 08:29



"דבר אל בני ישראל ויסעו". שנינו בסוטה לו, תניא: היה רבי אומר: שעמדו ישראל על הים היו שבטים מתנצחים זה עם זה. זה אומר "אני יורד תחילה לים", קפץ שבטו של בנימין וירד לים תחילה. שנאמר: "שם בנימין צעיר רודם". אם תקרא "רודם", אלא "רדים".

באותה שעה היה משה מאריך בתפילה. אמר לו הקב"ה: "ידידי טובעים בים ואתה מאריך בתפילה לפני". אמר לפניו: "רבנו של עולם, ומה בידי לעשות?" אמר לו: "דבר אל בני ישראל ויסעו. ואתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו ויבוא בני ישראל בתוך הים ביבשה".

המהרש"א מפרש: ששבט בנימין האמין בדבר ה' ביד משה. "דבר אל בני ישראל ויסעו", אין להם אלא לסע, שאין הים עומד בפניהם, אומר רש"י. השאר השבטים שלא בטחו בציווי זה ויראו לנפשם לירד לים, נזקקו להרמת המטה ונטיית היד  ובקיעת הים כדי לעבור בו.

להשלמת הדברים תשמעו את הדרשה מאתמול בצפת.

והעניין ידוע מה שכתב הנועם אלימלך פרשת "בהר", בשם אחיו רבי זושא מאניפולי, זצ"ל בביאור הכתוב: "ונתנה הארץ פריה ואכלתם לשבע וישבתם לבטח עליה"- שלא תדאגו משנת בצורת, אומר רש"י. היינו, כאשר בוטחים ולא דואגים, מובטח השפע.

אבל "וכי תאמרו מה נאכל בשנה השביעית? הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו", אזי "וציוותי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש השנים". כאשר דואגים ולא בטוחים, יש צורך בציווי מיוחד כדי להוריד השפע.

אז שומעים מה אמר רב זושא. "ונתנה הארץ פריה ואכלת לשבע וישבת לבטח עליה" שלא דואגים משנת בצורת, בוטחים ולא דואגים, מובטח שפע. מובטח! "ונתנה הארץ פריה" מעצמה, "ואכלתם לשבע", והכל בסדר.

אבל אם אתם מודאגים וכי תאמרו "מה נאכל בשנה השביעית ויש לכם הסבר, הן לא נזרע ולא נאסוף את תבואתנו, אז צריך כבר ציווי מיוחד כדי שירד לכם שפע. וציוותי את ברכתי לכם בשנה השישית ועשת את התבואה לשלוש השנים". כאשר דואגים ולא בוטחים יש צורך בציווי מיוחד להוריד שפע. כך יארע גם כאן. שבט בנימין בטח, שבט! שבט כולו! בטח וירד לים. והים לא עמד בפניהם. שאר השבטים שהיססו, הוצרכו לציווי מיוחד לבקיעתו.

אז הפסוק מתחלק כך: "דבר אל בני ישראל ויסעו", זה הכל. ואת זה האמינו שבט בנימין וירדו. אלא שלא האמינו כל כך, לכם נאמר :"ועתה הרם את מטך ונטה את ידך על הים ובקעהו", זה לאלה שלא האמינו.

והוסיף על כך ב"דברי ישראל", בשם רבי יחזקאל מקוזמיר, זצ"ל, שבכך יבואר מה שנאמר במלכים ב,ד, "ואיש בא מבעל שלישה", שם מקום, "ויבא לאיש האלוהים לחם בכורים", הוא הביא לאלישע הנביא לחם בכורים. "עשרים לחם שעורים וכרמל בצקלונו, ויאמר תן לעם ויאכלו. ויאמר משרתו (הכוונה לגחזי) מה אתן זה לפני מאה איש, ויאמר לתן לעם ויאכלו. כי כה אמר ה' אכול והותר. ויתן לפניהם ויאכלו ויותירו כדבר ה'".

