המתעלים מול המפגרים | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 31.01.2019, שעה: 07:42
- - - לא מוגה! - - -
נציב יום לעילוי נשמת הוריי, וחמים נוחתם עדן.
המתעלים מול המפגרים.
אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים,
ואשא אתכם על כנפי נשרים.
אומר הכתוב, אתם ראיתם.
אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים.
הרמב״ם אומר,
אתם ראיתם בעיניכם,
ולא זר, אוזניכם שמעו ולא אחר.
זה לא סיפורים.
זה מיליונים שראו בעיניים ושמעו באוזניים.
אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים.
לא מסורת היא בידכם,
ולא בדברים אני משגר לכם,
לא בעדים אני מחיד עליכם,
אלא אתם רואים אשר עשיתי במצרים.
מה אתם רואים?
על כמה עבירות
היו חייבים לי.
המצרים היו חייבים הרבה הרבה עבירות קודם שנזדווגו לכם.
ולא נפרעתי מהם,
אלא על ידכם.
כל זמן שהם לא הזדווגו לכם,
היה להם חופץ עוונות למכביר,
אבל לא עשיתי להם עדיין מאומה.
אבל ברגע שהם נזדווגו לכם, התחילו לשעבד אתכם וכו',
אז נפרעתי מהם
על ידכם.
דהיינו בגללכם.
זה אומר רשי הקדוש.
אז אני חוזר מה הוא אומר.
אתם ראיתם
אשר עשיתי למצרים,
לא מסורתי בידכם,
לא בדברים אני משגר לכם, לא בעדים אני מעיד עליכם, אלא אתם רואים אשר עשיתי במצרים, על כמה עבירות היו חייבים לי קודם שנזדווגו לכם,
ולא נפרעתי מהם, אלא על ידכם.
מזה אנו לימדים, כשאומה אחת
מתרוממת בערכה
ובצביונה הרוחני על שאר חברותיה,
אומה אחת מבין האומות,
היא מתעלה.
או אפילו יחיד,
כשהוא מתעלה ומתרומם
בערך המוסרי שלו מכל בני שכונתו,
אז לאור ההתרוממות הרוחנית של אומה או של יחיד,
נטבעים המפגרים,
אלה שמפגרים מלתעלות,
מאחרים.
על מה הם נטבעים?
על שלא יתאמצו להגיע לאותה מדרגה של האומה או של היחיד.
אתם זוכרים, כשהייתי בארגנטינה,
סיפרתי לכם שמה ששלושה רבנים,
שלושה רבנים
ניסו למנוע את ההגעה של האנשים להרצאה שלי, שבסוף היו ששת אלפים איש.
מה הם טענו? אחד מהם טען,
למה הוא כתב מכתב נגד?
כי אם הוא יבוא, הוא יאפיל עלינו.
אז הוא כנראה ידע את המאמר הזה.
אני ככה נותן לו.
ואם ידעת, אז למה לא עלית?
אתה עוד מונע.
תכף תראו מה דינו.
כי לאור ההתרוממות הרוחנית,
נעשים מובלטים ביותר החטאים של האומה או של היחיד,
ועקב הגילוי בגינוי.
התגלה אורו של זה,
באותה שעה גם גינויו של זה.
כי האור של זה מגנה את השני.
אז לאור ההתרוממות הרוחנית,
נעשים מובלטים ביותר החטאים של האומה או של היחיד,
ובעקב הגילוי בה, גינוי או העונש על המפגרים.
העבירה,
כשהיא לעצמה,
אינה כל כך חמורה.
אבל כשמשווים
את הטומאה ואת הטהרה בתערוכה אחת, עורכים זה ליד זה,
ואת האור מול החושך,
אז השליליות שבעבירה מתגדלת ביותר.
זאת אומרת, אם נגיד גם שהעבירה כשלעצמה היא לא חמורה,
אבל כששמים את הטומאה מול הטהרה,
אחד כנגד השני,
אור מול חושך,
אז השליליות שבעבירה מתגדלת עוד יותר.
כמו שאמרה הצרפתית
לאליהו הנביא,
כי באת אליי להזכיר את עווני,
זאת אומרת, עצם זה שאתה נוכח פה ואתה כזה קדוש,
מורם מעם,
זה מזכיר את עווני, כמה אני למטה.
או כמו שאמר הבעל שם טוב,
זיכרונו לחיי העולם הבא, כשהשמש זורחת,
אז מתגלה ונראה הצל.
