מדוע בלק זכה ובלעם נענש? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 04.07.2017, שעה: 08:07
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nויאמר מואב אל זקני מדיין עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו
ובלק בן ציפור מלך למואב בעת ההיא.
קשה
למה לא הקדים לכתוב תכף בהתחלה
שבלק הוא מלך מואב?
הפרשה מתחילה, וירא בלק בן ציפור
את אשר עשה ישראל לאמורי. לא מוזכר שהוא מלך.
רק בפסוק ד',
ויאמר מואב אל זקני מדיין
עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו. הם פוחדים מאוד שעם ישראל
יבואו
ויהרגו בהם,
אפילו אם לא יבואו אל מלחמה לגמרי, אבל מסביב אותם.
ורק אז כתוב, הוא בלק
בן ציפור מלך למואב בעת ההיא.
זאת אומרת, הוא בכלל מנסיכי מדיין, הוא לא היה צריך להיות בכלל מלך למואב,
ומשום מה, תכף נבין,
הוא נבחר להיות מלך בעת ההיא,
בעת שהם פחדו מואב
והלכו להתייעץ עם זקני מדיין,
מהחשש בן ישראל,
אחרי שהרגו
את סיחון ועוג,
אז בדרך עכשיו יהיה התור של מואב,
היה להם פחד גדול,
ורק אז מוזכר שהוא מלך למואב.
זו השאלה.
הביאור,
אם נרצה להגדיר גדר של אדם וגדר של בהמה,
נמצא גדר אדם,
הוא מבין מהמסובב על הסיבה.
זאת אומרת, כשאדם רואה את המסובב,
מה שנסתבב, הוא מחפש מה הסיבה שגרמה למסובב.
נגיד, אדם
הושלכה לעברו אבן, אז הוא מבין שמישהו השליך.
אדם מבין שאם אבן עפה לכיוון שלו,
מישהו השליך אותה.
אז מהמסובב זה האבן.
הוא מבין את הסיבה שיש מישהו שעומד מאחורי ההשלכה.
זה האדם.
האדם מבין.
הבהמה יודעת רק את המסובב,
אבל לא את הסיבה.
זאת אומרת, אם אתה משליך על כלב אבן,
הוא קופץ על האבן ונושך אותה
כאילו היא הסיבה.
הוא מבין רק המסובב, מה פגע בו,
וזהו.
מתעסק איתו.
בעיניו אנו רואים.
כי רוב האנשים שרואים אילן
שיוצא מן הארץ
לא הולכים להתבונן
מהמסובב, מהאילן, אלא סיבה.
מה הסיבה לגידול?
כי הרי בארץ לא נמצאים העצים, העצים נמצאים למעלה. אז אנשים מתפעלים ממה שרואים בחוץ.
והם קוראים לזה פשוט טבע, טבע, טבע.
לא רואים את הסיבה.
אולם, החכמים הלכו והתבוננו לסיבה,
ומזה ראו והשכילו בטבעי האילנות,
ונתחכמו בזה הרבה חוכמה,
שאצלנו זה מבחינת נבואה, כל הידיעות של חכמים.
ובאמת הרבה חוכמה נתן השם באדם גם בלי נבואה.
בחכמים עסקו בחוכמת הבוטניקה,
אבל הם גם ידעו מה השם ציווה,
מה התנאים בזריעה, בנטיעה,
בכל היסודות. הם ידעו גם את הסיבה של הסיבה שמולידה את המסובב.
כולם ודאי ראו את הניצחונות של ישראל
בצאתם ממצרים,
וכולם נבהלו ונרעדו מהם.
אבל לא התבוננו ולא ביקשו מה סיבת הדברים.
בזה הצטיין בלק,
כי הוא התחיל ללכת אל הסיבה, לבדוק מה השורש.
למה הם מנצחים כל הזמן?
מיהו המנהיג שלהם?
כן. והנה התברר שהמנהיג שלהם זה משה רבנו עליו השלום.
אחר כך התחיל לדרוש מה כוחו,
וגם לחשוב מאיפה הוא יוכל לעמוד על כוחו ולדעת על כוחו.
ומזה הלך ודרש מאיפה מקומו
ואיפה הוא נתגדל.
ונודע לו שהוא היה במדיין.
והלך שם למדיין, לדרוש את כוחו.
במה כוחו?
ונודע לו שכוחו בפיו.
