גאוות המעלות | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 06.06.2013, שעה: 20:34
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nויקהלו על משה ועל אהרון ויאמרו עליהם
רב לכם כי כל העדה כולם קדושים ובתוכם אדוני ומדוע תתנשאו על קהל אדוני.
עניין המחלוקת של קורח בעדתו דבר מטמיע עד מאוד.
כבר עמדו על זה חכמים זיכרונם לברכה בתנחומא.
קורח שפיקח היה מה רעה לשטות זו
ומה שאמרו זיכרונם לברכה אינו התעטו הוא ראה שלשלת גדולה קשה עוד יותר.
ואחרי שהיה לו השגת רוח הקודש איך טעה לחלוק על משה
וביותר תמוה
ואחרי כל ההשגות הגדולות והעצומות שהשיגו ביציאת מצרים או בקריעת ים סוף
ובמעמד הר סיני ויאמינו באדוני
זה עלי וענווהו
בכל הנהגה שמימית במדבר, בעמוד אש, בענן, במן, בבאר.
איך עלה על הדעת לחלוק על משה רבנו?
בעוד שנתעצמה המחלוקת כל כך עד כי היה צורך
במופתים חדשים ובעונשים נוראים למאוד
שרופים ובלועים
ומיתת 14,000 במגפה,
והכול כדי להעמיד את עניין הכהונה שיש רק כהן אחד.
ואחרי כל זה עוד הייתה תרעומת של הקהל
והוצלחו לנס המטות
והנחתם לזיכרון באוהל מועד.
ביאור הדבר
כי עקב מדרגתם הגדולה וההשגות הרוחניות הנוראות
הייתה תשוקתם להתקרבות,
לעבודת השם גדולה מאוד.
בהוכחה גדולה לעוצם התשוקה
כי בבני קהת היה הארון מכלה.
הם היו נושאים את הארון, הוא היה מכלה בהם.
ובכל זאת לא שמו לב לסכנה.
היו מתאמצים לשאת את הארון,
ומגודל תשוקתם היו דוחפים זה את זה,
והיה כביזיון חס ושלום, ונענשו על זה.
ידוע כי בעת החורבן
היו הכהנים עומדים על משמרתם בעבודה,
ואפילו שהיו קרובים להרג, שהקיפו אותם שונאים,
לא זזו כמלוא נימה עד הנשימה האחרונה.
וזה היה בבית שני,
שכבר חסרו חמישה דברים מעיקרי הקדושה.
ומכל שכן בבית ראשון,
ועוד יותר במשכן שעשה משה,
שאז הייתה כל הנהגתם למעלה מן הטבע.
ולפני שנבחרו הכהנים,
היו כל ישראל ראויים לעבודה.
ואף כי העבודה הייתה בבכורות,
היינו דמסורה הייתה עבודה לבכורות, אך לא היה איסור מיתה בזרות
שהיו ראויים כולם.
לא היה מצב של הזר הקרב יומת.
ועל ידי בחירת הכהנים, נתרחקו מהעבודה.
וכיוון שהייתה אשתו ככותם גדולה,
וגם הרגישו בעצמם שראויים לדרגות גבוהות ויתרות בעבודה,
היה ריחוק מעבודת המשכן והמזבח קשה להם מאוד,
ונצטערו על זה מאוד.
וזו הייתה סיבת המחלוקת של קורח.
תשמעו עכשיו תירוץ מדהים.
ודימו בנפשם, שימו לב,
כי אלמלא רצה משה
לבקש עבורם
כי יזכו גם הם לעבודת הקודש,
היה פועל עבורם כמו שפעל בעגל ובמרגלים.
ועל כן התרעמו וטענו על משה שהוא נתרצה למצב זה ולא פעל למענם, ורצוני רב יעשה.
וזהו שורש המחלוקת.
וגם כל ישראל נתקנאו בשבט לוי על עבודתם,
ואפילו שבגלל זה נשלל מהם חלקם בארץ ובביזה.
מכל מקום נתקנאו בהם. הרי שבט לוי לא נוחל
ובארץ ובביזה.
בכל אופן,
נתקנאו בהם.
זאת אומרת, מוכנים לוותר גם כן על נחלה ועל הביזה,
ומקנאים במה? במדרגה הרוחנית של שבט לוי.
