היכל הזכות - חלק א | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 11.04.2022, שעה: 08:50
"היכל הזכות חלק א'"
נציב יום: ישראל בן וורקנש - שיעלמו ממנו מחלות המעים, כאבי העצמות בגב, מחלות הנפש והחרדות, מהרה - אמן.
אנחנו פותחים סדרה חדשה: 'היכל הזכות', על לימוד זכות, ללמד זכות.
החפץ חיים כתב בסוף הקדמתו כך: 'גם חיברתי לספר פתיחה ארוכה ורחבה כמבואר כמה לאוין ועשין רגיל לעבור מי שאינו נזהר מאיסור המר של לשון הרע ורכילות. אולי יתן ה' שע"י כך ינגף היצר בראותו את גודל המהומה והמכשלה שהוא עושה ע"י דיבורו'.
מביא בפתיחה להלכות לשון הרע, החפץ חיים שבע עשרה (17) לאוין ועוד עשין ועוד ארורין בשביל שאדם יתבונן ויזהר כמה בלשון הרע הוא נכשל, ואולי בעזרת זה שידע כמה נזק הוא עושה לעצמו ולאחרים אולי מגודל המהומה והמכשלה ע"י דיבורו ינגוף את היצה"ע מלהחטיאו.
אותו דבר אם נראה כמה לאוין ועשין, כמה מצוות לאו וכמה מצוות עשה תלויות במצוות "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט טו) אולי ינגף היצה"ע על ידי זה, ולהחשיב את המצווה הזו כשאר מצוות התורה ולהזהר בה מאד!
ואנחנו מתחילים...
מה הלאוין הקשורים ל: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ"? חוץ מהלואין והעשין ששייך למצוות: 'דן לכף זכות' נעתיק גם כמה מהלאוין והעשין הכלליים שעוברים ע"י איסור לשון הרע וזה הובא בפתיחתו של החפץ חיים, למה? כי פשוט וידוע שמי שאינו רגיל במידת דן לכף זכות כהלכתו, קשה מאד שיהיה נזהר מאיסור לשון הרע. אם הוא לא דן אדם לכף זכות והוא רואה בו חובה, אז הוא ידבר עליו, ממילא הוא יכשל באיסור לשון הרע ורכילות.
(1) "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת" (דברים כד ח) דרשו בספרא: 'מה שכתבה התורה: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד" הכוונה; לא לשכוח מלהזהר מלשון הרע "לִשְׁמֹר מְאֹד" לא לשכוח מלהיזהר בלשון הרע שלא תבוא עליך הצרעת ע"י הסיפור הזה שבא למרים.
יש אומרים בדורנו: שהסרטן - זה בא מזה!
אז זה זהירות אחת: "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת".
ויש אומרים: כי נכלל במצווה זו לזכור תמיד את חומרת האיסור לדון חברנו לכף חובה, כי זהו הגורם העיקרי לאיסור לשון הרע, כי ע"י שחושב במחשבתו על חברו רעה, עלול מאד להוציא מפיו מה שחושב בליבו.
דבר שני (2): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹקֶיךָ" (דברים ח יא) זה לאו גמור! כמו שמבואר בסמ"ג (לא תעשה סד): 'וזה אזהרה לגסי הרוח' "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹקֶיךָ" רק גס רוח יכול לשכוח את ה', בעל גאווה, וזה שייך אפילו רק בליבו, אפילו לא אמר את זה בפיו, כמו שכתוב: " תּוֹעֲבַת ה' כָּל גְּבַהּ לֵב" (משלי טז ה) גס רוח זה בעל גאווה ואפילו אם יש לו גאווה בלב ה' מתעב אותו, ואם דן לכף חובה, נמצא: שהוא חושב מחשבות של גאווה: 'אני הצדיק והוא החוטא...'
לאו נוסף (3): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא" (שמות כג א) – 'וקרי ביה נמי: 'לא תַשִׂיא' דהיינו; דקאי (חַל) הן על המספר והן על המקבל לשון הרע, כי לֹא תִשָּׂא פרושו: שאסור לשמוע ולקבל, ולא תַשִׂיא קאי (חל) על המספר. זאת אומרת יש פה בתוך הלאו הזה שנים (1) בעצם; 1) אסור לקבל שֵׁמַע שָׁוְא, 2) ואסור להשמיע, לספר שמע שווא.
