כח הציור | הרב אמנון יצחק

בית מדרש 'קהילות פז', בני ברק
תאריך פרסום: 16.01.2014, שעה: 08:51

"והר סיני עשן כולו מפני אשר ירד עליו ה' באש". אנו חייבים לזכור את הניסים והנפלאות שעשה לנו הקב"ה ביציאת מצרים ובמתן תורה. חייבים, עשר זכירות שאדם חייב לזכור בכל יום, יציאת מצרים ומתן תורה, חייבים לזכור את הניסים והנפלאות שעשה לנו הקב"ה ביציאת מצרים ובמתן תורה, ואין הזכירה הזאת גרידא, אלא חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים, כך אומרת הגמרא בפסחים, כאילו הוא יצא ממצרים, חייב אדם לראות את עצמו, לא לדעת שאבותינו יצאו, שהוא יצא, ולא לדעת שהוא יצא, לראות, חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים. ועל מתן תורה כתוב, "רק השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך ופן יסורו מלבבך כל ימי חייך והודעתם לבניך ולבני בניך". מה זה השמר לך ושמור נפשך מאד פן תשכח את הדברים אשר ראו עיניך"? מה זה, זה מצוה שנכתבה בתורה רק לאנשים האלה שהיו מוכרחים? אבל לא, זה מצוה לנו, אז אתה צריך לראות, תיכף תלמד. ופה גם כתוב שחייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא, איך אני יכול לראות אם לא הייתי שם?

"יום אשר עמדת לפני ה' אלהיך בחורב" אתה צריך שלא תשכח. כתב הרמב"ן שזוהי מצות לא תעשה שלא לשכוח מעמד הר סיני, מצות לא תעשה לי ולך, לא לאלה שיצאו, לא לאלה שראו, מצות לא תעשה שאסור לשכוח מעמד הר סיני, ויהיה עינינו וליבנו שם כל הימים, ויהיה עינינו וליבנו, עינינו, איזה עינינו, אני לא הייתי שם, אני לא ראיתי, אמנם ראינו שמה נשמות אבל לכאורה לא ראיתי בגוף, כן.

בודאי המגיע לשתי מצוות אלה באופן מעשי זוכה לחיות רבה באמונה, פשששש כאילו יצאת עכשיו ממצרים, מי יכול עליך, לא עליכם בטחון בה' חביבי מעמד הר סיני. נו, אבל איך מגיעים לזה?

"וידבר משה והכהנים והלויים אל כל ישראל לאמור, הסכת ושמע ישראל, היום הזה נהיית לעם לה' אלהיך ושמעת בקול ה' אלהיך ועשית את מצוותיו ואת חוקיו אשר אנכי מצוך היום", ככה אומר משה והכהנים והלויים וכל ישראל, הסכת, מה זה הסכת? צייר במחשבתך, ציור, ושמע - תתבונן שמיעה זה התבוננות לא שמיעת האוזן לבד כי שמיעת האוזן לבד זה כלום, שמיעה שמביאה להתבוננות, אז צייר, הסכת ושמע, צייר במחשבתך ושמע זה להתבונן, ושמעת בקול ה' אלהיך - זה יגרום שתה תשמע בקול ה' אלקיך, ושתצייר את זה ותבין תשמע בקולו בלי ספק. עם ציורים והתבוננות - ודאי שאתה תשמע לקב"ה, כך מביא הספורנו. מלמדנו הספורנו כי כח הציור הוא, הכח המסוגל לקרב הענין כל כך אל ליבנו, מה ההבדל בין אדם לאדם, כח הציור שלו, למה האדם הזה ירא שמים וזה פחות - כי זה כח הציור שלו יותר גדול. מי שיש לו יראת שמים יש לו כח ציור יותר גדול, הוא יכול לצייר את הגיהינום איך הוא הולך להכנס עכשיו ואיך הולכים לדחוף אותו בגלל מה שהוא הולך לעשות, אז זה לא נותן לו לעשות, יש לו ציור. כשאדם אין לו יראת שמים יש לו את הציור של מתיקות העבירה, לכן אין לו את הציור הנוגד שבא מיראת שמים, שהוא החסימה, אם אדם היה רואה שהוא נתן כסף למישהו והוא יכול להיות מובל לחקירות, היה משתלם לו לעשות את הפעולה, הוא לא רואה, יראת שמים פירושו של דבר שאדם מצייר לעצמו את הציורים המונעים או המסייעים, תלוי לפי הענין. כח הציור.

