אל תהי דן יחידי | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 27.02.2014, שעה: 08:30
"אמר רבי יוחנן: "שלושה דברים מכריז עליהם הקב"ה בעצמו ואלו הן: רעב, ושובע, ופרנס טוב; רעב דכתיב (תהלים קה טז): "קָרָא השם לָרָעָב". שובע דכתיב (יחזקאל לו כט): וְקָרָאתִי אֶל הַדָּגָן וְהִרְבֵּיתִי אֹתוֹ". פרנס טוב (שמות לא א-ב): "וַיְדַבֵּר השם אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר רְאֵה קָרָאתִי בְשֵׁם בְּצַלְאֵל". המושג הכרזה שאמר רבי יוחנן שלושה דברים מכריז עליהם הקב"ה - זה מורה על דבר בלתי רגיל, מצביע גם על חשיבות הדבר, והכנה מיוחדת שצריכה לזה. רעב - הוא מצב בלתי רגיל, יש לעורר את תשומת הלב ולהתבונן אליו. כמו כן השובע - בלתי רגיל, גם הוא צריך הכנה לרגל התוצאות שעלולות לבוא הימנו לכלכת המדינה. אף פרנס נמצא בכלל זה - אף הוא צריך הכנה, ורק לעיתים רחוקות מוצאים פרנס טוב.
אבל הראיה שהגמרא מביאה לגבי פרנס טוב זה צריך ביאור והבנה. איזו ראיה היא מביאה מבצלאל שהוא פרנס טוב? כלום מצינו שבצלאל היה פרנס? היה נביא או מנהיג בישראל? אמנם הוא זכה לעשות את המשכן בחכמה שהקב"ה חנן אותו! גם זה לזמן מוגבל, ולא היה שום דמיון להנהגה, כיצד לומדת מכאן הגמרא על מנהיג או פרנס מבצלאל? ועוד, פרנס טוב דהיינו מנהיג, מי זה מנהיג? מנהיג כפי המקובל אצלנו זה מי שמוכיח את הדור! מי שמשפיע, מי שמלמד, ומורה דרך, נכנס ויוצא ובא בתוך העם בהוראות ופסקים, נושא ונותן עם העם, ועליו גם להיות במשרה זו שנים רבות, זה נקרא מנהיג.
"אמר רבי לוי בשם רבי חנינא: "את מוצאת כשנעשה המשכן, שני שבטים היו שותפים במלאכתן: שבטו של יהודה - בצלאל, שבטו של דן - אָהֳלִיאָב בֶּן אֲחִיסָמָךְ. וכן במלאכת בית המקדש: בן אלמנה - מבנות דן, ושלמה בן דוד - ממטה יהודה". כך מופיע בילקוט מלכים א' קפ"ה. המבחן המוסרי של האדם בכל מפעלותיו יבחן בכך: אם יהיה נכון להמשיך את עבודתו למען הכלל, אף כשיראה ויידע שמישהו נעשה שותף למעשה ואינו מתקנא בו! אינו מפחד שמא הכל ירשם לזכות חברו. לכן הפקיד הקב"ה את מלאכת המשכן בידי שני שבטים; כדי לנסות ולבחון אותם עד כמה הם נאמנים בלבבם, ומכוונים את מלאכם לשם שמים ללא כל פניות, ואינם פוגמים בעבודתם בגלל השותפות שציוה הקב"ה עליהם.
לא כמו בשס שאלי ישי חיבל במעשיו של דורעי (אריה דרעי) ודורעי חיבל במעשיו שלו, וחיברו שלושה ! ששניים לא יכולים להתחבר!! וכל אחד חושב על עצמו, ומתנה תנאים: 'אם אני לא זה - אז אני זה...'
זאת אומרת מנהיג או פרנס על ציבור צריך להיות אחד שמוכן להשתתף עם עוד מישהו אחר לטבת הכלל אפילו שיקרא הדבר גם על השני! לראות אם הם נאמנים בלבבם, ומכוונים את מלאכתם לשם שמים ללא כל פניות, ולא לתועלתם האישית;
- כדי למנות את בני משפחתם הבן והבת...
ואינם פוגמים בעבודתם בגלל השותפות שציוה הקב"ה עליהם. יש והאדם מסוגל להראות גבורות ונפלאות בעבודת ה', להתמסר אליהם במסירות נפש ממש! אולם זאת רק כאשר הוא מנהיג את הכל! רק כאשר אישיותו בולטת ונשאת מעל כולם,
- הוא "היו"ר" יושב ראש! הוא היושב בראש ומחליט על כל הפעולות גם של ה'מועצת' (מועצת החכמים בשס), והוא מחליט מי המועצת, כדי שיעשו מה שהוא אומר...