יש להבין: אלישע הורה לתת לעם, וכי לא ידע שיש כאן מאה איש? וכשגחזי שאל חזר אלישע על ההוראה ואמר "בדבר ה' שיאכלו ויותירו". מדוע לא אמר כך בתחילה? אלא בתחילה רצה שתשרה הברכה כתוצאה מהבטחון בה' ובנביאו. אבל כשגחזי שאל ופקפק, קלקל הכל. ושוב לא תשרה הברכה מעליה והוצרך לגזור בדבר ה' שיבוא השפע.

ואיש בא מבעל שלישה ויבא לאיש האלוקים לחם בכורים עשרים לחם שעורים", זה יכול להספיק למאה איש? מי שמסתכל חושב שזה לא יכול להשביע. 20 לחם למאה איש? מה אמר הנביא? "תן לעם ויאכלו". מה הוא לא יודע שיש מאה איש? הוא יודע שיש מאה איש. אז אומר: "תן לעם ויאכלו". זה "אובר חכם" גחזי שואל, יש לו עיניים, הוא רואה כמויות, הוא רואה זה לא מסתדר. מה אתן את זה? לפני מאה איש? ויאמר: תן לעם ויאכלו כי כה אמר ה' אכל והותר". "ויתן לפניהם ויאכלו ויותירו כדבר ה'".

אז למה בהתחלה הוא לא אמר לו שזה בדבר ה' וככה הוא אמר? הוא רצה שיסמכו על הבטחון ויאכלו בזכות הברכה שתשרה מהבטחון. שהם בוטחים בה' ובנביא. אבל גחזי שפקפק, קלקל הכל. גחזי הזה קלקל הרבה דברים. יש לו שם נפוץ. "ג'חזי". אז שוב, לא שרתה ברכה והוצרך לגזור דבר ה' שיבוא השפע.

יש מישהו ששואל אותי: תגיד לי, איך אני אעשה וזה פה ושם. אני אומר לו: תעשה כך וכך ותיתן מעשר". נו, ואחרי זה הוא בא ושואל למה אתה לא נותן מעשר. אז הוא אומר לי יש לי חובות ויש לי זה. לא הבנתי. אז אתה חכם כאילו, שאלת, אמרו לך, ואז אתה נהיה חכם, כי יש לך חובות, יש לך זה ויש לך פה ויש לך שם. לא הבנתי. ואח"כ הוא כותב לי שמע אני כבר שבוע לא עובד. הלכה הברכה. אין בטחון? הלכה הברכה. צריך ציווי מיוחד. חפש מי שיצווה לך ציווי מיוחד. מי שבוטח הברכה שורה. מי שלא בוטח, עושה חישובים של גחזי, אז הוא נתקע.

בכותל המזרח בישיבת נובהרדוק, ליד מקומו של הסבא מנובהרדוק, זצ"ל, היה קבוע נר כבוי. נר כבוי. קראו לו "נר הבטחון". כל בני ישיבות נובהרדוק ידעו עליו. על הנר. הסבא מזכיר את זה בספר שלו "מדרגת האדם בדרכי הבטחון", פרק ב'. והסטייפלר שהיה נובהרדוקר כתב עליו שיר, על הנר של הבטחון בקריין דאגרתא בחלק א', באגרת שלד.

נספר, כך אומר רבי יעקב גלינסקי, זכרונו לחי העולם הבא: יום אחד שיצא הסבא מנובהרדוק להתבודדות וחשבון נפש ביער הסמוך, מצא בנבכי היער בקתת עץ עזובה. בשעתו התגוררו בה חוטבי עצים, בסיום עבודתם זנחוה. שש על המציאה. נקב ותיקן בדקיה, הביא אליה ספרי מוסר, הפך אותה להית התבודדות. מפעם לפעם שביקש להתעלות באין מפריע, לערוך חשבון נפש, להתוות דרך, נוטל היה טליתו ותפילין ומסתגר בבקתה.