הנביא חייב שיהיה לו כח מדמה גדול, כמה שהנביא יש לו כח מדמה יותר, כח מדמה - לדמות דבר, הוא רואה דברים אתה מבין לכאורה שהם לא ברורים והוא צריך אתה מבין להפוך אותם למציאות, להבין את הנ בואה, אז צריך להיות כח מדמה במשל ונמשל, מה אתה רואה - מקל שקד אני רואה, שה' שוקד על דבריו, מה אתה רואה - סיר נפוח אני רואה, כח המדמה צריך. אז כאן מלמד אותנו הספורנו כי כח הציור הוא הכח המסוגל לקרב את הענין כל כך אל ליבנו, עד שנשמע בקול ה' בלי ספק.

וראוי לצרף לדברי הספורנו את מה שכתב הכוזרי שהוא מתאר את החסיד שלנו, הרי שמה הוא דיבר עם כומר ועם ישמעאלי ועם חסיד שלנו, אז הכוזרי מתאר את החסיד שלנו איך הוא שולט על כל כוחותיו בצדק, כל הכוחות שלו שולט עליהם בצדק כמלך הגון במדינתו, דהיינו הוא מולך על כל איבריו וכוחותיו, ובתוך תיאור הדברים הוא כותב: ומצווה המדמה להמציא ההדור שבצורות הנמצאות אצלו בעזר הזכרון, לדמות אל הענין האלקי המבוקש, כמו מעמד הר סיני ומעמד אברהם ויצחק בהר המוריה, וכמו משכן משה, וסדר העבודה בבית המקדש, וזולת זה הרבה. אז הוא אומר הכוזרי, שאנחנו המדמים בעלי כח הדמיון לדמות דברים, אנחנו מצווים להמציא את ההדור שבצורות הנמצאות אצלנו בעזר הזכרון. איך תתאר את מעמד הר סיני? אתה צריך לקחת מהזכרון שלך את כל הדברים שהיו כל ימי חייך ולקחת את ההדור שבצורות שאתה יכול לצייר בשביל לעשות את זה הכי הכי הכי, שישפיע עליך הדבר. ולדמות אל הענין האלקי המבוקש. אז תאר לך את עם ישראל מיליונים יוצאים עם הילדים עם חמורים עם תשעים חמורים מלאים כסף וזהב, איך הם הולכים, איך משה ואהרן בראשם, מה הגובה של משה ואהרן ואיך הם הולכים עם המטה, אתה רואה אותם איך הם הולכים, שמש יוקדת וקופחת פתאום ענני הכבוד מופיעים ומכסים אותם פה ושם, מתגלגל איתם סלע שיש בו מים, תתחיל לצייר את זה, אתה מבין, כמו סרט, צייר את זה, תכנס לתוך התמונה ושתהיה לך חקוקה לפניך. הוא אומר להמציא את ההדור שבצורות הנמצאות אצלו בעזר הזכרון, מה אתה ראית הכי הכי הכי בעולם שאתה יכול להגיד ולחבר את זה וליצור. תקח פנטזיה אפילו שאתה מכיר כל שהיא, ואם היא תתאים בשביל לדמות את הענין האלקי המבוקש, למה לא?

ש. אבל בכל זאת למשל פנטזיות

הרב: אז אתה הופך את זה לציור, כי זה נאמן למקור, הרי אתה מבין שאם היה דבר כזה, תאר לך מה זה ענני כבוד מלוים אותך, רק תתבונן בנקודה הזאת - ענני כבוד.

ש. לא שומעים

הרב: רואה רואה הכל, אם אתה רוצה אתה רואה הכל, הרי בן אדם לפני שהוא הולך לייצר משהו חדש אז בא לו איזה ציור, אם לא היה ציור, אם אדם לא היה רואה את הציור של הגרזן לפני שהוא יצר אותו - לא יכול ליצור אותו, זה שהמציא את הגרזן לפני שהוא עשה אותו היתה לו צורה שהוא אמר, אם אני עושה ככה אז אני אוכל לבקע עצים, מה אני צריך בשביל לבקע עצים? כשאתה נתקע באיזה משהו אתה צריך לאלתר, אבל אני מחפש עכשיו משהו זה, אם אני אמצא משהו זה אז אני אוכל לעשות זה וזה וזה וזה וזה.

