ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק שיר השירים - חלק י | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 10.06.2021, שעה: 07:45
פרק אחרון - ביאורים ומעשים מתוך ההגדה של הרב שטיינמן על חלק שיר השירים.
אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ (שיר השירים ח ז) - הגמרא בתענית כא מספרת על אילפא ורבי יוחנן שעסקו בתורה ובשל העניות החליטו לצאת לפרנסתם למזונות כדי לקיים את הכתוב (דברים טו ד) אֶפֶס כִּי לֹא יִהְיֶה בְּךָ אֶבְיוֹן בדרכם התיישבו לאכול תחת כותל רעוע ורבי יוחנן שמע מלאכי השרת אומרים אחד לחברו: 'שיש להפיל עליהם את הכותל ולהורגם - כי מניחים חיי עולם ועוסקין בחיי שעה!' אמר לו המלאך השני: 'עזוב אותם! אחד מהם עתיד להיות גדול ואין זמנו למות!!'
רבי יוחנן שמע ואילפא לא שמע אמר רבי יוחנן: 'מכאן שהתכוונו אליי!' רבי יוחנן חזר ללמוד ואילפא המשיך בדרכו בסוף התמנה רבי יוחנן ראש ישיבה ואמרו לאילפא: 'אילו היית עוסק בתורה - היינו ממנים אותך לראש ישיבה!' והגמרא מספרת: 'הלך אילפא ותלה עצמו בתורן הספינה ואמר אם יהיה מישהו שיביא ברייתא של ר' חייא ור' הושעיא ולא אמצא לה מקור במשנה - אפול מתורן הספינה ואטבע!' בזה ביקש אילפא להוכיח כי אפילו שעסק במסחר מכל מקום למד יותר מרבי יוחנן!
לכאורה צריך להבין: כיצד זה אמר אלפא שיפיל עצמו לים ויטבע באם לא ידע להשיב על מה שישאלו? וכי מותר לאבד עצמו לדעת?! אלא אומר הרב שטיינמן: 'ברור שכוונתו היתה אחרת כמו בזמננו שאדם כואב לו מאוד אז אומרים 'הוא יכול לקבל התקף לב!' כך אמר אילפא: 'אם עד כדי כך שכחתי את לימודי בעת שהלכתי לעסקים ולא אוכל לפשוט שאלה שישאלו אותי זה יכאב לי כל כך עד שלא אוכל לסבול דבר כזה ואמות מרוב כאב!' אז לימדו אותנו חכמים זכרונם לברכה: כי ללמוד - זה חיים! ומי שפורש מלימוד טוב מותו מחייו נו ומדוע באמת זכה ר' יוחנן ולא אילפא? הרי אילפא היה תלמיד חכם גדול!
ומרש"י משמע 'שהיה גדול יותר מרבי יוחנן!' אומר הרב שטיינמן: 'יש לבאר זאת על פי המדרש בשיר השירים: 'רבי יוחנן הווה מטייל וסליק מטבריה לציפורין והווה רבי חייא בר אבא סמך ליה רבי יוחנן עלה מטבריה לציפורי כאשר ראה רבי חייא היה מתלווה אליו, מתון חד בחקלא אמר רבי יוחנן הדין בית חקלא הווה דידי וזבינתיה בגין מילעיה באורייתא בדרך הם ראו שדה ורבי יוחנן אמר: 'שדה זו היתה שלי ומכרתיה כדי לעסוק בתורה!' מתון חד בית כרם ואמר רבי יוחנן הדין בית כרם דידי הווה וזבינתיה בגין מילעיה באורייתא המשיכו בדרך וראו כרם
אמר רבי יוחנן: 'הכרם הזו היתה שלי ומכרתי אותה כדי לעסוק בתורה!' רבי חייא בר אבא בכי אמר ליה מה את בכי אמר ליה בכי אנא דלא שבקת לסיבותך כלום - אני בוכה על כך שאתה רבי יוחנן לא הותרת לך רכוש לעת זקנותך!' אמר ליה: 'חייא בני! ונקלה זאת בעיניך מה שעשיתי שמכרתי דבר שניתן לשישה ימים, שנאמר (שמות לא יז) כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה' אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ אבל התורה ניתנה ל-40 יום שנאמר (שמות לד כח) וַיְהִי שָׁם עִם ה' אַרְבָּעִים יוֹם אתה לא חושב שעשיתי עסקה טובה?