אז אמר, אם כוחו בפיו,
אני אחפש אדם שיש לו גם כן כוח בפיו.
להילחם מולו.
ואומנם,
מצא את בלעם.
וזה לפה לוודאי.
מה הפלא?
כי באמת חכמים אמרו,
ולא קם נביא עוד בישראל כמשה.
אז מה אמרו חכמים? מה כתוב?
שלא קם עוד נביא בישראל כמשה.
אבל באומות העולם, קם.
ואיזה הוא?
בלעם בן בעור.
אז הוא הלך והביא את הקונטרה
מול משה רבנו.
ואת זה ראו מואב.
וראו שהוא חכם גדול,
שהוא יודע לחתור ולבקש בכל דבר את הסיבה שלו, את השורש.
ומה גם שהוא דואג לטובת הכלל.
כי מה לך לחפש את כל הסיבות והכל.
ועל כן מינו אותו למלך.
בעת ההיא.
ובאמת כתוב במדרש רבה,
כ', טו',
שהיה חכם גדול,
עד שבלעם הלך אחריו כשומא,
וגם היה מבני בניו של לוט,
בלק.
ואחרי כל מה שאמרנו, אז נבין
ונראה שהראייה שלו הייתה ראיית חכם.
לא ראייה של תינוק.
אבל הוא היה חכם
לרשעות.
ועל כן יצא מה שיצא.
אבל בואו נראה דבר מדהים.
שנינו בברכות י׳זן.
כל העושה שלא לשמה,
נוח לו שלא נברא.
מה תוספות מקשים?
העם, ערב יהודה, העם הרב,
לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצוות
אפילו שלא לשמה,
שמתוך שלא לשמה,
בא לשמה.
אז למה כתוב כל העושה שלא לשמה נוח לו שלא נברא?
לכן מגשים התוספות.
הם אומרים, תראה,
רב יהודה אמר רב,
לעולם יעסוק.
מה פירוש? אז לא אומרים שלא נוח לו שלא נברא.
אומרים לעולם יעסוק.
אפילו שלא לשמה.
זה לא הלכתחילה,
אבל אפילו שלא לשמה.
שמתוך שלא לשמה, בא לשמה. אם הוא לא יכול, אף אחד לא יכול להתחיל בהתחלה לשמה.
אז אפילו שהוא לא יכול,
ישר לשמה.
תתחיל ככה ותגיע לשמה.
מה הם מתרצים?
יש לומר שכאן מדובר
שאינו לומד
אלא לקנטר חבריו.
פה שכתוב בברכות
כל העושה שלא לשמה,
נוח לו שלא נברא.
זה מדובר
שאינו לומד אלא לקנטר חבריו.
ושם,
שאמר רב יהודה, אמר רב, לעולם יעסוק אדם בתורה ומצוות, אבל יש לו לשמה שבטוח שלא לשמה, אבל יש לו לשמה בפסחים נ',
שם מדובר שלומד על מנת שיכבדוהו.
זאת אומרת, הוא לומד כי הוא רוצה כבוד.
שיכרו לו רב.
רוצה להוציא דיינות,
רוצה ללכת עם פרק,
רוצה להיות חשוב.
זה לא לומד לשמה,
לא לומד על מנת לקיים,
לומד על מנת שיכבדוהו.
אז אמר
רב יהודה, אמר רב,
לעולם יעסוק אדם בתורה, אפילו שלא לשמה, אפילו שהוא מתכוון לשם כבוד,
שמתוך שלא לשמה יבוא לשמה.
אז יש חילוק בין שני הסוגים שלא לשמה.
יש אחת על מנת לקנטר,
יש אחת על מנת כבוד.
ומצינו בשני אישים בפרשה
את החילוק.
בלק
הקריב ארבעים ושניים קורבנות
שלא לשמה.
לא לשם השם,
בשביל לחסל את עם ישראל.
וזכה,
ויצאתה ממנו רות,
ביתו של עגלון בנו.
היה לו בן עגלון, ממנו יצאה רות,
שממנה המלך המשיח.
וזה עם ארבעים ושניים קורבנות שלא לשמה.
ויצא ממנו שלמה המלך,
שהקריב אלף עולות
בשלמות לשמה.
ואילו בלעם,
שהיה שותפו בהקרבת הקורבנות,
יורש גיהינום,
יורד לבאר שחת,
ונשאלת השאלה, מה השוני בין שניהם?