ש. זה טבע

הרב: זה לא טבע, זה כח המדמה יש לו כח להגיע אתה מבין לגבהים שאין כמותם, אם לא היה כח מדמה שאנשים יעלו לירח ולמאדים, הם היו מגיעים? הרי זה חלומות באספמיא, שבן אדם יושב פה בקרקע פתאום הוא יופיע בירח, איך עושים כזה דבר? אז צריך להמציא איזה רקטה וככה שתטיס את החללית וזה ותכניס בן אדם, אתה צריך לצייר, אם לא ציירת מראש את האפשרויות איך תגיע לא תגיע לכלום, רק כח המדמה גורם לך שאתה תגיע, אם לא היה לנו כח המדמה אדם היה תקוע במה שהוא רואה והוא לא יכול להתפתח. אז ה' נתן לנו עזר אלקי שיהיה לנו כח מדמה, יש אנשים לוקחים אותו לטוב ויש אנשים לוקחים אותו לרע. אדם מדמה את העבירות שיהנה כמו שאמרנו, ויש אחד מדמה את המצוות את השכר שיקבל עליהם, או את השמחה והנחת שהוא עושה לבורא בלי שכר, תלוי כל אחד לפי מדרגתו, אבל יש לנו את הכח המדמה, אם בן אדם אין לו את הכח המדמה - אומלל. אתה רואה שאנשים יש ציירים, כן, ציירים, והוא מצייר צורה ועושה ככה וככה וככה, לא רוצה להזכיר שמות של חילונים, כן, הברון מן האוזן, וכאלה ואחרים שהיה להם כל מיני דמיונות וזה וזה וזה, אבל רוב הדמיונות שאנשים חשבו ואמרו עליהם אתה מבין, שזה חרית ואי אפשר... היום הכל רואים שניתן לעשות בכח המדמה.

אז צריך ומצווה האדם להמציא ההדור שבצורות הנמצאות אצלו בעזר הזכרון לדמות אל הענין האלקי המבוקש, כמו מעמד הר סיני, צייר את זה, מעמד אברהם יצחק בהר המוריה, צייר את זה אבא ובן שעומדים אחד בן 137 ואחד בן 37 והמאכלת אתה מבין עוקד אותו אחורה עם הידיים והרגליים שלו קושר אותו, מותח לו את הצוואר עומד להכניס, צייר, תראה את התמונה ממול, תתעכב, שב שעה שעתיים שבוע, שב, עד שתהיה לך תמונה. כשתראה את התמונה הזאת לנגד עיניך פששששש. צייר איך הוא מנסה לשחוט אותך היצר הרע, שחט אותו בחזרה. וכמו משכן משה וסדר העבודה בבית המקדש וזולת זה הרבה. זוהי סגולתו של כח הדמיון, שיכול להמציא לנו ציורים בהירים וחיים ממעמד הר סיני ויציאת מצרים ועוד. ידוע, תקשיב, כי גדולי העבודה המוסרית קבעו זמן לצייר לפניהם כיצד יצאו ממצרים. עמוד אש הולך לפניהם, משה רבינו ע"ה ואהרן מנהיגים את צבאות ה', בסדר מ ופתי, דגלים, מחנות, כמו שאתה רואה מצעדים היום, שהולכים מצעדים שורות שורות ורואים אותם אתה מבין פסקי פסקי, כל פעם כולם מתבוננים פשששששש ככה היה, הולכים מחנות מחנות עם דגליהם, אייי. משה רבינו ע"ה נושא על שכמו את ארונו של יוסף, יחביבי, שומע? לא על עגלה, נושא על שכמו את ארונו של יוסף, יש עגלות, יש חמורים, הוא צדיק, שומע? כל שישים ריבוא הולכים אחריו, כל אחד מוקף עדר של תשעים חמורים עמוסים בביזת מצרים, כולם הולכים בגבורה, עבדים שהיו אתמול במסירות ראש, בקומה זקופה, אחרי ה' צועדים קדימה אל העתיד המבטיח.