מכרתי שדה וכרם שהם נעשו בשישה ימים - את כל השמים והארץ עשה הקב"ה שישה ימים אז אני מכרתי דבר שנעשה בשישה ימים וקניתי במקום זה דבר שניתן ב-40 יום! התורה ניתנה בארבעים יום! כד דמך ר' יוחנן כשנפטר ר' יוחנן והיה הדור קורא עליו: 'אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה –שאהב רבי יוחנן את התורה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ - הוא לא החשיב שום דבר בעולם חוץ מהתורה! נתן את כל ממונו. אבל לכאורה לא השיב רבי יוחנן דבר לר' חייא על השאלה! השאלה היתה: 'מה הותרת לעצמך לעת זקנותך?' איפה התשובה? אומר אבל שעשה עסקה טובה!
אומר הרב שטיינמן: כנראה כוונתו היתה לומר, שאם יש לאדם עסקה כל כך גדולה –אז לא עושים חשבונות 'מה יהיה אחר כך?' - כי כל חיי העולם הזה לא שווים לעומת חיי התורה!! לכן אמר לר' חייא: 'ונקלה זו בעיניך!?' וכי זה קל בעיניך - כלומר לו היית יודע עד כמה גדולה חשיבות התורה - לא היה מקום לשאול שאלה כזאת בכלל! ועוד צריך להבין: מדוע הוצרך רבי יוחנן להרחיב בדבריו להסביר שהתורה היא חשובה יותר מכל העולם הזה? כיוון שהעולם נברא בשישה ימים ואילו התורה ניתנה בארבעים יום? היה יכול לומר בפשטות: 'אין דומה עולם הזה ללימוד התורה!'
אבל חכמים זכרונם לברכה הבינו: כי בכך שמשה רבנו נזקק לארבעים יום כדי ללמוד תורה - ואילו העולם נבנה בשישה ימים - יש כדי ללמד על מעלת התורה וחשיבותה המיוחדת! שהיא עולה לאין ערוך על חשיבות העולם הזה!! לברוא את העולם כולו – גדול! גדול העולם הזה, לא זה הקטן, הכדור - כל העולם! זה בשישה ימים, אבל לתת תורה לישראל? זה לוקח 40 יום! 40 יום!! עד שאל לו לאדם לעשות חשבונות: 'איך הוא יחיה בזקנות שלו?'
כיוון שרבי יוחנן מכר את כל רכושו כדי לעסוק בתורה, אין פלא שהוא גם הגיע למצב שאין לו מה לאכול וממה להתפרנס! אבל יחד עם זאת זכה לשמוע דברי מלאכים! וכיון ששמע ויצא מהעסקים וככה הוא חזר והביא לנו את הירושלמי! אף שלא היתה נבואה בימיו - שמע מלאכים! אז רואים שלפעמים יש גילויים מיוחדים שמגלים לאדם מן השמים כדי לזכותו ומכח זה שהקריב את חייו כדי ללמוד תורה - זכה דווקא הוא להיות רבן של ישראל! ולא אילפא, כי הוא מכר הכל בשביל ללמוד תורה! אילפא לא מכר אילפא המשיך בעסקים, אפי' שהוא למד יותר מר' יוחנן, אבל הוא לא השקיע את כל מה שיש לו בשביל התורה!
ואם עוסקים כבר במדרש יש עוד שאלה שנשאל הרב שטיינמן והשאלה היתה בעניינים כאלה: 'מזה תקופה ארוכה שער הדולר נמוך! כתוצאה מכך יש כביכול הפסדים למי שמפקידים בגמ"חים, האם לנסות להפוך את הכסף הדולרים למטבעות שקלים - שכרגע הם יותר רווחיים' זה שאלה אחת, 'ומה לייעץ למפקידים: 'להשאיר בדולרים או להמיר בשקלים?' הרב התלבט ולא הכריע באותו זמן מה לעשות אבל שוב התאונן בניגון מוסרי ודפק בידו הטהורה על השולחן ואמר: 'אוי אוי אוי 'אדם דואג על איבוד דמיו - ואינו דואג על איבוד ימיו!' וחזר על זה עוד פעם 'אדם דואג על איבוד דמיו ואינו דואג על איבוד ימיו!'
אז שאלו אותו: 'יש ירושלמי בתרומות פרק ח' הלכה ח' שגדול תנאי ארץ ישראל רבי יוחנן הזה, שאנחנו דיברנו עליו כשגנבו ממנו כסף ראה אותו ריש לקיש שהוא לא מרוכז כראוי! שאל אותו: 'מה קרה?' אמר לו רבי יוחנן: 'כל האיברים תלויים בלב והלב תלוי בכיס!' רדף ריש לקיש אחרי הגנבים, הוא היה פעם ראש כנופיה רדף אחרי הגנבים ותפסם והחזיר לרבי יוחנן את כספו! אז רואין מכאן שגם רבי יוחנן חס על איבוד ממון? אז השאלה כאילו על הדולרים אם להמיר אותם לשקלים כי הם יורדים וצונחים! יש לה מקום, והרי מצינו שרבי יוחנן הוא בעצמו לא היה מרוכז ברגע שגנבו לו, וריש לקיש הביא לו את הכסף בחזרה.
