ביאורים על קהלת - חלק ג | הרב אמנון יצחק

 

\n

- - - לא מוגה! - - - 

\n

נציב יום, אורטל בת מיכל, זיווג הגון משורש נשמתה מהרה, אמן.

חלק שלישי

באורים על קהלת

מה יתרון לאדם

בכל עמלו שיעמול

תחת השמש?

אומר רשי

מה יתרון

שכר ומותר?

מה יתרון?

מה יש לך שכר

ומה נותר לך?

לאדם

בכל עמלו

שיעמול תחת השמש.

אומר רשי תחת השמש,

תמורת התורה שהיא קרויה אור,

שנאמר ותורה אור,

כל עמל שהוא מחליף בו

את עסק התורה,

מה שכר בו?

אז מבאר רשי מה זה תחת השמש במקום השמש,

תמורת השמש.

מה אתה נשאר לך שכר ונותר לך מכל עמל שאתה עמל במקום השמש,

במקום התורה שנקראת שמש,

כי התורה היא אורה?

מה בוא, בוא תגיד לי, יש לי שאלה.

אני רוצה שתענה לי רק על השאלה הזאת.

מה אתה מחליף

שהוא נותן לך שכר?

יותר גדול מהתורה.

כל מה שאתה עמל,

בעמל שאתה עמל,

תגיד לי, מה שכר ומותר נשאר לך מכל מה שאתה עמל,

במקום

השכר שתקבל על התורה?

בוא, תענה לי, נו,

על הפתיחה,

הרי שהוא אמר שהכל הבל הבלים, הכל העוול,

שאלה ראשונה.

מי מכל העולם יכול לענות לשלמה המלך

על השאלה הזאת?

מה משתלם יותר מהתורה שאדם יעמול עליו

במקום השמש?

אני שאלתי את השאלה הזאת כמה שנים בהרצאות,

לא קיבלתי תשובה מאף פיקח חילוני וגם לא מפיקח דתי.

תשובה חילונית אני רוצה, אמרתי, לא תשובה דתית.

תשובה חילונית, לא קיבלתי.

שנתיים רצוף, כל יום.

ויש לך תשובה?

תשובה חילונית יש לך?

אתם רואים?

אין תשובה.

כלומר המלך אומר,

בוא נגיד,

יש לך בניינים,

יש לך קרקעות, יש לך כספים, יש לך עסקים.

מישהו לקח איתו משהו?

נותר לו משהו?

מה יתרון? בוא תראה לי מה נותר לך.

לך.

נותר משהו?

עבדת בחינם.

כל שעה של תורה, ביליונים מצוות.

כל מילה של תורה, תרייג מצוות.

תכפילו, כמו שעשינו חשבונות בעבר, ביליונים.

מקבלים שכר גם בעולם הזה וגם לעולם הבא. גם אריכות ימים, גם שלווה, גם הצלחות, בכל העניינים.

כל מה שברך השם בתורה והבטיח, הכל הוא מקיים.

אז גם עולם הזה וגם עולם הבא לנצח.

זה מהשקעה של תורה.

בהשקעה בחומר,

יכול להיות שתהיה הכי עשיר בעולם,

אבל יום אחד אתה תמות,

ואתה תקבר כמו אחד הנקלים וכמו אחד העניים,

באותו אורך ורוחב של הקבר, באותו עומק.

אולי שימו אותך קומה שלוש, קומה שבע, היום יש כבר קומות.

וזהו.

אז מה נותר לך מכל מה שעמלת?

שאלה אחת, הוא שואל.

מזה מוכח שהכל אבן.

כל מה שאדם טורח,

הכל אבן.

והוא בעצמו אומר, על הבל אבנים, אומר קהלת, הבל אבנים, הכל האבן,

הוא אומר, כל מה דתרחית, עניו האבא,

דוד,

הכל הבלו.

כל מה שטרחנו לבנות את בית המקדש, הכל אבן.

למה? נחרב.

לא נשאר כלום.

דוד אסף כל כך הרבה כסף,

ולקח את הכסף, והכל נתן.

הכין לבית המקדש,

ושלמה המלך הפעיל 150 אלף פועלים שנים,

עד שבנו את בית המקדש

בכל העבודה וכל הטרחה, ובסוף הכל נחרב.

אז הכל אבן,

כמו ההבל לפה.

רואים כאילו ממשות, ומתאדה, אין כלום.

אז הנה, אפילו בית המקדש.