שניהם שותפים בקורבנות שלא לשמה, ושניהם התכוונו לחסל את עם ישראל.
נו, למה זה זוכה שממנו תצא רות
בשלמה המלך,
שהקריב אלף קורבנות ביום אחד,
לשמה בשלמות?
והשני,
יורד לבאר שחת, יורש גיהינום,
וכו'.
אלא
בלק מלך מואב,
פחד מפני בני ישראל,
ואמר, עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו כלחוך השור את ירק השדה,
ולקח את בלעם לקריית חוצות.
מה זה קריית חוצות?
פירש רש״י, עיר מלאה שווקים,
הנשים, נשים וטף בחוצותיה,
לומר,
ראה ורחם,
שלא יעקרו אלו,
אתם שומעים?
הוא לוקח אותו, מראה לו מטרופולין גדול.
תראה כמה אנשים יש פה, תראה כמה נשים, כמה ילדים.
עכשיו יבואו הישראלים האלה, יהרגו את כולם, תרחם,
תרחם,
תהרוג אותם!
מאיפה הבאת שהם יהרגו?
תמיד מאשימים את היהודים שהם יהרגו נשים וטף,
והם פוגעים באזרחים, ורק רוצים להגרוג אזרחים והכול.
בדיוק עבור.
ואז, בגלל שחוששים, יורים טילים, טילים, טילים, טילים.
כן, פלסטינים כבר אמרנו, זה פלסטינים. הם יורים ומתבכיינים, יורים עלינו, יורים עלינו.
אז זה לא התחיל עם פלסטין, זה התחיל כבר עם בלק,
הוא לקח אותו לקריית חוצות, תרחם, תרחם. הם באים להרוג, מי באים? מי באים?
הרי הם ביקשו רשות בכל מקום לעבור,
לא נתנו רשות, אז הם הלכו לדרכם.
אלה שהתעסקו איתם, יצאו איתם למלחמה, כמו עוג,
אלה קיבלו בראש.
אבל הם לא באו בשביל כלום.
אתה מעליל עליהם עלילות שהם באים בשביל
ללחוח אותך כלחוח השור.
אבל הם לא,
ולכן הוא מבקש.
אתם יודעים, יש טענה דבילית פה במדינה,
שישראל כבשה שטחים.
ישראל כבשה שטחים,
וצריך להחזיר את השטחים הכבושים.
איזה שטות, איזה הבל.
איזה הבל, איזה שטות.
היא כבשה?
מה פתאום היא כבשה?
היא ירשה.
מה זה ירשה?
מה זה כבשה?
אתם קראתם את ההפטרה של השבוע האחרון?
שם כתוב, אם נפתח בבני עמון, מה קרה?
אני עושה אתנחתא, בשביל שאולי תהיה תשובה לממשלה.
אולי לביבי?
אם לא, לא, אולי לנכד שלו, שזכה בחידון התנ״ך.
אולי הוא יספר לסבא שלו מה כתוב בפרשה.
אולי לא פתחון פה.
כמובן שזה לא יעזור הרבה,
כי כבר הודו כאילו שזה כבוש.
הודו.
שאלה כמה להחזיר, אם בכלל ומתי.
אבל בואו תראו
מה כתוב בהפטרה.
אני לא אקריא את כל ההפטרה.
העם בחר
ביפתח להיות מנהיג,
וזאת למה?
בגלל שבאים ימים וילחמו בני עמון עם ישראל.
ויהי כאשר נלחמו בני עמון עם ישראל, וילכו זקני גלעד לקחת את יפתח מארץ טוב.
ויאמרו לי יפתח לך, והיית לנו לקצין, ונלחמה בבני עמון.
ויאמר יפתח לי זקני גלעד, הלא אתם שנאתם אותי ותגרשוני מבית אבי.
ומדוע באתם אליי עתה כאשר צר לכם?
ויאמרו זקני גלעד אל יפתח, לכן עתה שבנו אליך, והלכת עמנו, ונלחמת בבני עמון.
ויהי דלאנו לראש, לכל יושבי גלעד.
ויאמר יפתח אל זקני גלעד, אם משיבים אתם אותי להילחם בבני עמון,
ונתן אדוני אותם לפניי,
אנוכי אהיה לכם לראש.
אני מסכים בתנאי שכולכם מסכימים,
שאני הראש ואני המנהיג.