על דרך זה ציירו לעצמם אותם גדולי תורה וגדולי עבודה המוסרית את עשרת המכות, את קריעת ים סוף, כל פרט ופרט בציורים, ציורים חיים. אמרנו מספר פעמים שר' יחזקאל לוינשטיין זצ"ל המשיח של פוניבז' כשהיה זקן כבר, היה לו קשה לעלות לישיבה אז הוא היה נעצר, חושב קצת ופתאום עולה כמו בחור צעיר, היו שואלים אותו איך זה? אז הוא אומר תמיד כשאני נתקל בקשיים, אפילו פיזיים כאלה פשוטים ברורים, אני מצייר את יציאת מצרים ואני שואב עוז ותעצומות, הרי בין היוצאים היו כושלים חלשים, זקנים, איך הם הלכו? כל המדבר, ללכת, ללכת, "ויסעו ויחנו" לא ויסעו מיד ויחנו, לפעמים ימים רבים, שואב משמה תעצומות, מצייר לו את יציאת מצרים ומקבל כח, מכח הציור. הרי מה נותן לאדם כח, כשאומרים לו שהוא ירויח חמשת אלפים דולר נהיה לו ציור מיד על המקום, בדיוק מה הולך לעשות, בא הנה אני הולך לקנות חליפה קונה זה זה בדיוק מה שרציתי טטטט, פשששש רוקד חביבי, רוקד בחשק, הבנת? יש לו ציור על המקום, מה עושים עם זה פשש. אומרים לאחד לך תעשה זה וזה הוא רואה את עצמו כבר מותש, בא הנה אני אקרוס פה, עזוב אני לא מתאים לי, הוא ראה ציור, הוא צייר כבר את ההמשך לכן הוא נמנע, הכל זה ציורים אבל אתה לא מרגיש בכלל שאתה מצייר ובגלל זה אתה מושפע, אתה חשוב שההחלטה היא שכלית גרידא, לא, יש לך ציורים. אז מי שמומחה בציורים, כח המדמה שלו הוא חיובי והוא יודע מה לצייר בשביל להצליח ומה לצייר בשביל לא להפסיד, צייר כזה זוכה. פרס האומנות, הוא אומן, פשוט אומן. אז ז"א כח הציור מבדיל בין האנשים.

הזמן המסוגל לעבודת ציור הוא בשבועות שקוראים את פרשת שמות וארא בא ובשלח, וכן בליל הסדר חג המצות, וחג הסוכות, בחגים האלה המצוות מסייעות להמחיש לנו את יציאת מצרים והליכה במדבר.

בתפילה, לפני התפילה, אלה שעבדו במצות עם ריקודים וכבר פרשו, עכשיו יכולים לצייר, אם זאת היתה רק העבודה של שעבוד ישראל במצרים, אז הם צריכים להבין מה זה שעבוד, אבל זה לא היה דבר כזה, זה קל לרקוד ככה זה קל, לעבוד בחומר ובלבנים אבל קודם ללכת לחפש את התבן ואת הקש ואח"כ לקחת ולעשות מזה לבנים ואח"כ ככה ואח"כ את הכל ועומדים עליך המצרים, לא אומר אני אפטר אותך, חלע בגלב, אח"כ עוד פעם חלע בגב, ואין התחשבות אני עייף לא ישנתי אתמול קמתי מוקדם קמתי מאוחר, אין דבר כזה, דבר יום ביומו, טח, לא גמרת - תביא את הילד מותק, תביא את הילד, לוקחים שמים אותו בתוך הלבנים להשלים את המכסה, ומול הפרצוף שלו בגלל שהוא לא יכול או שהוא התרשל תוקעים לו את הילד וזהו. לא יום ולא יומיים, 210 שנה, 86 בעבדות קשה. אייי, אז אנחנו רוקדים קצת וכבר לא יכול, לא יכול לא יכול, כשאדם מגיע לפסח והוא אומר עבדים היינו לפרעה במצרים אייי, לפחות זה שרקד יודע משהו. אבל הריקודים זה כאילו שהישראלי היה בחופשה, נתנו לו חופשה לך תרקוד, במקום לעבוד לך תרקוד, אז הוא הלך לרקוד, לחופשה.

אז אלה הזמנים שהם מיוחדים ומסוגלים לעבודת הציור, כשקוראים את הפרשות האלה, את התיאורים של פרשת שמות וארא בא בשלח, וליל הסדר חג המצות חג הסוכות, המצוות המעשיות שיש בהם ממחישות לנו את יציאת מצרים וההליכה במדבר.

