לעקור את השורש | הרב אמנון יצחק שליט"א

בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
תאריך פרסום: 01.09.2014, שעה: 21:15

הורדת MP4 הורדת MP3

"פן יש בכם איש או אשה אשר לבבו פונה היום מעם ה' אלהינו ללכת לעבוד את אלהי הגויים ההם פן יש בכם שורש פורה ראש ולענה", רש"י, פן יש בכם, לפיכך אני צריך להשביעכם. ונשאלת השאלה, מה החרדה הזו? מדוע התורה עושה ענין כל כך גדול מפניות הלב בלבד. לבבו פונה מעם ה', למה מפניית הלב עושה התורה ענין גדול כל כך, הרי לא הגיעו לידי עבירה ולא עשו שום מעשה בפועל, וכל הענין עומד בספק, ויתכן ולא יהיה בכלל מה שהוא פונה בלבבו כעת, ובגלל זה אני צריך להשביע אתכם עם כל האיומים החמורים שיש בהמשך, לא יאבה ה' סלוח לו, כי אז יעשן אף ה' וקנאתו באיש ההוא, ורבצה בו כל האלה הכתובה בספר הזה ומחה ה' את שמו מתחת השמים והבדילו ה'. אנחנו כבר כמה ימים בחודש אלול, ואלה שבאמת לוקחים ברצינות את ההזדמנות להתקרב לה' ועוסקים בלימוד המוסר, ומחפשים דרך לרדת לעומק הלב בגדר של אדם יראה לעיניים וה' יראה ללבב, ומשתדלים לחתור לתוך הלב להבין את נטיותיו, אז מה קורה עם מישהו מרגיש שהוא נתון תחת השפעת הלב ותחת נטיה רעה בבחינה הזאת שלמדנו עכשיו אשר לבבו פונה היום מעם ה', אדם מרגיש שיש לו משיכה להתרחק מה' בדברים מסוימים, לנטות אחרי תאוות, אחרי מידות רעות, אז מה הוא עושה, למדו ה' בחרון אף לא יאבה ה' סלוח לו וכו'. כשלומדים מוסר מתמקדים בעיקר ממכשולים גסים על עבירות בפועל, אבל על הקפדה, אדם לומד מוסר כמה הקפדה זו מידה רעה וקשה, על פגיעה בכבוד, אם פוגעים לו בכבוד, ומה זה הענין של פגיעה בכבוד, או כל שכן על חנופה, איזו חנופה שמידי פעם הוא מחניף שלא על פי הדין, ואז הוא יהיה בבחינת חונף שאמר רבינו בחיי שאין תכלית לנאבדיו, הרי למדנו שהחונף הוא יותר גרוע מעובד עבודה זרה, כי העובד עבודה זרה הוא עובד עבודה אחת זרה, ואילו החנף אין קץ לנאבדיו, הוא עובד את זה ואת זה ואת זה ואת זה ואת זה, מחניף לאנשים. מי תובע את עצמו על זה על הקפדה, על פגיעה בכבוד, על חניפות, מי תובע את עצמו על זה, מי מרגיש את הפחד והחומרה של הענין הזה? ורואים אנחנו כאן שהתורה הקפידה על הפנימיות של האדם איפה הלב שלו פונה, פן יש בכם שורש, התורה מסתכלת על השורש, שורש פורה, שהשורש הזה יפרה פירות לא טובים של ראש ולענה, כאן טמונה הסכנה. אם מישהו למד פעם מוסר ובעקבות זה הצליח לעבור על איזה נסיון ולא להכשל, והוא ויתר על איזה הקפדה, או בלם את פיו בשעת מריבה, אז מסתפק במועט, אה, ברוך ה' היום הצלחתי לעמוד במידה מסוימת קשה, והפוך, במקום שהוא יתרומם מפה מתקרר בעבודת ה', כי מסתפק במועט, אומר הנה, ברוך ה' המוסר פעל. אפילו שאנחנו מרגישים שהלב עוד בבחינת מה, כמו שאומר הגאון רבי ישראל סלנטר, הדמיון נחל שוטף, אוה, לאדם עוברים דמיונות הנה אני אלך לעבוד אני ארויח אח"כ אני אוכל ללמוד אני יעשה ככה ואני יעשה ככה, אח"כ אני אעשה ככה ואני