זאת אומרת, כל דור הדעה הזה שאף למעלות גדולות.
הנה רואים אחרי שהם הבינו שהם טעו,
ויעפילו אל ההר.
ואפילו שאמר להם משה והיא לא תצלח,
מרוב הרצון שלהם הלכו ועשו ומתו.
וזה כוונת עומרם, זיכרונם לברכה.
כי כורח רעה שלשלת גדולה יוצאה ממנו.
והיינו שהרגיש בעצמו שראוי לגדולות.
ומוכח עניין זה מהפסוק שאמר להם משה.
המעט מכם שהקריב אתכם אליו
לעבוד את עבודת משכן השם?
בהלום הוכיחם לפי שיטתם.
הרי מפורש שהיה זה אצלם מדרגה רמה ואושר גדול לעסוק בעבודת המשכן
בשירות הכלל.
וראייה ברורה שידעו דרגת קדושתם.
והרי חשבו שמשמיים יסכימו על ידם.
ואם לא כן, איך קיבלו להקטיר הקטורת?
איך הם הסכימו כשאמר להם כל אחד ייקח מחטות?
והרי אמר להם שבזה תהיה בחירה לכהונה גדולה.
אלא ודאי שסבורים היו שמשמיים יסכימו על ידם.
והנה מה השתוקקות
לקדושה
בעבודת השם,
כשהיא בטהרת ללב
אין תקלה יוצאת.
אם משתוקקים לקדושה בעבודת השם בטהרת הלב,
אין תקלה יוצאת.
ואילו הייתה השתוקקותם נקייה לגמרי מכל תערובת של מידות,
לא הייתה יוצאת ממנה תקלה נוראה כזו לרבן משה.
ולא היו יוצאים כל הקלקולים שיצאו מזה לחלוק על מצוות השם.
ולמרות חשקם הגדול,
והקושיות שהיו להם
לא היו באים לחלוק.
והיו מכירים, כי כך רצון הבוראים.
והיו מקבלים באהבה והכנעה מה שייעד להם.
אך על ידי ידיעת מדרגת קדושתם
נפלו בגאות גאווה,
כמו שכתב בחובת הלבנות בשער התשובה,
באחד מן הצדיקים שאמר לתלמידיו
אלמלא ראיתי בכם חטא
הייתי מתיירא לכם במה שחמור מן החטא.
גם אם לא הייתי רואה בכם שום חטא,
הייתי מתיירא לכם במשהו חמור מן החטא,
והתפלאו על זה.
ואמר להם, שמא יש בכם גאות?
שהגאווה היא למעלה מכל החטאים.
כי ייתכן שעל ידי ידיעת המדרגה תתעורר הרגשת גאות,
ולו אפילו באופן דק מן הדק.
אז הוא אומר,
אחד הצדיקים אמר לתלמידיו, אלמלא ראיתי בכם חטא,
הייתי מתיירא לכם במה שחמור מן החטא.
יותר גרם כל החטאים.
יותר מזה.
יותר מזה.
אם אדם אין לו חטאים,
יש לו רק מצוות,
אבל יש לו גאווה,
הכל הולך לסטרה אחרה.
הכל לא עומד בחינם.
הכל הולך לסטרה אחרה, והשם שונא אותו.
תועבת השם, כל גבה הלב.
כל מה שעמל בתורה ובמצוות, הכל הולך לסטרה אחרה.
כן.
גבה הלב
זה אחד שבפנים רק השם רואה שיש לו בלב גאות.
זה לא בחוץ.
זה לא אחד שאומר לך, זה אני לא עושה צלצל אתה.
זה בלב, אף אחד לא יודע.
הוא יכול להיות ככה כאילו ענה וזה, ואתה לא יודע.
כן, ואתה אומר, זה משהו, משהו. הבן אדם הזה, אני אומר לך, משהו, משהו.
מה זה גאוי? יש כאלה שהם ככה,
שהוא יושב ככה, ככה, ככה, אתה אומר, ואיזה ביטול, וזה וזה וזה, והוא בלבו אומר, כאילו, מי הם בכלל שאני מתייחס אליהם?
כן, זה לא...
זה לא קרה להתקלטה, זה בגלל ההתקלטה מפה. כן, נו.
זה לא הופנתי, אז זה לא לרדת.
וכן היה בקורח. יש כאלה מקפידים ללכת ככה.
