היכל הזכות - חלק א | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 11.04.2022, שעה: 08:50
"היכל הזכות חלק א'"
נציב יום: ישראל בן וורקנש - שיעלמו ממנו מחלות המעים, כאבי העצמות בגב, מחלות הנפש והחרדות, מהרה - אמן.
אנחנו פותחים סדרה חדשה: 'היכל הזכות', על לימוד זכות, ללמד זכות.
החפץ חיים כתב בסוף הקדמתו כך: 'גם חיברתי לספר פתיחה ארוכה ורחבה כמבואר כמה לאוין ועשין רגיל לעבור מי שאינו נזהר מאיסור המר של לשון הרע ורכילות. אולי יתן ה' שע"י כך ינגף היצר בראותו את גודל המהומה והמכשלה שהוא עושה ע"י דיבורו'.
מביא בפתיחה להלכות לשון הרע, החפץ חיים שבע עשרה (17) לאוין ועוד עשין ועוד ארורין בשביל שאדם יתבונן ויזהר כמה בלשון הרע הוא נכשל, ואולי בעזרת זה שידע כמה נזק הוא עושה לעצמו ולאחרים אולי מגודל המהומה והמכשלה ע"י דיבורו ינגוף את היצה"ע מלהחטיאו.
אותו דבר אם נראה כמה לאוין ועשין, כמה מצוות לאו וכמה מצוות עשה תלויות במצוות "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט טו) אולי ינגף היצה"ע על ידי זה, ולהחשיב את המצווה הזו כשאר מצוות התורה ולהזהר בה מאד!
ואנחנו מתחילים...
מה הלאוין הקשורים ל: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"? חוץ מהלואין והעשין ששייך למצוות: 'דן לכף זכות' נעתיק גם כמה מהלאוין והעשין הכלליים שעוברים ע"י איסור לשון הרע וזה הובא בפתיחתו של החפץ חיים, למה? כי פשוט וידוע שמי שאינו רגיל במידת דן לכף זכות כהלכתו, קשה מאד שיהיה נזהר מאיסור לשון הרע. אם הוא לא דן אדם לכף זכות והוא רואה בו חובה, אז הוא ידבר עליו, ממילא הוא יכשל באיסור לשון הרע ורכילות.
(1) "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת" (דברים כד ח) דרשו בספרא: 'מה שכתבה התורה: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד" הכוונה; לא לשכוח מלהזהר מלשון הרע "לִשְׁמֹר מְאֹד" לא לשכוח מלהיזהר בלשון הרע שלא תבוא עליך הצרעת ע"י הסיפור הזה שבא למרים.
יש אומרים בדורנו: שהסרטן - זה בא מזה!
אז זה זהירות אחת: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת".
ויש אומרים: כי נכלל במצווה זו לזכור תמיד את חומרת האיסור לדון חברנו לכף חובה, כי זהו הגורם העיקרי לאיסור לשון הרע, כי ע"י שחושב במחשבתו על חברו רעה, עלול מאד להוציא מפיו מה שחושב בליבו.
דבר שני (2): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹקֶיךָ" (דברים ח יא) זה לאו גמור! כמו שמבואר בסמ"ג (לא תעשה סד): 'וזה אזהרה לגסי הרוח' "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹקֶיךָ" רק גס רוח יכול לשכוח את ה', בעל גאווה, וזה שייך אפילו רק בליבו, אפילו לא אמר את זה בפיו, כמו שכתוב: " תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (משלי טז ה) גס רוח זה בעל גאווה ואפילו אם יש לו גאווה בלב ה' מתעב אותו, ואם דן לכף חובה, נמצא: שהוא חושב מחשבות של גאווה: 'אני הצדיק והוא החוטא...'
לאו נוסף (3): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כג א) – 'וקרי ביה נמי: 'לא תַשִׂיא' דהיינו; דקאי (חַל) הן על המספר והן על המקבל לשון הרע, כי לֹא תִשָּׂא פרושו: שאסור לשמוע ולקבל, ולא תַשִׂיא קאי (חל) על המספר. זאת אומרת יש פה בתוך הלאו הזה שנים (1) בעצם; 1) אסור לקבל שֵׁמַע שָׁוְא, 2) ואסור להשמיע, לספר שמע שווא.
