חודש ניסן וחג הפסח - חלק ג' - ברכת האילנות

נציב יום: לעילוי נשמת יסיאס בן וורקה - מנוחתו עדן. 

אנחנו עכשיו ב: 'ברכת האילנות' ב (ספר לכתחילה) חודש ניסן וחג הפסח חלק ג'. 

הנזהר לברך ברכת האילנות כדת וכהלכה, עליו נאמר: "רְאֵה רֵיחַ בְּנִי כְּרֵיחַ שָׂדֶה אֲשֶׁר בֵּרֲכוֹ ה': וְיִתֶּן לְךָ הָאֱ-לֹהִים מִטַּל הַשָּׁמַיִם וּמִשְׁמַנֵּי הָאָרֶץ וְרֹב דָּגָן וְתִירֹשׁ" (בראשית כז, כז-כח) וואי וואי וואי... איזה ברכות! מי שנזהר לברך ברכת האילנות כדת וכהלכה. 

מה זה 'כדת וכהלכה'? עכשיו אנחנו לומדים; 

להבדיל משאר ברכות הראיה שאין עניין לטרוח ולחפש אותם כדי לברך עליהם, בברכת האילנות יש לטרוח לראותם ולברך עליהם! למה? - כי בברכה הזו נעשים תיקונים גדולים ונשגבים! כמו שמובא בזוהר הקדוש; יש גלגולי נשמות ומתקנים אותם בברכה הזאת! 

לכתחילה ראוי ונכון ליטול ידיים לפני שמברך ברכת האילנות, אלא אם כן מברך מיד לאחר התפילה שאז הם בחזקת נקיות. לפני כל ברכה, צריך אדם לבדוק: שהידיים שלו; הוא לא נגע במקומות המכוסים, לכן אנחנו הולכים עם הטזטז... (בקבוק חיטוי קטן) כן עם השבעים אחוז (70%) אלכוהול - בשביל לנקות את הידיים; לפני כל תפילה! ולפני כל ברכות! וכולי וכולי... אז לכן לכתחילה ראוי ונכון ליטול ידיים לפני. אבל אם הוא גמר את התפילה והוא יודע: שהוא לא נגע ולא כלום – 'בחזקת נקיות'. 

עכשיו, יש לשים לב! שבמקום שאתה עומד לברך יהיה נקי מערימות זבל ואשפה, שלא יגיע אליך ריח רע, כי אסור לברך במקומות כאלה. 

בעת שמברך ברכת האילנות, יתבונן במעשה השם הנפלאים! איך מֵאַיִן נתהוו האילנות! איך נהיה פריחה!! איך נהיה לבלוב וכך יכניס אהבת הבורא בלבו! וישאף לדעת את השם הגדול' כמו שאומר הרמב"ם: איך מגיע לאהבה? שמתבונן במעשיו הגדולים של הקדוש ברוך הוא - מגיע לאהבה! 

אז בשעה שהוא מברך צריך התבוננות לפני, לא סתם מסתכלים וזה... ומה, תתבונן: שמו חתיכת גרעין קטן - וזה הסריח! ונרקב אחרי שלושה (3) ימים בצבץ גבעול! והלך וצמח ונהיה עץ ועם גזע גדול!! והרבה הרבה פירות מאות פירות מה... והכל! שמים מים והופ... הופ הופ הופ הופ... תתבונן! עכשיו תראה איזה פירות יש לך! כמה ויטמינים יש בזה, כמה אתה זקוק את זה לבניין הגוף שלך, לחיסונים שלך! וכולי. 

כשאדם מתבונן ורואה: כמה היטיב לו השם מהריח הנעים! מהעצים מהפרחים, מהלבלוב, מהפרי עצמו וכולי - מהחן של הפירות! 

הרוצה לזכות ליראת שמים תמה וטהורה - יקפיד לברך את ברכת האילנות מתוך ההתבוננות הזאת בנפלאות הבורא! 