באחד הלילות, הדליק את הנר ולמד לאורו. ברגש עז, בהשתפכות הנפש, שלוש שעות. הנר דלק עד תומו וכבה. הסבא נותר בחשכה. הזדקף והמתין, אף לא פתח בתפילה, הן סמוך הוא על שולחנו של הקב"ה, ואביו שבשמים יודע שבנו שרוי בחשכה וזקוק לאור. בודאי ידאג לו. אלא אין לו אלא להמתין. לפתע, נפתחה דלת הבקתה, אדם נכנס פנימה ובידו נר דולק. באמצע היער. הציף את הנר בפמוט במקום הנר שכבה ויצא בדממה אל החשכה.

הסבא לא הוגיע את מוחו מי הוא. אליהו הנביא, מלאך ממרום, מה זה משנה מי השליח? העיקר המשלח, האבא הטוב שבשמים. שב ושקד על תלמודו עד אור הבוקר. הבוקר אור והסבר כיבה את הנר. ששב לישיבה, הציב אותו ליד מקומו כמזכרת "נר הבטחון". בגלל שהוא בטח הביאו לו נר ישר מן השמים כדי שהוא יוכל להמשיך ללמוד.

לימים פרצה שרפה בעיר, הבתים שהיו עשויים עץ וגגותיהם קש, השרפות מכלות באין מפריע. מהרו בני הישיבה לפנות את ספרי התורה והתפילין וכל ספרי הקודש מפני האש המתקרבת, ונשאו תפילה נרגשת וה' שומע תפילה, הרוח שינתה את כיוונה והאש דעכה. בניין הישיבה ניצל על הריהוט. אבל מחמת החום הותך נר הבטחון. רב היה הצער. מדוע לא נזכר בו האיש לחלץ את הנר בטחון? רק הסבא לא הצטער. "ה' נתן את נר הבטחון וה' לקחו". כדי להורות לנו שהיננו זקוקים לו, כדי להתאזר בבטחון.

סיפר לי הרב מפונוביז', אומר רבי יענקל'ה, שהייתי מגיד שיעור בנובהרדוק, כבר לא היה נר הבטחון. ככה סיפר הרב מפונוביז'. אבל איני צריך לו כדי לדעת כמה בטחון מתגמל. שהייתי לרבה של פונוביז', החלטתי לעשות אותה מעצמה של חינוך. הקמתי תלמוד תורה, ישיבה קטנה, ישיבה גדולה, כולל אברכים, בי"ס לבנות, בי"ס על-יסודי. המוסדות היו מפוזרים בבתים שכורים בכל העירייה, והדבר הקשה בראש ובראשונה מבחינה חינוכית. גם מנע התרחבות. והחלטתי לקנות שטח נרחב ולהקים עליו את המוסדות. נודע לי שהכומר של העירייה, צאצא ויורש לשושלת האצילים ששלטה במחוז, מבקש למכור חלקת יער גדולה בסמוך לעיירה. ביקש עבורה מחיר מציאה. 25 אלף רובלים בלבד. אך בתנאי אחד: בכסף מזומן. ואני מניין לי כסף מזומן, אבל אם אחתום עמו זכרון דברים, אוכל לחזר על פתחי נדיבים להלהיב לבם לרעיון הזה, הכביר. ביקשתי ממנו שלושה חודשים שהות. והכומר בשלו כך: המחיר האות 100 אלף, בהנחה 50 אלף. מחיר למזומן 25 אלף. היו ברשותי חמשת אלפיים רובלים שקיבלתי כנדוניה לנשואי. חותני, רבה של ויז', אגר את דמי דיני התורה והבוררויות והעניק אותם לי. כדי שבבוא בעת אוכל להשיא את צאצאי ברווחה. נועצתי באשתי והסכימה. הצעתי לו את דמי הנדוניה כדמי הקדמה. והיה אם בעוד שלושה חודשים לא אביא את עשרים אלף הנותרים, יוחלט הסכום כקנס. הכומר הסכים. חתמנו על זכרון דברים. לא נחתי ולא שקדתי, הלכתי מנדיב לנדיב, חממתי את ליבם, נענו ברצון, אבל לא כעת. לא עכשיו. זה השקיע הון עתק בעסקה ומצפה לרווחיה בעוד חצי שנה, התחייב לדמי מעשרות. זה מצפה לפרעון הלוואה בעוד ארבעה חודשים ויעניק אלפיים רובל בשמחה. הכלל השגתי הבטחות למימון הקנייה ואף להתחלת הבנייה. אבל כסף מזומן אין. התאריך התקרב ויום ראשון עליי להביא את הכסף או שאפסיד את דמי הקדמה.