תמיד כשהשמש זורחת,
אז מתגלה הצל.
כשיש אדם גדול, מורם מעם,
אז הוא מצל מאפיל
על אחרים.
ואז ניכר יותר כמה צל יש פה, כמה צל יש פה.
אז ידוע, ככל שרחוקים יותר ממנו, הצל מתגדל.
אם האור בדיוק עליו, לא רואים צל.
אבל אם זה מתרחק קצת
מהאור,
אז הצל גודל, הזווית מגדילה את הצל.
כמה שהם יותר רחוקים ממעלתו של זה, המאיר,
אז זה עושה עליהם צל יותר גדול. זאת אומרת, וואו, וואו, כמה מתגדל עוונם.
מבהיל הוא על כמה מיני עבירות
שהיו המצרים חייבים לענש זה עידן ועידנים,
ולא שקלו לעונשם
עד שנזדווגו לישראל,
עד שבאו ופגעו בגבול קדושתם ובתחום חירותם לשעבדם.
אז השם
דומם
לגבי המצרים,
עידן ועידנים.
עד שנזדווגו לישראל,
עד שהם באו בגבול קדושתם ובתחום חירותם לשעבד אותם. מי אתם שתבואו לשעבד עם קדוש כזה?
זרע קדושים.
מאמינים בני מאמינים, בני מלכים.
מי אתם שתבואו ותעשו כזה דבר ותפגעו בהם? זה מזכיר את עוונם
של אלה שעושים דבר כזה למי שמורמים מהם.
ממילא עומדה האומה שטופת זימה זו פנים אל פנים מול גוי קדוש.
ואז לאורה של קדושת ישראל,
אף בכל מקום שהיו ובאשר הם שם,
הובלטה קטגוריה קשה על המצרים,
והקדוש ברוך הוא נפרע מהם.
זאת אומרת, זאת אומה שטופת זימה. עם ישראל היו קדושים,
לא היה בהם מעשים מהסוג הזה, חלילה.
רק אחת שבאונס, שלומית בת דברי,
שנאנסה על ידי מצרי,
לא היה שום פרץ ושום צווחה בעם ישראל. אז כשאתה רואה את האומה הזאת שכל-כולה זימה,
מול אומה כזו קדושה,
פנים אל פנים,
אז לאור קדושת ישראל,
אף בכל מקום שהיו ובאשר היו שם,
קדושתם הייתה,
וזה הבליט הקטגוריה הקשה על המצרים.
זאת אומרת, הנה, תראה, יש פה אנשים.
יש פה אנשים. פה האנשים האלה שמורים וגדורים מעריות,
ואלה פרוצים בכול.
אז זה עושה קטגוריה גדולה, כי יש הבלטה עכשיו.
הקדוש ברוך הוא נפרע מהם.
בנוסף,
על עוון השעבוד,
ששעבדו את ישראל.
בעצם השעבוד התגלו מחדש כל נגעי רשעתם וטומאתם של המצרים,
שהם כבר היו חייבים עליהם עוד קודם שהם נזדווגו לישראל.
אבל עכשיו זה, כמו שאומרים, פרץ ביותר.
ואז הקדוש ברוך הוא שילם להם מנה אחת אפיים, כידוע.
אם כן,
מה נורא היה דאגה על עוונותיו של האדם,
שלעיתים קרובות נשארים עומדים על מקומותיהם ברחמי השם יתברך, והוא מעלים עימם מורדים?
זמן מסוים יכול להיות שאדם שמורד בשם ועושה עבירות.
הקדוש ברוך הוא כביכול מעלים עין ממנו.
כביכול.
אבל כשנפגש אותו האדם עם אחד מחבריו
שהצליח להעפיל ולעלות במעלות הקדושה,
מהפגישה הזו,
מהאור הבוקע ועולה,
מהתרוממות החבר,
מתעורר קטרוק גדול על המתרפא והמתרשל.
למה לא הגעת למעלה שלו?
למה מרחק ביניכם כזה?
מה ההבדל בינך לבינו?
מיד נוצר קטרוק.
צללי החטאים,
אמרנו שזה משל לצל, צללי החטאים התגלו לאור הצלחת חברו.
האור
של חברו יצל על מעשיו.
נמצא שחבר מחייב חבר.
ואוי לאותה בושה.
וכל שכן,
בשעה שאינו נזהר,
הוא מתדיין עם חברו לפגוע בכבודו,
למעט אותו,
להקטין הצלחתו, סכנתו גדולה ביותר.
