מנהיגות - חלק מז - כל אחד והיכולות שלו | הרב אמנון יצחק

אנחנו ממשיכים 'מנהיגות חלק מז''

כל אחד והיכולות שלו,

הבאנו את דברי הרמב"ם שכתב מפורש: "שכל אחד מישראל ראוי לו להיות כמשה רבינו!" השאלה: היתכן?! הגאון הקדוש ר' אלחנן וסרמן זצ"ל הי"ד ביאר: "שכל אחד יכול להיות כמשה רבינו במיצוי כשרונותיו שנִתנו לו מן השמים, שכן אם יגיע לכל מה שיכול להגיע על ידי כשרונותיו הוא בכוחותיו הוא, הרי הוא כמשה רבינו! הקב"ה ברא כל אחד בצורה שונה מחבירו, לכל אחד שורש נשמה אחר, מזל אחר, כשרונות אחרים, מידות אחרות וכן הלאה, מכיון שכך אנו מבינים שהקב"ה לא רוצה 'העתקים זהים זה לזה' אלא בדיוק להפך! הוא רוצה שכל אחד יהיה משהו אחר, לכל אחד יש יעוד אחר ותפקיד אחר, כאשר הכלים השונים שניתנו לכל אחד - מתאימים במיוחד למילוי יעודו הרוחני המסויים. 

וכך כותב ה'גאון': "לכל אדם ואדם יש לו דרך בפני עצמו לילך בו, כי אין דעתם דומה זה לזה, ואין פרצופיהם דומין זה לזה, ואין טבע שני בני אדם שוים" ברור אם כן, שאין לאדם לבחון עצמו ביחס לחבירו, שכן חבירו קיבל כוחות שונים ממנו, כוחות שמתאימים לתפקידו הוא, על האדם לבחון את עצמו תמיד רק ביחס ליכולותיו הוא, משימת חייו של הישראלי היא: לנצל את הכוחות עד תום, ולהשלים את המשימה לשמהּ ירד לעולם. נמצא, כל המנצל את כל כוחותיו וכשרונותיו - הוא בבחינת משה רבינו ממש! 

מטעם זה היה אומר הגאון ר' יעקב קמינצקי זצ"ל: "שיש לחנך כל ילד יהודי - כאילו הוא עתיד להיות משה רבינו! והביא ראיה לדבר שהרמ"א פוסק: "שאסור למסור תינוק יהודי למינקת נוכריה, כאשר קיימת אפשרות כל שהיא להשיג חלב ממינקת יהודיה" שלחן ערוך יורה דעה סימן פא' סעיף ז'. והגאון מוילנא מציין: שהמקור לכך מדברי המדרש: שסירב משה רבינו לינוק ממינקת מצריה משום שעתיד לדבר עם השכינה! אז הרב קמינצקי זלה"ה אומר: "חייבים לחנך כל ילד שיהיה כמשה רבינו! והראיה הוא מביא: שנפסק להלכה על ידי הרמ"א שלא להניק תינוק יהודי ממינקת נכריה! וה'גאון' אומר: שאת זה לומדים ממשה רבנו; שמשה רבינו לא רצה לינוק ממינקת מצריה, כיון שהוא עתיד לדבר עם השכינה. 

שואל ר' יעקב קמינצקי: "אם הסיבה לסירוב של משה רבינו לינוק ממינקת נכריה, היתה עובדת היותו 'עתיד לדבר עם השכינה!' כמו שמשתמע מלשון המדרש, איך ניתן ללמוד מכאן ולפסוק הלכה לגבי כל ילד יהודי?" הוא שואל: "איך הרמ"א פוסק ככה? אולי אצל משה רבינו זה היתה מעלת פרישות מיוחדת כיון שפיו עתיד לדבר עם השכינה!" אלא אומר ר' יעקב קמינצקי: "מכאן למדים יסוד בחינוך היהודי, כל ילד יהודי חייב לקבל חינוך: כאילו עתיד הוא ביום מן הימים לדבר עם השכינה! כי באמת כל אחד מסוגל לדבר עם השכינה, כל אחד מסוגל להגיע לדרגה של גדול בישראל, על אף שהכשרונות והכוחות של כל אחד שונים מחבירו, כי גדלות לא תלויה בכשרון, אלא בהתקרבות של האדם לקב"ה, ועל כן היו גדולי ישראל בעלי כשרון בינוני ומטה, ובכל זאת היו מגדולי ישראל ממש! 