ולשבת זכינו לאורחים נכבדים: חותני וחותנתי כיבדונו בביקורם. בבואם הבחינו שביתם מוטרדת. כוונה אשתו. שאלו. וסיפרה. שהיא מודאגת. יכולים להכלות להם את הכסף. כי אם הוא לא יעמוד אם ההסכם. ככה הוא סיכם. איך כעסו! איך הטיחו ביקורת! "מה הנמהרות הזו! פזיזות וקלות ראש! רב צעיר בעירייה קטנה עם חזון דמיוני של קריית חינוך ענקית, ועבורו הוא משעבד את כל רכושו, כל בטחונו הכלכלי...". השבת שעברתי על כל שונאי ישראל. במוצאי שבת, לאחר ההבדלה, מיהרתי להיפרד מהאורחים החשובים ועליתי לבית הכנסת להטביע יגוני בלימוד התורה. המשמחת לב ועיניים מאירה. שקעתי בסוגיה ושכחתי עולם ומלואו. לא זכרתי את החוב, ולא את פרעונו. שעלה בדעתי היסוד שלפי התיישבו כל הקושיות וישורו כל ההדורים, הציפה אותי שמחה רבה ונשאתי עיניים מן הגמרא, והנה השעה 2 אחר חצות. נו, בשעה כזו נסעו כבר האורחים, אפשר לחזור הביתה.

העירייה נמה שנתה, כל הבתים היו חשוכים מלבד בית אחד. בתי. הבנתי שחותני וחותנתי החליטו להמתין לשובי. נו, אין ברירה. פתחתי את הדלת ולא, הטרקלין היה מואר ושניים מעשרי עיירה ישבו והמתינו לי. קמו והכריזו שמגיע להם מזל טוב. שידכו את צאצאיהם. "מזל טוב! מזל טוב! ענבי הגפן, ענבי הגפן"... נו, אבל לא בשביל זה ממתינים על שתיים בלילה. הם קצבו נדוניה הגונה, עשרת אלפים רובל מכל צד. תאריך חתונה נקבע לעוד חצי שנה. בינתיים הם מבקשים להשליש את הכסף אצל הרב במזומן. אז הם נותנים לו עשרים אלף, בדיוק מה שחסר לו! שיהיה אצלו עד לחתונה בעוד חצי שנה. אמרתי: "תראו, אין לי כסף בביתי ולא אוכל לקבל אחריות. אלא אם כן תרשו לי להשתמש בכסף לצורכי המוסדות ואז אתחייב להחזיר לכם במזונן בעוד חצי שנה". "ודאי! ודאי!". הסכימו. מניתי את השטרות ומסרתי בידם שטר התחייבות. שתינו לחיים והלכו.

נשארתי ער כדי לשמור על הכסף. התפללתי ותיקין ומבית הכנסת עליתי לבעל של הכומר. כמה התאכזב! שמניתי לידיו את הסכום והשטח עבר לרשותי. בנינו עליו קריה שמנתה כאלפיים תלמידים. שש ועולז שבתי לבתי.  ושני המחותנים ממתינים לי. "מה קרה?". השידוך בוטל. עלה על שרטון. באו לבקש את הכסף חזרה. אמרתי "סורי, זה כבר לא נמצא ברשותי. בעוד חצי שנה. אולי קודם אני אחזיר". ואכן העשירים שהתחייבו בעוד ארבעה חודשים, בעוד חצי שנה, זה יתן מעשר וזה יתן אלפיים, כולם מילאו התחייבותם והכסף מחוזר למחותנים מוקדם.