זה חלק מהטקס.
זה חלק מהטקס.
וכן היה בקורח ועדתו שהם ידעו מדרגתם
ונתעוררה בהם הרגשת גאות עד שהיא גרמה לקנאה.
עד שהיא גרמה לקנאה. הגאווה גרמה לקנאה.
הגאווה גורמת לקנאה.
וכסבור היה קורח
שנטלו ממנו את מה שמגיע לו.
מה הייתה מעלה של חנינה בן דוסה?
חנינה בן דוסה הוא לא רק היה צדיק יסוד עולם, הוא היה גם ענב גדול מאוד מאוד מאוד.
המדרגה שלו היא בגלל הענבה גם, לא רק בגלל המידות הטובות.
כשכתוב שכל העולם ניזון בשביל חנינה בני, וחנינה בני די לו בקו חרובין מערב שבת על ערב שבת.
אם בן אדם מאכיל את כל העולם,
אז לפחות קורוסונים או משהו שיהיה לו, אתה מבין?
הוא לא אוכל על חשבון אחרים. כולם אוכלים על חשבונו, אז הוא ודאי שיכול להפריש לעצמו איזה כמה דברים, לא?
אתה מבין? בבן אדם שאתה רואה שכולם אוכלים על חשבונו והוא בקושי אוכל ולא כלום,
זה ענבה שאין כדוגמתה. כאילו, הוא לא אומר איך לא זה ואיך לא מעם ואיך לא זה. אתה מבין?
אה, אתה יודע מה זה לעמוד בתורש כולם אוכלים על חשבונך ואתה כלום?
זה משהו לא יאמן.
ואמרו חכמים זיכרונם לך שנתקנא קורח בנשיאותו של אליצפן בן עוזיאל.
והיינו, דה לא בדרך שאדם רוצה ללך, באמו להכין אותו.
ועל כן חשב קורח ששינו נגדו את הדרך.
אך בכוחות הפנימיים היה הרגש של קנאה.
וירדו חכמים זיכרונם לך לעומק המידות,
וגילו לנו כיצד יצא מכשור כזה מידי אנשים גדולים כאלה.
למדנו מכאן גודל ערכם של הקדמונים,
אפילו בשעת תקלתן, שהרי אפילו בשעת כלכלתן,
הם עמדו במדרגה של הכרת העילוי והטוב שבעבודת השם,
עד שנצטערו כל כך על הריחוק,
עד שנצטערו כל כך על הריחוק.
אלא שדבר זה עצמו גרם להם לטעויות גדולות עד אבדון, חס ושלום.
אז תאר לך, בן אדם שרוצה מעליו, באמת רוצה מעליו, באמת באמת, רק בגלל זה הוא טעה,
וכזה חורבן הם הביאו, שמתו 14,000, ועוד בלועים, ועוד צרופים, ועוד ועוד ועוד,
בחילול השם שכתוב אותו, וזה בבקשת המעלה.
מהם אלה שמתקנאים על שטויות, על כיסאות בפוליטיקה, ועד דברים כאלה,
ומחריבים עולם ומויסרים וגנבים ורמאים ושודרנים? מה דינם יהיה?
מה דינם יהיה?
יא חביבי.
אבל סוף גנב לתלייה, ולכן הם נתפסים עכשיו, כמו שהודיעו בכלכליסט.
כמה גנבות יש באל המעיין, משהו לא יאומן.
כמו מעיין. שם ירחם. כן.
מבחינת ג'יר לליבה. -מעיין נובע, כן, מעיין נובע.
-כל אחד נובע. כן, כן. אוי וואי, אוי וואי.
כמה חילול השם. כל כך הרבה גנבים במפלגה אחת.
מה אף אחד לא מוקיע אותם? לא אומר שזה לא בסדר. עוד קוראים להם זכאים, זכאים. -רשת זה רשת.
כן, רשת, זהו.
זה הרשת. -גנה ילדים. -לא רשת גנה, זה הרשת ש...
זה הרשת שבה נתפסים.
זו המלכודת. מי שנמצא ברשת הוא במלכודת.
כן.
אז רואים, אלה רצו מדרגות, מדרגות רוחניות גבוהות, גבוהות, גבוהות, וסטייה קלה, מגרבה,
חורבן בעבדון בפרשת קורח לכל הדורות, לכל הדורות.
