אורח חיים למעלה למשכיל | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

קדושים יהיו לאלוהיהם ולא יחללו שם אלוהיהם והיו קודש.

צריך להבין,

מאחר שאמר קדושים יהיו יותר מכל ישראל,

איך אמר אחר כך ולא יחללו שם אלוהיהם שהיא מדרגה הגרועה ביותר?

איך אתה נוחת

עד הסוף?

קודם, קדושים יהיו לאלוהיהם.

הכהנים צריכים להיות קדושים לאלוהיהם

יותר מכל ישראל.

אז איך אתה אומר ישר, קדושים יהיו לאלוהיהם ולא יחללו שם אלוהיהם ויהיו קודש?

אם יורדים עד המדרגה הגרועה ביותר,

אפשר לומר כי בעבודת השם אין דרך ממוצעת.

או שמקדשים שם שמיים,

ואם לא מקדשים, אז הם מחללים קבועות שמיים.

ולכן מזהירה התורה, קדושים יהיו

כדי שלא יחללו שם אלוהיהם.

זאת אומרת, קדושים יהיו לאלוהיהם ולא יחללו.

זאת אומרת, אם הם לא קדושים הם יחללו.

קדושים יהיו לאלוהיהם ולא יחללו.

ועל ידי זה הם לא יחללו.

וכן מצינו בתורה.

והיה עם שמוע תשמעו על מצוותיהם, לאהבה את

ולעבדו בכל לבבכם ובכל לבשיכם, הישמרו לכם

פן יבטא לבבכם ובשרתם ועבדתם אלוהים אחרים.

מה זה הקיצוניות הזאת?

זאת אומרת,

אין דרך ממוצעת בעבודת השם, או שמגיעים למדרגה של לאהבה בכל לבבכם ולבשיכם,

או שיורדים לבשרתם ועבדתם אלוהים אחרים.

ואומרים חכמים, זכרנו לברכה, כיוון שאדם שר מן התורה,

מיד נדבק בעבודה זרה.

חכמים, זכרנו לברכה, אומרים מצינו שוויתר הקדוש ברוך הוא על עבודה זרה, גילוי עריות ושליחות דמים,

ולא מצינו שוויתר על ביטול תורה.

וצריך להבין, טעם הדבר הזה על שלוש עבירות חמורות,

הקדוש ברוך הוא מוותר,

ועל ביטול התורה לא מוותר,

אלא הסבא מקלם, זכר צדיק וברכה, אומר,

כי אם האדם כבר ירד במדרגה תחתונה שהוא עובד עבודה זרה,

או מגלה עריות או הרג נפשות,

אין על מה לדבר איתו ואין מה לדרוש ממנו ולעניש אותו.

כי כבר נאבד ממנו תואר אדם, ונחשב כבהמה.

אלא מענישים את האיש הזה,

שעובד עבודה זרה,

ושופך דמים

בעד הצעד הראשון

שהוסר מן התורה והפסיק ללמוד תורה.

‫אז העונש

הוא בגלל שאתה, כשהיית במצב טוב,

‫עזבת את התורה,

‫וממילא היית צריך לדעת שאם אתה עוזב, ‫אתה הולך לעבוד עבודה זרה, ‫אתה הולך לשפך דמים, ‫אתה הולך לגלות עריות.

‫מה, לא אז היית בן אדם.

‫מה היה לך לדעת כי במיטול תורה ‫תגיע לידי שפיכות דמים ‫בגלל עבודה זרה?

‫אז הקב'ה לא מוותר ‫על שלוש עבירות הללו.

‫למה הוא לא מוותר? ‫כי הם נכללים בביטול תורה.

‫עצמם לאחר מעשה, ‫כבר אין עם מי לדבר, ‫אתה מדבר עם בהמה.

‫אבל על מה מענישים בעצם? ‫על זה שסרת מן התורה.

‫כי אדם שאינו עולה מעלה,

‫הוא יורד מעל כורחו מטה-מטה.

‫כמו שמסביר הגאון מבינה.

‫אוי, אוי, אורח חיים למעלה למשכיל.

‫אורח חיים למעלה למשכיל.

‫למעלה אסור משאול מטה. ‫-יופי.

‫למעלה אסור משאול מטה. ‫מה זה אומר?

‫שאם אתה לא למעלה למשכיל,

‫אז אתה שואל מטה.

‫אין מצב של עומד.

‫יש מצב או עולה או יורד.

‫הפסקה בעלייה זה ירידה.

‫בין העובד אלוקים לאשר לא עבדו.

‫זה ממשיך, 101,

‫זה עצר.

‫לא עבדו.

דרן.

על דרך זה אפשר לומר למה ‫בתפילת מנחה ‫ביום הכיפורים קוראים פרשת עריות.

‫כי אדם בסוף, אדם בסוף,

‫אדם בסוף יום הכיפורים ‫עומד במדרגה גבוהה מאוד,

‫לכן מזכירים לו שידע שאם לא ישמור ‫את עצמו כל השנה לעמוד במדרגה גבוהה,

‫יכול לרדת במדרגה הכי פחותה ‫לעבור על עריות ‫שהן מן העבירות הכי חמורות.

‫מפני שאין דרך ממוצעת, ‫אלא או קדושה או טומאה.

‫אז ביום הגדול, כשמחופרים עוונותיו של האדם, ‫והוא מרומם

מכל המעשים הגשמיים והחומריים,

‫בשעה כזאת,

‫מה נוסעים לו לקרוא?

פרשת עריות.

‫מה נוגע עכשיו פרשת עריות לזה?

