דרגות בשמחה | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 29.09.2015, שעה: 08:37
\n
- - - לא מוגה! - - -
\nבכבוד, כבוד הרב.
צאה מדירת קבע ושב בדירת עריי,
לכאורה לפי השקפה ראשונה קשה להבין.
הלוא חג הסוכות הוא זמן שמחתנו,
והובא בה הרמב״ם
בלקוט לו לאו וזה לשונו.
אף על פי שכל המועדות מצווה לשמוח בהן,
בחג הסוכות
הייתה במקדש יום שמחה יתרה,
שנאמר ושמחת לפני אדוני אלוהיך שבעת ימים.
מצווה להרבות בשמחה זו.
עד כאן נשונו.
נו, ואם מצווה להרבות בשמחה זו,
מדוע צוותה התורה לצאת מדירת קבע ולשבת בדירת עריי?
הלוא זה מפריע לשמחה.
אומנם אם נתבונן בזה נראה.
כי שמחה אמיתית לא יכולים להשיג, אלא כשבאים לידי הכרה שהעולם הזה הוא רק ישיבת עריי.
כי מי שחושב
שתכלית האדם הוא בעולם הזה ועושה לו פה ישיבת קבע,
אי אפשר להגיע לידי שמחה פנימית.
כי בדרך כלל
מי שמשוקע בהבלי העולם הזה חסר לו שמחה.
כי שמחה היא דבר רוחני.
ומגיעים לשמחה
רק אלו שמתקרבים אל השם יתברך,
כי עוז וחדווה במקומו.
זו שמחה בלתי תלויה.
ועוד,
כי מי שמשוקע באבלי העולם,
אי אפשר להיות אצלו שמחה.
כי הקנאה והתאווה מפריחים לו להיות שמח.
גם אם הוא שמח בשלו, אבל כשהוא רואה שלחברו יש יותר,
הוא כבר פחות שמח,
או אולי אפילו עצוב.
אם יש לו תאווה והוא לא משיג אותה, הרי אין אדם מת וחצי תאוותו בידו.
אז איך אפשר להיות שמח בשמחה פנימית אמיתית?
תמיד נדמה לו שחסר לו.
כי יש לו מנה, רוצה 200. והעיקר כשרואה שלאחרים יש יותר זה מפיל עליו עצבות.
אבל אם האדם מבין כי העולם הזה הוא רק ישיבת ערעי,
הוא לא מקנא בשום אדם.
זה הכל זמני.
וממילא הוא שמח במה שיש לו.
אז זאת אומרת, שמחה פנימית אמיתית היא דווקא מי שקרוב לשם יתברך ויודע שהעולם הזה ערעי.
ממילא אם העולם ערעי, גם מה שיש לשני, גם מה שיש לך, הכל ערעי.
אז מה זה משנה מה שיש בינתיים? העיקר מה יהיה לך תכף אחרי שאתה יוצא מכאן.
אז מה השמחה יותר גדולה אם אתה יודע להכין צידה לדרך ולהיות קרוב לשם כבר מעכשיו?
זו השמחה האמיתית.
אז דווקא היציאה לסוכה היא היא שנותנת לאדם את השמחה האמיתית.
אבל יש עוד דרגה
שלא רק להסתפק במה שיש לו ולסמוח במה שיש לו,
אלא גם לסמוח בהצלחת חברו.
אה, זה קשה.
לסמוח גם בהצלחת חברו
זה יותר קשה מלהשתתף בצערו של חברו.
שמעתי בשם הסבא, זכר צדיק וברכה, מכלם,
מרן הרשע זיכרונו לחיי העולם הבא שאמר.
כי יכול להיות
שמה שאחד משתתף בצהרת חברו זה כמו חיה טורפת.
לאחר שטרפה היא נעשית טובה,
נעשית רגועה.
כך יכול להיות שתכף ששמע שקרה אסון לחברו,
שמח בליבו מאוד.
והשתמש בכל רעש שיש בו.