אז מה העונש של אלה שמונעים תורה בישראל?
כן, לא רק שהם צל גדול וחושך אדיר,
הם גם מקטינים וגם מונעים
וגם עושים כל מה שרק אפשר כדי למעט ולהקטין את ההצלחה
של מי שמאיר לעם,
ואז הסכנה שלהם גדולה יותר,
לכן הם נפגעים מאוד.
כתוב, וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב.
תניא רבי יוסה אומר,
לא מקומו של אדם מכבדו,
אלא אדם מכבד את מקומו.
כן מצינו באוהל מועד שבמדבר,
כל זמן שהיה נטוי,
אמרה התורה וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב.
הוגללו הפרוכת,
הותרו הזבים והמצורעים להיכנס שם.
אם המקום מכבד את האדם,
אז מה לי אם הרימו את האוהל או לא הרימו את האוהל?
המקום הוא מקום,
ומי שיבוא לשם צריך להיות טהור.
לא רואים כך.
רואים, אדם מכבד את המקום, ולא מקום מכבד את האדם.
איפה ראינו? באוהל מועד.
כל זמן שהוא נטוי,
התורה אומרת,
אסור לאדם לבוא למקום הזה,
וישלחו מן המחנה כל צרוע וכל זב.
אבל ברגע שגלילו את הפרוכת,
כל הזבים והמצורעים יכולים להיכנס לשם.
כי אין המקום מכבד את האדם, האדם מכבד את המקום.
כך היה בהר סיני, כל זמן שהייתה שכינה עליו,
אז הבקר והצונל ירעו אל מול הארעו.
אחר כך יכולים לעלות בהר.
אין בעיה.
ברגע שעלתה השכינה,
אז אין המקום מכבד את האדם, האדם מכבד את המקום.
עכשיו תחשיבו, לפי מה שלמדנו,
כשהקדושה קיימת,
ניכרת הטומאה והירידה.
ואז הקטרוג והדין מתעורר וטובע בתוקף על העוון.
כל הזר הקרב יומת.
מי שלא במדרגה ראויה ונכנס במקום שלא ראוי, יש קטרוג מיד.
מיד.
אז לכן לטובתו,
של המצורע, עוזה וכו'.
הגירוש והשילוח מתוך המחנה כדי שלא יהיה בולט כל כך החושך נגד האור.
וכשהקדושה מסתלקת,
אז הטומאה יכולה להתקיים במקומה.
אבל כל זמן שיש קדושה, תעוף מפה. לטובתך, תעוף מפה.
למה?
יהיה קטרוג מיד עליך, אתה יכול למות.
תעוף מפה לטובתך.
למה שלא יהיה ניכר.
אבל ברגע ששר הטהרה והקדושה והכול, אז הוא יכול לבוא.
אין את הקטרוג, אין זה מול זה.
אז מה מאוד יחירד לב אדם מעוונותיו,
אפילו אם כרגע הם בגדר עומדים,
כשבאים רגעי התעוררות והתגלות של רחמים וקדושה והאור הנאצל מהם,
ואז יתגלו
העוונות במלוא הכיעור והניוון.
אז לכן תמיד צריך
להיות במצב של עלייה, שלא יהיה מקום של קטרוג, כי אם אתה עומד
והשני עולה,
או אפילו יש לך רגעים של התעוררות גדולה,
ואתה יודע מה המצב שלך שלא במצב זה כרגע.
זה גם כן מצב שמאפיל על מעלתך.
ועל כן הזהירו אותנו חכמים זיכרונם רחב,
שיפה שעה אחת קודם,
שאדם
יהרהר בתשובה ומעשים טובים,
לפני בו יום הגדול והנורא המאיר.
אז זאת אומרת, יש לנו לראות כל הזמן
שאנחנו בעצם, כשלא עולים,
יש קטרוג,
ובפרט כשהוא מובלט
מול אחרים שטובים מאיתנו.
אין טענה
על אדם
שהוא מוגבל,
שההתקדמות שלו איטית בגלל תפיסה וכו'.
מסתכלים על העמל ועל המאמץ,
כמה בן אדם מתייגע ורוצה להשיג.
לא אומרים שאם אחד גאון נולד,
כמו שאומרים גאון, ואחד לא נולד גאון,
זה לא מאפיל על זה.
אם זה יתאמץ
יותר או פחות גאון, יתאמץ יותר ממה שהגאון, כי הגאון ברגע מבין דבר,
ולא יתאמץ, כי מתי שהוא ירצה, תמיד הוא יוכל להבין.