איי, איי, איי, מה יהיה עם פרשת ש״ס?
בכל אופן, זה,
וקורח באמת היה צדיק.
הרי הארי הקדוש אומר שבסוף הוא יעלה מהגיהנום.
צדיק התמר יפרח, סופי תיבות קורח.
ועוד למדנו.
עד היכן כוחה של נגיעה,
ואפילו קלה,
לעוור עיני חכמים?
אז עיני חכמים כאלה, גדולים, גדולים, גדולים, נגיעה קלה תרוך מעוורת.
ועד היכן מגיע כוחה אפילו באנשים בעלי השגות גדולות והשתוקקות לקדושה עד כדי מסירות נפש?
שהנגיעה מהפכת כוח הטוב לרע.
כי אילולי הנגיעה היו משתמשים בתשוקה שלהם להתקרבות לשם לפי מדרגתם, לא יותר מזה,
והיו עולים בתכלית העלייה האפשרית להם לפי מצבם.
גם לעתיד לבוא,
כתוב שיהיה סרח,
יהיה סרח של יצר הרע.
גם כשיתבטל היצר הרע,
יהיה עדיין סרח.
אז מה זה אומר?
זה אומר שאנשים עדיין... אז מה יהיה החטא אז? אז מה זה הסרח הזה של יצר הרע? שהוא נסרח עדיין? מה זה יהיה?
שאנשים ירצו לבקש מדרגה יותר גבוהה ממעלתם.
זו תהיה הבחינה של היצר הרע שלהם, כמו פה.
זה מה שעתיד להיות לאחרית הימים.
-מאיחוד היה מקנאה, לא שם... -מגאווה שגרמה לקנאה.
בעקב הנגיעה
בפנימיותם,
ועקב הנגיעה שהייתה להם בפנימיותם,
נהפכה תשוקה גדולה שלהם לגורם
לירידה הנוראה.
כאילו היו מכירים שזהו עניין של רצון
ושל כבוד,
אם היו מכירים,
זה לא היה פנימי כל כך, היו מכירים בזה,
לא היו מעיזים כלל לצאת למחלוקת.
ובייחוד נוכח האמונה בקדוש ברוך הוא משה עבדו,
שהרי הכירו כולם את כוחו וכל היד החזקה שעשה לעניין כל ישראל,
ובוודאי היו מתיירים.
אלא שמצד רוממותם ועמלם להתקרב יותר,
הרגישו בעצמם כוח גדול,
וגם מסירות נפש,
ונהפכה להם תשוקתם,
על ידי הנגיעה לרועץ.
זאת אומרת, הטענה בתוך פנימיותם.
הרי אתה יודע, משה רבנו, שאנחנו ראויים, וכל העדה כולם קדושים ובתוכם השם.
אז למה לא פעלת שגם אנחנו נהיה?
כאילו דאגת רק לעצמך ולא היה אכפת לך.
במה שאתה רוצה, הרי רצון השם, רצון הרב יעשה. לכן אנחנו נתקענו בזה שאנחנו לא בעלי המדרגה כמו שיכולנו להיות,
כפי שאנחנו חושבים שאנחנו ראויים.
על זה הייתה התרא עומדת.
ואם הם לפי גודל מדרגתם... אה, יש סיפור יפה
מרבי ישראל סרנטר, נדמה לי, שהוא פעם אחת ישר בבית הכנסת, והוא חיפש למי לשבת בימים נוראים, נדמה לי שזה הוא איר,
שהוא רוצה שבימים נוראים ליד מישהו, שאתה יודע,
שיוכל להתפלל ושלא יבלבל אותו מהשורה אחת מעוטף בטלית, בוכה וזה פה, שמה זה מתאים לי פה.
ישב לידו, באמת, כל התפילה, הלכת בליל שבת, היה מבסוט, שהוא לפי רוחו, כאילו, בסדר, מתאים.
-מתאים. -כן, ביום שבת בבוקר, אתה מבין?
הזמינו עלייה לתורה. מי זה היה? רבי יונתן הייבשיץ.
אם אתה לא טועה, הוא אומר, זה רבי יונתן הייבשיץ, אני סובר שזה היה זה, ומי שיבדוק ידע.
בכל אופן,
זה ראוי להגיד על שניהם, אפשר להוסיף עוד כמה.