בתפילה אנחנו מאריכים בברכות קריאת שמע, בזכרון יציאת מצרים. אז בתפילה בברכות של קריאת שמע אנחנו מזכירים את יציאת מצרים, נו, אבל זה לא מספיק מה שאנחנו מזכירים, עם כל זה ראו העובדים הגדולים צורך לעצמך לקבוע זמן מיוחד להמחיש להם את יציאת מצרים בציורים חיים, כי השפעת הציורים החיים היא עצומה על האדם, כמה אנשים רואים בכלל, מי מסתכל בכלל בתוך הציורים שיש בתפילה, מי מסתכל בכלל? איייייי. אני מקצר, "ומבלעדיך אין לנו מלך גואל ומושיע, אמת ממצרים גאלתנו ה' אלהינו" צריך לצייר, "מבית עבדים פדיתנו", צריך לצייר, "כל בכוריהם הרגת" צייר איזה שמחה היתה באותה שעה, "ובכורך ישראל גאלת", צריך לצייר, "וים סוף להם בקעת" איזה ציור, "וזדים טבעת" איזה כיף, "וידידים עברו ים" פששש איזה צהלה, צייר אבל, תראה, סרט, כשעשו עשרת הדברות סרט ארבע שעות, סרט, כל העולם כמעט ראה, צייר. "ויכסו מים צריהם אחד מהם לא נותר", צייר, "על זאת שבחו אהובים ורוממו לאל" פששש שירת הים - צייר, "ונתנו ידידים זמירות שירות ותשבחות ברכות והודאות למלך אל חי וקיים" וכו' וכו', צייר. כל זה ציורים.

בתפילת ערבית, אני לא אקריא את הכל אבל אם אדם היה חי בציורים פשששש, "אמת ואמונה כל זאת וקיים עלינו כי הוא ה' אלהינו ואין זולתו ואנחנו ישראל עמו, הפודנו מיד מלכים, הגואלנים מלכנו מכף כל עריצים, האל הנפרע לנו מצרינו, המשלם גמול לכל אויבי נפשנו, השם נפשנו בחיים ולא נתן למוט רגלינו" צייר את זה איך הקב"ה לוקח אותך, מטפל בך בן יחיד, בני בכורי ישראל, ומה הוא עושה לגויים,] לאויבים, לצרים, "המדריכנו על במות אויבינו וירם קרננו על כל שונאנו, האל העושה לנו נקמה בפרעה באותות, במופתים, באדמת בני חם" אצלם בבית, "המכה בעברתו כל בכורי מצרים ויוציא את עמו ישראל מתוכם לחרות עולם", הכל ציורים, "המעביר בניו בין גזרי ים סוף" 12 גזרים, "ואת שונאים ואת רודפיהם בתהומות טיבע, ראו בנים את גבורתו שבחו והודו לשמו ומלכותו ברצון קיבלו עליהם משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה ואמרו כולם, מי כמוך וכו' מלכותך ה' ראו בניך על הים יחד המליכו ואמרו, ה' ימלוך לעולם ועד וכו'. ז"א יש פה ציורים כל הזמן. כשאתה מצייר את הציורים ומגיעי לשמונה עשרה אתה יודע לפני מי אתה עומד, כשאתה יודע לפני מי אתה עומד, כשאתה מבקש אתה יודע זה רק ביד שלו, ואם הבקשה תהיה רצינית עם הציורים האלה, שיש לו את הכח והיכולת הבלעדית, התפילה תתפוס. אבל אם אתה רק ממהר להספיק להגיע לה' שפתי תפתח ולעושה שלום במרומיו, אפילו ציור אחד לא היה לך, שום ציור.