חייך הרב שטיינמן ואמר: 'צריך לדעת ללמוד ירושלמי! חכמים זכרונם לברכה במדרש אומרים: 'שרבי יוחנן מכר כמעט את כל רכושו כדי ללמוד תורה!' אם כן מה אכפת לו אם גנבו לו את הכסף? אלא אכפת לו ועוד איך! כי לא היה לו יותר מה למכור - כדי שיוכל ללמוד עוד תורה! אז לכן הוא חס על הכסף - וכך צריך ללמוד את הירושלמי. טוב, שאלו אותו עוד שאלה: 'אולי מה שכאב לרבי יוחנן שמסתמא זה היה כסף לא כשר, כי אחרת איך גנבו לו? אם גנבו לו, וצדיק שיש לו כסף כשר אז לא גונבים לו כסף כשר, ואם גנבו - אז כנראה זה כסף לא כשר אז לכן כאב לו למה כאב לו? כאב לו כי התברר שהכסף לא היה כשר?' זה השאלה שהם שאלו,
הרב שטיינמן ביטל את הרעיון הזה ואמר: 'מה פתאום? חלילה לומר כן! לקב"ה יש חשבונות למה להפסיד לאדם את כספו לדוגמה; הקב"ה לוקח כסף מבן אדם כדי שילמד ולא יהיה עם הארץ, אם יש לו כסף אז הוא עסוק בלהרוויח עוד כסף וכל החיים שלו זה רק כסף, אבל אם הוא לוקח לו את הכסף אז אין לו עסקים אין לו כלום אז הוא יכול לשבת ללמוד אז הוא לא יהיה עם הארץ! זה היה פטנטים של פעם היום זה לא יעבוד הם יחפשו 2 עבודות... אבל הרעיון הוא רעיון! ויש לפעמים חסרונות שנגזרים על האדם, יש חשבונות שמים; ולפעמים זה תיקון לאדם שפוגעים לו בממון במקום בגוף מכל מיני סיבות. אז זה לאו דווקא שזה כסף לא כשר – ו'אֵל דֵּעוֹת ה'' (שמואל-א ב ג) הוא יודע בדיוק למי למה כמה וכו'.
בפרשת בהעלותך כתוב (במדבר י כט) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹבָב בֶּן רְעוּאֵל הַמִּדְיָנִי. פירש רש"י: הוא יתרו מי זה חֹבָב? זה יתרו, למה קראו לו פה חֹבָב? משום שמחבב את התורה קראו לו חֹבָב! שאל הרב שטיינמן: 'מאיפה יודעים חכמים ז"ל שקראו לו חֹבָב בגלל שחיבב את התורה אולי הוא חיבב דברים אחרים?' (אולי קראו לו חֹבָב בגלל שהיה משחק ב...) אבל הוא ביאר: 'כל שאר הדברים אין החיבוב ראוי לקרות על שמם, מה שאדם מחבב לא קוראים לו על שם זה,
ועוד אדם אוהב דברים אחרים חוץ מהתורה, כל מה שאדם אוהב חוץ מהתורה - זה אהבת עצמו! אדם אוהב דגים אוהב את עצמו הוא לא אוהב את הדגים הרי הוא אוכל אותם! אז מה הוא אוהב דגים?! הוא אוהב לאכול דגים אז זה אהבת עצמו אז כל מה שאדם אוהב חוץ לתורה זה אהבת עצמו! אבל אהבת התורה היא אהבה שעל שמה אפשר לקרוא שם של אדם חֹבָב - לכן קראו על רבי יוחנן אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה – שאהב רבי יוחנן את התורה בּוֹז יָבוּזוּ לוֹ! זה נקרא אהבה!! אהבת התורה.
יהודי עשיר ביקש מהרב ברכה: 'שיוכל לעבוד פחות שעות וללמוד יותר!' הוא רוצה ברכה במקום 8 שעות לעבוד 4 שעות וללמוד יותר, אבל שתהיה לו אותה פרנסה! בלי שירד לו מהכסף. מה השיב לו הרב שטיינמן? 'בדרך העולם אלה שהם לא בעל ביטחון גמור אז יש חיוב להשתדל וצריך לעבוד כמה שעות, אבל בני תורה שמוסרים נפשם על לימוד התורה ומשליכים אחר גוום את כל תענוגות העולם הזה – הם זוכים להיות 'מאוכלי המן' 'מועט המחזיק את המרובה' אבל מי שלא משליך את נפשו מנגד - הוא לא זוכה לכך!
