הכנה לראש השנה וכפורים

- - - לא מוגה! - - - 

נציבי יום,

נעילוי נשמת אליה בן נינה,

תהא

נפשו צרורה בצרור החיים.

אל מלא רחמים ייתן לו מנוחה נכונה תעד כנפי השכינה בגן עדן.

יחייהו בתחיית המתים עם שאר מתי עמו ישראל ברחמים מהרה.

אמן.

אמן.

לעילוי נשמת

היות חנה בת שם עונש,

תהיה מנוחתה עדן ונשמתה צרורה בצרור החיים ותשוב אלינו מהרה ותתחיית המתים מהרה, אמן.

אמן.

אביחי בן דינה,

חזרה בתשובה שלמה בכוחות רבים נגד יצר הרע,

בריאות איתנה לכל המשפחה וברכה בפרנסה מהרה,

אמן.

מהרה?

תקווה, רבקה ולאה.

בנות ליזי, זיווג הגון מהרה,

רפאל בן תקווה וכל משפחתו יתמלאו משנות ליבו לטובה

ויתברך בכל הברכות הכתובות בתורה, אמן.

אמן. דעילוי נשמן משה חיומי בן שלמה,

תהיה נפשו צרורה בצרור החיים ויזכה נחזות בנועם השם,

ולבקר בהיכלו.

אמן.

הל אדוני תגמלו זאת עם נבל ולא חכם.

הלא הוא אביך קניך,

הוא אסך ויכון עיניך.

בחור ישיבה עילוי.

בררו לגביו לגבי שידוך.

ואמרו שהוא עילוי.

הוא בעל מידות.

אבל השאלה הייתה, איך הוא בירת שמיים?

הם לא יכולים להעיד על אדם בירת שמיים?

זה דברים נסתרים? לא רואים אותם?

אז זה היה ספקות, מה להגיד?

מה עונים?

בדיוק באותו יום מזדמן הרב אליהו לופיאן, זכר צדיק וברכה,

ושאלו אותו

איך לקבוע אם הוא ירא שמיים או לא.

שאל רבי אלה,

איך הוא בהכרת הטוב?

אמרו לו, בזה הוא מיוחד.

חתם המשגיע, אתה יכול לומר שהוא ירא שמיים.

מה הקשר בין הדברים?

הוא הסביר.

הפסוק, בהאזינו, הוא אומר,

חל אדוני תגמלו זאת עם נבל ולא חכם.

מי שאינו מכיר טובה כלפי הקדוש ברוך הוא נקרא נבל.

איך אתה מסוגל לכפור בטובתו של המקום?

הלא הוא אביך קניך,

הוא אסך ויכוננך.

כל מה שיש לך טוב זה ממנו.

אתה מקבל ממנו כל כך הרבה טובות,

איך אתה מסוגל לחטוא לו?

בן אדם

שיש לו תכונה

של הכרת הטוב,

לא יכול לעבור על דברי הקדוש ברוך הוא.

ממילא הוא ירא לשמור מצוותיו.

איך הוא יעבור אם השם מיטיב לו?

המשגיח רבי ירוחם, זכר צדיק לברכה,

בא פעם לשאול את החפץ חיים, זכר צדיק לברכה.

בא לשאול שאלה,

בדיוק היה החפץ חיים ספון בחדרו,

והנה הוא שומע אותו מדבר עם הקדוש ברוך הוא ואומר לו כך.

ריבונו של עולם,

כל כך הרבה טובות עשית עם מדי, מאז ועד היום.

והתחיל לפרט את הטובות

שעשה לו השם יתברך.

זיכית אותי לכתוב את המשנה ברורה,

ואת החפץ חיי.

וברוך השם, הספרים התפשטו ברחבי העולם.

עזרת לי לפתוח ישיבה,

ועוד ועוד ועוד.

אני כל כך רוצה לעשות משהו לכבודך,

להכיר לך טובה על ידי שאקדש שם שמיים.

בצורה מיוחדת.

אנא, עזור לי בזה.

רבי ירוחם מתרגש לשמוע את הדברים,

וחזר על עקבה.

בפסוק הזה, עם נבל ולא חכם, כתוב עוד דבר.

הכרת הטוב זה א'-ב'.

תהיה פיקח.

עם הקדוש ברוך הוא כדאי לעשות עסקים.

אם הוא רואה שאתה יודע להכיר טובה,

הוא נותן לך עוד טובות.

רבי מאיר חודש, זכר צדיק וברכה,

היה חוזר ואומר,

מי חכם וישמור אלה

ויתבוננו חסדי השם.

כשהקדוש ברוך הוא רואה שהאדם שומר את אלה,

הוא זוכר, הוא יודע להכיר טובה, הוא מודה,

מה הוא יזכה? ויתבוננו חסדי השם,

הוא יקבל טובות הלאה והלאה.

אבל אם בן אדם כפוי טובה, לא מתעסקים איתו.

אדם צריך להיות חכם וגם לא נבל.

שאלו את המשגיח,

רבי גדליה איזמן, זכר צדיק וברכה,

מה העבודה הראשונה בחודש אלוד?