איסור נוסף (4): "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט יד) על המספר בוודאי שייך הלאו הזה, ועל המקבל - אם יש עוד אנשים מסתפק החפץ חיים. אולם על המקבל אם הוא השומע הראשון או השומע היחידי, עובר על האיסור וְלִפְנֵי עִוֵּר בזה שהוא שומע ומקבל. מי שמספר - וודאי שהוא נותן מִכְשֹׁל למי שהוא מספר לו, ומי ששומע הוא גם מהווה מִכְשֹׁל לזה שמספר לו, כי עצם זה שהוא שומע הוא מכשיל את זה שמספר לו, אם היה אומר לו: 'אני לא רוצה לשמוע את מה שאתה אומר!' אז הוא לא היה נכשל.
[איסור 5] "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט טז) וזה לשון הרמב"ם (תחילת פרק ז' הלכות דעות): 'המרגל בחברו עובר בלא תעשה שנאמר: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" - איזהו רָכִיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר: 'כך אמר פלוני עליך, כך וכך שמעתי על פלוני שהוא עשה לך...' אף על פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם!
אז זה שטוען דברים - כמו שטוענים דיסק און קי הוא הולך וטוען את עצמו בדברים, שומע מה אמרו פה והולך מספר כמו רוכל... רוכל שמוכר, קונה סחורה פה והולך מוכר אותה שם, ככה זה לוקח מפה את מה ששמע והולך מעביר לשם, זה נקרא רָכִיל.
ואומר לו: 'כך וכך שמעתי על פלוני שהוא עשה לך...!' - אפילו אם זה אמת הוא מחריב את העולם!
'ויש עוון גדול מזה עד מאד! והוא המספר בגנות חברו אף על פי שאומר אמת.
אז מוליך את הרכיל, זה רק מספר דברים כהוויתם: 'שמעתי, שמעתי' אבל יש יותר גרוע מזה! שהוא אומר גנות של חברו, אפילו שהוא אומר אמת.
אבל האומר שקר, לא אומר אמת, אומר שקר - זה נקרא: 'מוציא שם רע!' זה יותר גרוע מלשון הרע, זה מוציא שם רע, עד כאן לשון קודשו של הרמב"ם. ולאו זה מיוחד לאיסור לשון הרע ורכילות ואם הוא לא ירגיל את עצמו במידת דן לכף זכות, עלול הוא להכשל בלאו החמור הרבה פעמים בשבוע - רח"ל!
עוד איסור (6): "וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ" (במדבר יז ה) שזה אזהרה: 'שלא להחזיק במחלוקת' עיקר כוונת המצווה: לדון לכף זכות, כדי לסלק קטטות מישראל, וממילא אם הוא עובר ודן לכף חובה, עלול מאד שיבוא לידי מחלוקת.
עוד איסור (7): "וְלֹא תִטֹּר" (ויקרא יט יח) וזה לשון הרמב"ם: 'כל הנוטר לאחד מישראל...' מה זה נוטר? שומר בליבו מה שעשה לו. 'כל הנוטר לאחד מישראל עובר בלא תעשה שנאמר: "וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" כיצד? מה הציור.
ראובן שאמר לשמעון: 'מכור לי בית זה' או: 'השאילני שור זה'
ולא רצה שמעון, לימים צריך שמעון לראובן לשאול ממנו או לשכור
ואמר לו ראובן: 'הא לך! הריני משאילך ואיני כמותך, ולא אשלם לך כמעשיך!'
פשי... איזה צדיק! ראיתם? הוא לא כמוהו, אבל הוא עובר על איסור, העושה כזה עובר ב:לא תִטֹּר, כי הוא זוכר לו שהוא לא השכיר לו ולא השאיל לו, הוא שומר את זה בליבו, הוא מזכיר לו את זה, הוא עובר בלא תִטֹּר. אז מה צריך לעשות? אלא ימחה הדבר בליבו ולא יטרנו! לא ישמור את זה בלב, שכל זמן שהוא נוטר את הדבר וזוכרו: שמא יבוא לנקום! לפיכך הקפידה התורה על הנטירה - עד שימחה העוון מליבו כלל ולא יזכרנו' עד כאן לשון קדשו של הרמב"ם.