איסור נוסף (4): "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל" (ויקרא יט יד) על המספר בוודאי שייך הלאו הזה, ועל המקבל - אם יש עוד אנשים מסתפק החפץ חיים. אולם על המקבל אם הוא השומע הראשון או השומע היחידי, עובר על האיסור וְלִפְנֵי עִוֵּר בזה שהוא שומע ומקבל. מי שמספר - וודאי שהוא נותן מִכְשֹׁל למי שהוא מספר לו, ומי ששומע הוא גם מהווה מִכְשֹׁל לזה שמספר לו, כי עצם זה שהוא שומע הוא מכשיל את זה שמספר לו, אם היה אומר לו: 'אני לא רוצה לשמוע את מה שאתה אומר!' אז הוא לא היה נכשל.
[איסור 5] "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" (ויקרא יט טז) וזה לשון הרמב"ם (תחילת פרק ז' הלכות דעות): 'המרגל בחברו עובר בלא תעשה שנאמר: "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ" - איזהו רָכִיל? זה שטוען דברים והולך מזה לזה ואומר: 'כך אמר פלוני עליך, כך וכך שמעתי על פלוני שהוא עשה לך...' אף על פי שהוא אמת, הרי זה מחריב את העולם!
אז זה שטוען דברים - כמו שטוענים דיסק און קי הוא הולך וטוען את עצמו בדברים, שומע מה אמרו פה והולך מספר כמו רוכל... רוכל שמוכר, קונה סחורה פה והולך מוכר אותה שם, ככה זה לוקח מפה את מה ששמע והולך מעביר לשם, זה נקרא רָכִיל.
ואומר לו: 'כך וכך שמעתי על פלוני שהוא עשה לך...!' - אפילו אם זה אמת הוא מחריב את העולם!
'ויש עוון גדול מזה עד מאד! והוא המספר בגנות חברו אף על פי שאומר אמת.
אז מוליך את הרכיל, זה רק מספר דברים כהוויתם: 'שמעתי, שמעתי' אבל יש יותר גרוע מזה! שהוא אומר גנות של חברו, אפילו שהוא אומר אמת.
אבל האומר שקר, לא אומר אמת, אומר שקר - זה נקרא: 'מוציא שם רע!' זה יותר גרוע מלשון הרע, זה מוציא שם רע, עד כאן לשון קודשו של הרמב"ם. ולאו זה מיוחד לאיסור לשון הרע ורכילות ואם הוא לא ירגיל את עצמו במידת דן לכף זכות, עלול הוא להכשל בלאו החמור הרבה פעמים בשבוע - רח"ל!
עוד איסור (6): "וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ" (במדבר יז ה) שזה אזהרה: 'שלא להחזיק במחלוקת' עיקר כוונת המצווה: לדון לכף זכות, כדי לסלק קטטות מישראל, וממילא אם הוא עובר ודן לכף חובה, עלול מאד שיבוא לידי מחלוקת.
עוד איסור (7): "וְלֹא תִטֹּר" (ויקרא יט יח) וזה לשון הרמב"ם: 'כל הנוטר לאחד מישראל...' מה זה נוטר? שומר בליבו מה שעשה לו. 'כל הנוטר לאחד מישראל עובר בלא תעשה שנאמר: "וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ" כיצד? מה הציור.
ראובן שאמר לשמעון: 'מכור לי בית זה' או: 'השאילני שור זה'
ולא רצה שמעון, לימים צריך שמעון לראובן לשאול ממנו או לשכור
ואמר לו ראובן: 'הא לך! הריני משאילך ואיני כמותך, ולא אשלם לך כמעשיך!'
פשי... איזה צדיק! ראיתם? הוא לא כמוהו, אבל הוא עובר על איסור, העושה כזה עובר ב:לא תִטֹּר, כי הוא זוכר לו שהוא לא השכיר לו ולא השאיל לו, הוא שומר את זה בליבו, הוא מזכיר לו את זה, הוא עובר בלא תִטֹּר. אז מה צריך לעשות? אלא ימחה הדבר בליבו ולא יטרנו! לא ישמור את זה בלב, שכל זמן שהוא נוטר את הדבר וזוכרו: שמא יבוא לנקום! לפיכך הקפידה התורה על הנטירה - עד שימחה העוון מליבו כלל ולא יזכרנו' עד כאן לשון קדשו של הרמב"ם.