ויש לברך את ברכת האילנות בשמחה! במתינות ובכוונת הלב.

 - מה שאנחנו משתדלים לעשות בכל מצווה; 'באהבה, ביראה, בשמחה ובזריזות, "וּלְעָבְדוֹ בְּכָל לְבַבְכֶם" (דברים יא, יג) "וּלְדָבְקָה בוֹ" (דברים יא, כב) "וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" (דברים ל, יט) "וָחַי בָּהֶם" (ויקרא יח, ה) עם כל המצוות הכלולות בהן, בשם כל ישראל!' תמיד אנחנו אומרים את זה, אבל צריך להרגיש ככה! כשאתה מברך את האילנות, זה פעם בשנה!! תעשה את זה; בשמחה, במתינות ובכוונת הלב. 

אם אנחנו דורשים מעצמנו: להתחדש כל יום במצוות! כמו שהיום (חמישי) עלו לקרוא בספר תורה, ביקשתי מכל אחד: להרגיש כאילו בבר מצווה! אתה עומד עכשיו פעם ראשונה בבר מצווה!! ומברך בספר תורה וזה... ככה צריך להתרגל. וזה (ברכת האילנות) מצווה שבאה אחת לשנה – וואו! מחכים לזה!! זה מצווה נדירה!!! כמו שאומרים, צריך לייקר אותה, להעריך אותה, לעשות אותה בשמחה, במתינות, לא למהר ללכת הביתה... ללכת הביתה, הלו! תעמוד, תתבונן, תברך בקול צלול בשמחה! שירגישו. 

ראוי ונכון להשתדל לברך את ברכת האילנות בעשרה (10)! אז 'חסידים ואנשי מעשה' משתדלים לברך תמיד בצירוף עשרה ואחרי זה יש פסוקי תורה ואחרי זה אומרים קדיש ואז יש להם לימוד תורה ויש להם קדיש - וזה עוזר מאוד לברר ולהעלות את הנשמות שבצומח! כי יש נשמות שהם מגולגלות בצומח ואתה על ידי זה שאתה עושה את זה כדת וכדין - אתה משחרר אותם! יש לך זכות גדולה להשיב אותם אל צור מחצבתם!! 

עכשיו בספר בית הבחירה (באות ח) הוא אומר: 'לפי ריבוי האנשים המתייחדים לעשות את המצווה - היא מתעלה עוד יותר! כידוע, אבל לפחות שהיו עשרה אז אם יש 20, 30, 40, כמה שיותר - יותר טוב!

 לפי תורת הסוד: ראוי ונכון שכל אחד יברך לעצמו ברכת האילנות ולא שאחד יברך ויוציא את כולם. זאת אומרת יש לנו הרבה מצוות שאדם יכול לברך ולפטור את כולם! כמו ברכת המזון, כמו ברכת המצוות וכולי וכולי, אבל פה על פי הסוד: ראוי שכל אחד יברך לבד, לא יהיה חזן וכולם יקשיבו ויענו: 'אמן' אלא כל אחד יברך! למה? - כי כל אחד יש לו כוח לברר את ניצוצי הקדושה מהצומח ולתקן כפי כוחו ולפי שורשו עצמו. אז כל אחד הוא מיוחד הוא מתייחד בברכה שלו ויכול לפעול! אחד יותר אחד פחות. ולכן כל אחד יעשה! אבל אם אחד יגיד - אז זה רק מה שהוא יכול לפעול. ויש פה 10, 20, 30 אנשים - הם יכולים לפעול הרבה יותר! 

לכתחילה יש להזדרז לברך ברכת האילנות בראש חודש ניסן! 