אעשה ככה, פש איך הדמיון כמו נחל עובד, והשכל מרוב הדמיון תובע, יתבע. כאלה דמיונות השכל לא יכול לעמוד לעצור את השטף הזה אפילו. ודמיונו מוליכו שובב בדרך לב רצונו, כי ללב יש רצונות ואז הדמיון מוליכו שובב בדרך לב רצונו. ובכל זאת, אנו מיד מתקררים ויותר לא מרגישים את החרון אף על השלמות, ה' תובע מאיתנו שלמות. וכאן התורה מקפידה הקפדה נוראה, על דבר שבעינינו זה נראה לפנים משורת הדין, זה בסך הכל איזה פניה בלב, זה לא מעשה חס ושלום, פעם המלצנו שאדם, כמו שאמרו חכמי המוסר, שאדם יכתוב כל יום את העבירות שהוא עשה או מכשולות, שינהל לו ספר בסוף היום לפני שהולך לישון יראה מה לא היה טוב היום ולמחר יתקן. אז אם איזה יום לא כותבים את מהלך היום ואת המכשולים, ולא לומדים מוסר בתביעה, אז אומרים לא נורא, לא נורא, לא חוששים משום דבר. וכאן התורה לא מסתפקת, וכל כך מזרזת וחוששת מהשפעה רעה על האדם, ואומרת "ותראו את שיקוציהם ואת גילוליהם", ותראו רק, "פן יש בכם איש או אשה" יבבי, לא יאבה ה' סלוח לו,, רואים בפירוש שלא מדובר בתורה על עבירות גסות, אלא מדובר על מידות שאדם יכול להמשך אחרי דברים בעקבות המידות, מדובר על דברים שבלב, והתברך בלבבו לאמור שלום יהיה לי, כי בשרירות ליבי אלך, והתורה כל כך מזרזת ומאיימת, אז מוכרחים לומר שהתורה ירדה לסוף דעתו של אדם שיש לתת את הדעת לשורש, חייבים לרדת לעומקם של דברים ולחקור ולתור בתוך הלב בפנים. למה מכל משמר נצור ליבך כי ממנו תוצאות חיים, אם השורש קיים אז בודאי הוא יצמיח פירות בהתאם, אם לא היום מחר, אם לא מחרתיים, אם לא שנתיים, אבל סוף סוף הדברים יצאו מהכח אל הפועל, ואם תובע את עצמו על מכשולים ועבירות ולא שם ליבו לנטיות הפנימיות שיש לו נטיה לשנאת חינם, למשל, המכשול הקטן הזה אחריתו מי ישורנו. הרי מדובר בדור שדיבר אליהם משה רבינו, בדור דעה, והתורה מזהירה מפני שורש, שורש בתוך הלב, שהוא פורה ראש ולענה, הוא יפרה בסוף פירות רעים, שבבוא הזמן התוצאה תהיה כזאת, התורה אומרת, ללכת לעבוד את אלהי הגויים ההם, אתם שומעים דבר כזה? זה היסוד שהטביע הסבא ז"ל, חרון אף על שלמות, אין מקום לפשרה, התורה אומרת אני רוצה שלמות, שהלב גם יהיה נקי, לא רק המעשים, לא רק החיצוניות, גם הפנימיות שלא יהיה שורש רע. לעקור את השורשים הרעים, התורה רוצה שלמות ואין מקום לפשרה. זוהי הדעת התורה והיא ההיפך מדעת האדם, אדם מרמה את עצמו, כמו שמפרשים חכמים את הפסוק "לא תונו איש את עמיתו", אז זה ברור שאדם לא יאנה את העמית שלו, את חברו, לא ישלה אותו, לא ישקר אותו, לא ירמה אותו, לא תונו. אבל כתוב את, את זה לרבות, לא תונו איש את עמיתו, מה זה בא לרבות? שלא תונה את עצמך גם, לא רק את עמיתו, גם את עצמך אל תונה, כי כל אחד הוא בבחינת עמית הכי קרוב לעצמו, ואם אינו תובע את עצמו והוא לא מכין את עצמו לנסיון, אז כשיבוא הנסיון הוא לא מוכן להכשל בפועל, והיצר אומר לו היום עשה כך ומחר עשה כך, עד שאומר לו לך עבוד עבודה זרה רח"ל.