ויש הרבה עצות שנכתבו בספרים הקדושים איך מוחקים נטירה מהלב, אבל העצה הפשוטה: זה לדון את חברו לכף זכות! אם אתה דן אותו לכף זכות, למה הוא לא השאיל, למה הוא לא הסכים לך, תדון לכף זכות - לא יהיה לך נטירה.
כמו המעשה עם ר' עקיבא שעבד אצל ר' אליעזר שלוש (3) שנים! ובראש השנה רצה לחזור לביתו וביקש ממנו: 'כסף', כל דבר שביקש ממנו
אמר לו: 'אין לי מזומן, אין לי כסף',
אמר לו: 'תביא לי פירות, תביא לי בשדות, תביא לי בקרקע, תביא לי...'
בכל דבר שאמר לו...
אמר לו: 'אין לי, אין לי, אין לי!'
- איך? הוא רואה: שיש לו הכל! יש לי פירות, יש לו הכל, מה, מה? מה זה: 'אין לי?! אין לי, אין לי'
הוא לימד עליו זכות, לימד עליו זכות! ובסוף מה התברר? שהוא צדק, הוא תרץ לו כל דבר ודבר ובאמת לא היה מקום לנטור לו שום דבר.
אם אדם לא יַדון לכף זכות, קרוב מאד שהוא יעבור על הלאו של לא תִטֹּר, כי הוא יגיד: 'מה? הנה! בקשתי ממנו - לא נתן לי! ראית, ביקשתי זה - לא נותן, תמיד אני בא אליו לא נותן' אז הוא יטור את זה. אבל אם הוא ילמד זכות על כל מקרה ומקרה, הוא לא יבוא לעבור על לא תִטֹּר.
יש גם (7): "לֹא תִקֹּם" הרמב"ם כותב: 'שכל זמן שהוא נוטר את הדבר וזוכרו - שמא יבוא לנקום! לפיכך הקפידה התורה על הנטירה עד שיימחה עוון מליבו כלל ולא יזכרנו' מענין שהוא קורא לזה עוון, אם מלמד עליו זכות והזכות היא זכות אמת אז איזה עוון זה? אבל זה מצטייר כעוון! מדברי הרמב"ם אלו מפורש: שבאופן זה, אם לא ידון לכף זכות יש חשש שיבוא לידי נקימה! וכמו שכתבנו קודם לגבי הנטירה.
יש עוד איסור (8): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" (ויקרא יט יז) מה זה "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ"? הלאו הזה הוא שבלבו הוא שונא, אבל בפנים של השונא הוא מדבר עמו כאילו הוא חבר שלו מקדם... והתורה הקפידה על השנאה בלב! יש לך משהו? תגיד!
כמו שכתוב אצל האחים: "וַיְקַנְאוּ בוֹ..." (בראשית לז יא) "וַיִּשְׂנְאוּ אֹתוֹ וְלֹא יָכְלוּ דַּבְּרוֹ לְשָׁלֹם" (בראשית לז ד) זה היה בגלוי! לא בלב: "הִנֵּה בַּעַל הַחֲלֹמוֹת הַלָּזֶה בָּא" (בראשית לז יט).
אלא רצתה התורה; או שידון חברו לכף זכות - וימחה השנאה מלבו! או שישתדל לדבר עם חברו בנחת לשאול אותו: 'למה עשית לי כך וכך?' - לא לשמור בלב ולשנוא, תשאל, תגיד לו: 'למה עשית לי כך וכך, למה עשית לי כך וכך?' - ועל ידי כך יסלק את הקטטה!
וגם נכלל במצווה הזו אם ראה אחד שעבר עברה - אסור לשנוא אותו! עד שיוכיחו כמה פעמים, וממילא יש עליו חיוב לדון לכף זכות.
עוד לאו (9): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ" (ויקרא כה יז) שזה לאו לא לצער את חברו בדברים, בדיבורים! ואם הוא לא ידון את חברו לכף זכות - קרוב הדבר שיכשל בזה, אז לכן הוא עלול לעבור על: "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ".