הוא אמר קודם כול להודות לקדוש ברוך הוא על השנה שחלפה.

שנה טובה, היית בריא, היה לך איפה לישון,

היה לך לחם לאכול, היה לך בגד ללבוש.

מה זה, בא מאליו?

וכי מגיע לך משהו,

תן תודה.

ברגע שאדם מתרגל לומר תודה,

אז הוא מבין שלא מגיע לו. כי אם זה שלא, הוא לא אומר תודה.

אבל אם מישהו נותן לו 100 דולר, אז הוא אומר תודה.

ואם נותנים לך חיים עם כל האיברים ועם כל הצרכים,

לא תגיד תודה?

אם אתה לא אומר, אתה נבל, פשוט נבל.

ככה קבועת התורה.

אדוני היושב-ראש, נכון.

המשגיח רבי דב יופה,

זכר צדיק ברכה,

שלח פעם את הבן שלו לשאול את רבי שלמה זלמן אוירבך, זכר צדיק ברכה,

מה להתחזק באלול?

כל מה שאנחנו אומרים זה לאלול, זה לראש השנה, ליום הכיפורים.

כל החיים זה ככה.

מה אמר לו?

אמר לו, אני מתחזק במי הברוכס.

למה?

כל זמן שאני מברך,

אני מרגיש שהקדוש ברוך הוא נתן לי את זה,

ונתן לי את זה, ונתן לי את זה. מאה פעמים.

נתן לי פרי, נתן לי מזון,

ונתן לי להיכנס לאנשהו ולצאת בריא ושלם,

וכל זה נתינות שהקדוש ברוך הוא נותן, אז אני כל הזמן בהרגושה

שאני רק מקבל, מקבל, מקבל, מקבל.

אוכל, בריאות, רפואה, שכל, פרנסה,

כל דבר ודבר.

ואני מרגיש שאני חי עם הקדוש ברוך הוא ותלוי בו.

ממילא כשאני מגיע לראש השונה, ליום הכיפורים,

אני מבין שאני צריך לעמוד ולהתחנן,

להתחנן לפניו, כי הכל זה ממנו.

אין לי שום דבר ממני.

פעם התבטא המשגיח רבי משה טיקוצ'ינסקי, זכר צדיק וברכה.

אנשים מבולבלים, לא הבינו מה זה ראש השנה.

חשבו, לאחד נותנים ולשני לוקחים.

טעות.

ראש השנה רק נותנים,

כי בראש השנה מתחילים מאפס מחדש.

יש reset ומתחילים מחדש.

לאף אחד לא חייבים ולא מגיע לנו כלום, זה כבר אמרנו תמיד.

אלא לאחד נותנים קצת

ולשני נותנים יותר.

אבל נותנים, נותנים, נותנים, כי אחרת אתה לא חי.

אם אתה חי, אז נתנו לך ונותנים.

ונותנים.

מי שמרגיש שהוא מקבל מתנות,

וכל מה שהוא מקבל זה מתנות, אין לו טענות.

למה?

מישהו בא ונותן לך משהו, יש לך טענה?

הוא לא חייב לך ונתן לך.

הקב'-הברוך-הוא לא חייב לאף אחד שום דבר.

אתה חייב לו,

והוא נותן לך.

נו,

אז אתה לא צריך לשמוח בנתינה ולהודות?

אז לכן אנחנו צריכים עכשיו לשים לב,

אם לא זכינו להבין זאת בראש השנה,

כשאנחנו נמצאים, כמו שאומרים, יומיים לפני כיפור,

אז לפחות

נאמץ את מאה הברכות, להתבונן בהן,

כמה טובה עושה לנו השם,

להכיר טובה על השנה שחלפה.

גם אם היו קצת בעיות, הנה אתה חי.

לא גזרו עליך בשנה שעברה בראש השנה שתמות.

יש כאלה שכבר מתים, כבר עכשיו, כבר תאונות וזה וזה, כבר כתוב שהנה, מתו, מתו, מתו, זהו.

יש כאלה שנקבע להם,

שנגמר הסיפור.

כל יום שאתה חי,

תודה לשם, תביט למעלה ותדע שאתה

צריך להודות על כל רגע ורגע.

כשבאים ככה,

זה אומר שיש לך ירד שמיים.

ירד שמיים, ככה, פסק הרב לופיאן.

אם יש לאדם הכרת הטוב ממש,

זה ירא שמיים.

נו, אדם שהוא ירא שמיים ונכנס לכיפור,

עם התשובה

ועם הקבלות שהוא מקבל על עצמו.

ואם הכרת הטוב לשם בקול גדול ובתחינות לקבל מאיתו יתברך,

בעזרת השם יעבור את הכיפורים על הצד הטוב ביותר,

כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם

מכל חטאותיכם

לפני השם תדהרו, אמן.

אמן.

רבי יחנן יאמר רשוי ויאמר, סבא דברי כנסוייד,

אףי כוח הרבו לעולם תורה ומסורת שנה אמרו לנו ולא מסמס את גויר בלתורו יעדי.