ויאמרו זקני גלעד אל יפתח, אדוני יהיה שומע בנותינו, אם לא חדבע עריכה כן נעשה.
וילך יפתח עם זקני גלעד, וישימו העם אותו עליהם לראש ולקצין.
וידבר יפתח את כל דבריו בפני אדוני במצפה.
ועכשיו מתחיל הקטע שלנו.
וישלח יפתח מלאכים
אל מלך בני עמון לאמר,
מה ליבא לך?
כי באת אלי להילחם בארצי.
למה אתה בא אתה?
מלך עמון, להילחם בארצי.
ויאמר מלך בני עמון
אל מלאכי יפתח,
כי לקח ישראל את ארצי,
בעלותו ממצרים,
מארנון ועד היבוק
ועד הירדן.
ועתה אשיבה אתיהן בשלום.
אני מציע לך,
תחזיר את זה ככה ברגוע,
תחזיר את זה בשלום לפני שתיפתח מלחמה.
ויוסף עוד יפתח וישלם מלאכים אל מלך בני עמון ויאמר לו.
כה אמר יפתח,
זו התשובה שלו.
לא לקח ישראל את ארץ מואב ואת ארץ בני עמון.
לא לקח.
מה לא לקח?
אתם יושבים שם.
מה זה לא לקח?
אומר לא לקח.
למה?
כי בעלותם ממצרים
וילך ישראל במדבר עד ים סוף ויבוא כדשא.
וישלח ישראל מלאכים
שליחים
אל מלך אדום לאמור
אעברנה בארצך.
בקשה, מבקשים בקשה,
נעבור.
ולא שמע מלך אדום,
לא הסכים.
וגם אל מלך מואב
שלח
ולא עבר.
ביישב ישראל בקדש.
וילך במדבר.
בייסוב את ארץ אדום
ואת ארץ מואב.
כלחך השורת כל סביבותינו.
בייסוב.
הולך מסביב.
לא הסכמתם?
אין בעיה, אני הולך מסביב.
וילך במדבר. ויעשו את ארץ מואב ואת ארץ אדום ואת ארץ מואב. ויבוא ממזרח שמש
לארץ מואב.
ויחנון בעבר ארנון
ולא באו בגבול מואב.
כי ארנון, גבול מואב.
הגיעו עד לגבול.
וישלח ישראל מלאכים שליחים
אל סיחון מלך האמורי.
מלך חשבון.
ויאמר לו ישראל. נעברנה בארצך עד מקומי.
ולא האמין סיחון את ישראל עבור בגבולו.
ויאסוף סיחון את כל עמו.
ויחנו ביועצה.
ויילחם עם ישראל.
מי נלחם עם מי?
הוא סיחון נלחם בישראל.
וייתן אדוני אלוהי ישראל לציחון
ואת כל עמו ביד ישראל.
ויקום
ויירש ישראל.
ויירש. לא כבש.
ויירש ישראל את כל ארץ האמורי.
יושב הארץ ההיא. מי אמר לך לצאת למלחמה?
אם אתה יוצא למלחמה
ואני מצליח להכות אותך, כל השטח הופך להיות ירושה.
האו״ם החליט,
ישראל תהיה פה
והאחרים יהיו כאן.
חילקו
את הארץ
ב-48'.
והחליטו שזה הגבולות של ישראל וזה של האחרים.
לא מצא חן בעיניהם.
אחרי ההחלטה באו״ם,
יצאו שבע מדינות להילחם בישראל.
ישראל ניצחו.
וככה כל פעם
הם באים
ורוצים לכבוש אותנו.
אז הם, מותר להם לכבוש.
הם התכוונו להחזיר?
אם הם מתכוונים להחזיר, אז בשביל מה לכבוש?
אז תשאיר אותנו במקום.
אבל הם לא מסכימים. הם רוצים שאנחנו נהיה מחוץ למדינת... לארץ ישראל?
בים!
זה בסדר, זה אין בעיה.
אבל אתה, שירשת את הארץ, שהיא שלך על פי ההבטחה של הקדוש ברוך הוא לאבות הקדושים,
ירשת.
תקשיבו הלאה.
ויירשו את כל גבול האמורי מארנון ועד היבוק ומן המדבר ועד הירדן.
אז אומר לו יפתח על ידי המלאכים.
ועתה, אדוני אלוהי ישראל, הוריש את האמורי.
הוא נתן לנו את ההצלחה, הקדוש ברוך הוא, שננצח
את סיחון, מלך האמורי.