זה, מעלתו יותר גדולה מזה.
אבל צריך לראות שבן אדם כל הזמן ישאף לעלייה,
ושלא יהיה במצב של שווי.
שני אנשים,
לכאורה הם אותו דבר, אותה מעלה, אותו מעמד, אותו הבנה,
אותה הבנה.
למה הוא הגיע לכאן ואתה נמצא למטה בסקאלה? למה?
זה קטרוק גדול.
אז לכן רואים את זה מפה.
אתם ראיתם מה אני עשיתי למצרים.
כל הזמן הם היו חייבים לי על עוונות שלהם והכול. אז ברגע שעם ישראל נכנסו לשם, והם התחילו לשעבד אותם ולעשות זה,
במי אתה מדבר? במי אתה מטפל? מה אתה עושה? למי?
מה אתה ומה הוא? ואתה עוד עושה ככה, וואי, וואי, וואי. ואז נפתח להם
כל החשבון ומקבלים בראש.
אז זה מלמד אותנו הרבה זהירות
והרבה התבוננות.
תסתכל סביבך.
יש חבר'ה שגדלו בשכונה אחת, יש חבר'ה שלמדו בכיתה אחת, יש חבר'ה שלמדו בבית מדרש אחד,
בית ספר אחד, לא משנה.
ופתאום אחד מתרומם מעל כולם,
והאחרים מדבדמים ככה, לא...
בשמיים מסתכלים, יעשו את ההשוואות.
אתן לכם דוגמה קיצונית.
מובא שריש לקיש
מגיע לעולם האמת,
אז השם דאג שימותו באותה שעה
כל בני הכנופיה שהיו איתו. הוא היה ראש השודדים.
ריש לקיש, ראש הגנבים.
והם היו כנופיה והוא היה הראש.
אז השם דאג שכולם מתו, בזמן שהוא מת, כולם מתו.
הגיעו לבית דין של מעלה,
ובדקו אותו,
אמרו, גן עדן.
בודקים אותם, גן נועם.
אה!
ישר הם מתלוננים, אה!
מה זה?
אמרו, זה עולם האמת.
אמרו, למה בטח עולם האמת.
אמרו, למה הוא היה הראש שלנו?
למה הולך גן עדן?
אומרים, הוא חזר בתשובה.
אתם, נחזר בתשובה? אמרו, טוב, נחזור בתשובה.
אה, אה, מוחר, מוחר, מוחר.
אין תשובה רק מהעולם הזה.
שם כבר אין כלום.
אז את אומרת, בן אדם יכול לחלום חלומות. כן, אבל הוא, כן, אבל אנחנו היינו ביחד, כן.
כן, אבל מה קרה בינתיים?
הוא, הוא הלך, חזר בתשובה, ונתעלה, והכול. אתה איפה נשארת? מה אתה אומר? אני מכיר אותו, הוא היה זה, הוא היה זה.
היה!
היום הוא לא.
היה.
מה שהיה, היה.
עכשיו הוא.
זה מה שהוא. ומי אתה?
מה שהיה, נשאר.
אז צריך כל הזמן לשים לב
איפה אתה נמצא.
ועל זה אפשר להסביר
למה תלמידי רבי עקיבא החמירה איתה מידת הדין,
ש-24,000 מתו בבת אחת,
בפרק זמן קצר.
איך זה יכול להיות?
כאלה, תנאים קדושים, איך יכול להיות?
בגלל שהם היו אצל רבי עקיבא.
ורבי עקיבא אמר להם,
ואהבת לרעך כמוך,
זה כלל גדול בתורה.
הוא חזר על זה כמה פעמים.
והם לא נהגו כבוד זה בזה.
לא ראו את הוואהבת כל כך.
ומה זה גרם?
שהם נתפסו על זה.
כשאתם נמצאים אצל רבי עקיבא,
צריך לשמוע מה הוא אומר.
ואם הוא אומר,
צריך לעשות.
ואם לא עושים,
יש קטרוג,
יש אור,
יש צל.
ובסוף,
זה מה שגורם את הקטרוג במידת הדין טובעת.
לכן צריכים מאוד מאוד להיזהר.
רבי חנניהו,
כשהוא אומר, עושה גדול של כל ישראל אבי כוך.
הרבו לעם תרום ושמאל שנעמור על הנוער בסלומן, סדגו יחדיל תרום, יא אדיר.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).