לדעת פוסקים רבים: המעלה של 'זריזין מקדימין למצוות' גוברת על מעלת: "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ" (משלי יד, כח) לדעת הרבה פוסקים. זאת אומרת עדיף לברך ברכת האילנות בראש חודש ניסן אפילו ביחידות! ולא להמתין לזמן מאוחר יותר כדי לברך "בְּרָב עָם" ואפשר לראות את זה בביאור ההלכה ובשער הציון שמה מביא. 

טוב, בכל אופן, נגיד היום ראש חודש ניסן ואתה רואה שאין ציבור שבא לברך, אולי מחר יהיה, אולי מחרתיים... הרבה מהפוסקים אומרים: תקדים לברך אפילו ביחידות! מאשר "בְּרָב עָם הַדְרַת מֶלֶךְ". 

קהילות רבות נוהגות לברך ברכת האילנות "בְּרָב עָם" בראש חודש ניסן מיד לאחר סיום תפילת מוסף! לא ממתינים. כמו שאנחנו עשינו בבני ברק נעשה (בעזרת השי"ת) בירושלים! מיד יוצאים מבית הכנסת כל הקבוצה, הולכים לעצים המלבלבים, עומדים לפניהם, מסיימים וחוזרים חזרה. 

הרוצה להימלט מכל ספק ומחלוקת, לא יביט בלבלוב של האילנות - אם אין בדעתו לברך עתה. למה? - כי אם הוא כבר מביט אז צריך כבר לברך! אתה רואה את השבח הזה שהקדוש ברוך הוא מוציא כבר תכף הפרחים יוצאים ותכף הפרי יופיע! וכולי... אז כדי להימלט מספק ומחלוקת, יעשה כך. למה? כי יש מחלוקת בפוסקים: מה הדין מי שראה אילנות מלבלבים בתחילת ניסן ולא ברך? האם הוא יכול לברך כשרואה אותם בפעם הבאה? – מחלוקת; יש אומרים: 'לא! גמרנו, ראית ולא ברכת – הפסדת!' והוכרע: שאפשר לברך בפעם הבאה, כמו שמביא המשנה ברורה (סימן רכו) ובשער הציון. אבל מכל מקום עדיף לא להיכנס למחלוקת. לכן להימלט מהספק לא יביט בלבלוב האילנות, אם אין דעתו לברך עתה. 

הנוהגים על פי תורת הסוד, אינם מברכים על האילנות בשבת ויום טוב. ויש שאינם מקפידים בזה. אז הרוצה לצאת ידי חובת כל הדעות, אלה שפוסקים על פי הנגלה ואלה שפוסקים על פי הנסתר, יברך אילנות ביום חול ולא בשבת. כך דעת המקובלים: שאין לברך ברכת האילנות בשבת. וכך פסק הגאון הרב בן ציון אבא שאול (בשו"ת אור לציון חלק ג): 'שאין לברך ברכה זו בשבת'. 

אבל אם תסתכלו באורחות רבנו (בחלק ג) שמה כתוב: 'שבסוף ימיו נהג הסטייפלר לברך ברכת האילנות בשבת!' בסוף ימיו... אז כתב המעשה חמד: 'שיתכן שהוא נהג כך מחמת חולשתו הגופנית! למה? שלא היה יוצא מחוץ לביתו לבית הכנסת אלא רק ביום שבת!' כבר לא היה יכול ללכת כל יום לבית הכנסת ורק בשבת היה יוצא, זקן, קשה לו מאוד היה! ולכן שיער בעצמו: שאי אפשר לא לצאת ביום חול במיוחד לצורך ברכת האילנות ולכן בשנים האחרונות לחייו ברך בשבת. והכלל הוא: 'אין למדים הלכה ממעשה!' למה? אתה רואה מעשה ואתה לא יודע מה הסיבות! מה הנימוקים... אבל בהלכה כתוב במפורש! מה ולמה... ואם אתה רוצה לצאת דעת כולם בלי שום בעיה, אז להגיד בחול. 

לדעת כף החיים והאור לציון: צריך לברך על שני (2) אילנות – לעיכובא! ואם אין שני אילנות - יברך בלי שם ומלכות. 