ויש הרבה עצות שנכתבו בספרים הקדושים איך מוחקים נטירה מהלב, אבל העצה הפשוטה: זה לדון את חברו לכף זכות! אם אתה דן אותו לכף זכות, למה הוא לא השאיל, למה הוא לא הסכים לך, תדון לכף זכות - לא יהיה לך נטירה.
כמו המעשה עם ר' עקיבא שעבד אצל ר' אליעזר שלוש (3) שנים! ובראש השנה רצה לחזור לביתו וביקש ממנו: 'כסף', כל דבר שביקש ממנו
אמר לו: 'אין לי מזומן, אין לי כסף',
אמר לו: 'תביא לי פירות, תביא לי בשדות, תביא לי בקרקע, תביא לי...'
בכל דבר שאמר לו...
אמר לו: 'אין לי, אין לי, אין לי!'
- איך? הוא רואה: שיש לו הכל! יש לי פירות, יש לו הכל, מה, מה? מה זה: 'אין לי?! אין לי, אין לי'
הוא לימד עליו זכות, לימד עליו זכות! ובסוף מה התברר? שהוא צדק, הוא תרץ לו כל דבר ודבר ובאמת לא היה מקום לנטור לו שום דבר.
אם אדם לא יַדון לכף זכות, קרוב מאד שהוא יעבור על הלאו של לא תִטֹּר, כי הוא יגיד: 'מה? הנה! בקשתי ממנו - לא נתן לי! ראית, ביקשתי זה - לא נותן, תמיד אני בא אליו לא נותן' אז הוא יטור את זה. אבל אם הוא ילמד זכות על כל מקרה ומקרה, הוא לא יבוא לעבור על לא תִטֹּר.
יש גם (7): "לֹא תִקֹּם" הרמב"ם כותב: 'שכל זמן שהוא נוטר את הדבר וזוכרו - שמא יבוא לנקום! לפיכך הקפידה התורה על הנטירה עד שיימחה עוון מליבו כלל ולא יזכרנו' מענין שהוא קורא לזה עוון, אם מלמד עליו זכות והזכות היא זכות אמת אז איזה עוון זה? אבל זה מצטייר כעוון! מדברי הרמב"ם אלו מפורש: שבאופן זה, אם לא ידון לכף זכות יש חשש שיבוא לידי נקימה! וכמו שכתבנו קודם לגבי הנטירה.
יש עוד איסור (8): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט יז) מה זה "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ"? הלאו הזה הוא שבלבו הוא שונא, אבל בפנים של השונא הוא מדבר עמו כאילו הוא חבר שלו מקדם... והתורה הקפידה על השנאה בלב! יש לך משהו? תגיד!
כמו שכתוב אצל האחים: "וַיְקַנְאוּ בוֹ..." (בראשית לז יא) "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז ד) זה היה בגלוי! לא בלב: "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא" (בראשית לז יט).
אלא רצתה התורה; או שידון חברו לכף זכות - וימחה השנאה מלבו! או שישתדל לדבר עם חברו בנחת לשאול אותו: 'למה עשית לי כך וכך?' - לא לשמור בלב ולשנוא, תשאל, תגיד לו: 'למה עשית לי כך וכך, למה עשית לי כך וכך?' - ועל ידי כך יסלק את הקטטה!
וגם נכלל במצווה הזו אם ראה אחד שעבר עברה - אסור לשנוא אותו! עד שיוכיחו כמה פעמים, וממילא יש עליו חיוב לדון לכף זכות.
עוד לאו (9): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה יז) שזה לאו לא לצער את חברו בדברים, בדיבורים! ואם הוא לא ידון את חברו לכף זכות - קרוב הדבר שיכשל בזה, אז לכן הוא עלול לעבור על: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ".