מפני עמו ישראל?
ועתה תירשנו?
ואיך אתה רוצה לבוא ולקחת מה שאנחנו ירשנו?
אנחנו ירשנו את זה. השם
אלוקים נתן לנו
שנירש
כיוון שסיחון יצא נגדנו למלחמה.
והשם נתן אותו בידו ואת ארצו.
ואנחנו ירשנו אותה. ואתה מה מבקש עכשיו בעצם?
אתה רוצה לירש מאיתנו את הירושה שלנו.
ואז הוא שואל אותו שאלה ככה.
הלא את אשר יורישך כמוש אלוהיך אותו תירש.
אתה מאמין לעבודה זרה שלך שקוראים לה כמוש.
ואם האלוהים שלך, החרטא הזה ייתן לך לכבוש איזה מקום,
הוא ייתן לך לירש מקום מסוים.
אתה תירש אותו או לא תירש?
ודאי שתירש.
ואת כל אשר הוריש אדוני אלוהינו מפנינו.
אז גם אנחנו אותו נירש.
בדיוק אותו דבר.
ועתה,
עכשיו בא האיום, תקשיב, תקשיב, עם מי אתה מתעסק? הלו, הלו, הלו, תרגע.
ועתה,
הטוב-טוב אתה מבלק בן ציפור מלך מואב?
אתה יותר טוב מבלק?
מה היה עם בלק בסוף?
אתה יותר טוב ממנו?
הרוב רב עם ישראל,
אם נלחם, נלחם בם?
תקרא את הפרשה, פרשת בלק, תראה מה כתוב.
בשבט ישראל,
בחשבון ובבנותיה, ובערעור
ובבנותיה, ובכל הערים אשר על ידי ארנון.
שלוש מאות שנה
כבר יושבים שם.
ומדוע לא הצלתם בעת ההיא?
מאה זמן? עכשיו עברו שלוש מאות שנה, מה נזכרת עכשיו?
ואנוכי אומר לו, יפתח לא חטאתי לך,
ואתה עושה איתי רעה להילחם בי?
אתה יודע מה? אין בעיה.
ישפוט אדוני השופט היום
בין בני ישראל ובין בני עמון. יאללה, אתה רוצה חבית על חבית?
בכבוד.
ולא שמע המלך בני עמון אל דברי יפתח אשר שלח אליו.
בתיעל יפתח רוח אדוני ויעבור את הגלעד ואת מנשה ויעבור את מצפה גלעד וממצפה גלעד עבר בני עמון
וכו' וכו'.
בסוף כתוב
ויעבור יפתח אל בני עמון להילחם בם ויתנם אדוני בידו ויקם
מערוער
ועד בואכה מינית עשרים עיר
קרמים, מכה גדולה מאוד,
וייכנעו בני עמון מפני בני ישראל.
אתם רואים?
הגויים לא מבינים רק בכוח,
ומקבלים את החבית,
ואחר כך אומרים, ביי, אתה כבשת אותנו,
תעזיר.
אני כבשתי אתכם?
אתם רציתם לכבוש אותי,
אני התגוננתי,
והשם הוריש לי את ארציכם.
למה, כשאתם יורשים איזשהו מקום, אתם עזירים?
אתם לא עזירים.
אז מה אתם מבקשים מאיתנו?
נו, נראה שאחד מהממשלה יגיד להם את זה.
איי, איי, איי, איי, איי. אפילו האמריקאים
ירשו את האינדיאנים, לקחו להם, כבשו, לא ירשו,
לקחו בכוח.
בסוף נתנו להם כמה דונמים באיזשהו מקום, כמו הבדואים.
נתנו להם.
איי, איי, איי, איי, איי.
אני חוזר.
בלק מלך מואב פחד
מפני בני ישראל,
ואמר,
עתה ילחכו הקהל את כל סביבותינו,
כלחכ השור את ירק השדה.
והוא לקח את בלעם לקריית חוץ,
ולא תראה עיר מלה שווקים, אנשים, נשים וטב, בחוצותיה.
תראה לרחם,
שהם לא יעקרו כל אלו.
ממש רחמנות.
המצאה!
מי מתכוון לעשות משהו?
וכדרכו של גוי,
שאם הוא רוצה לחיות נקל,
נקל בעיניו להמית אחרים.
אין בעיה לחסר.
