לקרוא נכון - חלק א'
תאריך פרסום: 20.03.2016, שעה: 09:30
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nיו״ד מלא.
עכשיו
קמץ חטוף
זה נקרא או״.
או״.
לא א״, כתוב קמץ, אבל הוא נקרא חטוף.
למה?
כי אחרי האות שכתוב קמץ,
יש אחריה אות שבאית, שהיא באה בשבע.
זה נקרא
או כמו המילה קול.
לא אומרים קל,
אומרים קול.
למה אומרים קול?
כתוב קמץ, תגיד קל.
לא,
בגלל שאחרי הקמץ
יש שבא, כי ל״ היא שבאית, כל אות שלא מנוקדת היא שבאית.
שבא.
לא מנקדים אות אחרונה.
אות אחרונה,
אז קול, אומרים את זה ככה.
קול.
לא ככה.
זה נקרא קמץ חטוף.
לא קמץ גדול?
לא.
קמץ חטוף.
אלה חמש תנועות.
קמץ גדול זה קמץ חטוף לא גדול? לא.
קמץ גדול זה ככה,
קמץ חטוף זה קול.
זה כל המקומות שעושים את קמץ הענק הגדול.
הגדול זה צריך לקרות, לא קול.
קול, קול. למה?
מה פתאום החליטו לעשות גדול?
תמיד תראה שאחריו האות היא... שבא.
או שכתוב שבא או שלא כתוב כלום.
אם לא כתוב כלום, זה נקרא שבא נח.
מה זה נח?
הולך לכיוון האחורה.
יש שבא נח. כשאתה רואה שני שבא שהוא מובלט,
זה נקרא שבא נח.
אז אתה כבר קורא אותו כתנועה בפני עצמה ומתחיל איתו.
זה מה שאני
מדייק פה לאנשים. תכף אתם תשמעו איך זה עובד.
מכל מקום, גם לזה יש סימן, מי שרוצה לזכור,
קוראים לזה ניחם כל מוכה.
ניחם
כל מוכה.
הקודמת מאוד גדולות, סוד הוא לרעיו.
ועכשיו, ניחם כל מוכה.
מה יש בניחם?
ניחם. ניחם יש לנו חיריק חסר.
איך כותבים ניחם? נון, חית, מ.
אין נון, יו.
ני.
ני.
יש נון עם חיריק חסר.
זה תנועה קטנה.
ניחם, מה יש מתחת לחית? פתח. פתח זו תנועה קטנה.
ניחם.
קול?
קול זה קמץ חטוף.
קמץ חטוף קול.
זה תנועה קטנה.
מוכה.
אז יש לנו קובוץ של המ״ם.
מו.
מוכה.
אז זה גם כן תנועה קטנה.
ומה יש לנו עוד?
יש לנו מוכה.
מה זה כ?
מה זה כ? מוכה. סגול.
אז סגול זה תנועה קטנה. ניחם כל מוכה זה תנועות קטנות.
קטנות.
סוד הוא לראייה תנועות גדולות.
עכשיו,
יש לנו את הכללים של קמץ חטוף.
אבו?
מה זה קמץ חטוף?
אמרנו, נכון? קול.
נכון?
עכשיו יש ארבעה כללים לקמץ חטוף.
והסימן שלהם חשמנך.
חשמנך.
מה זה חשמנך?
חטא זה חזק.
קמץ.
ואחריו דגש חזק.
זה נקרא קמץ חטוף.
עכשיו אני אומר לכם.
יש לנו מילה שכתוב ככה. חטא,
קמץ.
נון.
שרה למטה ודגש בנוון.
אחר כך יש לנו נון ווו.
עם שורוק.
איך קוראים לזה?
חוננו.
אה? חוננו.
למה לא חננו?
למה אמרת חוננו?
זיכרון אמרת.
לפי הכללים למה?
יש דגש חזק בנוון. לא יש דגש חזק,
ויש דגש רפה, לא חזק, לא חזק.
דגש, אבל לא חזק.
יש דגש חזק.
לכן אומרים חו-נא.
חו-נא.
אז כיוון שיש דגש חזק, הופך להיות הקמץ שלפניו,
הופך להיות מה?
קמץ חטוף.
אז הסימן חשמנך.
חטא זה חזק.
כשיבוא דגש חזק אחרי קמץ, הוא נקרא קמץ חטוף,
ואומרים אותו חו-גו-בו וכולי.
איך היה לנו דגש חזק לאומי?
מה?
איך אני מדגש חזק? תכף תלמד.
עכשיו לדוגמה,
השם
עוזי.
עוזי וזמרתיה. לא עוזי,
עוזי.
למה קוראים את זה עוזי ולא עזי?