אולם כאשר יהיה אנוס לפעול כשותף בצוותא עם חברים נוספים - ייאלץ להיכנע לדעת חברו! וההנהגה תקרא על שם שניהם, כי אז מיד תש כוחו, ואדם שכשרון השותפות נעדר ממנו - עשוי להיהפך לייצור מחריב וסותר! הוא יהיה מוכן שכל המפעל יתמוטט! למה? כי הוא לא בראש! ממש כמו ירובעם בן נבט,
- 'מי בראש?'
- זה השאלה של היו"ר, דורעי, 'מי בראש?' כשהוא איים על שס: 'שאם לא יתנו לו להיות היושב ראש...!'
אף אחד לא יצא עליו בחרב וחנית! אף אחד לא אמר עליו "רבם דקרו"!! אף אחד לא אמר עליו כלום, פחדו ממנו!!! יש לו הרבה ידיעות עליהם, אז היו צריכים להתפשר... מה לעשות?... העמידו שלושה. 'להבליע' ככה, להמתיק מאת הגלולה לישי, דחפו לו עוד אחד שיגרש אותו גם...
בצלאל נועד להיות האיש אשר יבנה את משכן ה', איש כזה חייב להיות מצויד בתכונות נעלות של לב טהור וזך! ובהכרח היה חייב לעבור את המבחן הזה של כישרון השותפות. לכן בחן אותו ה' יתברך ע"י שצירף אליו את אָהֳלִיאָב בֶּן אחסמך למטה דן, עוד הביא לו אחד מהשבט הפחות! וכך נבדק במידת יכולתו לעבוד בשותפות, לעבוד את ה' לשמה. כאשר עבר מבחן זה בשלמות, אזי הכריז הקב"ה וקרא בשמו של בצלאל - שהוא פרנס טוב! הוא מסוגל להיות מנהיג בישראל! שהוא הורה הוראה מעצמו לדורות; שעל מנהיגים לעמוד בניסיון של מידת ההשתתפות.
תראו כמה ישיבות מתפרקות! זורקים ביצים ועגבניות ומכים ראשי ישיבות!! למה? כי שני ראשי ישיבה שלושה ארבעה בישיבה אחת... קטטות שמשטרה צריכה להתערב וכל פעם לפרסם בעיתונות רחמנא לצלן!
וזה ניסיון שעל המנהיגים לעמוד, על מידת ההשתתפות בלי שתיפגם מידת החריצות והאהבה לבנות ולהקים מפעל רוחני! אפילו שבמלאכה זו יהיה לו שותף, אשר הוא גורע משמו, מי שמסוגל לכך - הוא נקרא פרנס טוב. בצלאל הורה איפה לכל הפרנסים למנהיגים לעתיד את הדרך של הלשמה! של בנין מקדש רוחניות. המשנה אומרת "ואלו לגנאי" אלה ייזכרו לגנאי בעם ישראל. "בית גרמו - לא רצו ללמד מעשה לחם הפנים. בית אבטינס - לא רצו ללמד על מעשה הקטורת. על הראשונים נאמר (משלי י ז): "זֵכֶר צַדִּיק לִבְרָכָה" ועל האחרונים האלה נאמר: "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב" מי שלא רוצה ללמד את האחרים ורוצה לשייר הכל עליו - נאמר עליו: "וְשֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב". אלה לגנאי אנשים כאלה!
- כמו דורעי וחבריו...
ואף על גב דבית גרמו ובית אבטינס נתנו טעם לדבריהם, לא רצו ללמד למה? שמא ילמד אדם שאינו הגון, וילך ויעבוד עם זה עבודה זרה! מכל מקום לא קיבלו חכמים את דבריהם. כמו שמופיע ביומא פג'. ולמה לא קיבלו חכמים את דבריהם אחרי שנתנו להם טעם ונימוק? אכן אם חכמים לא קבלו את דבריהם, בודאי יש מקום לחשוד ולחשוש: כי הטעם שנתנו לדבריהם - כאילו הם דואגים ומכוונים לשם שמים; זה היה רק טעם לפנים, אבל בתוך נפשם היה טמון נימוק בלתי טהור, רצון והנאה עצמית! הם רצו רק להישאר יחידים בסודם ובאומנותם - שהכל יהיה רק על שמם.