עם כימי,
ביולוגי,
אין בעיה.
פצצות, חביות, בלאגנים, רוסים, כולם, חביד-חביד.
חיסולים, שיירות, בסיסים, מטוסים.
עולם שלם על פצצות בשביל למכור נשק.
שיגמר נשק,
מוכרים עוד פעם נשק.
כולם מתפרנסים במלחמות.
מתים אנשים, הם מתפרסמים.
מתפרנסים.
והביא נביא לקלל אותם.
בלק ידע מה כוחו של משה. אמר, אני אביא מישהו שווה כוח.
והביא את בלעם בשביל לקלל.
ואמר לו, אולי אוכל נקב בו.
ואגרשנו מן הארץ.
אף אחד לא התחיל איתך. אתה מדמיין.
עם הדמיונות אתה כבר רוצה להכות עם שלם. להרוג להם את הנשים ואת הילדים.
שלך אסור לגעת בהם.
חס ושלום.
של אחרים כן.
אבל הוא הבין
שאפשר לעשות את זה רק בכוחו של בורא עולם.
בלי בורא עולם שיסכים, מה יעזור?
הבורא עולם שומר על עם ישראל. זה הבנים שלו.
שניהם מטומטמים.
רוצים לבקש מהקדוש ברוך הוא?
תהרוג את הבנים שלך.
אתם שומעים?
ואמר
אולי יישר בעיני האלוהים וכבותו לי משם.
הוא ניסה משני מקומות לחסל אותם.
לא הלך לו.
בלעם. אז הוא אמר לו בוא בוא בוא אני אקח אותך לפה.
אולי מפה שמה אולי אתה כיוונת הסתכלת וראית צדיקים אז הקללה לא פעלה.
אבל אולי מפה אתה תראה כמה רשעים שאולי הקדוש ברוך הוא
יישר בעיניו לחסל את הרשעים האלה. אולי יש שמה באזור.
אז תסתכל, אולי מפה אולי אפשר. אולי יישר בעיניו.
בכל אופן, בכל אופן, אחרי כל מה שהסברנו,
הנה היה חבוי גרעין טוב בשלו לשמה שלו,
שבגינו זכה לכל קורבנות של שלמה.
מה היה? מה היה?
מה חבוי גרעין טוב בשלו לשמה שלו?
שהוא לכאורה אומנם מדומיין,
אבל הוא רצה לפחות להציל את העם שלו.
זה לא עם שלו, אבל את העם שהוא מלך עליו.
הוא רצה להציל אותו, לפחות יש לו אינטרס של הגנה מרחבית.
הוא חושש.
ולכן הוא הזמין אותו ועשה כל מה שעשה.
והוא אמר לא להקריב קורבנות, והוא אמר אין בעיה.
אבל בתוך זה היה גרעין.
משהו טוב בשלו לשמה של הקורבנות האלו.
ובגלל זה הוא זכה לקורבנות
של שלמה המלך.
ואילו בלעם,
שהיה גדול ממנו,
והיה נביא כמשה,
והיה בכוחו להתאמץ כנגד משה רבנו ושישים ריבו ואבות העולם,
משקל נגד,
ובכל אופן איבד את כל חלקו לעולם הבא.
מדוע?
מפני שכל הביאה שלו וכל המטרה שלו הייתה על מנת לקנטר.
הוא בא בשביל לקנטר.
הרי הוא ישב בארם נהריים.
מרחק אלפי קילומטרים.
וכל סכנה לא איימה עליו.
והתעבר על ריב לולו.
ורק שנאתו, שקלקלה את השורה,
היא שהביאה אותו.
לכן איבד את חלקו בעולם הבא כליל.
שניהם הקריבו אותם הקורבנות, לא לשם שמיים.
אבל זה עוד היה לו צעד
שהוא חשש, דאג, מדומיין.
אבל היה לו איזה צעד
למה הוא עושה את זה.
השני,
מה לך ולזה בכלל?
מה, אתה בא שכיר חרב? אתה בא לחסל עם שלם?
אתה בא לחסל את העם הנבחר של הקדוש ברוך הוא?
אתה בא לקנטר, אה?
נוח לו שלא נברא.
למדנו, כל העושה שלא נשמע, נוח לו שלא נברא. במי? במי שבא לקנטר.
אומר הכותב,
בעניין זה חשבתי
שהלומד על מנת לקנטר, כתוב שנוח לו שלא נברא.
