דרך ארץ קדמה לתורה | הרב אמנון יצחק שליט"א

דרך ארץ קדמה לתורה | ח' ניסן תשפ"א | פרשת ויקרא

וַיִּקְרָא אֶל מֹשֶׁה וַיְדַבֵּר השם אֵלָיו מֵאֹהֶל מוֹעֵד לֵאמֹר (ויקרא א, א)

אמרו חז"ל: "26 דורות קדמה דרך ארץ לתורה" מהבריאה עד מתן תורה קדמה דרך  ארץ את התורה לומדים את זה גם מהפסוק (בראשית ג, כד) לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים. דֶּרֶךְ זה דרך ארץ ואחר כך עֵץ הַחַיִּים זה התורה"  לִשְׁמֹר אֶת דֶּרֶךְ עֵץ הַחַיִּים דרך ארץ קדמה לתורה 26 דורות! 'אם אין דרך ארץ אין תורה' אומרת המשנה באבות ופרש שם רבנו יונה: "שצריך תחילה לתקן את עצמו במידות ובזה תשכון התורה עליו שאיננה שוכנת לעולם בגוף שאינו בעל מידות טובות" זאת אומרת מי שלא מתוקן במידות אין התורה שוכנת בקרבו חייב לתקן את עצמו תחילה במידות אומר רבנו יונה. 

"הרי שהורונו חכמים זכרונם לברכה שעלייתנו בתורה היא דרך תיקון המידות 'במ"ח קנינים נקנית התורה' וצריך את המ"ח קנינים    ואם תיקון המידות נראה לנו רחוק מהשגתנו אז ההתנהגות בנימוס דרך ארץ ודאי היא ביכולתנו ואז החיצון משפיע על הפנים" זאת אומרת אם אדם עדיין לא יכול לתקן את מידותיו    יש הרבה מה לתקן יש את הספר 'ארחות צדיקים' וצריך לקיים מה שכתוב, אז אפשר לתקן את המידות אבל אם לא עובדים על זה, המידות ישארו אותו דבר    אפילו אם מצליחים לבלום אותן מדי פעם הן עדיין קיימות אם לא משרשים אחריהם אי אפשר! 

"אז מה העצה?    להתחיל עם הנימוסי דרך ארץ" קודם כל הדרך ארץ אחר כך המידות ואחר כך לימוד תורה ביראת שמים אז דרך ארץ תכף נראה דוגמאות לדרך ארץ, דרך ארץ    זה בדרך כלל משותף לכל העולם! נימוסים, דרך ארץ, יש 'הלכות דרך ארץ'. "הניסיון היותר גדול בחיי אברהם אבינו עליו השלום היה כשחזר מן העקידה ומצא שמתה עליו שרה אשתו" ידוע שבשעה שהיתה העקדה יצר הרע בא לשרה ואמר לה: "שנעקד יצחק" או "כמעט נעקד!" ופרחה נשמתה אז כשאברהם חוזר מהעקידה הוא מוצא ששרה היקרה מתה! 

"ולא עוד אלא ביקש לקבור אותה ולא מצא לה מקום    כי אם בדמים מרובים! וזה היה הניסיון היותר גדול בחיי אברהם. והנה החיתים שישבו בחברון ידעו שהקב"ה נתן לאברהם את הארץ וזו הכוונה שאמרו (בראשית כג, ו) "נְשִׂיא אֱלֹהִים אַתָּה בְּתוֹכֵנוּ" ואף על פי כן השתמטו מלהקנות לו אחוזת קבר שתהא שלו! מה הטעם? שיש תקנה בעיר: 'לא לתת לאיש זר אחוזת קבר!' ככה מביא המלבי"ם" - משחקים אותה 'יש לנו תקנה' כמה התקנות של ביבי דיקי תקנה לא לתת לאיש זר אחוזת קבר! 

