ההכנה קובעת הכל | הרב אמנון יצחק

בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
תאריך פרסום: 28.04.2013, שעה: 12:25

הורדת MP4 הורדת MP3

"וספרתם לכם ממחרת השבת מיום הביאכם את עומר התנופה שבע שבתות תמימות תהיינה". על ידי שסופרים ספירת העומר שבעה שבועות עד לעצרת, קוראים את היום טוב חג השבועות. וכן אנו אומרים בתפילה "ותתן לנו את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו". יש להתבונן, למה לא קוראים לחג הזה על שם עיקרו - חג מתן תורה? ומה השייכות של ספירת העומר בשבועות האלה לקבלת התורה? שאנו מצרפים את שתיהם יחד ואפילו מקדימים ומזכירים את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו, והלא ענין הספירה מפורש בתורה שהוא ענין אחר לגמרי, כמו שכתוב "עד ממחרת השבת השביעית תספרו חמישים יום והקרבתם מנחה חדשה בשביל להקריב מנחה חדשה לה'. ולא נזכר בפרשה הזו שום ענין של קבלת התורה, אז למה החג של מתן תורה נקרא חג השבועות וגם מקדימים חג השבועות זמן מתן תורתנו, מה הקשר בין שניהם?

אלא ודאי שחג השבועות נקרא באמת על שם שבעת השבועות של ספירת העומר עד לעצרת, באותם שבעה שבועות כללה התורה ענין הספירה וההכנה להטהר ולהתקדש לקבלת התורה הקדושה, כמו שלמדנו אתמול. כל זה הכנה להטהר ולהתקדש לקבלת התורה הקדושה, כמו שמבואר בזוהר הקדוש באריכות. על כן הפסוקים שבפרשה הזאת החל ו"וספרתם לכם" עד הקרבת שתי הלחם שהם כנגד שני לוחות הברית, והיינו מה שאמר הכתוב במשלי ט', לכו לחמי בלחמי - זה תורה, ולפיכך אנו כוללים גם בתפילה, "ותתן לנו את יום חג השבועות הזה זמן מתן תורתנו". ולמדנו יסוד זה כי אכן ספירת שבעת השבועות הם כוללים ההכנה והטהרה לבוא לידי קבלת התורה. אז זה הקשר בין השבעה שבועות למתן תורה וזה ההקדמה שבלעדיה לא תהיה תורה. אז לכן גם מזכירים ומקדימים את השבעה שבועות, וקוראים לחג חג השבועות, שבלי השבועות של ההכנה אין מתן תורה. אין קבלת תורה.

בפרק ו' מפרקי אבות שנינו, ארבעים ושמונה דברים שבהן התורה נקנית. בעלי המוסר, תלמידי הגאון רבי ישראל סלנטר זצוק"ל, היו עובדים לקנות לעצמם כל המ"ח דברים בימי ספירת העומר כל יום היו עובדים על דבר אחד, וביום האחרון היו חוזרים על הכל מ"ח דברים, כלומר יש הבדל רב בין ידיעת התורה לקנין התורה, אדם יודע תורה או שהוא בעל קנין בתורה.

משל למה הדבר דומה, לעשיר אחד יש הרבה בתים גדולים ויש לו ממונה הוא מטפל בהם, והוא יודע המטפל הזה יודע את כל החדרים ואת כל המוצאות והמובאות שלהם, הוא יודע את כל המידות אפילו יותר טוב מבעל הבית, הוא יודע לכל רוח כמה יש ומה המרחק. אבל כל זה רק ידיעה בעלמא, הוא לא בעלים על זה, כל זמן שלא קנה אותם ושילם עבורם בכסף מלא, אין לו קנין בהם.

יש לפעמים עוזרת בית שמסתובבת עם כל המפתחות של הבית, אפילו בעלת הבית אומרת לה, תביאי לי המפתח או תפתחי לי פה או תסגרי לי את החדר שם או תעשי לי ככה, אבל היא רק עוזרת בית, זה לא הבית שלה, אין לה קנין בבית. אז גם בתורה ככה, יש אדם שיש לו ידיעות בעלמא אבל אין לו קנין בהם, וכן בתורה כמו שאמרו חכמים ז"ל על הפסוק "כי אם בתורת ה' חפצו ובתורתו יהגה יומם ולילה" בתחילה נקרא על שמו של הקב"ה, "כי אם בתורת ה' וחפצו", ובסוף נקראת על שמו, שיאמר "ובתורתו יהגה יומם ולילה". בתחילה שעדיין אין לו קנין בתורה זה נקרא תורת ה', כי זה רק ידיעה בתורה, אבל אח"כ כשכבר קנה תורה הוא נעשה בעלים עליה והיא נקראת תורתו. נ,ו אבל איך אדם קונה תורה? איך קונים תורה? איך זה הופך להיות התורה שלו? בתשלומים, בתשלומים בתשלומים של מה? של 48 דברים שבהם התורה נקנית.