בית המקדש, עבדו עליו כל כך הרבה.

בית השם,

וגם זה נחרב.

אז זה לא האבן?

ככה אומר

שלמה המלך.

אז בוא תגיד לי אתה, אומר לכל בן אדם, מה יתרון? תגיד לי, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול תחת השם?

זה רשי.

המצודות, דוד אומר,

מה יתרון?

אלה דברי קהלת שפתח ואמר, מהו הרווח הבא לאדם בכל העמל שעמול בדבר הנתון תחת ממשלת השמש?

והיא עמל אסיפת הקניינים המסור

בידי מערכת השמיים.

ולמה זכר את השמש?

לפי שהיא פועלת הרבה בתחתונים.

ההשפעה של השמש היא גדולה על כל העולם הזה,

והיא גדולה מכולם.

ולכן תיקרא מלאכת השמיים, מלשון מלוכה,

כמו שנאמר בירמיה,

לקטר למלאכת השמיים, שהיו מקטרים לחמה.

וכאומר שלמה המלך, מהו התועלת באלו הקניינים?

הלא למחר ימות

האוספם, מי שאסף אותם כל ימיו, למחר ימות,

ולא ייקח מאומה בידו.

הוא רק ישאיר את כל זה לבעל של אשתו, שיבוא אחריו.

אות אחת השמש,

רוצה לומר בזה העולם, במקום של זריחת השמש,

מה יש רווח בעמל

שיעמול בו לאסוף קניינים?

נו, אז מה התועלת?

כל מה שאתה עושה תחת השמש נשאר פה מתחת השמש.

אז מה היתרון?

עכשיו תשמעו שלא מדייקים בדיוק

להתבונן

במה שאומר שלמה המלך, למה זה יכל לגרום.

החכמים שאלו, וכי אין יתרון כלל?

מה,

כל מה שאדם עמל תחת השמש,

אין שום יתרון?

אמר רבי בנימין בהר לוי,

ביקשו חכמים לגנוז ספר קהלת,

שמצאו בו דברים שנוטין לצד מינות.

אפשר בדברים האלה לראות שיש פה איזו נטייה לצד מינות, צד של כפירה.

כאילו, לפי זה,

כאילו אין טעם, כל מה שאתה עושה פה זה הכל כלום, גורנישט, אין מזה שום דבר, וזה...

מה זה? אז מה, העולם נברא לתוהו? הוא לא שווה כלום? מה, מה, מה, מה מדובר פה?

אמרו, הכל חוכמתו של שלמה,

שבא לומר מה יתרון לאדם בכל עמלו,

שיעמלת עד השמש?

זה כל החוכמה של שלמה?

יכול אפילו בעמלו של תורה,

שהוא אומר, בכל עמלו.

אז גם עמל התורה, אם אדם עמל, אין לו שום יתרון, לא שכר ולא נותר לו מזה כלום?

וביקשו לגנוז את ספר קהלת.

זה אחד הפסוקים, היו עוד.

ואמרו שזה נוטה למינות.

אבל חזרו ואמרו, לא אמר,

לא אמר בכל עמל.

אלא בכל עמלו.

בעמלו אינו מועיל,

אבל מועיל הוא בעמלה של התורה.

הוא דייק מאוד, שלמה המלך.

אם היה אומר, מה יתרון לאדם בכל עמל שיעמל תחת השמש?

אז זה היה יכול לכלול גם את התורה.

אבל הוא דייק, הוא לא אמר בכל עמל.

בכל עמלו, מה שאתה עמל בשביל עצמך, לצרכיך, לצורכך,

זה,

כל מה שאתה עמל בזה, בוא תגיד לי מה היתרון, מה נותר לך.

לכן הוא לא התכוון, חס ושלום,

לומר שאין יתרון ולא נותר מעמל התורה. אדרבא, רק מזה נותר.

זה אומר המדרש, ויקרא רבה, פרשה כח.

והפסיקתא דרב כהנא, פסקה ח' אומר,

מה זה שאמר שיעמל תחת השמש?

וכי אדם יכול לעמל מעל השמש?

מה זה אתה אומר?

מה יתרון לאדם בכל עמל השמש תחת השמש? וכי מעל השמש הוא כן יכול לעמל?

מה זה הדבר הזה? למה דייקת לומר תחת השמש?