"ומה היתה כוונתם?   למעט אחיזתו בארץ! עכשיו שעת אבילות!! 'מתו מוטל לפניו' עת מספד ובכי על אשת נעוריו    שהייתה גדולה ממנו בנביאות! ואף על פי כן הבליג על צערו והתנהג עם בני חת  הללו בדרך ארץ למופת!! כי כלל גדול בדרך ארץ: 'מפני שאני בצער לא צריך השני לסבול!'" זה כלל בדרך ארץ 'אל תעביר את הצער שלך ותוציא את חמתך על אחרים - בגלל שאתה בצער' אם אתה בצער השני לא צריך לסבול מזה, זה כלל ראשון בדרך ארץ. "ואף שהוא ידע את כוונותיהם - דיבר אליהם בכבוד רב! והשתחווה אליהם פעמיים ולא להחניף חס ושלום! 

אדם גדול כזה לא מחניף הוא יודע שלֹא לְפָנָיו חָנֵף יָבוֹא (איוב  יג, טז) הוא בוטח בה' אלא ברור הוא כחמה! שאברהם אבינו עליו השלום התנהג עמהם בדרך ארץ כזו מפני שהכיר את החיוב ואת ההכרח להתנהג ככה" גם חיוב! וגם הכרח!! "מה שורש החיוב? שורש החיוב הזה טמון בחיובנו לאדם באשר הוא אדם כל אחד משועבד לחבירו! לכבד אותו!! בכל הכבוד הראוי לאדם 'כי חביב אדם שנברא בצלם'!" אז צריכים לכבד את כל האדם באשר הוא אדם, כי הוא נברא בצלם. 

"וכן אמרו במשנה בגיטין, ונפסק בהרמב"ם בהלכות עבודה זרה: "ושואלין בשלומן של עובדי כוכבים - מפני דרכי שלום!" וכתב רש"י בגיטין: "ושואלין בשלומם כל הימים - ואף על פי שמטיל על הנוכרי שם שמים! שהשלום שמו של הקב"ה" איך אתה אומר 'שלום' לעובד כוכבים ומזלות? הרי 'שלום' זה אחד משמותיו של הקב"ה! אז אפילו שאתה מטיל על הנוכרי שם שמים כי השלום שמו של הקב"ה, 'שואלין בשלומם כל הימים!' כך כותב רש"י. 

הוא בא ליישב, מה ליישב? מה שלכאורה קשה: שהרי פשיטא הוא מה! ההווא אמינא שלא ישאל בשלומו, שצריך לעשות תקנה ולומר 'שואלין בשלומם כל הימים'? למה צריך להגיד תקנה כזו? אלא ברור! זה מחיובי דרך ארץ שאומרים 'שלום'! אבל בגלל שאתה מטיל עליו שם שמים-  אז פה היה צריך לעשות תקנה, כי היית אומר: 'מה פתאום שאני אגיד שם שמים לגוי עובד עבודת כוכבים ומזלות?'  

ועכשיו דבר מדהים! מדהים מדהים מדהים!! "אמרו על רבן יוחנן בן זכאי 'שלא הקדימו אדם 'שלום' מעולם ואפילו נוכרי בשוק!'" אף אחד לא הקדים אותו לומר לו שלום - תמיד רבן יוחנן בן זכאי היה הראשון לומר שלום ואפילו לגוי בשוק,    ברכות יז'. "אז עכשיו נתאר לעצמנו רבן יוחנן בן זכאי - שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות ודקדוקי תורה ודקדוקי סופרים תקופות וגימטריות שיחת מלאכי שרת ומעשה מרכבה ועוד ועוד ועוד!!! (כמו שכתוב בסוכה כח')    

והיה נשיא ישראל! בתקופת חורבן הבית וכל צרכי עם ישראל עליו, ואמר על עצמו: 'שהוא דומה כשר לפני מלך!' לפני הקב"ה, ומעולם לא קרה שיהיה כל כך טרוד במחשבותיו שישכח להקדים 'שלום' אפילו לנוכרי בשוק!" יש לו את כל 'התירוצים'; לשכוח, לא לשים לב, להיות שקוע בשרעפיו - אף פעם! מעולם!! "איזו הרגשת חיוב הייתה ממלאת את ליבו שתבטיח מסירות נאמנה כזו לכבודו של זולתו! ואם לנוכרי כך - קל וחומר לישראל 'שחביבין ישראל שנקראו בנים למקום'" אז כמה אנשים הולכים ברחוב יהודים ומתעלמים מיהודים לא אומרים 'שלום'?! 