ונתבונן קצת בפרטי הדברים. הדבר הראשון שהתורה נקנית בו זה בתלמוד, אז זה פשוט, ללמוד ולהביא אל בית אוצר שכלו וליבו כל מה שהוא יותר בלימוד תורה שבעל פה, המשנה, הגמרא, מפרשים ראשונים ואחרונים ז"ל, והקנין הזה אינו נקנה אלא אם האדם מתמיד בתלמודו ואינו לומד קטעים קטעים ולא מזמן לזמן, אלא בהתמדה גדולה בלא הפסק וברצף, והמתמיד יש לו הנאה בחוש, ממש, מעצם הלימוד, כמו שבעל תאוה נהנה בעת מילוי תאוותו.

היה לי חברותא שהיה מכחיש את מה שאמרנו עכשיו, הוא אמר לי ממה אתם נהנים? ממה אתם נהנים? מצ'וקולד, צ'וקלד? זה נקרא תאוה צ'וקלד? הוא אמר אני בעל תאוה, תורה, תורה, תורה. הוא היה ישן רק שעה אחת ביממה, הרב בירנבוים זצ"ל.

ועוד הרבה יותר, או, עכשיו הוא אמר ועוד הרבה יותר, ז"א המתמיד יש לו הנאה בחוש ממש מעצם הלימוד, כמו שבעל התאוה נהנה בעת מילוי תאוותו ועוד הרבה יותר, כי נתוסף לו צמאון גדול והנאה יתרה על הנאתו בכל מילה ומילה בתורה הקדושה, כי אם תאכל שוקולד אז אחרי חפיסה שתיים אתה כבר תקיא, אתה לא יכול יותר, דבש מצאת אכול דייך פן תשבע והקאותו, אבל תורה זה מושך, עוד ועוד ועוד ועוד. ומי שאינו מתמיד לא ישיג את זה בחושיו, הוא לא יכול להבין את זה, רק מי שיתמיד, רק מי שיתמיד יכול להשיג את זה בחושיו.

אנחנו הצלחנו להרגיש את זה אפילו בגשמיות, כשבונים בית כנסת אנחנו לא מפסיקים, עובדים בקצב לא נורמלי, כל מוצאי שבת הרצפים עובדים עד הבוקר, עד שעה תשע וחצי, אין שינה, בונים בית הכנסת, אפשר להפסיק? איך אפשר להפסיק? בונים בונים בונים וכל בלטה, כל אריח, עוד ועוד ועוד, יש חשק לעוד אחד ועוד אחד. הורסים, כל בלוק שהורסים - עוד אחד, בקונגו עוד אחד, טח טיח טח טיח טח טיח, חביבי, אם יודעים לעשות את זה בחומר שמלא אבק משתעלים נחנקים, אז בתורה המתוקה שיושבים ולומדים והוגים בתורה ומחכימים ומשכילים, איזה הבדל יש.

וכבר אמרנו על מה שכתוב בברייתא בפרקי אבות פרק ו', כך היא דרכה של התורה, פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ועל הארץ תישן וחיי צער תחיה ובתורה אתה עמל, אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך. אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא. טוב, טוב לעולם הבא אנחנו מבינים, אחרי שבן אדם לא אוכל ולא שותה וישן על הרצפה והכל ומוכן להשקיע בתורה אחרי כל הדברים האלה, בטח שמגיע לו עולם הבא ועולם הבא גדול מאד. אבל אשריך בעולם הזה איך אפשר להגיד? אדם שישן על הרצפה אשריך בעולם הזה, אוכל בקושי שותה בקושי וזה נקרא אשריך בעולם הזה?