אמר רב יהודן,

הוא בא להגיד

תחת השמש אין לו יתרון,

לא נותר כלום,

אבל למעלה מן השמש בשמיים יש לו יתרון,

כי כל מה שנותר לאדם זה רק למעל השמש,

שיוצאים מפה ועולים מעל השמש.

שם נותר כל מה שאספת פה ברוחניות.

לכן אם למדת תורה,

היא מלווה אותך.

יש רמי שבא לכאן ותלמודו בידו.

רבי חונה בשם רבי אחא,

בשם רבי חלפו,

אמר

עמלו תחת השמש ועוצרו למעלה מן השמש.

פה עמלים

ושם עוצרים.

לדוגמה, אדם יש לו כסף.

מעלן תלווים כסף.

כל זמן שיש לו את הכסף הזה פה בארץ,

זה ברשותו, לא שלו.

יכול להיגנב, יכול להפסיד, יכולים להלאים לו את זה,

יכולים לעשות לו איפוס גדול,

זה לא שלו.

אבל אם הוא נתן לצדקה,

עכשיו זה שלו.

עכשיו זה כבר לא פה, זה כבר שם.

הצדקה עלתה למעלה.

זהו, סך הצדקה למעלה.

אז כל כסף שאתה מעביר פה בעולם הזה לצורכי התורה ומצוותיה,

זה באמת שלך ועולה למעלה.

כמובן שבינתיים גם יורד לך שפע בזכות זה, כמו שלמדנו אתמול את המעשה בשני אחים,

שני בנים שנולדו לאחד,

אחד נתן הכל לצדקה ואחד לא נתן כלום.

אז זאת אומרת, פה עובדים ועמלים מתחת לשמש ועוצרים למעלה מן השמש.

בספר מכלול יופי אומר,

מה יתרון לאדם?

הוא שואל, למה אמר לשון מה יתרון?

למה הוא אומר את זה בלשון שאלה?

תגיד, אין יתרון.

תגיד, תפסוק כבר, תגיד ישר את התשובה. למה אתה שואל שאלה? מי יענה לך?

תגיד ישר, אין יתרון.

אז הוא מסביר שהעיקר הספר הזה בנוי על יראה,

בתחילתו ובסופו יראה,

כדי שיהיה יראת חטאו

קודמת לחוכמתו.

היות והספר מדבר על יראה בין בתחילתו בין בסופו,

כמו שכתוב,

סוף דבר הכל נשמע את אלוהים יראה ואת מצוותו שמור,

כי זה כל האדם,

סוף דבר.

הכל נשמע.

את האלוהים יראה, יראה, זה יראה.

אז למה הוא פתח במה?

כי מה,

המילה מה, זה הכינוי ליראה,

כמו שמובא בפסוק.

מה אדוני שואל מעמך,

כי אם ליראה?

מה השם שואל מעמך?

הוא שואל מעמך, יראה.

אז כשאומרים מה, הכוונה ליראה.

מה השם שואל מעמך?

כי אם ליראה.

מה יתרון לאדם?

איפה היראה?

היתרון לאדם הוא היראה.

אז זאת אומרת, מה שנותר לך זה רק המה.

מכל מה שאתה עמל

תחת השמש,

מה שנותר לך זה היראה.

מה?

יתרון לאדם.

המה הוא היתרון לאדם?

לא בלשון שאלה, בלשון קביעה.

מה הוא יתרון לאדם שיעמול תחת השם?

כי זה מה שנותר לו.

כל הבסיס של המצוות שאדם עושה

זה הכל על בסיס של יראה. אם אין יראת השם היא אוצרו,

אפילו כל התורה שתלמד לא שווה כלום.

שעיקר היתרון לאדם הוא היראה.

היות ושאר המידות נתונים לו מהשם

חוץ מיראת שמיים.

הכל בידי שמיים,

חוץ מיראת שמיים.

אז הוא אומר, כל המידות טבועות באדם

והן מעת השם, אבל המידה הזו, יראת שמיים, זה תלוי בך.

אתה צריך לעבוד על זה.

לכן נאמר, מה שהם שואל מעימך, זה תלוי בך.

החכמים אמרו,

הכל בידי שמיים,

חוץ מיראת שמיים.

אז אומר לנו בפתיחה

שלמה המלך,

מה?

זה היתרון לאדם בכל עמלו שיעמוד תחת השם.

מדהים.

אתם רואים איזה דיוקים כמו שהסברתי?

רק הלשון העברית סובלת הרבה פירושים

באותן מילים.