אני הולך בשווייץ אני רואה יהודים שרואים אותך! ומתעלמים!! אתה רואה שמורידים את הראש בכוונה - בשביל לא להגיד 'שלום' איזה אווילות! איזה חוסר דרך ארץ - בגדר רשעות! יום אחד אתה תצטרך עזרה תיפול ברחוב או משהו בטח תבקש עזרה מאלה שלא אמרת להם שלום! נכון?... "ואל נחשוב שמידה זו היא ממידות החסידות, הרי לא הלל היה, אלא שמאי היה שאמר:  "והווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות!" לא הלל העניו, שמאי הקפדן! מה הוא אומר, עם כל מה שהיה מקפיד בגלל שלימות! הוא אמר: "הווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות" "וּלְבֶן שִׁנַּיִם מֵחָלָב" (בראשית מט, יב) תלבין את השיניים שלך! תחייך!! תשמח ותשמח!!! "לא מידת חסידות היא אלא חיוב מדינא! ומי שנמנע מזה - גוזל את חברו!" גזלן! גזלת ממנו את השלום. 

"וכך אמרו חכמים זכרונם לברכה בברכות ו': "כל שיודע בחברו שהוא רגיל ליתן לו שלום - יקדים לו שלום!" אתה יודע תמיד הוא אומר לך שלום?   אז תקדים לומר לו שלום! למה? שנאמר (תהלים לד, טו): "בַּקֵּשׁ שָׁלוֹם וְרָדְפֵהוּ" אתה צריך לרדוף להגיד שלום, "ואם נתן לו שלום - ולא החזיר לו שלום – גזלן!" מאיפה לומדים? פסוק! "וְאַתֶּם בִּעַרְתֶּם הַכֶּרֶם גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם" (ישעיה ג, יד) פירש רש"י זכרונו לחיי העולם הבא: "גזילת העני - והלא אף גזילת העשיר גזילה היא? מה זה גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם? גְּזֵלַת הֶעָנִי בְּבָתֵּיכֶם – מה, רק עני יש גזילה אצלו ולעשיר אין גזילה?! אלא גְּזֵלַת הֶעָנִי שאין לו כלום לגזול! מה תגזול מהעני? אין לו כלום! 

אז מה זה גְּזֵלַת הֶעָנִי? אין כלום לגזול ממנו! אלא לא להשיב על שלומו; העני אומר לך 'שלום' ואתה לא עונה לו שלום לא 'סופר' אותו מה שנקרא... אתה גזלן! זה נקרא גְּזֵלַת הֶעָנִי ! למה, אין מה לגזול ממנו רכוש או דברים כאלה מה כן אפשר לגזול ממנו? את השלום! לא עונים לו 'שלום' – 'עני חשוב כמת!' עוברים עליו כאילו אין פה אף אחד... "לא נשאר לעני כלום חוץ מכבודו העצמי!" ואת זה אתה גוזל ממנו?! לפחות את הכבוד שלו תשאיר!    

אתמול למדנו בשבת; 'איך התורה דואגת לכבודו של העני! כתוב בתורה על המנחה (ויקרא ב, ו): "פָּתוֹת אֹתָהּ פִּתִּים" אז צריך לעשות 'פתות' שתעשה פיתים פיתים  שתראה מרובע! אם זה שטוח על המחבת אז זה... מסכן העני; 'הוא מביא שור זה מביא כבש! זה מביא זה...'    ומה הוא מביא? אין לו! מסכן, זה מביא קצת חיטים וזהו. אז התורה דואגת שיעשו את זה פיתים על המחבת שיראה הרבה!    לשמור על הכבוד שלו!! כשהוא מביא עוף   אז משסעים את הכנפיים שלו  אבל לא מבדילים אותם, לא מוציאים! למה? בשביל שישרפו את זה עם הנוצות עם הכל יקח הרבה זמן עד שזה ישרף! 