ויש עוד לאו (10): "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ" (במדבר לה לג) שזה מדבר על חנופה. וכתב החפץ חיים דאחד (1) מהאופנים שעובר על לאו זה, הוא כששומע מאחד איזה לשון הרע ומסכים לסיפור ומוסיף עוד תיבות לפגם, עוד כמה מילים לפגם:
'כן-כן אני יודע בטח נכון-נכון, יפה! שמת לב לזה...'
כי אינו רוצה שהמספר יחזיק אותו לאינו חכם, כאילו גם הוא מבין, בטח הוא יודע מה, אז מה הוא עושה בעצם? הוא מחניף להוא שמספר לו, כאילו אני גם בענינים בסוד הענינים, אתה לא מחדש כאילו מה שאתה מספר... או כי המספר שמספר לו הוא בעל בית חשוב וכדומה שיש לו ממנו טובות הנאה והוא מתירא ממנו והוא מחניף לו כי הוא רוצה לשאת חן בעיניו כאילו מסכים אתו וזה-וזה,
כי אם הוא יגיד לו: 'לא!' או יראה פנים שהוא לא מקבל - יכול להיות שהוא יפסיד ממנו כל מיני טובות, אז בשביל לא להפסיד את הטובות - הוא מחניף לו, מוסיף קצת מילים, מסכים אתו, ואז הוא עובר על הלאו הזה גם כן של: "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ".
אז רואים: כמה (10) איסורים בן אדם עובר בלאו - רק מזה שהוא לא מלמד זכות!
אז יש לנו ככה:
(1) "הִשָּׁמֶר בְּנֶגַע הַצָּרַעַת לִשְׁמֹר מְאֹד וְלַעֲשׂוֹת"
(2): "הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת ה' אֱ-לֹקֶיךָ"
(3): "לֹא תִשָּׂא שֵׁמַע שָׁוְא"
(4): "וְלִפְנֵי עִוֵּר לֹא תִתֵּן מִכְשֹׁל"
(5) "לֹא תֵלֵךְ רָכִיל בְּעַמֶּיךָ"
(6): "וְלֹא יִהְיֶה כְקֹרַח וְכַעֲדָתוֹ"
(7): "וְלֹא תִטֹּר"
(7): "לֹא תִקֹּם"
(8): "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ"
(9): "וְלֹא תוֹנוּ אִישׁ אֶת עֲמִיתוֹ"
(10): "וְלֹא תַחֲנִיפוּ אֶת הָאָרֶץ"
כל זה עוד בלי הלשון הרע, אם הוא יוציא, כי אם הוא לא מלמד עליו זכות, אז הוא בטח ידבר עליו גם דברים... ואז הוא יעבור על השבע עשרה (7) לאוים ועוד ארורים ועשין וכו' בקיצור 'פאקט' קוראים לזה, פאקט של עברות מזה שהוא לא מלמד זכות.
טוב, אנחנו התחלנו היום את השיעור הראשון (1) שזה על הלאוין, מחר בלי נדר, ה' יתן חיים אז נלמד את העשין. אבל כדאי כבר מהיום להתחיל ללמד זכות, זה לא כל דבר מלמדים זכות, גם זה נלמד, אבל כל דבר שלא ברור לנו ומדובר שזה עֲמִיתֶךָ - מאדם ששומר תורה ומצוות, כל זמן שלא ידוע לנו וברור לנו: מה קרה? מה נעשה, למה נעשה וכו' אז צריך ללמד זכות. וקודם כל: מרוויחים שלא נכשלים בכל הלאוין האלה, וזה דבר שיספיק בשביל להגן אם רואים את המהומה שיוצאת מאי לימוד זכות, כמה יכולים להיכשל - אז כדאי לנו להתחיל ללמד זכות ולהתבונן על הדברים באור, כמו שהיינו רוצים שיראו עלינו.
לפעמים אנחנו תמהים על אנשים: 'לא הבנתי! הבן אדם הזה מה זה? לא שאלת אותי אפילו, אתה לא יודע אפילו מה-מה עשיתי, למה עשיתי, מה-מה כבר הלכת לספר שפה פה פה, מה? שאלת, ביררת, אתה יודע מה? - שום דבר!'