כשאנחנו רואים מישהו שהוא שנה ופירש, למד, היה בישיבה, היה בחור טוב הכל פתאום פירש, זהו, חילוני גמור, חושבים שזה מקרה, בטח איזה רוח שטות שרתה עליו רוח רעה, מה קרה? אבל באמת זה לא כך, אין כאן מקרה וגם לא שינוי פתאומי, אם היום הוא לא עמד בנסיון הרי שקודם לכך ליבו כבר היה פונה מעם ה', זהו המקור להתבוללות בנישואי תערובת רח"ל, כשהיה כבר ן שש שנים וההורים שלחו אותו ללמוד בבית ספר עם גויים או עם חילונים, במקום לשלוח אותו לחיידר, אז כבר הנישואין שלו נגזרו בגיל שש, ולא היום רח"ל, אז כבר נשרש השורש והיום יוצאים הפירות לפועל, וזה לא מקרה בכלל, אין כאן תאונה, יש כאן מעשה מחושב מראש שהתבשל במשך שנים. ילדים שרואים בבית דברים שמתרחשים בין ההורים, או אירועים קשים, הדברים האלה מתבשלים אצלם אפילו שלא באים לידי ביטוי, והם כרגע לא מתכננים כלום, אבל הבישול הזה, השורש הזה יפריח אח"כ קוצים וברקנים והאדם הזה יכול להיות אח"כ ברוטאלי ואלים ומכה, ומבזה וכו', והוא לא שולט בזה בכלל, זה פשוט נבנה אצלו שנים, למה כי השורש הוכה עוד בהיותו קטן.

כך אמרו רבותינו, שאפילו מעשה העגל לא היה פתאומי, לא היה פתאומי. כתוב בפסוק "ליבבתיני באחת מעינייך", כבר במתן תורה עין אחת היתה לעבר העגל, וההרהור הצמיח את המעשה בבא הזמן, במעמד הנשגב כשהיו עם ישראל בדרגה של כאיש אחד בלב אחד, כבר אז יש לומר שורש פורה ראש ולענה, כבר אז ליבבתיני רק באחת מעינייך, רק עין אחת נמצאת עם ה' והעין השניה במעשה העגל. לא נעקר העבודה זרה עדיין ממצרים לגמרי, השורש פורה ראש ולענה של מצרים, שעבדו אבותינו במצרים עבודה זרה עדיין לא נעקר לגמרי, וגם בשעה שאמרו נעשה ונשמע עם כל זה שזכו לתורה וכו', וסוד גדול נודע להם וכו', אבל רק בעין אחת ליבבתיני, ועין שניה היתה בעגל, זה לא בא פתאום, לא במקרה.

על כך יש לנו לחשוד את עצמנו, אנחנו יושבים כאן בבית המוסר אבל הראש נמצא באספמיא, אדם לומד מוסר אבל הראש שלו נמצא בחו"ל, הראש שלו נמצא בביזנס, הראש שלו נמצא בהויות העולם הזה ולא בעולם הבא, ועל זה ה' שואל אותו איכה, אתמול היית צופה מסוף העולם ועד סופו והיום בתוך הגן. אדםה ראשון לפני החטא היה צופה מסוף העולם ועד סופו, ולאחר מכן בתוך הגן בלבד. אם לא עוברים נסיון של פחות מחברו, אז נתונים לרגשי שנאה, ומזה צונחים לתוך יאוש. אדם לפעמים מרגיש שהוא פחות מחברו, פחות, החבר שלו יותר מוכשר, יותר מצליח, יותר מחשיבים אותו וכו', אם אדם לא עובר נסיון כזה של פחות מחברו והוא מצליח לעבור את זה, אז הוא יהיה נתון לרגשי שנאה הוא פשוט ישנא את החבר שלו, ומזה הוא יצנח לתוך יאוש, והוא יכול לעזוב את אורחות התורה בגלל זה, וזה מתפתח עד "וביום פקדי ופקדתי", וזה לא מקרה ולא פתאומי, אילו היינו עוסקים בציור הנסיון בזמנו, אם אדם יצייר לעצמו נסיונות שעתידים לבוא אליו ויכין את עצמו היה נמנע מן הירידה.