בכל אופן, הנקודה היא
שהזמינו פתאום בן אדם שלישי,
כן?
ולזה אמרו שהוא רביעי,
זה שישב לידו. והוא התפרץ, התחיל לגדף.
אני רביעי, הוא שלישי?
ביום כיפור, ביום כיפור.
-כל העבודה וכל הזה, אתה מבין.
וכל הבן אדם לחברו והכול, שפיכות דמים בבית כנסת.
אני רביעי, הוא שלישי?
יאבא ביי.
זו השאיפה למדרגות, הבנת? שאיפה למדרגות.
אבל אם הם היו עושים את זה בדרך אחרת, הם יוכלו להשיג את המדרגה הזאת? -לא.
אי אפשר. אין יותר מכוהן אחד.
לא. -אין יותר מכוהן אחד, זה אין מה לעשות.
למה, למה הם טעו? למה הם טעו? כי העבודה הייתה קודם בבכורות.
עכשיו נהיה כהן גדול. עכשיו נהיה כהונה, וכהונה נהיה כהן גדול, וכהן גדול זה רק אחד.
אז הם חשבו שאפשר לעשות כמה.
אז הוא אמר להם, אנחנו תורה אחת,
מלוקים אחד, כהן גדול אחד. ככה זה.
אין, אנחנו לא כמו הכומרים לעבודה זרה, יכולים לעשות תפקידים,
ארחיבי שוב כמה שאתה רוצה.
כן.
כוח הוא רצה כבוד או שהוא רצה מעלה רוחנית? כבוד המעלה, מעלה. מעלה הוא רצה.
מעלה רוחנית? -מעלה רוחנית.
אז לא, אתה חושב שזה בא מהגאווה.
מהגאווה שהוא ראוי.
מהגאווה שהוא ראוי,
ולמה קיבל אליצפן את התפקיד? שהוא היה יכול להיות הוא.
ואם הם, לפי גודל מדרגתם, פעלה בהם הנגיעה,
ויצאה מזה תקלות נוראות ועונשים נוראים כל כך ועיבוד נשמות כל כך,
אם כן, האח הוא עיוורון השוחד בנמשכים אחרי החומר.
אף כי אינם שומרי תורה ומצוות,
אבל היסוד והעיקר לציין זה הסידור החומרי.
בשביל זה מוכנים למחוק עולם תשובה שלם.
בגלל סידור עבודה חומרי.
אין פה ויכוח על איזו מדרגה רוחנית.
וגם נמשכים אחרי הסביבה בבקשת מותרות,
בכל רצון, הן רצון עצמי, והן הנוצר על ידי הסביבה וקרוביו, הוא שוחד מעוור
וגורם לעזיבת התורה ולביטול התורה,
ושיחות בטלות.
ואפילו אם אתה מוצא שהוא צד היתר וכל שכן צד מצווה,
הרי זה יותר מסוכן, כי הנגיעה מהפכת צד הטוב לרע.
בקיצור, כל מי שמשוחד מנגיעה כלשהי,
לא משנה מה הוא מחפש, מעלה רוחנית או מעלה גשמית או כל דבר שהוא מחפש, הוא אבוד לאבדון והוא ייפול עד שאול תחתית.
וזה יגרום לו לכל האיסורים וכל העבירות, כמו שראינו בש״ס בפעם האחרונה, שעברו על עשרות איסורים דאורייתא,
בלי הבחנה, כבר כשמידרדרים, מידרדרים. איך ישראל או עולים עד למעלה או יורדים עד למטה.
לא יאומן כי יסופר.
אבל רואים,
אם בגדולים האלה של דור המדבר,
אחזה של הבד, מה יעשו אזובי קיר של הדור שלנו.
זאת אומרת,
מי שלא מבחין למה הוא פועל ולאיזה מטרה הוא פועל,
לא יעזור לו שום דבר.
הוא לא רואה את האלוקים לנגד עיניו.
בשעה שהנגיעה מסמתת עיניו, הוא לא רואה אלוקים לנגד עיניו.
שום דבר.
אפילו אם בת-קול תצא ותגיד לו כך וכך,
הוא ידחה את הכול ויעשה את הנגיעה.
ככה זה. התורה מלמדת אותנו פרשה אחרי פרשה. אתם רואים רגלים, עכשיו כל מה שעובר, וזה בדורות הכי, הכי, הכי גבוהים.
