עשרה נסיונות נתנסה אברהם... האלשיך הקדוש | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום, משה אביגדור בן יוכבד,

השם יסייע לו לחזור בתשובה שלמה אמיתית,

יחזור לשורשים המקוריים,

יעשה נחת רוח לאימו,

שלא תדאג וישפיע על אחיו לחזור בתשובה שלמה גם הם,

ולא יתערבו בגויים, אמן, אמן ואמן.

משנה עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו ועמד בכולם

להודיע כמה חיבתו של אברהם אבינו.

עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים

ועשרה על הים.

עשר מכות הביא הקדוש ברוך הוא על המצריים במצרים ועשר על הים.

עשרה ניסיונות

ניסו אבותינו את הקדוש ברוך הוא במדבר,

שנאמר וינשו אותי זה עשר פעמים,

ולא שמעו בקולי.

זאת המשנה.

האלשך הקדוש מביא פסוקים ומחבר אותם אל המשנה.

ויאמר אדוני,

סלחתי כדבריך,

ואולם

חי אני,

וימלא כבוד אדוני את כל הארץ,

כי כל האנשים הרואים את כבודי

ואת אותותיי

אשר עשיתי במצרים ובמדבר,

וינשו אותי זה עשר פעמים,

ולא שמעו בקולי,

אם יראו את הארץ אשר נשבעתי לאבותם,

וכל מנאצי לא יראוה.

ועבדיך הלב,

עקב הייתה רוח אחרת עמו,

וימלא אחריי,

ואביא אותיו אל הארץ אשר בא שמה וזרעו יורישנה.

על זה אומר האלשך הקדוש,

והנה מעשותו עיקר העונש

על מה שלא שמעו בקולו יתברך לבלתי רגל את הארץ,

ולא מעשרה ניסיונות שנישאו את בורעם.

הלא כמו זר נחשב,

כי רע במר נסות את אדוני אפילו פעם אחת,

וכל שכן עשרה.

אומר האלשך הקדוש,

שומעים שהקדוש ברוך הוא

עושה עיקר העונש שהם נענשים,

שהם לא ייכנסו לארץ, והם ימותו במדבר,

וכל מנאצי לא יראוה.

עיקר העונש על מה שלא שמעו בקולו שלא לרגל את הארץ,

שלא היו צריכים לרגל את הארץ.

הארץ טובה שמעיד עליה.

ארץ זבת חלב וכו'.

איפה זה כתוב?

וינסותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.

אז עיקר הקפדה על מה?

על ולא שמעו בקולי.

שהלכו לרגל את הארץ,

מה שאני לא דרשתי.

ולא עונש על עשרה ניסיונות שניסו את הבורא.

וזה זר נחשב.

כי רב אמר לנסות את השם אפילו פעם אחת. מה אתה מעמיד את הקדוש ברוך הוא מבחן? כאילו לא אמין? לא נאמן? מה הולך פה?

וכל שכן עשרה,

עשר פעמים.

אומר האנשייך הקדוש, אך ייתכן

במאמר התנאה

עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו.

עשרה ניסים נעשו לאבותינו במצרים ועשרה על הים.

עשרה ניסיונות ניסו אבותינו לקדוש ברוך הוא.

שנאמר, וינשו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.

הנה ראוי להשכיל מה אלה כל העשרות

שכולם

ברורים בכתובים.

כולם כתובים בפסוקים.

וגם למה מביא את סוף הפסוק

ולא שמעו בקולי?

שאין בו צורך אלא עניין.

זאת אומרת, התנאה שמביא פה,

מה הוא מחדש בעצם שאומר עשרה ועשרה ועשרה? זה כתוב בפסוקים.

אז אם זה כתוב בפסוקים,

של מה צריך להיות משנה על זה?

ודבר שני,

אם אתה מביא עשרה, עשרה, עשרה, עשרה,

אז היית צריך לסיים את הפסוק ולומר,

בהינשו אותי זה עשר פעמים.

ולמה אתה ממשיך ולא שמעו בקולי?

הרי כאילו משמע שעיקר העונש ולא שמעו בקולי, בגלל זה הם לא יראו את הארץ, כי לא שמעו בקולי ושלחו מרגלים.

כאילו לבדוק אם מה שאני אומר זה נכון.

אז למה,

למה את זה אתה כותב? אם כל העניין הוא על עשרה, אז למה אתה כותב ולא שמעו בקולי?

אומר אנשיך הקדוש, אך הוא שבא לתת טעם

למה ניסה הקדוש ברוך הוא את אברהם עשר פעמים?

אפילו פעם אחת לא היה צריך,

כי הוא התברך, יודע את העלומות.

הוא קורא הדורות מראש,

הוא יודע מה יפעל כל אדם בחייו עד סוף הדורות.

אז למה הוא צריך

לנסות אותו עשר פעמים?

בשביל מה צריך?

והיה אפשר לומר שאת ריחו יתברך

למען כנגדם יזכו לעשות עשרה ניסים לבניו ביציאת מצרים.

זאת אומרת,

אפשר היה לומר שדווקא עשרה ניסים, עשרה ניסיונות, ניסה אותו הקדוש ברוך הוא,

שבזכותם הוא יעשה עשרה ניסים ביציאת מצרים.