בגלל שיש דגש חזק בזל.
אז הופך הקמץ שלפניו לא לעזי,
אלא עוזי.
אז אם יש דגש הוא הופך אותו לקמץ חטוף.
זה הכלל הראשון,
חשמנך.
חזק.
אם לא היה דגש הרב, אז מה? איך היינו אומרים את זה? תכף.
עכשיו יש לנו שין, חשמנך.
שווא.
שין זה שווא.
קמץ מחליו שווא נח.
זה גם כן הופך להיות קמץ חטוף.
כמו שאומרים,
חוכמה.
לא אומרים חכמה.
חוכמה.
חוכמה. למה חוכ?
חוך. בגלל שישבה אחרי החטא.
חוכמה.
שומרה.
שומרה.
למה שומרה?
כי שום-רה.
שתי תנועות.
שום-רה.
אמן. היא שוואית.
היא הולכת עם השין. שום-רה.
אז זה קמץ חטוף.
אבל אם יש ג'עיו שלא מקפיד עליה ידידנו,
אף פעם לא מקפיד על ג'עיו, חושב זה סתם.
אבל אם יש ג'עיו, מה שנקרא אצל הספרדים מתג או מעמיד,
מתג או מעמיד זה ככה, יש קוץ כזה
כלפי מעליו.
אם יש ג'עיו בין הקמץ לשבא.
דוגמה, כתוב חוכמה.
אבל אם יהיה אחרי החטא ג'עיו, מתג, מעמיד.
אם יהיה אחרי זה, אז מה יהיה פה?
אז נעשה לקמץ רחב.
הקמץ כבר לא חטוף,
הוא רחב,
והשבא הפך להיות לא שבנח,
אלא שבנח,
כמו חכמה.
חכמה.
יש חוכמה ויש חכמה מנשים.
חכמה.
למה? יש ג'עיו.
אם לא תקרא את הג'עיו, חכמה,
אתה צריך להגיד כאילו חוכמה.
מי גורם שזה נקרא?
חכמה.
חכמה.
מי גרם?
הג'עיו, מתג, המעמיד.
זאת אומרת,
חכמה.
אפילו אם זה קמץ,
אם תוריד את המתת, זה חכמה.
אם תשים את המתת, זה חכמה.
שבנה,
משמיעים אותו.
חכמה.
בחכמה אנחנו לא משמיעים אותו.
חוך.
חוך.
הוא נבלע.
זה נח.
ישנה חמה.
זה משנה את כל המשמעות.
בין חכמה לחכמה.
חכמה זה פועל.
שאישה בלונית חכמה וכו' וכו'.
וחוכמה זה שם תואר.
שומרה נפשי.
שומרה או שמרה?
שמרה נפשי. מה?
שמרה.
שמרה.
למה?
יש מתג.
אז אומרים שמרה.
אבל אם אין מתג, שומרה.
יש מתג?
שמרה.
אז זה השין.
שין זה שבח.
חשמנך.
אם יש דגש חזק,
אחרי קמץ הופך אותו קמץ חטוף.
אם יש שבח אחרי קמץ,
זה נקרא שבנך.
זה נקרא קמץ חטוף.
אבל אם יש מתג
בין האותיות,
זה הופך להיות שבנך,
ואז זה משתנה להיות קמץ רחק,
ולא קמץ חטוף.
ואז קוראים חכמה, שמרה.
שומרה נפשי כחזדלים.
מה?
שומרה נפשי כחזדלים, או שמרה נפשי כחזדלים?
יש לך מתג או אין לך מתג?
שומרה. שומרה. נכון.
שמר נח, זה שמר נח, לא שומרה, שומרה אין לך מתג, אם היה מתג
שמרה לא שו, שמרה,
אבל אם אין מתג שומרה,
בבת אחת שומרה,
שומרה נפשית תשמור לי את הנפש,
אבל אם אני אומר שמרה זה פעולה של מי שעשה פעולה של שמרה וכולי
יש עוד כלל בזה, חשמנך, יש מין.
מה זה מין? מקף.
מקף.
קמץ
שבא מיד אחריו מקף,
כמו
הוגדל חסד.
אומרים הוגדל חסד או הוגדול חסד.
גדול.
גדול. אבל מה כתוב קמץ?
למה אתה אומר גדול?
בגלל שיש מקף.
הוא גדול מקף חסד.
שתי מינים שיש מקף ביניהם,
זה הופך את הקמץ
לקמץ חטוף.
ואז הוא נקרא, כמו אצל התימנים,
כל קמץ נקרא ככה,
הוא גדול.
עכשיו אני לא צריך לתת לי את הלמ״ד בטוב ואת ה...