ויש עוד לאו (10): "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ" (במדבר לה לג) שזה מדבר על חנופה. וכתב החפץ חיים דאחד (1) מהאופנים שעובר על לאו זה, הוא כששומע מאחד איזה לשון הרע ומסכים לסיפור ומוסיף עוד תיבות לפגם, עוד כמה מילים לפגם:
'כן-כן אני יודע בטח נכון-נכון, יפה! שמת לב לזה...'
כי אינו רוצה שהמספר יחזיק אותו לאינו חכם, כאילו גם הוא מבין, בטח הוא יודע מה, אז מה הוא עושה בעצם? הוא מחניף להוא שמספר לו, כאילו אני גם בענינים בסוד הענינים, אתה לא מחדש כאילו מה שאתה מספר... או כי המספר שמספר לו הוא בעל בית חשוב וכדומה שיש לו ממנו טובות הנאה והוא מתירא ממנו והוא מחניף לו כי הוא רוצה לשאת חן בעיניו כאילו מסכים אתו וזה-וזה,
כי אם הוא יגיד לו: 'לא!' או יראה פנים שהוא לא מקבל - יכול להיות שהוא יפסיד ממנו כל מיני טובות, אז בשביל לא להפסיד את הטובות - הוא מחניף לו, מוסיף קצת מילים, מסכים אתו, ואז הוא עובר על הלאו הזה גם כן של: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ".
אז רואים: כמה (10) איסורים בן אדם עובר בלאו - רק מזה שהוא לא מלמד זכות!
אז יש לנו ככה:
(1) "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת"
(2): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹקֶיךָ"
(3): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא"
(4): "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"
(5) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ"
(6): "וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ"
(7): "וְלֹא תִטֹּר"
(7): "לֹא תִקֹּם"
(8): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ"
(9): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ"
(10): "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ"
כל זה עוד בלי הלשון הרע, אם הוא יוציא, כי אם הוא לא מלמד עליו זכות, אז הוא בטח ידבר עליו גם דברים... ואז הוא יעבור על השבע עשרה (7) לאוים ועוד ארורים ועשין וכו' בקיצור 'פאקט' קוראים לזה, פאקט של עברות מזה שהוא לא מלמד זכות.
טוב, אנחנו התחלנו היום את השיעור הראשון (1) שזה על הלאוין, מחר בלי נדר, ה' יתן חיים אז נלמד את העשין. אבל כדאי כבר מהיום להתחיל ללמד זכות, זה לא כל דבר מלמדים זכות, גם זה נלמד, אבל כל דבר שלא ברור לנו ומדובר שזה עֲמִיתֶךָ - מאדם ששומר תורה ומצוות, כל זמן שלא ידוע לנו וברור לנו: מה קרה? מה נעשה, למה נעשה וכו' אז צריך ללמד זכות. וקודם כל: מרוויחים שלא נכשלים בכל הלאוין האלה, וזה דבר שיספיק בשביל להגן אם רואים את המהומה שיוצאת מאי לימוד זכות, כמה יכולים להיכשל - אז כדאי לנו להתחיל ללמד זכות ולהתבונן על הדברים באור, כמו שהיינו רוצים שיראו עלינו.
לפעמים אנחנו תמהים על אנשים: 'לא הבנתי! הבן אדם הזה מה זה? לא שאלת אותי אפילו, אתה לא יודע אפילו מה-מה עשיתי, למה עשיתי, מה-מה כבר הלכת לספר שפה פה פה, מה? שאלת, ביררת, אתה יודע מה? - שום דבר!'
רוב בני האדם אוהבים למצוא מומים באחרים, כי זה מחשיב אותם, כאילו שהם... – 'מתכבד בקלון חברו' אז לכן צריך להיזהר בזה מאד-מאד, כי הרבה ממצוות התורה תלויות בענין הזה: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ".
ואתם יודעים מה קרה בבחירות על רק זה: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" - איזה חורבן הביאו לעולם! בגלל מצווה אחת: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ".
וכשהיינו אצל הרב קנייבסקי הוא אמר: שאני צודק! וכל מי שיצא נגדי - ה' ירחם! הסרטון יצא בקרוב - תראו אותו עיני עינק.
'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: 'רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר":
כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).