שאם הם ילמדו את האחרים - הרי הם לא היחידים כבר במעשיהם, ושמם הטוב יעבור גם לאחרים, וכאשר יפסידו את שמם - יפסידו גם כל מה שכרוך בשמם הטוב! מה כרוך בשמם הטוב? כבוד! ממון. כמו שכתב בחובת הלבבות שער הביטחון: שיש מי שרוצה להרויח כסף בשביל שישיג מזה כבוד. ויש שרודף אחרי כבוד - שיגיע לו מזה כסף. נו, וכיוון שלא רצו ללמד לאחרים, לגלות את הסוד ולשתף את זולתם באומנותם - נתגנו בגנות! עד כדי קריאת שם רע "שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב!". הן נתגנו במחיית וריקבון שמם; צריך להרקיב את שמותם שֵׁם רְשָׁעִים יִרְקָב.
- דורעי...
ומבהיל הוא חומר העוון: זה הרוצה להיות יחידי בעבודתו ובאמונתו. זה שאינו מוכן לשתף את האחרים בעבודת ה'. חומר העוון זה מבהיל! - מי שרוצה להיות יחידי בעבודתו ובאומנותו, זה שאינו מוכן לשתף את האחרים בעבודת ה'. הוא מרמה ומתעה את עצמו ואת האחרים כי הוא מתכוון לשם שמים, שאין אחרים ראויים לאצטלה זו, אין הם מוכשרים לעבודה זו ורק הוא עצמו מסוגל ומוכשר לעבודת שמים זו. כבר בזה הוא עוכר את נפשו, שאינו מחשיב את זולתו במאומה שכאילו הוא ואפסו אין.
ויש כאלה כותבי ספרים מלקטים, שהם חושבים שהם פוסקי הדור, ואסור לכתוב כנגדם, ואם מישהו כותב פסק שהוא לא מתאים להם או לשיטתם - ישר בחרב ובחנית! זה 'אפרוח!' וזה תרנגול ו'זה לא יצא מן הביצה...! ו'זה אברך אחד...' וההוא ככה, וזה יש לו 'חושך לציון...!' (אור לציון), וזה יש לו ככה ויש לו ככה.
מה זה הדברים האלה? כל אחד יכול להביע דעתו ולומר אותה! מה זה? תורה של מישהו? מה, אי אפשר לחלוק על בן אדם?
ריש לקיש ורבי יוחנן היו חולקים כל הזמן, מחלוקת רבי יוחנן ורבי ריק לקיש, מי זה ריש לקיש? ראש הגנבים היה! נעשה בעל תשובה!! הרב שלו זה רבי יוחנן, היה החברותא שלו, והיה חולק עליו וכל הגמרא מחלוקת - רבי יוחנן ריש לקיש. אז מה, אסור? מה זה הדברים האלה? תורה של מישהו? נעצרה התורה אצל מישהו, רק הספרים האלה ואין משהו אחר?
מבהיל הוא חומר העוון של זה שרוצה להיות יחידי בעבודתו ובאמונתו! זה שאינו מוכן לשתף את האחרים בעבודת ה', במקום לעודד; הוא מרמה ומתעה את עצמו ואת האחרים שהוא מתכוון לשם שמים, ושאחרים אינם ראויים לאצטלה זו, אין הם מוכשרים לעבודה זו ורק הוא עצמו מסוגל ומוכשר לעבודת שמים זו. ובזה הוא עוכר את נפשו! כי אינו מחשיב את זולתו במאומה כאילו הוא ואפסו אין. זו מידה מיוחדת אך ורק לקב"ה שאין דן יחידי רק הקב"ה
'מי אתה שתדון לבד?' "אל תאמר 'קבלו דעתי' שהם רשאים ולא אתה!" אתה יכול להגיד מה שיש לך להגיד ותשתוק, תן לאחרים גם לדבר.
- 'לא! מה, הוא לא אומר מה שאני לא אומר, 'אפרוח!...'
ויתכן מאוד כי אלו האחרונים שלא רצו ללמד את האחרים, היו מושלמים ומצוינים בכמה וכמה מענייני התורה, יכול להיות שבית גרמו ובית אבטינס יתכן שהם היו מושלמים ומצוינים בכמה וכמה מענייני התורה, ואפשר שהיו צדיקים בדברים מסויימים! אבל כיוון שהם נכשלו לומר שרק הם הגונים, ולא רצו לשתף את האחרים, נתקללו, נקראו רשעים ושמם יירקב לדראון עולם! - יש מקום לעוד אנשים.
רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).