רוב בני האדם אוהבים למצוא מומים באחרים, כי זה מחשיב אותם, כאילו שהם... – 'מתכבד בקלון חברו' אז לכן צריך להיזהר בזה מאד-מאד, כי הרבה ממצוות התורה תלויות בענין הזה: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ".
ואתם יודעים מה קרה בבחירות על רק זה: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ" - איזה חורבן הביאו לעולם! בגלל מצווה אחת: "בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ".
וכשהיינו אצל הרב קנייבסקי הוא אמר: שאני צודק! וכל מי שיצא נגדי - ה' ירחם! הסרטון יצא בקרוב - תראו אותו עיני עינק.
'רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: 'רָצָה הקב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיהו מב, כא): "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר":
בוקר אור ומבורך לרב היקר והאהוב!!! יישר כוח עצום על עוד דרשה מרתקת ומיוחדת לחודש אלול וקריאה לחזרה והתקרבות לאל יתברך בכל העולמות. יה"ר שהקדוש ברוך הוא ישמור עליכם ויברך אתכם בכול מילי דמיטב בבריאות איתנה בכל האיברים והגידים וישלם האל יתברך שכרכם שבעתיים על כלל הפעילות המבורכת עבור עם ישראל, אמן ואמן!!! (רחובות - יצר הרע טוב מאד 23.08.2026 shofar.tv/lectures/1726).
ב"ה גבאי בבית כנסת בשכונת רמות ירושת"ו שהתקין 2 שלטים 'חומרת עוון דיבור בבית הכנסת' התקשר להודות בחום ולברך על החיזוק שנעשה בבית כנסת והתקשר לבקש עוד שלטים; בריך שמיה ואשר יצר בכוונת הלב (לכתבה כבוד התורה בבתי כנסיות 258 שלטים - 100 הותקנו! shofar.tv/articles/15818).
יישר כח עצום על עוד דרשה מרתקת ומרגשת במיוחד לתקופה הזאת. יה"ר שהאל ברחמיו הגדולים ישלם לך שבעתיים בבריאות איתנה ובכל מילי דמיטב על כל הטוב שאתה נותן לעם היהודי בכל מקום במסירות נפש ואהבת חינם באמת 🌹🌹🌹 אמן.
הרב, ב"ה הסיפור של האבא עם הילד שהאבא חיכה לבן שלו על הספסלים - נכנס לי ללב כמו חץ בזמן העבודה בכיתי כמו ילד קטן מרגש ממש ככה הקדוש ברוך הוא מחכה לנו! רק הרב בדור הזה יודע לשלוח חצים ולתקוע בלב השומעים אוהב אותך תמיד ❤️ (לסרטון: הילד החרדי שעבר לגור ברוטשילד shofar.tv/videos/24706).
ישר כח כבוד הרב, ב"ה הרצאה מדהימה, יהי רצון שנתעורר ושלא נחמיץ את ההזדמנות, אמן (ראש העין 17.8.26).
בס"ד, לכבוד הרב שליט"א, רציתי לשתף את הרב בסיפור נפלא ולהודות מקרב לב על העזרה וההכוונה. לאחרונה התברר שיש באפשרותי לקיים מצוות שילוח הקן ולא ידעתי כיצד לבצע כהלכה. אז צילמתי את הקן בכוונה לשלוח את התמונה לבתי כדי להיוועץ איתה. והנה, בדרך פלאית ממש ובלי שלחצתי על דבר, התמונה נשלחה דווקא לכבוד הרב! כשקיבלתי מהרב את התשובה וההדרכה להפקיר את המרפסת כדי שאוכל לקיים את המצווה, נדהמתי על ההשגחה הפרטית והגלויה מן השמים! התרגשתי לראות כיצד הקדוש ברוך הוא מכוון את הדברים שההודעה תגיע לאדם הנכון שידריך אותי. בזכות תשובתך זכיתי לקיים את מצוות שילוח הקן בשמחה גדולה, ביטחון והבנה שפעלתי נכון. תודה לכבוד הרב על המענה והעזרה, ותודה לקדוש ברוך הוא שמראה לנו פלאי פלאים בכל יום. בהערכה רבה ובברכה.