אבל נתבונן ונבין, בשביל מה הוסיף התנא ואמר, אם אתה עושה כן אשריך וטוב לך, הרי הוא אמר פת במלח תאכל, נכון? אם כן במה אנחנו מדברים? במי שעושה כן, פת במלח תאכל, עליו הוא מדבר. ובד"כ תנא מקצר, למה כפל בלשון הזה? אבל נבין זאת על פי משל, אחד לא שתה יין מעולם, ורוצה לדעת איזה טעם מרגישים בני אדם ביין, בא שני ואומר לו הטעם חמוץ, אתה יודע, ואומר הן, טעם מתיקות אתה גם כן יודע והוא אומר הן, ועל ידי זה הוא מסביר לו שאם תערב כך וכך אחוזים של חמיצות וכך וכך מתיקות תדע טעם היין, כל זה בהסברים הוא אומר לו. הרי מובן שכל הסבר זה עדיין לא יבהיר לו לדעת טעם יין בכלום, כשאומרים לו אתה יודע מה זה חמוץ אתה יודע מה זה מתוק תערבב חמוץ ומתוק זה טעם היין, הוא מרגיש את הטעם? הוא יודע מה הטעם? הוא לא יודע מה הטעם. אבל ימזוג לו כוס יין אחת וישתה, לא צריך להסביר לו שום דבר, טעמו וראו, טעמו וראו כי טוב ה', טעמו, ואז הוא ידע את טעם היין, תטעם. כאן המכוון בדיוק אומר התנא, פת במלח תאכל אשריך וטוב לך, אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, אם תשאל איך אפשר בדברים הללו שיהיה אשריך בעולם הזה - התשובה אם אתה עושה כן, אם אתה טועם. כי אמנם ודאי אי אפשר להסביר לאדם שום ענין ואופן מה התענוג והעידון מי שימצא מי שהוא עמל בתורה אחרי שהוא אוכל רק פת במלח ומים במשורה, אבל אם אתה עושה כן אתה תראה בחוש ותרגיש בעצמך כי אשריך בעולם הזה וטוב לך לעולם הבא, ובכזה אמרו במעלה הראשונה, המעלה הראשונה שבה נקנית התורה, שהתורה נקנית בתלמוד. אז תלמוד זה בכל התנאים בכל המצבים בלא הפסק, אז זה נקרא תלמוד. זה קנין ראשון. לא הרבה עומדים אפילו בקנין הראשון. אז ז"א, אתם יודעים, פעם היה לי אוטו בי אם וי, אני התחלתי עם בי אם וי, אבל בי אם מ-62, זה עם מנוע של אופנוע, זה היה 750 סמ"ק, ואנחנו קראנו לזה הטקטקה, למה זה היה עושה רעש, עוד לפני שהגעתי קילומטר לשיעור אמרו לי כנס, הרב הגיע, הרב הגיע, קילומטר מהרעש. אבל זה אוטו שהיה על הכיף כיפאק, הדלתות לא היו נסגרות, היינו קושרים חוט מחזיקים את הדלת ונוסעים, ואם אתה לוקח סיבוב חזק אז הדלת הולכת לצד השני. בקיצור, אבל דבר אחד היה הנאה באוטו הזה, אף פעם לא דאגתי עליו, אף פעם לא סגרתי את הדלתות, אף פעם לא היה מפתח, אתה משאיר אותו מי יקח כזה דבר? אף אחד, אם שרטו לך עשו לך חרית, מה זה הכל שטויות. אתה מבין? כשאתה חי פשוט לישון אתה יכול לישון פה, לאכול יש כמה פרוסה בבקשה, מים - תביא מים, אפשר להמשיך ללמוד זהו. אחד אומר לא, לא אכלתי ארוחת צהריים, אני לא זה, כואב לי הראש, אני חייב ללכת לנוח, זה יכול לקנות תורה? אני עוד זכיתי לראות תלמידי חכמים שישנים על ספסלים, לא הולכים הביתה בצהריים לנוח, בצהריים זוט על הספסל ככה שוכב, נח אני לא יודע כמה, חצי שעה-שעה קם, בדור קודם היה וגם לא עושים ככה, עושים ככה, זהו. היו כאלה שלא רצו גם וופ לעשות, אז גידלו קוקו קשרו אותו לתקרה, וכשהיו נרדמים אז זה היה מעלה להם את הראש בחזרה, לא היו יכולים לישון. בתלמוד, רוצים ללמוד, רוצים לקנות תורה. אייי, היום אנשים עושים טובה נכנסים לאיזה שיעור פעם ב, פשששש הייתי בשיעור, איזה שיעור, פשששש פשששש פשששש זהו.