ולכתחילה ראוי ונכון לברך רק שהפרחים קיימים! ולא לאחר נפילתם. אפשר לברך גם על עצי זית שהפרח שלהם קטן יותר משאר אילנות! אבל המשנה ברורה (בסימן רכו סעיף קטן ד) התיר לברך גם כשיצאו כבר הפירות! אך יש שחלקו על כך, כמו שמובא בכף החיים וגם באור לציון. 

'אין לברך...!' לא: 'אסור'. – 'אין לברך על אילנות מורכבים - למרות שהפירות מותרים באכילה!' על זה נאמר: 'לא שבקת חיי לכל בריה!' יש רק ארבעה (4) סוגי עצים שהם מקוריים ולא מורכבים! כל השאר – מורכבים! ולך תחפש עכשיו ואיפה תמצא אותם... כרגע אני לא זוכר בדיוק מי הם, אבל עד מחר תזכירו לי, אני אשתדל להגיד לכם מי הם הארבעה ואני אכין לכם כמה דברים שתראו: מה מורכב כל פרי ופרי שאנחנו חושבים: שזה פירות לא מורכבים! זה לא יאומן! פעם אחת למדתי את זה וזה עשיתי לזה אפילו ראשי תיבות, אבל פרח מזכרוני כרגע. ו... 

אבל פה כתוב: 'אין לברך על אילנות מורכבים למרות שהפירות מותרים באכילה!' אז איפה ילכו? איפה יברכו? מחר נראה - שזה בעיה! 

אבל מה הוא אומר פה? במה דברים אמורים? – 'בעץ הראשון שנעשה בו איסור!' – אה! הציל אותנו!! 'אבל במה שגדלו ממנו - אין לחוש!' בהרכבה הראשונה - שמה הבעיה, אבל אחרי זה שממנו נוצר עצים אחרים, זה כבר אלפי שנים! כן. ואפילו אם נעשה על ידי ענף מן העץ הראשון. אז לכן נוהגים היום לברך על אילנות של פירות הדר, אף על פי שמוצאם מאילנות מורכבים על סתם אילן, כל שאין ידוע: שנעשתה בו הרכבה עכשיו - יכול לברך! ככה מובא ברב פעלים (הבן איש חי חלק ב' אורח חיים סימן לב) ובאור לציון (חלק ג' פרק ו') וכולי. נו, ניצלנו! 

לכתחילה ראוי ונכון שלא לברך ברכת האילנות על אילנות שעדיין הם בשנות העורלה! - הופה!! הופה... צריך לדעת להבחין עכשיו איפה כן ואיפה לא, אצלנו בגינה בירושלים שׂמנו עצים רק בראש השנה לפני שעברנו לפה. אבל יש שמה אחד או שניים שהיו קיימים, רק אני לא יודע כמה זמן הם כבר היו קודם, אני לא יודע אם אפשר לברר את זה, אבל טוב. 

אולם בסתמא, אין צריך לחשוש שהם אילנות עורלה ויכול לברך! זאת אומרת כשאתה רואה עצים בפרט שהם גדולים והכל. ככה מביא הגאון הרב בן ציון הבא שאול (בנר ציון פסח עמוד ב). 

מקום הברכה; לכתחילה ראוי ונכון לברך ברכת האילנות במקום שיש בו הרבה אילנות! למה? - כדי להעלות על ידי הברכה את ניצוצי הקדושה מכל מה שיש שם! כמה שיש שמה יותר - אתה פועל יותר. ככה מביא כף החיים (סימן רכו סעיף קטן ב). 

יש שמסתפקים, דהיינו; מספיק להם בשני אילנות ויש מהדרין ששני האילנות יהיו שני מינים שונים! ככה מביא כף החיים. ויש סוברים: שאין זה מעכב. וכך מביא בדי השולחן (סימן סו) ומעשה חמד (פרק ב). 