נו? צריך את נר הבטחון? אפשר להסתדר גם בלי. צריך העיקר שיהיה בטחון. אם יש בטחון, הבר שורה!

  •    שיתוף   

הכרת הטוב לרב שליט"א

  • 14.07 10:58

    בוקר טוב! תקרא איזה השגחה פרטית!! י. ב. הי"ו סיפר שבהרצאה האחרונה ברמלה הרב שליט"א רצה למסור דרשה מהספר 'תורת חסד'... ובהשגחה פרטית יהודי תרם ספרים בעקבות הפרויקט של מדבקות חינמי (shofar.tv/donations/80) ובין הספרים שהכינו לחלוקה בהרצאה עם המדבקות כהקדשת התורם (לעילוי נשמת שלמה בן אסתר תנצב"ה)זה היה הסט 'תורת חסד' שממנו הרב מסר את הדרשה ברמלה - מרגש!! ישתבח שמו לעד! (רמלה - גלגולי זמרי בן סלוא וכזבי בת צור 09.07.2026 shofar.tv/lectures/1720).

  • 12.07 17:28

    בזכות קריאת "בטחוני בצורי הוא אוצרי" ובברכת הרב אמנון יצחק שליט"א מספרת האישה כי קיבלה 46,000 ש"ח מתביעה, מצאה במהירות דירת 4 חדרים במחיר מציאה, חתמה על חוזה בתנאים שביקשה ואף קיבלה התחייבות למחיר לשנתיים. לדבריה, הכול היה בסייעתא דשמיא ובזכות הסגולה.

  • 09.07 12:20

    כבוד הרב היקר, וואו איזה נס, השגחה פרטית מופלאה 🙏השי"ת זימן ומזכה את רבנו שהציל מבלי שידע על כך וואו מצמרר! ב"ה בזכות קלטת של רבנו תינוק ניצל מהפלה והוא היום שומר תורה ומצוות! אמאל'ה מרגששש עד דמעות 'מגלגלין זכות ע״י זכאי!!!' יה"ר שירבו זכויותייך כרימון תמיד לנצח אמן (הדיסק שהציל את הילד החמוד shofar.tv/videos/8120).

  • 09.07 12:15

    בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב! יישר כח עצום על עוד הרצאה עמוקה ומרתקת (רמלה 8.7.26) כדרכך בקודש, ב"ה ההסבר הבהיר באמצעות שימוש במקורות וסיור בפרד״ס רצף האירועים ההיסטוריים בתולדות העם היהודי ממחיש באופן ברור שהאל יתברך מטיב לאדם הפרטי ולעם ישראל בכללותו לפי תוכנית מוסדרת. החלק השני החשוב מראה את התרומה המהותית וההשפעה של הרב היקר והאהוב על רבים באופן ישיר ועקיף על המורשת היהודית. יה"ר שהקב״ה ישפיע עליכם כל מילי דמיטב בבריאות איתנה, בשמחה ובאהבה לגאולה הקרובה במהרה אמן ואמן!!!

  • 07.07 16:29

    בס"ד, לכבוד כבוד הרב אמנון יצחק שליט"א, אני פונה אליך מתוך הערכה עמוקה לפועלך רב השנים בהקמת עולה של תורה ובהחזרת מאות אלפי יהודים בתשובה שלמה, בארץ ובעולם. מתוך רצון עז להשתתף במפעל האדיר של זיכוי הרבים, זכיתי לפתח כלי דיגיטלי חדשני וייחודי, שנועד ללוות את השב אל כור מחצבתו באופן מעשי, יומיומי ויסודי... המאפשרת למשתמש לעשות חשבון נפש אמיתי, לזהות היכן עליו להשתפר ולעבור תהליך מובנה של תשובה ותיקון יסודי... ולראות את התקדמות הרוחנית יום אחר יום. בברכת התורה וזיכוי הרבים, בכבוד רב ובהערכה עמוקה.