השפעת הציורים החיים על האדם עצומה היא, ותשמעו עכשיו איך התורה מרמזת לנו במעמד הר סיני שעלינו לעשות ציורים, התורה בעצמה אומרת שצריך לעשות ציורים, וללמוד מזה לכל הדורות. מה כתוב בתורה? "והר סיני עשן כולו אשר ירד עליו ה' באש" פששש, "ויעל עשנו כעשן הכבשן ויחרד כל העם מאד" רש"י אומר, כבשן של סיד, מה זה כבשן האש - זה כבשן של סיד, והוא שואל שאלה, יכול ככבשן זה ולא יותר? האם מה שהיה במעמד הר סיני זה היה כמו כבשן של סיד ולא יותר? כשהוא אומר כעשן הכבשן, מה הכוונה, שהיה עשן כמו שיוצא מכבשן של סיד? זהו? זה כל הטררם? תלמוד לומר הפסוק "בוער באש עד לב השמים", זה לא כזה קטן, אז מה תלמוד לומר כבשן? אז למה הוא אומר כבשן? לסבר את האוזן מה שיכולה לשמוע, נותן לבריות סימן הניכר להם, תעשה, אתה מכיר את הכבשן של אש, כמה יוצא ממנו עשן וכו', עכשיו תכפיל את זה בכפולות עד לב השמים אין שיעור, אבל כמו שמיתמר משם ככה היה מיתמר מן ההר עד לב השמים, אז רואים שנותנים לנו ציור ואנחנו צריכים עם הציור הידוע לנו שאנחנו מכירים, איתו לפעול ולהתחיל לפתח את זה, אתה מבין?

התורה עצמה נתנה לנו ציור איך היה נראה מעמד הר סיני, יש לדעת שאם אין לאדם שום ציור ממעמד הר סיני, אמונתו בתורה מן השמים רופפת. התורה מן השמים איננו כלל מופשט בסמכות התורה, אלא התקרבות נוראה של בורא העולם אל עולמו כאן, וכל עוד שאין לאדם ציור חי מזה אינו יכול להבין ולהשיג משמעות הענין של תורה מן השמים. אז תורה מן השמים זה לא כלל מופשט שאתה שומע כן, קיבלנו תורה מן השמים, וזה נותן את סמכות התורה, לא, אלא התקרבות נוראה תורה מן השמים זה שה' מתקרב אל עולמו כאן, וכל עוד שאין לאדם ציור חי מזה אינו יכול להבין ולהשיג משמעות הענין של תורה מן השמים.

אנחנו אומרים "אילו קרבנו לפני הר סיני ולא נתן לנו את התורה דיינו", ככה אומרים בהגדה, אילו קרב אותנו לפני הר סיני, זהו, אין תורה, ולא נתן לנו את התורה, גם כן דיינו, היה מספיק לנו, איך אפשר לומר כך? לכאורה מה מעמד הר סיני בלי לקבל תורה? אולם לימוד תורה צריך להיות באימה, ביראה ברטט ובזיע, כמו שהיה בסיני, כשאדם לומד תורה באמת או כמו שהתנאים הקדושים והאמוראים היו לומדים תורה היתה אש מלחכת סביבם ממש, אש, כנתינת התורה בהר סיני שניתנה באש, כי הם היו לומדים ביראה, ברטט ובזיע. לימוד התורה צריך להיות באימה ביראה ברטט ובזיע כמו שהיה בסיני, אילו היה אדם ממציא טרמוס שמחזיק את החום במשך שנה, המצאה נפלאה, ואם היה מחזיק לכל החיים - אין לשער את גודל ההמצאה הזאת, שם מים חמים בתוך טרמוס, כל החיים זה חם, פששששש אין המצאה כזאת עד עכשיו, נכון? אם מישהו היה ממציא כזה דבר. והנה הקב"ה ברא טרמוס שמחזיק את כל החום, את כל האימה, את הרטט, את הזיע של מעמד הר סיני, מה זה הטרמוס הזה שמחזיק את החום הזה? זו התורה, כשלומדים תורה כמו שצריך ללמוד תורה היא מביאה את האדם לאימה לרטט ולזיע. טרמוס הזה עדיין יכול לחמם כמו במעמד הר סיני, ככה כשלמדו התנאים והאמוראים ככה היו מגיעים בדיוק לאותה רתיחה. מיד כשאדם פותח גמרא הוא מרגיש את כל החום של מעמד ההוא, והנה הכי נמי התכלית הוא מעמד הר סיני עצמו, וזה כל התכלית בלימוד התורה. הרי שאנו חייבים לראות עצמנו כאילו יצאנו ממצרים, אסור לנו לשכוח את מעמד הר סיני, צריכים להיות עינינו וליבנו שם כל הימים, גם עינינו, כאילו אנחנו רואים את זה בפועל וזה לא דברי חסידים. עלינו להתלמד לקבל ציור חי מיציאת מצרים וממתן תורה, והתועלת הצומחת מזה היא עצומה, יש ללמוד היטב פרשת יתרו ואת סוף משפטים ופרשת ואתחנן משני עד סוף חמישי, ואח"כ יתבונן במעמד הר סיני כל יום בעשר זכירות שהוא חייב לזכור וישתדל לצייר לעצמו את המעמד עד שתהיה לו תמונה חיה ממנו, וימשיך בזה כמה שבועות עד שירגיש שיש לו קנין בזה. כל העולם מתאפס - נהיה אפס כשאתה רואה את המעמד חי לפניך, מה זה בני אדם מול מעמד כזה, מול יציאת מצרים, מול קריעת ים סוף, אתה אדם הכי חזק בעולם. ישראל היו עבדים, לא היה סיכוי לצאת ממצרים, ולא רק שהם יצאו, הם יצאו עם היד החזקה, עם היד הגדולה, באותות ומופתים, בניסים ונפלאות, וה' רומם אותם עד שיא פסגת העולם, ובחר בהם נתן להם את התורה הקדושה. אז גם אם בן אדם בשפל המדרגה עבד עבדים נרצע בתחתית סולם האנושות, אם הוא יהודי שישאב משם שאין דרגה של שפלות שהיו ישראל יותר מאשר עבדות במצרים ולאן הגיעו תוך שנה, תוך שנה. עשרת המכות יציאת מצרים, אז לעולם אין יאוש, ואם יש לו ציורים חיים כאלה אי אפשר עליו, אי אפשר לייאש אותו, אי אפשר למוטט, בכל רגע הקב"ה יכול להפוך קערה על פיה, כי רק לו יש את היכולת ואת הכח לעשות כן, אבל צריך ציורים, וזה יתן לבן אדם את כל הכוחות נגד כל המשברים וכל הנסיונות יעברו בשלום.