דבר שני זה שמיעת האוזן, בפשטות הפירוש הוא שילמד בקול, שישמעו אזניו מה שמוציא בפיו, למשל אחד מהקנינים זה בשמיעת האוזן, אבל יש לומר עוד כי יש אנשים שהם מתמידים ועמלים בתורה אבל הוא לא מסוגל לשמוע מאחרים ולהיות דבק עם חברים בלימודו, אתם יודעים כמה פעמים נתתי דרשות בבתי כנסת, ואתה רואה שאברכים שרואים שבא מישהו לתת איזה דרשה, אז הם תופסים איזה גמרא וכאילו מעיינים, הם לא יכולים להקשיב למישהו אחר, לשמוע דרשה, מה יש לחדש בדרשה, אז הם מעיינים, צוללים בתוך הגמרא, אבל ביני וביני ככה מציצים לראות מה קרה. כמו התינוקות בבית המדרש עושים שמע ישראל ומציצים ככה מהעין. לא יכולים, מה הוא יגיד שהוא שמע את פלוני אלמוני והוא קיבל ממנו? אולי הוא יודע את המשנה שאומרת שאם הוא למד דבר אחד או שניים אז צריך לקרוא לו רבו אלופו ומיודעו, ואז אוי ואבוי הוא יעניק לו את התואר? יבבי אוי ואבוי, לא יכול לשמוע. אבל יש סוד גדול, כתוב והיה אם שמוע תשמעו, המדרש אומר, מי ששומע לאחרים ישמעו אותו, מי שלא שומע לאחרים לא ישמעו אותו. אם אתה הולך לדרשה ואתה רואה שאנשים לא מקשיבים לבן אדם שמדבר גם הוא לא שומע אחרים, מידה כנגד מידה, אם אתה הולך לדרשה ורואה שכולם מקשיבים לו - שומע גם לאחרים, זה הכלל מידה כנגד מידה.

אז יש כאלה שלא מסוגלים לשמוע מאחרים ולהיות דבקים עם חברים בלימוד, מכונסים הם בתוך ארבע אמות שלהם, אדם זה לא רק שהוא נענש על זה נוראות, גם לימוד עצמו אינו עולה ולא מצליח כלל וכלל, כי לא קנה את זה בשמיעת האוזן לשמוע את סברת חברו, וזה פשוט גם בדרך ה טבעי כי אדם קרוב אצל עצמו ומשוחד להבין כל אשר עולה על רוחו, הוא אף פעם לא טועה כי מה שהוא אומר סברה - זה הסברה, יש עוד סברה מנוגדת? אין סברה מנוגדת, מי אמר לו? איך התימנים אומרים, מאן גרי אנדומו מחווי, מי שלומד אצל אמא שלו אף פעם לא טועה, למה אמא שלו אומרת לו יופי יופי תמשיך תמשיך כל הכבוד תמשיך תמשיך, מישהו יכול להעיר לו שהוא לא בסדר? שהוא לא מבין, שהוא לא אומר נכון? זה נקרא הקורא אצל אמו.

אז לכן אדם זה משוחד להבין את כל אשר עולה על רוחו ולכן לא יוכל לברר דבר לאמיתו אם לא ישמע דעת זולתו, וכל זה כלול במעלה השניה שאמרו חכמים שהתורה נקנית בשמיעת האוזן, אז גם צריך להשמיע לעצמו והוא גם צריך להשמיע לאחרים. צריך ללמוד בלא הפסקה ולהתמיד בזה, ובכל התנאים והמצבים כמו שאמרנו, וצריך לשמוע ולהשמיע ולהקשיב לאחרים, ולדעת סברות נוגדות וככה יתחיל לקנות תורה.

והנה רוב המעלות אשר נמנו כאן הוא בין אדם לעצמו, בבינת הלב, באימה, ביראה, אבל יש גם במ"ח דברים אלה מעלות שעיקרם בין אדם לחברו, מה זה קשור לקנות תורה, כגון נושא בעול עם חברו, מכריעו לכף זכות, מעמידו על האמת, יבבי, מעמידו על האמת. למדים אנו מזה שהנושא בעול עם חברו שנזכר במ"ח דברים אלו לא לבד שהם מידות טובות כשלעצמם, אלא הם מועילים לאדם לקנות התורה שהוא לומד, להבין אותה יותר, לסעדו ולתמכו בסברה ישרה ולהוסיף חכמה ודעת, כי ישרים דרכי ה', וחסד ה' מעולם ועד עולם על יראיו, כי אם בן אדם הוא נושא בעול עם חברו, אם הוא מוכן לסחוב איתו וכו', הוא רואה בונים בית כנסת הוא יכול ללכת? לא יכול ללכת, הוא אומר מה צריך לעזור, נושא בעול עם חברו. אז ודאי שהוא יהיה מוכן לשמוע סברה שלו, ודאי שהוא יחשיב מה שהוא אומר, כי אם הוא מוכן לשאת בעול שזה לא שייך אליו, זה שייך לחברו, מה הבעיה לסחוב סברה של חברו, יותר קל לא?