כן, בסדר, אבל בכל מקרה מקף גם גורם.
המקף גורם.
אז זאת אומרת, אם יש מקף,
פירושו של דבר שהקמץ הזה הוא קמץ חטוף,
ומשמיעים אותו אור, כור, בור וכו'.
ויש עוד נח, חשמננח,
זה נחים כפולים.
כן?
כמו שכתוב, שיבואו שני קמצים, קמץ קמץ רצופים.
אז גם כן,
אחד מהם הופך להיות קמץ חטוף.
ויקום.
כתוב ויקם, שני קמץ.
אז למה אתה לא קורא ויקם?
אלא אם יש שני קמצים,
אחד אחרי השני, השני הופך להיות קמץ חטוף. ויקום.
ויעשוף.
אז זאת אומרת,
הקמץ השני, הוא יהיה קמץ חטוף.
למה מצד השווייל בלבד, שנאמר לא מספיק?
מה?
למה מצד האם שהוא מוגץ בשווייל,
לא מספיק למה הוא קמץ חטוף? גם טוב, אבל בכל אופן, השני קמצים תמיד, שיבואו אפילו בציור שלא יהיה חלף ככה,
תמיד השני יהיה קמץ חטוף.
אז זה סימן חשמננר.
חשמננר זה חזק,
שבע, מקף, נחים כפולים.
אז עכשיו יודעים מתי זה הופך להיות קמץ חטוף.
עכשיו יש כללים של שבע נע.
איך יודעים מתי שבע נע? מתי נע?
יש חמישה
מהם סימנים אבת ג'דה.
א', ב', ג', ד', ה',
לפי הסדר הזה זה הסימן.
שבע בראש מילה תמיד זה שבע נע.
לכל מאודיך.
בני ישראל.
השבע הראשון,
לא בני ישראל.
לא בני ישראל.
בני.
לא מאודיך.
לכל מאודיך.
מאודיך.
כי זה שבע נע.
וזה הרבה אנשים לא יודעים בכלל.
האשכנזים בכלל אין להם את זה. הם אומרים הכל, הכל, הכל, הכל.
הם קוראים את זה גם.
שבע השני
מבין שני שבעים רצופים,
גם כן השני הופך להיות שבע נע.
יעלזו
חסידים בכבוד.
יעלזו.
יע.
הראשון נח. יע.
ועיינים שבע.
יעלזו.
שבע הנע הופך להיות השבע השני.
עוד דוגמה.
תשמעו.
תשמעו.
לא תשמעו.
תשמעו.
תשמעו.
עוד שבע אחרי תנועה גדולה.
אחרי שלמדנו שיש תנועות גדולות.
בסימן סוד הוא ליראה.
אז השבע שיבוא אחרי תנועה, לכן חשוב לדענו מה זה תנועה גדולה.
שבע שיבוא אחרי תנועה גדולה.
תנועה גדולה לדוגמה זה קמץ.
אז אחרי זה יבוא לבבך.
אז השבע יהיה לבבך, לא לבבך.
לבבך.
לבבך.
לבבך, תנועה גדולה עוצרת קצת לבבך והשמע שבא בבית השנייה הוא נע
וזה אנשים לא יודעים בקריאת שמע מתבלבלים לבבך, לבבך מחר בשם מה שהם רוצים
אז לבבך או
תירושך
לא תירושך, תירושך
תירושך, למה?
כי לפני השין שהיא שבאית
יש לנו חולם,
וחולם אמרנו חולם מלא וחסר הוא תנועה גדולה
וכל שבא שיבוא אחרי תנועה גדולה הוא שבא נע
אז תירושך,
לבבך,
לא לבבך ולא תירושך
בגלל שזה אחרי תנועה גדולה
שבא משה שבא אחרי אות גושה
שבא שבא אחרי אות גושה
כגון דברו
לא דברו
דברו
דברו הדברים
לא הדברים
הדברים
למה?
כיוון
שהאות
השבאית דגושה
אות שבאית דגושה היא שבא נע
שבא מופיע באות הראשונה מאותיות הדומות
אם יש לנו שתי אותיות דומות
ויש לנו שבא באות הראשונה
זה גם הופך את השבא
לשבא נע
כגון הללויה
לא הללויה
הללויה
הללויה
לֶּ לא הללויה
לֶּ לֶּ זה שבא נע
הלֶּ הלֶּלוּ
אל בקדשו
הָלֶנו
לא הלֶנו
הלֶנו לא הלֶנו
הללו.
למה?
כיוון שיש שתי אותיות שוות
שהן אותיות הדומות יחדיו, והאות הראשונה היא שוואית,
היא הופכת להיות שווא נע.
אז זה הכללים של שווא נע.