לפי תורת הסוד: יש עניין גדול לברך ברכת האילנות מחוץ לעיר בשדות ופרדסים! אני יודע שהיו תלמידי חכמים גדולים לוקחים אוטו ונוסעים לפרדסים וזה... למה? - מכיוון שיש שמה ריבוי נשמות מגולגלות! וזה מובא בזוהר (פרשת בלק קצו). אבל אם היציאה הזו תגרום לביטול תורה - יכול לכתחילה לברך בעיר! ככה מובא בהליכות מועד (פרק ב') וכולי. 

יש להיזהר, כבר אמרנו: שהמקום שמברך בו ברכת האילנות יהיה נקי מפחי אשפה! 

לפי תורת הסוד: יש תיקון לנשמות על ידי ברכת האילנות ולכן יש לברכה עניין: שיברך בקול ובכוונה רבה! אם הוא פולט אותה ככה בשקט... הוא לא יכול לפעול! אבל צריך לעשות זאת בקול, ככה אומר כף החיים וגם בזוהר הקדוש. 

בספרי הסוד מובא: כי בעת הברכה - יש לכוון: להעלות את כל הנשמות המגולגלות בצומח! כך מביא כף החיים בשם החיד"א והרב דבליצקי - מנוחתם עדן! 

החיד"א הקדוש כותב: 'מאוד יתעצם האדם בכוונתו בברכה זו, שהיא לתיקון הנשמות שהם מגולגלות בעצי השדה והעשבים בזמן הזה ויבקש עליהם: 'רחמים!' יש את הנוסח, אחרי הברכה שאומרים של התיקון, מה אומרים ומה פועלים!

הנוהג לפי תורת הסוד, לאחר ברכת האילנות, מפרישים שלוש (3) פרוטות ומרבים בברכות לעילוי נשמות ישראל לתיקון הנשמות המגולגלות בעצי השדה! ומבקשים עליהם: 'רחמים!' כך מביא כף החיים הקדוש. 

ולאחר מכן כמובן מודים לשם יתברך: על שזכו לקיים מצווה זו כתיקונה! יש אנשים ראיתי אשכנזים לא כולם באים ליד העץ כתוב את הברכה מברך: 'ליהנות בהם בני אדם' טראך הולך בי שלום גמר את הסיפור מה אכפת לו שאנשים תקועים שמה צריך לשחרר אותם וזה וזה... זה יותר משחרור החטופים בעזה! זה אנשים שתקועים שמה!! מי יודע כמה זמן הם תקועים, יותר מחצי שנה! עברה שנה כבר!! את מי ששחררו – שחררו, מי שלא שחררו - עדיין תקוע שמה, צריך לשחרר אותו. 

אז אחרי כל זה שזכינו לעשות את מה שזכינו, צריך להודות להשם יתברך! אז איך מודים? 

(כבוד הרב שליט"א שר עם הלומדים הי"ו שלאחר תפילת הנץ החמה):

'הַכֹּל יוֹדוּךָ וְהַכֹּל יְשַׁבְּחוּךָ וְהַכֹּל יֹאמְרוּ אֵין קָדוֹשׁ כַּה'.

'יִשְׂמְחוּ בְמַלְכוּתָךְ שׁומְרֵי שַׁבָּת וְקורְאֵי עֹנֶג שַׁבָּת עַם מְקַדְּשֵׁי שְׁבִיעִי'

הרב: תודה רבה! שיהיה לכם יום טוב ומוצלח. 

לא לשכוח: לפני שמגיע זמן ברכת האילנות - חוזרים שוב על ההלכות להתרענן! ולא לשכוח, חבל! כל פרט ופרט - משנה את המצווה והערך שלה והשפע שירד בגינה עבורך ובשביל כלל ישראל! גם מתברכים הפירות של העצים בזכות הברכות האלו! כן. 

'הריני מכוון לקיים...'