אז אין תירוץ לדורות אחריו להגיד איך הוא זה, לא יכול להיות, מה הוא לא יודע, מה הוא לא שמע,
מה הוא לא זה, מה הוא אומר, מה זה זה.
הכול חרית מרית.
התורה לא תשתנה, היא אמרה את דברה, שוחד יעבר עיני חכמים, כולם, כולל משה ואהרון ודוד ושלמה וכל הקהילות הקדושות והטהורות.
כולם נכנלים בתוך איסורי התורה.
כולם.
אין יוצא מן הכלל. אין מלאך.
כולם בשר ודם שהתורה מדברת עליהם.
אבל הם הגיעו לרגשת מלאכים. קין היה נביא.
והנביא הזה רצח את החיל
בגלל קנאה.
ממה היה לו? ירושה.
חצי עולם.
לא מספיק.
נו,
יש מישהו שיותר גדול ממנו?
זה הבן של האדם השלם בעולם, האדם הראשון.
זה הכי קרוב לצלם אלוקים שנברא בעולם.
הכי קרוב לצלם המושלם ביותר.
נביא, שהוא השיג את מעלת הקורבן לבדו,
והוא הראשון שעשה קורבן,
שזה סוד גדול ועצום בעולמות העליונים.
ועם כל זה,
בגלל פחיתות קצת שהוא נתן, הוא סבר שלא חייבים לתת מן המובחר,
הוא נתן פחות וראה שהאחים נתן יותר ונתקבל.
זהו.
הרצח הראשון בעולם.
-אולי זה לשאיפה שלו לשלמוס? -כן, על המעלה.
למה המעלה שלו יותר גדולה? -אם פגעו לו בשלמות, אז הוא חייב להשלים? כן. כן, כן, כן, כן. -כן, כן. -כן, קנאת סופרים שלקע אותה לכיוון לא טוב.
גם פה קנאת סופרים.
אז זה גם היה קנאת סופרים? -גם פה קנאת סופרים, ודאי.
את קנאת למעלה רוחנית? -ודאי, ודאי. קנאת סופרים שהביאה לרציחה והביאה להריגה והביאה לביזוי והביאה לכפירה והביאה לברידה והביאה לכל. -אז אין להרות שגאווה מגדילת ל... גאווה.
ודאי,ודאי. אדם שהוא רוחני,
אדם שהוא רוחני,
יש לו גאווה, כל בן אדם יש לו גאווה. השאלה לאן הוא לוקח אותה?
אדם רוחני יש לו גאווה, אז הוא גאה במה שיש לו, והוא רוצה להשיג עוד.
אבל מזה הוא משתמש אחר כך, אתה מבין, בכוח, הנה, לא קיבל,
אז הוא בכוח רצה לבעוט.
הפעיל אנשים, עשה הפגנה, אמר ככה,
עשה ליצנות, עשה פה, אמר שהוא פועל בשבילם, וזה פה ושם, אבל בתוך-תוך היותו זה היה בשבילו.
אז זה לא אבא שלילי, צריך לראות, אלא אבא שלא איתו?
שלילי.
לא כנעשו את החיים.
בקיצור, צריך להיזהר מאוד מאוד,
רואים מפה שאין הגנה לאף אדם.
לא לגדול דור, בוודאי שלא לאדם פשוט.
מי שלא ילמד מוסר יום-יום,
כמו שאנחנו לומדים בוקר וערב,
בשביל לתחזק, כמו שאומרים, את הידיעות שלא יישכחו ושיהיה לנגד עינינו, לחצי יום, כמו שאומרים, עד לחצי יום הבא,
כמו קורבן של שחר
וכמו קורבן של בן הערביים,
קורבן התמיד, שהיה מכפר
על מה שעשה,
זה אמור לבטל את היצר רע לפחות עד הנגלה הבאה.
וכך האדם יכול להחזיק מעמד.
לכן לא יפחות משעה ביום לפחות מוסר שיחזיק את עצמו לפחות על מתכונתו, ויזכור כמה צריך להתיירא מכל הדברים האלה.
אבל לא להיות כמו מי שדורש על הבל הבלים הכל הבל, ואחרי זה הוא לחפש את העמד.
רבי חנניה ברגל שאומר, עושה את זה בכל זאת,
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).