‫תדע לך,

אם אתה לא נשאר במדרגת יום הכיפורים,

‫בהבנות שהגעת אליהן עכשיו,

‫אתה עלול להגיע לכל הדברים ‫הקשים האחרים.

‫לכן רואים שגם אנשים שאנחנו חושבים ‫שהם אנשים חשובים,

‫נופלים בדברים איומים ונוראים.

‫ובזה אפשר לבאר את הגמרא דאמרינן,

‫מיבמות ועמי כראה איסור קדושה,

‫לעניין כהן גדול

שהוא לא נושא אלמנה,

‫ולעניין כהן,

‫אידיוט,

‫הוא לא נושא גרושה וחלוצה.

‫מה עיקר על האיסור קדושה?

‫אמר רבייה, קודם קיים דברי החכמים, ‫נקרא קדוש.

‫אמר לרבה, בכל שאינו מקיים דברי החכמים, ‫קדוש הוא דלא מכירי, רשע. ‫נאמי לא מכירי?

‫מה,

אם לא קוראים לו קדוש, אז מה?

‫אז זה אומר שהוא לא רשע?

‫אפשר לומר, כי זוהי דעת רבייה.

‫ואם הוא לא מכירי קדוש, ‫ממי לא רשע?

‫כי אין דרך ממוצעת ‫בין קדוש לראש העם.

‫אויש,

‫בספר על ונחל וממישמע,

‫שכל רגע ורגע בחיים של האדם ‫נפרד ממנו חלק מן הנשמה,

‫עד שבסוף נפרד החלק האחרון.

‫כל רגע ורגע נפרד.

‫אז מה פירוש?

הפירוש הוא שרגע שאתה לומד תורה,

‫אז נפרד ממך חלק של תורה, ‫תורה, תורה, תורה.

‫אתה עושה מצווה?

‫נפרד, מצווה, מצווה, מצווה.

‫אתה לא עושה כלום?

‫מת, מת, מת, מת, אפס, אפס, אפס, אפס.

‫וככה הכול עולה.

‫כל רגע זה או חי או מת.

‫חי או מת, חי או מת, חי או מת, חי או מת.

‫זה במקרה הוא לא עושה עבירות, כן?

וכשאדם מגיע לעולם האמת אחרי הרגע האחרון,

כשהוא מגיע,

אז הוא נמצא במצב הווה של כל המציאות שהוא שוחרר למעלה.

כל חלקי הנשמה מתאחדים יחדיו עכשיו,

והנשמה בעצם זה מי אתה,

כמה חי כמה מת יש פה,

זה מה שאתה.

כל העבר כאילו שהשתחרר,

זה ההווה של עכשיו,

זה ההווה הנצחי שלו.

זה ההווה שלו, זה הוויה, זה אתה הביאה.

אז זה או-או.

אתה לא מקדש שם שמיים, אתה מחלל שם שמיים.

לא, אתה, במקום שאתה יכול,

במקום, אוקיי,

במקום שאתה יכול לקדש, ואתה לא מקדש, זה נקרא מחלל.

צריך להיות תפוס כל הזמן בתורה ומצוות, חסדים, כל הזמן.

כל הזמן.

אין מצב ביניים.

כל הזמן.

וגם כל מעשיך יהיו לשם שמיים.

דהיינו, גם כשאתה אוכל עכשיו עוגיה בשביל להזיק את עצמך,

כמובן שברכת כראוי,

אז זה גם כן, אתה מבין, זה כמו למלא דלק, לנסיעה להרצאה.

אז מלא דלק, מה זה, זה מצווה? בטח, אם אתה לא יודע, איך תגיע להרצאה?

אם לא תמלא את הבטן, איך תגיע ותוכל לדבר?

זאת אומרת, כל מעשיך יהיו לשם שמיים. אם התכלית היא זה, ובאמת זה מה שאתה עושה,

אתה יכול למלא את הכול.

אבל שלא יהיו חורים, מחר גם החלוקה זה רבנן.

אם זה ככה, אז כל החלוקה יש בחורים.

אה? אם זה ככה, אז כל החלוקה יש בחורים.

אברהם אבינו כתוב, בבא ימים מלאים.

לא היה לו רגע,

רגע

של ביטול

מהתכלית.

אחרת התורה לא הייתה מעידה עליו בבא ימים.

זה היה שקר.

אברהם אבינו חי את הרגע, דהיינו כל רגע הוא חי אותו.

הוא לא מסתכל קדימה לעתיד ותכנן את העתיד.

כי בשעה שאתה יושב ומתכנן את העתיד וזה וזה וזה, מה שלא נוגע להווה,

אז פירושו של דבר שאתה לא בהווה,

אתה בעתיד,

אז אין לך הווה.

ואם כל הזמן אתה ככה,

כשתגיע לעתיד אתה תתכנן את העתיד.

ואז שוב פעם לא יהיה לך הווה.

אז מה יהיה?

אם כל הזמן אתה רגע בתוכניות, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה, מה יהיה, מתי אתה יהיה?

אז עכשיו אתה חי היום,

קמת בבוקר השכם,

התפללת,

אתה לומד,

אתה הולך למלאכת שמיים עכשיו, לעבודת השם.

זהו, היום יש לך, כל אדם יחשוב שהיום זה היום האחרון שלו.

מה היה רוצה להספיק ביום האחרון שלו?

כמה שיותר עכשיו

להתקרב לבורא, להתוודות על חציו, להתבונן על מה שעשה.

כל יום זה יכול להיות היום האחרון.

לכן כל אדם צריך לקחת את זה כמשימה,

איך אני מנצל את היום האחרון.

ממילא הם יעשה ככה, כל ימיו יהיו מלאים.

רבי חנן יאמר, אני שומע.