גם הגאון הרב משה פיינשטיין זצ"ל עמד על היסוד הזה, ויִשב על פיו קושיא בדברי חז"ל; הנה מצינו כמה פעמים בדברי חכמים שביארו שהתורה מדגישה ש'משה ואהרן שקולים היו!' שואל הרב פיינשטיין: "לכאורה כיצד אפשר לומר שמשה ואהרן שוים הם? הרי משה רבינו היה גדול הנביאים! ובו בחר ה' שיתן את התורה לעם ישראל ולא באהרן, וכי ניתן לומר שאין משה עדיף על אהרן?!" הוא מקשה והוא מתרץ: "אין כוונת דברי חז"ל הקדושים לומר שמשה ואהרן שַוים בגדלותם, הדבר לא יתכן! אלא הפירוש הוא, כי משה ואהרן עשו בימי חייהם את כל מה שנצטוו, ולא החסירו מתפקידם מאומה; זה בכֹה וזה בכֹה, כל אחד מהם ניצל את כל הכוחות שנטע בו הקב"ה עד תום, ולא גרע כי הוא זה מהיעוד לשמו הגיע לעולם, ממילא נמצא שהגיעו לשלימות התפקיד - בזה הם שווים!" 

מכאן מודעה רבה לאורייתא: לכל הלומדים, ובעיקר לצעירים; לפעמים תוקפת אותם הרגשה שכביכול ההישגים אינם עומדים בשורה אחת עם הישגי חבריהם, ונופלים לזרועות היאוש, ומגיעים לפעמים להידרדרות כללית, צריך לידע כל בן תורה: אם עושה המוטל עליו, ומצידו משקיע את ההשקעה המירבית, אין לו כל סיבה להרגיש יאוש או כשלון, כי אין דורשים מהאדם להיות חקיין! אלא לנצל את מירב הכוחות והכשרונות שניתנו לו משמים, אם עשה את המוטל עליו בימי חלדו, הרי עולמו מזומן לו כמשה רבינו וכאהרן הכהן! "לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר, וְלֹא אַתָּה בֶּן חוֹרִין לִבָּטֵל מִמֶּנָּה" (אבות ב טז) "אחד המרבה ואחד הממעיט ובלבד שיכוין ליבו לשמים", "רחמנא לבא בעי" והקב"ה מסתכל על העמל ולא על התוצאות!!! 

ואכן, אפילו בדורות מאוחרים יותר, מצינו תנאים ואמוראים שהעידה עליהם הגמרא: "שזכו למדריגת משה רבינו!" כדוגמת הלל הזקן ושמואל הקטן, וזאת על ידי שניצלו את הכוחות שלהם עד תום; הגמרא אומרת בסנהדרין יא': "פעם אחת היו מסובין בעליית בית גוּרְיַא ביריחו, ונתנה עליהם בת קול מן השמים: "יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה כמשה רבינו! אלא שאין דורו זכאי לכך!" נתנו חכמים את עיניהם בהלל הזקן. שוב פעם אחת, היו מסובים בעליה ביבנה, ונתנה עליהם בת קול מן השמים: "יש כאן אחד שראוי שתשרה עליו שכינה! אלא שאין דורו זכאי לכך!" נתנו חכמים את עיניהם בשמואל הקטן. ואמרו חכמים בסוכה כח': "שמונים תלמידים היו לו להלל הזקן, שלושים מהם ראויים שתשרה עליהם שכינה כמשה רבינו!" 

וכן ענה ר' ישראל מסלנט זצ"ל לתלמידו ר' נפתלי אמסטרדם על השאלה: "איך אפשר להגיע למדרגה של (שמות יב א): "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה?" אמר לו: "עשה עשה - ותזכה למדרגה של וַיֹּאמֶר ה' אֶל נפתלי!" ביאר הגאון הצדיק ר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל: שהכונה היתה לומר אין הכשרונות והמעלות תורמים לגדלות ולשלימות, אלא הכל תלוי במידת העמל של האדם לפי כוחותיו, לכן כל אחד יכול לזכות להתקרבות של וַיֹּאמֶר ה' אֶל נפתלי! והכל תלוי במיצוי יכולתו כפי כוחותיו, על כך תהיה התביעה מהאדם בשמים! 

כמו שאמר ר' יחזקאל אברמסקי זצ"ל: שעיקר התביעה עלינו לאחר מאה עשרים שנה תהיה; 'על מה שהיינו מסוגלים לצמוח לפי כשרונותינו - ולא הוצאנו זאת לפועל!' אחד מהאבות החסידות ר' זושא מאניפולי היה אומר: "אינני חושש שמא יתבעו ממני בעולם הבא דין וחשבון 'למה לא הייתי כמשה רבינו?' וכי יש לזושא כשרונות ואפשרויות כמו שהיו למשה רבינו?! אבל מה אעשה ביום הדין כשישאלו אותי: 'מדוע לא היית כפי שזושא היה צריך להיות!?' מכך אני מתיירא! יאמרו לי: 'זושא! למה לא היית זושא?! היית יכול להיות זושא! למה את זה לא היית?' זה מה שישאלו כל אחד!" 