ב"ה הנ"ל התקשרה לבשר שבזכות הנציב יום שעשתה עבור בתה, למרות שהרופא אמר שבעלה ח"ו לא יכול להביא ילדים, זכתה בתה לאחר שנתים להיפקד בשעטו"מ, כעת הינה בחודש השישי.
לכבוד מורנו ורבנו, הרב אמנון יצחק שליט"א, שלום וברכה ורב תודות, ברצוני להביע בפני הרב הכרת טוב עמוקה מכל הלב על כל פועלו הכביר למען עם ישראל. הטרחה, העמל והמסירות ללא הפסקה – הן בארץ והן בחו"ל – אינם מובנים מאליהם כלל, ומאירים את הדרך לרבים. ביקשתי לשתף את הרב בשינוי העצום והטוב שב"ה הלימוד ממך הביא לחיי: כשמגיע "גל" או אתגר לא פשוט – אם בזוגיות, בחינוך הילדים או בכל תחומי החיים – למדתי מהרב לא לברוח מהמציאות. למדתי לחשוב נכון, להתמודד בכוחות עצמי מתוך גדלות מוחין ולנצח. כל זאת בזכות הדרך שבה הרב מקרב אותנו באהבה ובאופן רצוף לקדוש ברוך הוא. בעבר, הנטייה הטבעית ברגעי לחץ היתה לרוץ ישר ולשאול "מה עושים?!". דרך תורת הרב למדתי את העומק של אמונת חכמים: להבין את עצמי, לתקן את עצמי בצורה הטובה ביותר ולא להזדעזע מכל ניסיון או מצב שעובר. מתוך כך, אני מצליחה לפעול בדיוק כפי שהקדוש ברוך הוא רוצה שאפעל. הדרך הזו מביאה עמה רפואה לנפש, שמחה אמיתית בלב וישוב הדעת. ב"ה לומדים מהרב להפעיל את השכל הישר יחד עם הרגש, והרוחניות הזו מסייעת לנו לפתור ולתקן את המצבים הפרטיים בחיינו. החסד העצום שהרב עושה מציב ומעמיד את העולם ממש, ודרכו אנו מבינים כי על ידי התאחדות ואחדות אמת בעם ישראל נזכה לקרב מהרה את הגאולה הכללית והפרטית שלנו – דבר שמשמח וממלא את הלב. מאחלת לרב ולכל עם ישראל חודש אלול טוב ומבורך, חודש של רחמים, סליחות, התקרבות וגאולה בעזרת השי"ת. נעתרים בברכה יה"ר שהקב"ה יתן לרב כוחות, בריאות ואריכות ימים להמשיך להנהיג ולזכות את הרבים מתוך שמחה ונחת! אמן, תודה מראש, בהערכה רבה ובברכה, ג. י.
מורי ורבי שלום וברכה, רק רציתי לומר לך שוב תודה על הכל תודה, שב"ה החזרת אותי ואת בעלי וצאצאי בתשובה, תודה שבזכותך לא אוכלים נבלות וטרפות שקצים ורמשים, תודה שבזכותך לא הולכים לאירועים מעורבים (רח"ל) וב"ה מצלחים להתגבר פעם אחר פעם על הקושי, תודה שאתה דואג לחזק אותנו רוחנית כל יום ויומו, תודה על הדברי מוסר שלך שמחממים את הלב ונותנים כוח גם בתקופות ממש לא פשוטות, פשוט מחזק אותנו תמיד, מודים להשי"ת עליך וזה בכלל לא מובן מאליו, מאחלים לך אורך ימים ושנים בטוב ובנעימים, סיעתא דשמיא בכל, ברכה והצלחה בכל מעשה ידיך ויה"ר שהשם הטוב ישמור לנו עליך מכל משמר, אמן, בהערכה עצומה משפחת ש. קרית שמונה.
ב"ה בזכות הספר 'בטחוני בצורי הוא אוצרי' וכן רבע שעה "עבדו" זכו לנס וקיבלו סכום כסף ורוצים להודות לכבוד הרב על כך. אומרת שברוך השם רואים הרבה ישועות ומוסרת תודה רבה על הכל! (סגולת השמחה "עִבְדוּ אֶת ה' בְּשִׂמְחָה בֹּאוּ לְפָנָיו בִּרְנָנָה" תהלים ק, ב Shofar.tv/articles/15096).