אין שום שפה בעולם

שמכילה

יותר ממשמעות אחת, אולי במקרים נדירים,

שתי משמעויות.

אבל הבנות כאלה עמוקות במילה אחת,

לפעמים בוו אחד, וו החיבור, וו התוספת,

וו העבר,

וו העתיד.

יש לוו,

יש כמה,

לכי יש חמש סוגים

של הבנות מה זה כי,

מתי שיבוא פה, פה, פה.

מה?

בטח שאפשר. אפשר לשנות את המידות, וחייב לשנות את המידות, ואם לא משנה את המידות לטובה ומשתמש לטובה,

למה בא לעולם? שואל הגאון מווילנא.

אבל שבא בכלל, הוא רק יסבול.

מה?

מה שנתן לך הבורא זה בידו.

זה הסטארט. קיבלת את הפתיחה.

או שאתה נולדת כמו עשיו, או נולדת כמו יעקב.

אבל יעקב יכול לקלקל ולהיות עשיו, ועשיו יכול לחזור בתשובה ולהיות יותר מיעקב.

כמו שמנשה, היה לו מידות רעות,

הוא קלקל,

החליט לתקן,

ותיקן,

ונהיה ראש הישיבה של בעלי התשובה בעולם העליון.

אז זה ביד שלך, לתקן או לא.

נבוזרדן, רב טבחה,

התגייר.

אחרי שהוא רצח למעלה ממיליון יהודים.

התגייר.

יצא ממנו רבי מאיר.

זאת אומרת, ביד האדם הכל.

רחב.

אחרי מקצוע של 40 שנה,

זכתה להיות אשתו של יהושע, ולהביא שמונה נביאים.

הכל בידיים של הבן אדם.

הוא יכול לתקן הכל.

וזה התפקיד שלו, לתקן, בשביל זה הוא בא לפה.

זה מה שאמרתי במפורש.

תקרא ככה,

מה?

יתרון לאדם.

כן,

היראה שזה מה, היא יתרון לאדם.

העור פני משה אומר דבר אחר.

מה

הוא כינוי לענבה.

והעמידה הזו היא יתרון לאדם

יותר מכל הנביאים,

כי זה אינו שייך אלא לאדם בלבד.

מה אנו?

מה חיינו?

מה ואנחנו מה?

זה לשון ענבה.

מה?

אז מה?

מה שזה ענבה זה יתרון לאדם.

בשביל זה הוא אדם.

הרב גליקו והגאון מווילנה אומרים,

למה אמר שלמה המלך תחת השמש?

היה יכול להגיד מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול.

איפה הוא עמל?

רק פה, לא.

אז למה צריך להגיד תחת השמש,

תגיד תחת הלבנה, תחת הכוכבים,

תגיד בארץ,

תגיד

למה צריך להוסיף תחת השמש?

מה רצה להשמיענו בתיבות תחת השמש?

רצה לעורר את האדם

בחוב הכרת הטוב כלפי הבורא.

ואמר שעבור טובה זו בלבד,

שהקדוש ברוך הוא מזריח לו את השמש,

ראוי לו לעובדו כל ימיו עד אין סוף.

הרי אם בן אדם נמצא פה בעולם הזה,

וחלילה יסתמא בעיניו ולא יראה מאומה,

הוא נחשב למת.

ובעצם זה שהוא נמצא תחת השמש והיא מאירה לו,

והוא רואה בזכותה, כי אם היא לא תהיה חושך וצל מוות,

אז זה אותו דבר, כאילו אתה סומא שפקחו את עיניו.

אז כמה אתה צריך להודות לבורא ולהכיר טובה

על זה שאתה רואה כל הזמן בזכות השמש.

זה לא רק השמש לעניין ראייה,

זה לעניין בישול הפירות,

חיסול החיידקים,

ועוד ועוד הרבה מעלות של השמש.

היא אפילו מלבינה את הכבשים,

לא כבשים, מכביסה.

ויש פה דבר והיפוכו, השמש, רואים שהקדוש ברוך הוא יכול לעשות דבר והיפוכו באותו דבר.

השמש מכהה את האנשים

והיא מלבינה את הכבשים.

אותם קרניים.

פועלות שני דברים הפוכים.

בכביסה היא מלבינה,

ובאנשים היא משחירה.

בדיוק כמו שהשמש תעשה שתי פעולות הפוכות,

באחרית הימים שיהיה יום בוער כתנור.

וליהת כל עושה רשעה והצדיקים יהיו כעגלי מרבק.