רבי חנניה בן עקשיא אומר...

הכרת הטוב לרב שליט"א

כל ההודעות

12.10 19:19
כבוד הרב, חודש טוב ומבורך! אני בטוח שזה קרה בגלל 'סגולת הביסים!' הרכב נכנס שבוע שעבר למוסך עד היום עקב מכה שהוצרכתי לסדר. עד כה לא הכנסתיו כי זה היה רק פח, וההוצאה שדרשו לא היתה הגיונית, מלבד שלא היתה אפשרות כספית. עד שחברת הביטוח אמרו "שזה הסדר" וכו'... ובאו לקראתי ושאם לא אשלם זה יעבור לטיפול משפטי. כשבאתי היום לקחת את הרכב בישרו: שאני לא צריך לשלם שקל! ועוד מגיע לי על כל יום שהרכב היה במוסך 250 ש"ח! - פלא פלאים!! זה משהו שלא ניתן להסביר, זה משמים (הרב אמנון יצחק שליט"א בשיחה עם מנחם טוקר על "סגולת הביסים" ברדיו קול חי shofar.tv/videos/14773).
08.10 17:38
שלום, רציתי להודות להרב אמנון יצחק שליט"א, על הברכה ונציב יום שעשה עבור אבא שלי. ב"ה אבא עבר את הניתוח לשלום בשלום ללא סכנה! ברוך השם!! תודה רבה (נקי כפים shofar.tv/lessons/25929).
08.10 16:05
ב"ה אין על כבוד הרב היקר, לא משנה איזה שיעור אני שם של כבוד הרב, אפילו שיעורים מימים ימימה, אני תמיד מרגיש כמה אהבת השי"ת יש לרב בשיעורים שהוא נותן לעם ישראל - אשרינו שזכינו! (חוזרים בעבר shofar.tv/hozrim-beavar).
06.10 11:46
הרב שליט"א מביא את רבנו יואל טייטלבוים מסאטמר זצ"ל בעל הדברי יואל, בביאור הגמרא על הפסוק (ירמיהו ג, יד) "וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶחָד מֵעִיר וּשְׁניִם מִמִּשְׁפָּחָה, וְהַבֵאתִי אֶתְכֶם צִיּוֹן" ובסנהדרין (קיא, א) נחלקו... "ריש לקיש: "דברים ככתבן" – אֶחָד מֵעִיר וּשְׁניִם מִמִּשְׁפָּחָה (לצפיה בשיעור: אחד מעיר שניים ממשפחה 10.03.2013 shofar.tv/videos/2783).
05.10 17:20
שלום וברכה, מועדים לשמחה, יום שלישי, חול המועד, סוכות תשפ״ז, ירושלים, השם שלי י. י. ק. אני כל כך שמח, אני יהודי אשכנזי מירושלים, ממאה השערים, אני לא הולך לבחירות, תודה רבה לרב. שהרב ימשיך לחזק את עם ישראל, ושהרב ידע, שהקדוש ברוך הוא עומד לצדו ונפרע מכל אלה שהציקו לרב במשך השנים. אני מאוד אוהב את השיעורים של הרב. אני מקבל באופן קבוע צינתוק כל יום מהשיעורים, גם בבוקר, גם בערב שבת וגם בהרצאות, ואנחנו בבית מאוד מאוד אוהבים את השיעורים ואת ההרצאות, איך שהרב עונה לשואלים, וזה מאוד מחזק אותנו בבית באמונה, בכל תחום הרב מדבר, ואנחנו