הרב שך זצ"ל, הביא לפני בחורים בישיבת פונוביז' את הדברים האלו שאמר ר' זושא, ואז התלמידים הקשו קושיא: "הרי חז"ל מפורשות ש"חייב אדם לומר: 'מתי יגיעו מעשי למעשה אבותי אברהם יצחק ויעקב?" ! אז איך ר' זושא אמר שיתבעו אותו 'למה לא היה ר' זושא?' יכולים לתבוע אותו 'למה לא היית אברהם יצחק ויעקב?' הרב שך התפלא על השאלה ואמר: "מה לא מובן? פשר הדברים הוא כך: שיא השלימות של האדם זה להיות כמו האבות הקדושים - זה השיא! אבל כמו שיעקב אבינו לא היה יצחק, ויצחק לא היה אברהם, אלא כל אחד היה במידתו הוא, כך כל אדם צריך לעמול ולצמוח כפי מה שהוא, כפי היכולות, הכשרונות והמידות שלו. 

ועוד מסופר: שאמר ר' ישראל מסלנט לר' נפתלי אמסטרדם, באחת השנים בימי הפורים הגיע אליו והתאונן ואמר: "רבי! אילו היה לי הראש של ה'שאגת אריה', והיו לי המידות של כבודו, והיה לי את הלב של בעל ה'יסוד ושורש העבודה' - ודאי הייתי יכול לעבוד את ה' כראוי, ולהגיע לשיאים כבירים!" ר' ישראל השיב לו ואמר: "נפתלי נפתלי! במוח שלך, בלב שלך, ובמידות שלך - עליך לעבוד את ה' יתברך, ולהיות מי שאתה צריך להיות - ולהצליח!!" 

ר' ירוחם ביאר: "שבעומק דבריו גילה ר' ישראל לר' נפתלי; כי יש אצלו צמצום שכינה, כל אחד עם הראש שלו, הלב שלו, והמידות שלו יכול להיות עובד ה' גדול! כי גם כוחותיו של האדם הם בבחינת צמצום שכינה, אין לאדם אלא לדעת זאת: כי הכל יש בו! צריך לחוֹג במחוגה סביב לעצמו וידע, כי זה סוד ההצלחה - הכל נמצא בו!" בהזדמנות אחרת הוסיף ר' ירוחם: "שגם במדרגות גבוהות ורמות, לא מגיעים עדיין לתכלית הרַצוי, שכן מלבד כל הגדלות שקונה האדם ורוכש ביגיעתו, עדיין ישנו כתר מעל כל הדרגות, והוא הסוד של (דברים לב לט): "אֲנִי הוּא!" פְּנים האדם הוא צלם אלוקים אשר באדם, כל החכמות וכל הידיעות הם כלֹא ממש כלפי הפנים של האדם, כלפי האדם עצמו, זהו סוד גדולת האדם: למרות כל הַהשגות, ומה שרוכש אדם על ידי היגיעה, עדיין על האדם לעמול בכל כוחו ונפשו, להוציא ולהעלות בפועל את האני שלו!" 

בספרים כתוב: שהשם של האדם - מהווה את המהות שלו, פירושו: כשאומרים היום את החפץ חיים את השם 'החפץ חיים' זה כולל את כל מה שאנחנו יודעים על החפץ חיים! וזה מגדיר מציאות של החפץ חיים. כשאומרים ה'גאון' כולם יודעים מה זה הכוונה הגאון, אומרים מילה אחת ויודעים מי זה הגאון, זה האני של הגאון, המהות של הגאון - זה מה שהיה הגאון! ככה צריך להיות כל בן אדם, שיגידו את השם שלו 'איך קוראים לך?' - או! כשיגידו את השם, כל העולם ידעו מה השם הזה אומר, זה מה שצריך להגיע; שהשם שלך יביע את המהות שלך, שהעולם ידע שהמהות והשם חד הוא. 