אם זה בראש מילה זה תמיד שווא נע.
אם זה מתוך שני שוואים רצופים אז השני
תמיד יהיה שווא נע. הראשון ינח והשני ינח.
אם זה אחרי תנועה גדולה
מסוד הוא ליראיו שלמדנו אז תמיד זה יהיה שווא נע,
כגון לבביך, תירוש.
אם זה יהיה שווא שהוא תחת אות דגושה
כמו דברו הדברים.
משה ועכשיו מה שנוגע אליך ביותר
יש שני סוגי דגש, יש דגש קל ויש דגש חזק.
הכלל הוא
דגש קל יבוא רק באותיות בגד כפת.
בית, גימל, דלת,
כף,
פית, זה נקרא אותיות בגד כפת. תמיד יבוא בהן
דגש קל באותיות אלה,
אבל בתנאי,
בתנאי, אחרי שווה נח
אם הדגש יבוא באותיות בגד כפל
אחרי שווה נח
אז זה יהיה דגש חזק, זה יהיה דגש קל.
כמו שכתוב בשבתך
בשבתך
ומלכתך
אז אמרנו דגש קל אחרי שווה נח
אז אמרנו בשבתך
ובלכתך אחרי שווה אשר בשיף בשיף זה נקרא נח בשיף
או בלך, בלך, נשמע נח
אז מיד אחרי זה יבוא דגש אבל הדגש יהיה קל
אז לא אומרים בשיף תך
אומרים בשבתך ובלעצתך רגיל.
עוד כשזה בא בראש מילה,
כמו כמוך,
בטיל את החלק.
זה נקרא דגש קל.
למה?
מדגישים אותו בקלות ללא מאמץ.
אז כשבא בראש מילה
זה דגש קל,
כשבא אחרי שווה נח זה דגש קל.
דגש חזק זה מה שחסר לנו, משה.
דגש חזק מתי?
הוא בא בכל האותיות דגש חזק,
חוץ מהגרוניות. גרוניות זה א',
ה',
ח', ע',
אותיות אחת.
אלה אותיות שלא מקבלות דגש.
יש כמה יוצאי דופן
שאומרים גם כן דגש בתורה,
אבל ככלל,
חוץ מהגרוניות.
כל האותיות,
הדגש החזק בא בכולם.
ובדרך כלל רק אחרי תמוהה קטנה.
תמוהה קטנה זה ניחם כל מוכה.
זה נקרא דגש חזק משום שמשמיעים אותו בחוזקה.
כאילו יש פה שתי אותיות,
דגש חזק זה שתי אותיות כפולות.
אז במקום להגיד
שתיים נגיד
חוננו.
אז תראו בסידורים לפעמים כתוב חונננו חונננו שלוש נו. למה?
הורידו את הדגש אז צריכים לשים שתי אותיות, כי במקום שתי אותיות בדגש.
אז במקום להגיד חונננו אומרים חוננו.
אז הרווחנו עוד אחת שהכנסנו אותה בדגש.
אני מחליט אם לעשות שלושה נונים או שתי נונים עם דגש.
לא יודע.
זה בתפילה.
זה אין לנו.
בתנ״ך אין לנו.
עכשיו,
כאילו היו כאן שתי אותיות והן נבלעות אחת בשנייה, כמו לא אומרים השבת.
השבת.
השבת.
מקדש.
כוננו ידיך.
מקדש.
למה אומרים את זה?
אמרנו בכל האותיות הגרוניות, חוץ מה... סליחה, בכל האותיות חוץ מהגרוניות,
אחרי תמוהה קטנה.
השבת.
לפני הבית הדגושה החזק, יש לנו תמוהה קטנה פתח.
השבת.
מקדש.
כי חיריג חסר.
זו תמוהה קטנה. אז אומרים, מקדש.
עולים לספר תורה.
אומרים,
ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם אשר בחר בנו וכל העמים
ונתן לנו
את תורתו ברוך אתה.
לא ברוך אתה.
ברוך אתה. למה לא ברוך אתה?
כי לפני כן יש פתח. זו תנועה קטנה.
וכשבאה תנועה קטנה לפני יבוא דגש חזק אחרי זה.
אז לכן צריך להגיד ברוך אתה נותן
התורה.
התו. התו.
לא התורה.
ברוך אתה נותן את חורם.
לא.
ברוך אתה, כי יש תנועה קטנה פתח.
התורה, כי יש פתח. התורה.
אז לכן צריך להגיד את זה באופן הזה.
בינתיים מספיק לכם להיום.
אחר כך יש פתח כנועה ואחר כך יש עוד כמה דברים ויש מנהל ומלירה.
ומי שיקראו באמת,
תתקבל תפילתו.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).