ודבר נוסף, אם הוא מכריעו לכף זכות אז ודאי שהוא יכול לקבל גם את הסברה שלו, כי אם הוא ראה דבר שזה לא כל כך בסדר והוא מכריע אותו לכף זכות, במקום שהוא רואה לא בסדר, אז ודאי שהוא יכול גם סברה שלא נראית לו לחפש אולי הוא לא הבין את הסברה נכון ולא לבטל אותה מראש ולחקור מאיפה הוא בא ואמר. ומעמידו על האמת, יש כאלה שאומר, אתה יודע מה שאתה אומר זה גם נכון, אפשר אפשר להגיד את זה גם כן, אוקי בא נתקדם קדימה, אה אה, אם אתה יודע שזה לא נכון למה אתה משאיר אותו ככה משאיר אותו בטעות, העיקר שאתה תתקדם? אתה מבין מה שאתה מבין, אתה מבין שהוא לא מבין, אבל מה אכפת לך שהוא לא מבין, העיקר להתקדם. לא, מעמידו על האמת, אתה צריך שהוא יגיע למסקנות אמיתיות כמו שאתה, אם אתה בקיא ויודע וברור לך שאתה צודק, תעמיד אותו על האמת. אם הוא לא לומד טוב תגיד לו איך ללמוד טוב.

אז רואים שזה לא רק בין אדם לחברו סתם כאילו המידות האלה רק מוסיפות ונותנות איזה ערך ומעלה, אלא הם גופא נוגעות לעצם הלימוד, כי אם לא אז בן אדם מבטל את כולם רק הוא ואפסי עוד, אני ואפסי עוד.

בקיצור ראינו שצריך הכנה, ההכנה למתן תורה זה קנין של 48 דברים שבהם נקנית התורה, וזה מה שקובע איך מתן תורה יהיה, ואם אין אותם אז אין חג. למה? כי זה נקרא חג השבועות, אם לא עשית בכל השבועות כלום אז מה עשית, איזה תורה תקבל? אז אתה תהיה בבית כנסת, תגיד את התיקון, תזה פה שם, תאכל אני יודע גבינה, ועבר עוד חג אחד שלום, מה השתנה אצלך? שום דבר לא השתנה כי לא היתה הכנה, לא היתה הכנה אז מה השתנה?

אם אדם לא יכין לקראת שבת את כל מה שצריך להכין, אז איך תהיה שבת - כמו יום חול. לכבוד שבת מכינים, מה שהכנת זה השבת, לא הכנת - זה יום חול. לא השתנה שום דבר. אז כפי ההכנה ככה הקבלה. אז חג מתן תורתנו מן השמים נותנים את התורה עוד פעם, ויש הזדמנות עוד פעם לקבל השאלה מה מקבלים. בשנה שעבר ברוך ה' למעלה מאלפיים איש קיבלו על עצמם לגרוס את הגמרא ולסיים בתוך שנה, ויש כבר רבים שסיימו ישתבח הבורא ויתעלה שמו, זה קבלת התורה. היה מתן תורה וקיבלו את התורה. השנה נראה מה נעשה. אבל בעזרת ה' יתברך אדם צריך להכין את עצמו לקראת מתן תורה, בסוף נעלה לעולם האמת ישאלו אותנו מה עשינו, מה נגיד? היה לי שיעור שעה, וזהו, זה מספיק? והיה לך גם עבודה שעה? כמה היה עבודה - שמונה שעות? למה זה שמונה שעות וזה שעה? הרי אמרו חכמים פת במלח תאכל ומים במשורה תשתה ואפילו על הארץ תישן ולא יהיה לך שכירות ולא כלום, ובתורה אתה עמל, ואם אתה עושה כן אשריך בעולם הזה, מי לא רוצה אשריך בעולם הזה? אז הנה אומרים לך אשריך, לא וילה ולא מכונית ולא כלום, רצפה לחם ומים ואתה מסודר, אשריך בעולם הזה. אבל זה רק אם אתה עושה כן אז אתה תראה שזה ככה, אם לא תעשה כן לא תבין את זה.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל...

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

06.05 18:40
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
04.05 13:59
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616)‬.
03.05 16:08
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 13:12
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
03.05 12:54
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
30.04 17:49
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
29.04 12:22
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
28.04 15:07
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
28.04 15:03
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
27.04 17:00
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).