כי אם תפריד -   צ'יק צא'ק זה יישרף נגמר, הוא רואה שאצל השני כמה זמן לוקח    עד שזה... אז בשביל להרים את כבודו של העני - כמה עושים חשבון בתורה בשביל לרומם את העני לא לפגוע בו! "ולעני יש את הכבוד העצמי - ואת זה אתה נוטל ממנו על ידי זלזול ברגשותיו - אין גזילה יותר גדולה מזו!" הרי כשזלזלו בכבודו של... במעשה של 'קמצא ובר קמצא' כשהביאו את בר קמצא ולא הביאו את מי שצריך היה, חרב בית המקדש בגלל זה!    כי זלזלו בכבודו, לא נתנו לו שום סיכוי להישאר! היה מוכן לשלם את כל הארוחה של כולם!! – 'שום דבר! תעוף מפה!!' בגלל שהוא היה שונא... הלך ומסר אותם לקיסר וחרב הבית! כך הכל התגלגל.    

לא לזלזל ברגשותיו של איש! "שורש עניין עבדות, שורש עניין עבדות; הוא היות אדם קטן במדרגת כלי לאדם גדול!" מה זה עבדות? אדם קטן משמש לאדם גדול - והוא הופך להיות כלי בעבורו! "במה? במה שהוא עוזר לו להשיג את התכלית!" כיון שאדם גדול מגיע לגדלותו בשביל להשיג את התכלית של עבודת השם,    ואדם קטן שלא עובד להשיג את זה לפחות יהיה הכלי לעזור לו להגיע לזה! "אז זה מה שנאמר (בראשית ט, כה): "אָרוּר כְּנָעַן עֶבֶד עֲבָדִים יִהְיֶה לְאֶחָיו" היינו שזה היה התיקון עבורו על פי מידותיו ותכונותיו - שישמש כלי לכלי לאנשי המעלה! 

אבל במשך הדורות החליפו האומות הכוונה הראשונה ונעשו הגיבורים למשלים" לקחו בכח את השלטון! "והחלשים הפכו לעבדים, מכל מקום ברצותם להראות כאילו הם ראויים למשול אז הם הנהיגו בעצמם כת המושלים קצת מנהגי עדינות ודרך ארץ, כי בזה רצו הראות שהם מצויינים יותר מעל העבדים" תכסיסים וגינונים ונימוסים כאילו.... בשביל להראות 'עליונות' הכל 'מסחרה' כמו שאומרים... "כאלה היו עפרון החיתי שעליו אמרו: 'רשעים אומרים הרבה - ואפילו מעט אינם עושים!' בהתחלה אומר: 'בטח! נותן לך בחינם ודאי וזה...    בסוף? "אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף עֹבֵר לַסֹּחֵר!" (בראשית כג, טז). 

"ברור מתוך דבריו שהייתה כוונתו להעשיר את עצמו על חשבון אברהם כי אַרְבַּע מֵאוֹת שֶׁקֶל כֶּסֶף זה סכום גדול מאוד! עבור השדה והמערה, ועל זה משמש השם שלו 'עפרון'"   מלשון עפר! חומריות, עפר, כמו הבל וקין; קין היה עניין של קניינים חומר, הבל – היה מהביל את העולם הזה!    אז "עפרון - היה עפר! גשמיות ברגע שלקח את הכסף מיד אברהם התורה קראה לו עֶפְרֹן הורידה לו את הווא"ו נהיה עֶפְרֹן חסר ווא"ו עֶפְרֹן בגימטריה 'רע עין!' רע עין, וגם גימטריה אַרְבַּע מֵאוֹת, אַרְבַּע מֵאוֹת זה עפרן ורע עין. "כך מרמזת לנו התורה הקדושה את אופיו ומהותו אבל הדיבור שלו? היה בדרך ארץ! ובנימוס גדול כמנהג האצילים!! 