אין הכוונה שכל מה שהוא לומד,
כל משפט וכל פסוק וכל מימרא בגמרא,
כל מה שהוא לומד
זה רק לקנטר.
לא הכוונה כך.
אלא אם רק על ידו מצטער אדם אחד מישראל,
זה גם נקרא לומד על מנת לקנטר.
הוא אומר, מאיפה אני לומד את זה?
מהגמרא בגיטין.
הגמרא בגיטין ו' אומרת,
שלח רבי אביתר לרב יהודה.
בני אדם
העולים משם
לכאן
היינו לומדי התורה,
אלה שעולים מבבל לארץ ישראל
ללמוד תורה
ונשתהו שם,
בארץ ישראל.
רש״י מסביר שמשאירים את הנשים עגונות
ולא עוסקים בפרייה ורבייה.
אבל פה הוא אומר,
שלח רבי אביתר
לרב יהודה,
בני אדם העולים משם לכאן, לארץ ישראל,
ללמוד תורה,
ונשתהו פה שנים.
והיו בניהם ובנותיהם משתעבדים בשביל מזונות. אין מי שיפרנס את הבית,
אין מזונות.
אז הבנים והבנות שלהם
הולכים לעבוד, להביא פרנסה בשביל שיהיה מה לאכול.
עליהם נאמר,
ויתנו הילד בזונה והילדה מכרו ביין.
מה זה, ויתנו הילד בזונה?
מלשון מזון.
שהם הולכים לחפש מזון.
והילדה מכרו ביין.
אומר, אין זו תורה אלא שתיית יין.
אם אתה מפקיר את הבית לגמרי,
אתה גורם ככה,
משאיר את האישה עגונה,
לא עוסק בפריה ורבייה,
הילדים שלך הולכים להביא פרנסה והם משתעבדים בכל זה,
אין זו תורה אלא שתיית יין.
לומדים מכאן דבר נורא.
יכול בן ישיבה
ללמוד כל הלילה ללא הפסק,
ואם הוא גורם בזה לחברו שלא יוכל לישון,
עליו לחשוש שאין זה לימוד תורה אלא שתיית יין.
כאילו אדם ששותה יין לא לומד תורה.
זאת אומרת,
אם אתה מצער את השני, אתה מקנטר אותו,
כל לימוד התורה שלך נהפך עליך כסם המוות.
שכל הלומד תורה שלא נשמע כוונה לקנטר,
לצער,
כל מי שלומד זה, נוח לו שלא נברא.
בלעם,
לכאורה כל דבר שואל את השם.
אם הוא יכול לקלל, לא יכול לקלל, מפה לקלל, לא לקלל, כן לקלל, לא יוכל לדבר רק מה שהשם ישים בפי,
הכל משהו-משהו.
אבל מה הוא מתכוון?
לקנטר.
אין לו חלק לעולם הבא.
גדול הנביאים שעמד להם,
לגויים כולם,
אין לו חלק לעולם הבא, כי כל-כולו קנטור.
כל-כולו היה בשביל כסף.
אם ייתן לי בלק מלוב איתו כסף וזהב, לא אוכל.
איפה הוא הלך?
הבית שלו לא היה שתי מטר על שתי מטר של בלק.
ארמון.
אם ייתן לי בלק מלוב איתו.
וזה לא קומות כמו שלנו היום,
2.80. זה ארמון, זה גבוה. אתם יודעים כמה נכנס שם כסף וזהב?
והוא אומר, אם יתן לי מלמד,
זאת אומרת, העין שלו, יא בי ביי, עין רחבה.
רבותיי, רואים פה,
יש הבדל בין אדם לבהמה.
מה ההבדל?
שאדם רואה את הסיבה, לא רק את המסובב. מהמסובב הוא רואה את הסיבה.
ובהמה רואה רק את המסובב.
יש אנשים שהם גם כן בהמה.
הם רואים רק את המסובב.
הם לא רואים מה הסיבה.
הם רואים את המסובב.
אה ההוא יש לו כסף.
אה ההוא יש לו כבוד. אה ההוא יש לו ככה. הם רואים את המסובב. הם לא רואים את הסיבה.
מה הסיבה שההוא יש לו, והוא אין לו, וזה יש לו, וזה אין לו, וזה... מה הסיבה?
לא, הוא רוצה להשיג בכוח עצמו.
הוא רואה רק את המסובב, הוא בהמה.