הם יהיו כמו הפרות של שווייץ עם גלינגלנג והם ישבו וישתספו בשמש ויהיו מבסוטיות

ואל ידם הם יראו אנשים טוז, טוז, טוז, טוז, נשרפים

כמו היתושים

בתוך המנורה הכחולה.

וליהת,

ליהת

כל עושה רשעה.

בשמש הזאת

1,500 מעלות יהיו.

נהיה טוז על המקום.

ואתם רואים, ב-40 מעלות כבר נהיה שרפות בכל המדינה.

50-60 יהיו בבית.

תארו לכם 1,500. וזה יפגע רק ברשעים

ויילהט אותם.

ואילו הצדיקים

נמצאים בחוץ אותו דבר, כמו שאברהם אבינו.

היה כחום היום, גם היה 1,500 מעלות, עשינו בזה דרשה והסברנו איך.

ולא קרה לו כלום, אנשים לא יכלו להיות בחוץ, רק מלאכים.

ולכן נשלחו לו מלאכים.

וזה כוחה של השמש.

מכל מקום.

הפירוש שאנחנו לומדים עכשיו, שצריך להכיר טובה לקדוש ברוך הוא,

שהוא מזריח לנו את השמש.

ולכן ראוי לעובדו כל ימיו, עד אין סוף.

ולכן אומר, מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמול

תחת השמש?

אז היתרון

בכל עמלו שיעמול, זה בשביל להכיר טובה

על זה שהוא תחת השמש הזורחת לו.

זה כל העמל שאתה צריך לעמול.

בגלל התחת השמש,

בגלל שאתה תחת השמש,

אתה נהנה מזריחתה של החמה,

אתה ראוי להכיר טובה ולעמול כל ימי חייך ולעבוד את הבורא יתברך בלבד.

אז מה יתרון לאדם בכל עמלו?

זה שיעמול

תחת השמש.

מה מגיע לך עמל?

על עמל שעמלת, זה עמל שעמלת תחת השמש.

הכרת טובה לבורא יתברך על זה שאתה תחת השמש הזורחת בשבילך.

זה יהיה העמל שלך.

גם זה נכנס בתוך המילים האלה.

כן.

בוודאי.

הקדוש ברוך הוא קובע פגישה איתנו בזריחת החמה, ייראוך עם שמש.

ויש בן אדם אומר לקדוש ברוך הוא, אני אפגש איתך בתשע.

חצוף כזה.

הקדוש ברוך הוא ממתין.

מדוע באתי ואין איש?

קראתי ואין עונה.

מדוע באתי ואין איש?

דוד של אבי המנוח היה אומר לנו,

אתה יודע מה זה מדוע באתי ואין איש?

אני בא לבית הכנסת

ואין איש.

אין מי שאומר, אומן יהא שמה.

איש.

אמן יהא שמה רבו מבורך. אין עשרה, אין מניין, אין מי שיגיד איש.

היית תו פנים נותן לנו הסבר נוסף על מה שכתוב.

יש מפרשים.

המקהיל תורה לעצמו

ואינו מלמדה לאחרים, גם זה עוול.

אמרנו שקהלת נקרא קהלת על שם שקיהל חוכמות לעצמו,

אבל הוא לא קיהל לעצמו והשאיר לעצמו,

לכן הוא נקרא יגור בן יכה, בן יכה.

יגור שאגר חוכמות,

ואחר כך הקיא אותם לאחרים, ללמד אותם.

אז יש מפרשים, המקהיל תורה לעצמו

ואינו מלמדה לאחרים, גם זה אמת.

אם למדת תורה הרבה,

אל תחזיק טובה לעצמך.

אתה למדת הרבה תורה, יש לך טובה מרובה,

אל תחזיק לעצמך.

צריך ללמד לאחרים.

אנחנו מבקשים בעצמנו בתפילה ללמוד וללמד.

אז מי שמקהיל תורה לעצמו ואינו מלמדה לאחרים, גם זה אבל.

ובמה יוכל לקבל יתרון על חברו?

במה יהיה לך יתרון על חברך?

שיעמול תחת השמש.

מה זה שיעמול תחת השמש?

כמו השמש שמעיל לארץ ולדרים עליה,

כן ילמד לאחרים וישפיע מתורתו לתלמידים.

השמש

לא מכונסת באורה לעצמה,

אלא היא מפזרת את אורה על כולם.

אז אתה צריך להיות תחת השמש.