אבל עם צבועים כאלה" שאברהם אבינו מזהה אותם! מזהה שהכל זה משחק... "אברהם אבינו נהג עמהם בדייקנות רבה! ובכבוד!! ובדרך ארץ אמיתיים!!! ומפה אפשר ללמוד את החובה של דרך ארץ". נוכלים! חבורה של רמאים - כולם 'סוחרים' עושים מסחר, משקרים! ואברהם אבינו לא מתפעל מהכל, ולא מחזיר להם באותה מטבע אלא נוהג בהם מנהג דרך ארץ! מכאן רואים את החובה! ומרבן יוחנן בן זכאי. "בתקופות מאוחרות יותר נשתלשלו הדברים; העבדים פרקו מעליהם עול אדונים, עד שבימינו הם נעשו המושלים" כמו ביבי דיקי... "ואז ביזו לגמרי את יסודות דרך ארץ! וכל החצוף יותר - מצליח יותר!" 'חוצפה ישגא!' 

"ואדרבה! החוצפה נעשית לכבוד והזלזול ליוקרה..." כמו התכנית 'ארץ נעדרת – נעקרת' כמה שמזלזלים יותר - יש לזה יותר 'רייטינג' אנשים מאושרים שאנשים מזלזלים... קוראים לזה 'סאטירה' סאטירה... היה אחד בשם פרידמן אתאיסט שהחליט לצאת נגדי, ואמר שזה 'סאטירה' ואמר 'שאני מחל לשבת ונוסע בשבת' וכל מיני דברים... השופט שמע את מה שהוא אומר 'סאטירה סאטירה' ובצחוק נתן לו '80 אלף לשלם!' כן, גם הוא עשה ממנו סאטירה ואמר לו: 'שלם ישלם!' כן... "אבל מזה בא לדאבוננו החוצפה! גם לרחובות של ישראל ויתקיים בנו 'כמקולקלים שבהם!' רחמנא לצלן!" היום מעיזים פניהם הצעירים והנוער בזקנים,    כמו שכתוב בסוף 'סוטה'. 

אז "בהתחלה הבאנו את המאמר של 'דרך ארץ קדמה לתורה' שההתנהגות בדרך ארץ היא הדרך אל התורה! והיא ההכנה אליה, כי מי שאינו מכיר בחיובי הכבוד כלפי הזולת - חסרות לו התכונות הנדרשות להצלחה בתורה!' מה הוא יעשה עם כל דיני נזיקים? מה הוא יעשה עם כל הדינים של בין  אדם לחבירו? אם אין לו דרך ארץ לחבירו אפילו להגיד שלום או להחזיר שלום - איך הוא יוכל לקיים את שאר הדברים שהם יותר קשים ויותר חמורים?! איך הוא יכנס לתורה איך הוא יצליח בתורה? "והרי אמרו לנו חכמים זכרונם לברכה 'שדברים שבין אדם לחברו - אין מחילה עליהם ביום הכיפורים עד שירצה ויפייס את חבירו!' אז התורה מקפידה! הקב"ה  מוכן למחול, אבל הוא לא מוחל על מה שלא ביקשת 'סליחה, מחילה' חרטה, פיוס, ריצוי לחבר. 

"ואמרו חכמים במשנה: 'שבעה דברים בחכם' - שרובם הם גם כן ענייני דרך ארץ! ועל בני התורה מוטל החיוב והאחריות להתחזק במידת דרך ארץ! שזוהי מידת אבותינו הקדושים עליהם השלום, וכל זה רק הקדמה! הקדמה לתורה!!" אז דרך ארץ, מידות, ואז לימוד תורה ביראת שמים! ואז אפשר שהאדם יצלח, ושהתורה תשרה בקרבו, בתוך מעיו, ובמעשיו תהיה ניכרת! אם לא - זה רק חכמה... 'חמור נושא ספרים'.

רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).

לשמיעת שיעור זה ושיעורים נוספים:

02-3724787