על כן אמר,

אם מה שניסו עשרה פעמים

זה על כעשר ניסים נעשו במצרים,

אי אפשר.

למה אי אפשר להגיד את זה? כי הלא גם עשרה נעשו על הים.

אם כן היה צריך גם אברהם להתנסות בעשרים ניסיונות.

על כל ניסיון שהוא עמד, עשו נס לבניו.

אז אם עשו עשרה במצרים ועשרה על הים,

אז צריך עשרים ניסיונות.

אם באת לומר שכל המטרה שהקדוש ברוך הוא ניסה הוא, זה לא בגלל שהוא לא יודע אם הוא יעמוד בהם או לא יעמוד בהם,

אלא שיעשה בפועל

את הניסיונות ויעמוד בהם, שבזכות זה יעשו לבניו

עשרה ניסים.

אבל יש עשרים ניסים.

אז היה צריך לעמוד בעשרים ניסיונות, אם זו המטרה.

ולא נתנסה אלא בעשרה.

אלא אין הטעם,

אלא כי עשרה ניסיונות ניסו אבותינו לקדוש ברוך הוא.

אברהם נוסה בעשר ניסיונות

בגלל

עשרה ניסיונות שניסו אבותינו את הקדוש ברוך הוא.

על כן הקדים הקדוש ברוך הוא וניסהו בעשר ניסיונות להגן

על הניסיונות שבניו ינסו את הקדוש ברוך הוא.

ולכן,

שמח לזה התנא הקדוש

במה שאמר את סוף הפסוק,

ולא שמעו בקולי,

לא כמו שאמרנו בתחילה,

אלא בא לרמוז,

שמי שנאמר בו

עקב שמע אברהם בקולי,

יבוא ויגן

על מי שנאמר בהם ולא שמעו בקולי.

הוא שמע בקולי

ועמד בעשר ניסיונות,

למה הוא נוסה בעשר?

כי השם צופה שעתידים ישראל לנסות אותו, את הקדוש ברוך הוא, בעשר הניסיונות,

ולא ישמעו בקולו.

אז יבוא מי ששמע בקולי,

שזה אביהם,

ויגן על בניו שלא שמעו בקולי.

הפלא ופלא.

כך מסביר

למה הסמיכות הזאת שמביא התנא הקדוש את כל העשיריות האלה,

ומהם העשר ניסיונות

שניסו אבותינו את הקדוש ברוך הוא במדבר?

על ים סוף,

כשהמצרים רדפו אחריהם בהישיגום,

אמרו למשה,

המבלי אין קברים במצרים לקחתנו למות במדבר?

זה פעם ראשונה.

במראה,

נאמר שם, ואילונו העם במשה לאמור מננשתה.

שלישי, במדבר סין,

אמרו מי יתן מותנו ביד אדוני בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר.

ניסיון רביעי במן.

באי ביום השביעי יצאו מן העם ללקוט נגד מה שהשם אמר, שלא ילקטו רק ביום שישי עליי משנה.

הניסיון השישי ברפידים.

בירב העם עם משה,

ויאמרו תנו לנו מים ונשתה.

השביעי בחורב,

במעשה העגל.

ויקהל העם על אהרון,

ויאמרו אליו

קום עשה לנו אלוהים.

השמיני בתבערה,

ויהי העם כמתאננים.

התשיעי בקברות התאווה.

והאספסוף אשר בקרבו

התאבו תאווה.

ויאמרו מי יאכילנו בשר?

בעשירי במדבר פארן,

בעניין המרגלים.

וינסו אותי זה עשר פעמים.

זה העשירי.

וינסו אותי זה עשר פעמים.

ולא שמעו בקולי.

דהיינו שלא צריך לתור בכלל את הארץ.

אני הבטחתי שהארץ טובה.

אז התנא אומר לנו שעשרה ניסיונות נתנשא אברהם אבינו ועמד בכולם.

ואחר כך כתוב שעשרה ניסיונות,

הפוך, ניסו אבותינו את הקדוש ברוך הוא במדבר.

וינסו אותי זה עשר פעמים ולא שמעו בקולי.

הלא שמעו בקולי זה רק הניסיון העשירי.

דהיינו שהם שלחו מרגלים.

אז זה הניסיון העשירי.

אז למה כותב אותו ולא שמעו בקולי אם אתה רוצה להגיד שבעצם הם ניסו אותו עשר פעמים?

מספיק להגיד והניסו אותי זה עשר פעמים.

בלי להוסיף ולא שמעו בקולי, שזה מדבר רק על הניסיון העשירי.

אלא בכוונה, תנא אומר זאת,

ללמד שהעשרה שנתנסה אברהם, ששמע בקול השם,

היה כדי להגן

על בניו

מפני שלא שמעו בקול השם וניסו אותו בעשרה ניסיונות.

ולא בא ללמד שבזכות זה נעשו עשרה ניסים,

כי נעשו עשרים.

גם במצרים וגם על הים.

בעתה כפתור בפרח.

רבי חנניה בן עגשיא אומר.

עושה הקדוש ברוך הוא זה קדוש ישראל לפי כוך.

הרבו לו עם תורו ומשווד שנאמר אדונו יחדיל תורו ויאדיל.