  • 06.07 15:36

    שלום כבוד הרב, רציתי להוקיר תודה על כל מה שאתה עושה למען עם ישראל! ב"ה תמיד כשהיו לי שאלות פשוט ראיתי סרטון שלך וישר ענית לי אז "חֲזַק וֶאֱמָץ" ❤️.

  • 06.07 11:08

    כבוד הרב שליט"א הזהיר ממצרים והנה התפרסם ה"אוקטגון" פי 8 מהפנטגון! "דִּבְרֵי פִי חָכָם חֵן" (קהלת י, יב).

  • 05.07 13:54

    שלום רב, שמי מ. ד. ברצוני לומר תודה לתורמים החשובים הי"ו, בשמי ובשם משפחת דביר, על השלט החשוב שנתרם לעילוי נשמת אחי, אברהם בן מינה ע"ה, אשר הסב לנו נחת ושמחה מתוך ידיעת חשיבות הנושא והזכות הטמונה בזאת. השלט הוצב לפני כניסת השבת בפתח בית הכנסת וזכה לשבחים רבים. רב בית הכנסת נשא דרשה אקטואלית שנסובה על חשיבות שמירת כבוד בית הכנסת כתנאי לבנין בית המקדש ושעלינו להקפיד בזאת ובראות שאנו מחשיבים ומייקרים נושא זה, ודאי שיעמוד לזכותנו ונזכה לבנין בית המקדש במהרה ואף ברך את מי שתרם זאת. אברך את כל העוסקים במלאכה שתזכו לכל מילי דמיטב, יה"ר שהשי"ת יתן לכם עוד כהנה וכהנה אפשרויות להגדיל כבוד שמים ותהיו מבין הזוכים לראות פני משיח בבנין בית קודשנו ותפארתנו במהרה, אמן!! (לכתבה קדושה ופאר בבית הכנסת: שלטי זכוכית יוקרתיים לזכות התורמים shofar.tv/articles/15759).

  • 02.07 17:50

    שלום רב לכבוד הרב, שמי ק. תודה לה' שהקשבתי לכבוד הרב ללכת עם כיסוי ראש מלא ולחזור בתשובה שלמה בצניעות. ובחסדי שמים התחתנתי עם בעל מדהים וזכינו ללדת בת יפיפה כיום היא בת חודשיים. ואם אפשר בבקשה לברך את הבן שלי, ילד מדהים שיש לו אוטיזם בתפקוד גבוה (ל"ע). תברך אותו שידבר ברור ובעזרת ה' שיהיה רגוע ושליו כי יש לו קשיים חברתיים ובעיות של התנהגות קצת קשות, בבקשה שנראה ממנו נחת. תודה ענקית לכבוד הרב.

  • 28.06 17:28

    שלום וברכה לכבוד הרב, ב"ה שוב סגולת ה: "עבדו-עבדו" שמראה ניסים ונפלאות, חשתי בפתאומיות במין מועקה בלב שלא הצלחתי לנשום סדיר באופן פתאומי (ל"ע) וזה לא עבר, לא משנה כמה נחתי. לפני השינה שרתי "עבדו-עבדו" ישתבח שמו התעוררתי בלי שום כאב! יה"ר שהשי"ת יברך את הרב, אמן (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).

יוצרים קשר עם שופר

 משרדי שופר

 03-6777779

 דואר אלקטרוני

 main@shofar.tv

 מספר פקס

 03-6740578

 שופר קול

077-353-2243 או 8724*
לשידור חי יש ללחוץ כוכבית (*) ואז 0

תגובות, ראיונות ופרסומים אחרונים בתקשורת

קליפים וסרטונים