מה זה תחת? במקום השמש.

השמש מאירה באורה ואתה תאיר בחוכמתך.

בזה יהיה לך יתרון.

מה יתרון לאדם בכל עמלו?

יעמול תחת השמש, יעמול כמו השמש,

במקומה

היא מאירה מבחינה פיזית ואתה תאיר מבחינה רוחנית.

זה יהיה לך יתרון.

ומה יהיה לך יתרון על חברך?

בזה שתעסק בזה.

עוד

דברים שנכנסים

תחת אותם מילים.

עוד פירוש מביא הגאון מווילנא.

הוא היה מבין בזה הרבה.

אומר, שמש

זה כינוי לנשמה.

שהיא מאירה לאדם בחוכמה.

חוכמה נמצאת בנשמה.

והיא מאירה לאדם בחוכמה.

זה השמש.

ומה זה תחת השמש?

תחת השמש, אומר הגאון, זה כינוי לנפש והרוח.

נפש, רוח, נשמה.

ויש חיה יחידה יותר גבוהה.

אז תחת השמש, שהשמש זה הנשמה,

זה הנפש והרוח.

שהם במדרגה פחותה

ממדרגת הנשמה.

עכשיו, הוא בא לומר

שאין יתרון לאדם

אלא כשהוא זוכה למדרגת נשמה.

אם אתה זוכה לנשמה,

ידוע שאם אדם תיקן נפש,

אחר כך הוא נפטר,

הוא חוזר לעולם עם רוח.

אחר כך הוא נפטר,

הוא חוזר עם נשמה.

ויש אומרים שאפשר לעשות את זה אפילו בחייו בפעם אחת.

זה על פי הסוד.

אבל הוא אומר, מתי יש יתרון לאדם?

שהוא זכה למדרגת נשמה, למדרגת שמש.

ואם לא זכה,

בעמלו תחת השמש, שזה בנפש ורוח ולא בנשמה,

אינו כלום.

למה?

כי מותר האדם מהם בהמה רק בנשמה.

במה אתה מותר?

כי גם לבהמות יש נפש,

נפש הבהמית.

ורוח זה בחינת לב,

מה שיוצא מליבו של האדם וכו'.

ונשמה זה בחינת השכל,

בחינת החוכמה.

חוכמה זה האדם נבדל מן הבהמה, ומותר האדם מן הבהמה עין.

זאת אומרת,

אמירה,

ידיעה, נתינה.

מה זה עין?

אמירה, שלאדם יש אמירה, מה שאין לה בהמות.

לאדם יש ידיעה,

חוכמה שאין לה בהמות,

ויש לאדם גם נתינה שהוא יכול לתת,

לעזור לדלים וכו'.

אז מותר האדם מן הבהמה. במה הוא מותר? מה היתרון של האדם מן הבהמה? בעין.

מה זה העין?

אמירה, ידיעה, נתינה.

אז זאת אומרת, ואם אין לך חוכמה, אין לך ידיעה,

אין לך את הנשמה,

לא השגת את המדרגה שנקראת נשמה,

לא עלית למדרגה הזאת,

אז אתה בעצם בהמה.

אז עכשיו נחזור לפסוק ונבין.

שואל,

מה יתרון לאדם בכל עם הלא שעמול תחת השמש?

אם אתה במדרגת תחת השמש בנפש ורוח, אין לך יתרון.

מה יתרון לאדם? במה אתה אדם?

אתה לא אדם.

מה יתרון לאדם? אני שואל אותך, אתה אדם?

אדם, אתה צריך להיות שמש,

לא תחת השמש, לא נפש רוח, אתה צריך להיות נשמה.

אז אומר לך ישר, שלמה המלך, מה יתרון לאדם?

איפה יש לך יתרון שאתה אדם? ומותר האדם מן הבהמה.

במה יש לך יתרון מהבהמה?

אז הוא אומר, מה יתרון לאדם בכל עמלו שעמול אם כל מה שהוא עמל זה היה בבחינת תחת השמש, שזה בנפש ורוח?

אין לו יתרון,

ובהמה עדיין.

צריך להגיע לדרגת שמש, שזה הנשמה,

ולעבוד את השם

בבחינת נשם.

ראיתם?

מה נכנס עוד בתוך הפסוק הזה?

הפסוק הבא שנלמד בשיעור הבא

זה דור הולך ודור בא

והארץ לעולם עומדת.

המשך יבוא.