יש סיבה.
השם משפיל ומרים.
הקדוש ברוך הוא מעשיר.
משפיל אף מרומם.
הוא הסיבה.
אם תצליח לשכנע את מסבב הסיבות,
יהיה לך
מה שאתה רוצה לטובת
רצונו יתברך.
אבל אם אתה רואה רק את המסובב,
אתה רואה, אם אני אעבוד, יהיה לי כסף.
אם אני אדרוש כבוד, יהיה לי כבוד. אם אני אעשה הצגות, אז יאמינו לי. אם אני אעשה ככה, זה גם...
אתה בהמה.
צריך לזכור שיש סיבה שמסובבת לכל הסיבות,
ואותו צריך לעבוד.
ואפילו
שאם אדם
לומד שלא לשמה,
אבל מתוך זה הוא יבוא לשמה,
אז כדאי לו להישאר עוד בעולם. כדאי לו.
אבל מי שאין לו גם את זה
הוא רק לקנטר.
אדם כזה נוח לו שלא נברא.
הוא יכול להגיע למדרגה הכי גבוהה בעולם. בעולם. הוא יכול להגיע למדרגה מקבילה למשה רבנו.
והוא יהיה בגיהיני גיהינום לעולם ולעולמי עולמים.
כגון בלעם.
למה? הוא בא לקנטר.
נוח לו שלא נברא.
אם לא היה נברא אז הוא לא היה בגיהינום.
עכשיו שהוא נברא הוא יהיה בגיהינום ויסבול לעולם ולעולמי עולמים.
אז מה נוח יותר?
שלא נברא בכלל.
אין שכר אבל אין גם עונש.
אבל מאחר שנברא הוא בא לקנטר.
וואו וואו וואו מה מחכה לו.
ואחד שלומד תורה בתוך כדי זה הוא גורם צער למישהו?
אז זה יכול להחשב שהוא שותה יין ולא לומד תורה.
כמו שלמדנו את הפסוק.
הבינותם?
עכשיו תחליטו אם אתם רוצים להיות אדם או בהמה.
לעשות לשמה או שלא לשמה.
להתבונן על המסובב או על הסיבה.
בהצלחה.
רבי יחנניהו בן הקשה אומר,
עושה הקדוש ברוך הוא זה הקדוש רוען לפי כוח רבנות המצוות ושנה אמור אדם אפס למען צד גוי אך דילתו ראוי אדיר.
כבוד הרב, מאור עינינו, אין דף, עט ודיו היכולת להכיל את אשר ליבנו מבקש לומר. ב"ה בזכותכם רואים אנו עד כמה גדול אלוקי ישראל, כמה גדול אלוקי הרב אמנון יצחק, יה"ר שהשי"ת ישמרכם מכל מרעין בישין, וכל אויביכם שהם אויבי התורה הקדושה, שיפלו תחת רגליכם, אכי"ר. קשה ועצוב לראות את התופעה של קריעת מודעות, ואי אפשר להתרגל לכך. מר ממש. ואשרי הבחור שמדביק מחדש. כבוד הרב מלמד שאין אדם מלאך – אלא חצי אדם וחצי מלאך. אך כבוד הרב עצמו – אדם כמלאך. אתמול זכיתי למעט ביזיונות. שעת ניסיון קשה מאוד, אך ב"ה בזכותכם נשארתי שפויה לגמרי. יהי רצון שבזכות הבזיון שקבלתי ונתתי ברכת הדיוט למשפחה שהגיעה מרחוק לישועה – שיהיו להם בשורות טובות. בשורה משמחת נוספת, גיסי הניח ציצית ובירך, ואשתו ואנשים מסביב שמחו מאוד וענו אמן. ועוד כמה דברים יפים אירעו ביום שני. האוכל של א. מ. מטובל בטוב טעם ונדיבות, יה"ר שימשיכו ויצליחו, אמן. שוב אודה לכבוד הרב ולכל העמלים במלאכה – יהי רצון שהשם יתברך יגשים כל משאלות ליבכם לטובה. ותודה מיוחדת גם לרבנית היקרה, שאם לא אודה לה – הרי זו כפיות טובה ממש. ודבר אחרון היום בבוקר עברנו מהמקום, ששמו שלט ענק של מורינו והלב היה מלא שמחה לראות. יה"ר שנזכה ברחמים לקבל פני משיח צדקנו במהרה, אמן.
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).