וכך אומרים חכמים ז"ל, בקידושין ל"ט. אלמלא דרשי אחר להיא קרא לא הוי חטא, איייי, אלישע בן אבויה ידע שיש פסוק "כי יקרא קן ציפור לפניך בדרך" ופעם הוא ראה בן אדם שעלה לקיים את המצוה של שילוח הקן, ונפל ומת, אז הוא אמר איפה מה שהבטיחה התורה "למען יאריכון ימיך ולמען ייטב לך", אלמלא דרשי אחר לאיה קרא לא הוי חטא, אם הוא לא היה מאחר פעם אחת לבית המדרש והיה מפרש על פי המדרש בדיוק את מה שנאמר שהכוונה למען יאריכון ימיך, לעולם שכולו טוב ולמען ייטב לך זה לעולם הבא, אם היה דורש את זה ככה לא היה נכשל ולא היה יוצא לתרבות רעה ולא היה נקרא אלישע אחר. אילו היה משתדל ללמוד מוסר בעוד מועד והיה מבטל את העולם הזה, לחשוב על העולם הבא שכולו טוב אז לא היה חוטא, כי החטא לא בא פתאום ולא במקרה, הרי היו נופלים בחיקו ספרים חיצוניים, והוא גם היה מחובר קצת לעולם הזה, היה שומע מוזיקה יוונית, כן, כן, אלישע אחר נפל בגלל מוזיקה, יבבי, אז אם לא היה חושב מעולם הזה ומבטל אותו, והיה חושב על העולם הבא שכולו טוב, לא היה חוטא, כי החטא לא בא פתאום ולא במקרה, אלא כבר היה מונח בליבו טינה היתה בקרבו, וזה אלישע בן אבויה רבו של רבי מאיר, אייי רח"ל, אז מה יהיה איתנו אם אדם לא יפשפש וימשמש בתוך הלב פנימה לראות מה צריך לתקן ולעבור בספרי המוסר דף אחרי דף, ולראות איפה אנחנו לוקים וחסרים, אז כמה עלינו להתחזק באלול עכשיו זה הזמן, ללמוד את המוסר בבחינה לעקור את השורשים הרעים, בבחינת נצרה כי היא חייך, החזק מוסר אל תרף, אל תרפה מהמוסר יום אחד, למה תנצור אותו כי זה חייך, בזה תלויים החיים שלנו בעולם הזה ולעולם הבא, וצריך לברר לעצמו ולעסוק בציור של נסיון שעלול לבוא ולהתכונן לעבור אותו, כמו שבצבא מכשירים את החיילים לקראת העימות עם האויב ומציירים את כל ציורי הלחימה האפשריים, כדי שכשיגיע רגע האמת יוכלו להתמודד ולא יופתעו, ככה אנחנו צריכים להתכונן נגד היצר הרע וחילותיו, ולא לתת לרגשות להתפתח חס ושלום ממצב של לבבו פונה עד לשלב המעשה, על כן צריך לבדוק את השורש לעקור אותו ושם לתקן, וממילא אם טיפלנו בשורש לא יצמיח מעשים רעים.

אז אם כן זוהי העבודה, ורואים עד כמה ה' מחמיר בזה, עד שלא יאבה ה' סלוח לו, ומחה ה' את שמו מתחת השמים פירושו ימח שמו וזכרו, אתם שומעים כזה דבר?! והבדילו ה' לרעה מכל שבטי ישראל, כל החרון אף זה בגלל השורש של פונה. וכידוע ששני מקבילים אינם נפגשים, אבל אם יש אחד מהם שפונה אפילו מילימטר בהמשך זה כבר ילך ויסטה ויתרחק, ככה מי שבונה בנין ישר פלס הוא יכול להרים אותו לגובה של קילומטר, היום בונים בנין קילומטר, אבל אם יש סטיה אפילו של מילימטר זה יכול להיות יותר גרוע ממגדל פיזה, ואז הכל יכול להתמוטט. אז ז"א סטיה קלה בלב יכולה להביא לתוצאות הרות אסון עד כדי כך שאדם יעבוד ממש עבודה זרה.

על כן בחודש אלול צריך לעבוד במוסר, לא רק על המעשים הרעים שעשינו, או על המצוות שחיסרנו, אלא גם ובעיקר על השורשים שנמצאים בלב כדי לעקור ולשרש אותם שלא יביאו חלילה באושים בהמשך.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר ה' חפץ...

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

06.05 18:40
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
04.05 13:59
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.
03.05 16:08
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 13:12
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 12:54
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
30.04 17:49
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
29.04 12:22
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
28.04 15:07
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
28.04 15:03
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
27.04 17:00
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).