ואחר כך ממילא הוא טוב ועוזר גם לחברו, בא לעזור בניחום אבלים והכול.
אבל הוא קודם כל שמח.
למה?
חברו נפחט ממנו.
חסר לו משהו.
הוא נשאר על מעמדו,
וחברו,
יש לו צרה, אז הוא מרגיש
טוב מאוד עם זה.
אחר כך מתעוררים בו הרחמים של החיה הטורפת, שהיא נהיית אחרי זה טובה, כי היא שבעה כבר רכלת הטרף.
אז הוא מוכן לעזור גם ולהשתתף בעזרה.
אבל אדם ששמח בהצלחת חברו,
זה הרבה יותר קשה.
כי זה שמחה מלב טוב.
זה לא אחרי שההוא קיבל מכה אתה עוזר. לא. זה לא משתתף בצער,
אלא להשתתף בשמחה
זה באמת מלב טוב.
אבל זו דרגה שנייה בשמחה.
אחד, שיהיה שמח קודם כל אדם בשלו,
ויודע שהכול ערעי.
בקרבת אלוקים,
מעשיית פיקודיו,
משמחי לב, זה דבר
אין למעלה ממנו, ובפרט כמה שאתה מנותק יותר מהחומר.
דרגה שנייה, להשתתף בשמחתו של חברו.
ויש עוד דרגה שאני לא יודע אם מישהו מסוגל להגיע לדרגה כזאת,
דוד המלך הגיע אליה,
זה לשמוח בהצלחת שונאיו.
כמו שאמר דוד המלך עליו השלום, נתת שמחה בליבי מעת דגנם ותירושם רבו.
אני רואה שהשונאים שלי,
התירוש והדגן שלהם, מתרבים ומתעשרים ומרוויחים
שמחה בליבי.
איזה טעם? נשמוח.
הם לא יבואו, יציקו לך, יכתוב להם שם. לא, לא, אם זה מהטעם הזה, זה לא שמחה, זה שמחת עצמו, כי הוא מבין שהוא התפטר מהם.
שאדם יכול לשמוח בשמחה של האויבים שלו.
לא מדברים בעוברי עבירות,
מדברים בשונאים שלו, כמו שאול. שאול המלך,
הוא קרא לו משיח השם.
הוא קרא לו משיח השם.
הוא הבין שיש לו רוח קנאה, תזזית,
רוח עבעים.
אבל זה שונא שומר תורה ומצוות והכל. זה לא...
זה התקפה, כמו שאומרים.
אויבים כאלה, שהם לא עוברי עבירות שעליהם מצווה לשנאותם, כמו שאמר דוד בעצמו, הלא משנאיך השם ישנא,
ובתקוממיך את כותת תכלית שנאה שנאתים לאויבים היו לי,
זה משנאיך,
משנאיך.
אלה אני שונא אותם. אבל אם זה אויבים שלי בעניינים שבינינו, כמו שאומרים,
אין לי שום בעיה לשמוח בטובתם.
כבוד מורי ורבי הגאון הצדיק, רבי משה רוזנשטיין, זכר צדיק ברוך הוא, משגיח דישיבת לומשה,
היה אומר,
רגילים לומר טעם, למה קוראים בסוכות קהלת?
מפני שהוזמן שמחתנו.
ומפחדים שלא ישמחו יותר מדי.
אז לכן קוראים קהלת להביל את העולם הזה,
וממילא ימעט בשמחה.
ואתם יודעים שיש הרבה מקרים שכב'ד חטובא, רבנן, כב'ד חטובא, שמחו יותר מדי.
מה זה יותר מדי? עברו את המידה בקצר,
אז שברו כוסות
שהיו יקרים מאוד.
כוס של ארבעה מאות זוז.
העיקר שלא יהיה שמחה יתרה יותר מדי, שלא יגלוש לקלות ראש.
אז הטעם שאומרים למה קוראים בסוכות קהלת, הוא אומר,
זה בגלל שאומרים שלא ישמח יותר מדי, קוראים קהלת, ששם זה מהביל את העולם הזה.