פשוט מלאים שמחה לשמוע כל פעם את הרב מחדש. ואנחנו מחזקים את הרב שהרב ימשיך בגאון לתת הרצאות, לא לפחד מאף אחד, ובשם השם נעשה ונצליח, והקדוש ברוך הוא עם הרב, חזקו ואמצו א'גוט מועד. תודה רבה. יישר כוח, י. י. ק. מירושלים. תודה רבה ושלום (לכתבה כוחו של “איש אשר רוח בו”: עדויות מרגשות על מהפכת התשובה shofar.tv/articles/15707).
05.10 10:20
מה שהבאנו שהאדמו"ר מקלויזנבורג אמר על הערבה... ובכן, הערבות מזכירות לנו שפתיים, כל עלה של הערבה נראה כשפתיים וזה מזכיר לי את שפתי הרב שב"ה עשרות שנים מדבר על ליבם של עם ישראל לחזור בתשובה... והשם יתברך רוצה את הרב קרוב אליו ורואים שהרב מבקש או מברך והשי"ת עונה.
24.09 10:52
ישתבח שמו לעד להקב"ה ששומע תפילה וב"ה בזכות התרומה לנציב יום 111 של קבוצת שערי תשובה הנער בן ה-16 נתנאל בן רותי הי"ו פקח עיניים מדבר עם אמא שלו וממתין להשתלת לב, בבקשה להתפלל שיתקבל אצלו התרומה ולרפואה שלמה במהרה היום נמשיך בזעקה בקו נשים לרפואתו השלימה (בתוך כלל ישראל מהרה אמן! לכתבה: ניסים שרואים בזכות התורה! - תורמי "נציב יום" משתפים בסיפורי המופת שאירעו להם shofar.tv/articles/15728).
23.09 14:54
לכבוד הרב אמנון יצחק שליט"א, רציתי לחזק ולעודד את הרב, ולהודות לו על אומץ הלב והמסירות. כשראיתי את ההשלכות של מה שהרב דיבר עליו, אנשים עצרו, שאלו שאלות, חשבו מחדש והפכו מודעים יותר למה שמכניסים לגופם ולגוף ילדיהם. ומכאן השאלה: אם על הגוף הזמני אנשים מוכנים לעצור ולבחון, קל וחומר שצריך לעצור ולחשוב גם על הנשמה הנצחית. ב"ה הרב מדבר על תורה, מצוות וקדושת החיים. הלוואי שנזכה שגם כלפי הנשמה תהיה אותה ערנות (אמן).
23.09 14:52
בוקר טוב הרב. ב"ה עכשיו פגשתי אחד מבלגיה שסיפר לי שבעבר בבלגיה כל חנויות שמכרו זהב היו פתוחים על ידי גרוזינים בשבת (רח"ל) והיום כולם סגורים בשבת. שאלתי אותו "איך זה קרה?" הוא אמר לי "זה הרב אמנון יצחק! הוא החזיר את כולם בתשובה וגרם שכל החנויות ייסגרו בשבת..." (לסרטון: שביתת החמור החזירה בתשובה shofar.tv/videos/15709).
17.09 15:34
שלום כבוד הרב, ב"ה קניתי טייפ חדש והילדים שלי נרדמים עם הדיסק המדהים של הרב זכריה יצחק זצ"ל, זה חובה בכל בית, זה נותן הרבה יראת שמים לילדים, אהבת התורה והילדים ישנים רגועים. סגולה בדוקה! (https://zecharia.shofar.tv/)