היסוד הזה מדויק בפסוק, מובא ב'יסוד ושורש העבודה': "כתוב (דברים י יב): "וְעַתָּה יִשְׂרָאֵל מָה ה' אֱלֹהֶיךָ שֹׁאֵל מֵעִמָּךְ כִּי אִם לְיִרְאָה אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ לָלֶכֶת בְּכָל דְּרָכָיו וּלְאַהֲבָה אֹתוֹ וְלַעֲבֹד אֶת ה' אֱלֹהֶיךָ בְּכָל לְבָבְךָ וּבְכָל נַפְשֶׁךָ". בְּכָל לְבָבְךָ מדובר בלב שלך, וּבְכָל נַפְשֶׁךָ זה בכשרונות וביכולות שלך, לכן כשפותח הרמח"ל את ספרו 'מסילת ישרים' אומר: "יסוד החסידות ושורש העבודה התמימה, הוא שיתברר ויתאמת אצל האדם: מה חובתו בעולמו?" החובה שלו עצמו בעולם שלו, לכן על האדם להכיר את עצמו ואת כוחותיו, את יכולותיו ואת כשרונותיו, ולדעת שכל אחד יִחודי ומיוחד, לא ינסה להיות מישהו אחר, כי לא יצליח כמו האחר, כי אין לו את היכולת והכשרונות שניחן הזולת, והוא עלול להגיע למשבר, ויחשוב 'שאין לו סיכוים להצליח!' שאם היה מכיר את כוחותיו שלו, כשרונותיו ויכולותיו שלו, והיה משקיע בהתאם - היה מצליח ביותר! 

וכך כתב המשגיח ר' שלמה וולבה זצ"ל, בשם המשגיח המפורסם ר' ירוחם ממיר זצ"ל: "אוי לו לאדם שאינו מכיר את ליקויי נפשו! אבל אוי ואבוי לאדם שאינו מכיר את מעלותיו!! כי הֵן אפילו את כלי עבודתו הוא לא מכיר" מי שלא מכיר את כלי עבודתו שנתן לו הקב"ה, והוא לא מנצל אותם - אינו לא יכול להגיע לאן שיגיע. לכן בשמים דנים את האדם 'לפי מה שהוא!' ישאלו אותו: "למה לא היית מה שאתה?!" 

וכך כותב הסטייפלר: "שואלים: 'מהי דרך הלימוד?' והוא ענה: 'אין בזה כללים קבועים! כל אחד לפי כשרונו, ולפי התמדתו, ולפי תכונתו; יש תלמיד חכם לומד סוגיא ומעין ב'שיטה מקובצת' - תאורנה עיניו למצוא סברות חדשות מפליאות! ויש לומד באותו מקום, מעיין ומתבלבל לגמרי, ולא מבין מה רוצים ומה אומרים! יש שלומד 'בקיאות' ובמשך שעתים או שלוש שעות תופס שני דפים עם תוספות! ויש שבאופן זה - לא ידע כלום! וראוי לו ללמוד בלי התוספות" כלומר, לכל אחד על פי שורש נשמתו, כוחותיו ויכולותיו היחודיים, ישנה דרך מיוחדת להתעלות במעלות התורה והיראה. 

והסטייפלר בעצמו הדריך את הבן הגאון ר' חיים קניבסקי שליט"א בעת שהוא נסע ללמוד בישיבה הגדולה לומז'ה בפתח תקוה: "שלא יעסוק בחידושים אלא רק ילמד גמ' פירוש רש"י ותוס', עד שיהיה בקי בהרבה מסכתות!" ולא הסתפק באזהרה זו, אלא הטריח עצמו ונסע למשגיח ולר"מים בישיבה, להזהיר אותם על כך בנוגע לבנו: "אל תלמדו אותו חידושים, רק גמ' רש"י ותוס'!" וכך סיפר הגאון ר' חיים קניבסקי: "שאביו הסטייפלר למד עמו את רוב המסכתות בשס; גמ' עם רש"י ותוס', ורק לפעמים כגון; בשבת בבין השמשות אמר לו איזה חידוש!" וככה צמח גדול בישראל. 

כל אחד לפי כוחו, כשרונותיו, ויכולותיו והכלים שנתן לו הקב"ה, ואצל כל אחד יש צמצום שכינה, וצריך להוציא לפועל את זה. אבל אדם צריך לבחור: 'מה הוא רוצה להיות?' אם הוא לא יבחר - הוא ישאר כמו שהוא עכשיו... ואז ישאלו אותו 'לפי מה שהוא!' היה צריך להיות! ומה הוא יענה? 'האם הוא שקול למשה אהרן? אברהם יצחק ויעקב! האם הוא מיצה את כל הכוחות שלו?' תחשבו על זה, תעבדו על זה, ואם כן - תזכו גם להגיע לזה! 

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787

וכן ניתן לקבלם במייל main@shofar.tv