ממילא זה ימעט בשמחה.
אבל הוא אומר ההפך.
מה הוא אומר?
הוא אומר, מצווה להיות שמח מאוד.
בסוכות.
וכל זמן שהאדם קשור לאבלי העולם הזה,
אז כמו שאמרנו קודם, הוא לא יכול להיות שמח כראוי.
כי הוא תמיד מקנא בחברו,
והתאווה והכבוד אוכלות את לב האדם,
ומפילות עליו עצבות.
לכן קוראים את קהלת
ומתבוננים,
איך שכל הבלי העולם הזה הם הבל הבלים,
ולא כדאי לרדוף אחריהם.
אז הוא יכול לקיים בשלמות המצווה של וסמת.
כמו שדיברנו בשבת
על אנשים שמנצלים את החג במקום לשבת בסוכה,
שזה מצווה שאתה נכנס אליה לתוכה,
ושיש בה סוכה, גימטרייה, אדנות, אבייה,
שני שמות קדושים, וזה בצלע אמונה, ושכינה שורה, ואושפיזין בפנים.
אנשים רצים לתאוות ולחומר של שיחים, לחפש להם איזה פארק או איזה מקום, להתקע בפקקים,
ושיעוף עליהם שם, אתה יודע, עם הרוח,
כל האכול על השיחים והכול,
ויאכלו את זה, ויהיו נפסותים, ויריבו קצת,
וכן הלאה.
מה, מה, מה זה?
שמשבח אני את העצלנים בחג הסוכות, עד שיש...
כזה שיכולים לשבת וללמוד תורה ולהיות מאושרים עם הקדוש ברוך הוא אחרי שזיכה אותנו,
סלח לנו על העוונות, כיפר לנו על העוונות,
נטהרנו מפני הכול.
עכשיו לשבת איתו בסוכה וללמוד בתורה שלו, להתקרב אליו, לשמוח איתו,
אז זה רק אם נביל את העולם הזה.
אבל אם לא הוא חושב כל הזמן רק על מאכלים וחושב כל הזמן מה כן ולאן לנסוע ומה לעשות ואת מי לפגוש ועל מה לדבר ולמי לפרטט וכולי,
איזה חג זה ועל מה מדברים ואיפה השמחה ואיפה... מסכן, אדם מסכן, הוא תלוי באחרים.
הוא לא יכול לחיות לבד.
הוא לא יכול לקחת ספר ולהיות מאושר.
אין לו, הוא לא מתחבר לזה.
הוא מתחבר לחומר.
אז איזה שמחה.
אז מצווה לקרוא קהלת.
להביל את העולם הזה ולדעת שהשמחה האמיתית
זה עבודת השם.
היום בארבע, בעזרת השם, ארבע וחצי, יהיה פה שיעור,
שיעור
מקיף
בנושא יראת שמיים וכמה דברים חשובים שצריכים לדעת,
ובפרט היסוד שהחמיר התורה על ספק יותר מוודאי,
שאדם שעושה עבירה,
בוודאי בזדון,
פחות חמור
ממי שעושה ספקות, נכנס לספקות.
מי שנכנס לספקות,
העונש שלו יותר חמור
ממי שעושה זדון.
וחכמים החמירו איתו הרבה יותר.
אז נלמד את זה באופן מקיף ורציני,
בשביל לדעת,
זה גם יעזור להבין את המצב
של אלה שנכנסים לספק, שהוא לא ספק בכלל,
ואוכלים מאכלות אסורות בחג,
בכל ימות השנה, אבל בפרט בחג,
אז
הקהל מוזמן.
ברוכים תהיו, חג שמח.
רבי יחנן יאמר רקע שיהיה אומר, עשו הגדול של ברוך הוא, זה הכל ישרואי,
לפי כוח רבו יום תרום ותרום תשעות שנה, אמור אדון הופס למען ספקו יגדיל תאורו ויהאדיר.
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).