הוא צריך לעשות השתדלות הנהוגה הוא צריך לעבוד, אם אתה רוצה להגיע למצב טוב ללמוד הרבה והפרנסה תישאר - אז צריכים להגיע למצב אִם יִתֵּן אִישׁ אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ בָּאַהֲבָה זה צריך לתת. וחוץ מזה, זה שאלה טיפשית של אדם שאין לו ביטחון בגרוש ולא מבין כלום, כי מה פירוש, אתה תלמד יותר תעבוד פחות וישאר אותו כסף? הרי המזונות קצובים גם אם לא תעבוד! ואם תלמד יותר - פשיטא שיהיה לך יותר כסף! כי מי שמפקיר את הכל לכבוד ה' יתברך - ה' ממציא לו כל חסרונו! כמו שהבטיח הרמב"ם: שכל מי שיהיה מבאי עולם וחשקה נפשו בתורה ופרש מכל הבלי העולם הזה הרי זה נתקדש קודש קודשים וה' מפרנס אותו כמו בני לוי ולא יחסר לו שום דבר!
הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ (שיר השירים ח יב) - וּמָאתַיִם לְנֹטְרִים אֶת פִּרְיוֹ מובא במדרש שיר השירים רבה ח' י': 'מה טעם הָאֶלֶף לְךָ שְׁלֹמֹה? רבי חייא בריה דרבי אבא דיפו אמר: 'הלומד תורה בצער - נוטל אלף! שלא בצער - מאתיים נוטל בשכרו, למי אתה למד? משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי; שבט נפתלי על ידי שהיו עוסקים ולומדים תורה בצער - נטלו שכר אלף! ככתוב בדברי הימים-א יב לה 'וּמִנַּפְתָּלִי שָׂרִים אָלֶף' אבל שבט יששכר על ידי שהיו למדים תורה לא בצער נטלו שכר מאתים שנאמר שם (דברי הימים-א יב לג) 'רָאשֵׁיהֶם מָאתַיִם' אז אלה אלף שרים ואלה רק מאתיים.
רבי יהודה בשם רבי בון אמר: 'הלומד תורה שלא במקומו - נוטל שכר אלף! ובמקומו - נוטל שכר מאתים, ממי אתה למד? משבטו של יששכר ומשבטו של נפתלי; שבט נפתלי על ידי שהיו למדים תורה לא במקומן - נטלו שכר אלף! אבל שבט יששכר - על ידי שהיו לומדים תורה במקומן נטלו שכר מאתים'. מפה מבואר: ששבט נפתלי זכה לחלק גדול בתורה מפני שהיו לומדים תורה בצער וגם לא במקומן! ויש לעיין: מדוע למרות כל האמור בגודל לימוד ומתיקות התורה של שבט נפתלי עם כל זה לא מצינו שהיה שותף למסירת התורה?
והוא לא מוזכר בין מוסרי התורה, כמו שנאמר על שבט לוי (דברים לג ח) תֻּמֶּיךָ וְאוּרֶיךָ לְאִישׁ חֲסִידֶךָ ולא מוזכר כמי יששכר, ולא מוזכר כמו יהודה? הגמרא ביומא כו' אומרת: 'אמר רבא לא משכחת צורבא מרבנן דמורי אלא דאתי משבט לוי או משבט יששכר' אתה לא מוצא תלמידי חכמים שמורים הוראות בישראל אלא משבט לוי או משבט יששכר, והמה יהודה נמי? וגם שבט יהודה תאמר גם כן כי כתוב (תהלים ס ט) יְהוּדָה מְחֹקְקִי, אז אומרת הגמרא 'אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא קאמינא' שהיו מעמידים את ההלכה על בוריה כהלכתה! אז זה שבט לוי ושבט יששכר, אז למה לא הוזכר נפתלי? אם הוא למד בצער וקיבל פי אלף והוא למד לא במקומו!
השיב על זה הרב שטיינמן: 'שבט לוי מכיוון שלמדו תורה בצער ושלא במקומן - הם זכו בזכות גדולה שגם תלמידי החכמים הרבים שבהם לא התפרסמו! זה זכות גדולה ולמדו תורה בסתר, להיות ת"ח עצום ולא מפורסם? זה זכות גדולה! והוסיף עוד הרב ואמר: 'הרבה תלמידי חכמים מופלגים שהיו במשך הדורות מסתבר שהם משבט נפתלי והם זכו שהם נשארו בסתר בלי כבוד! וזאת שלמות של תורה שאין עמה כלל כבוד וכולה לה' יתברך!!' אז שאלו אותו: 'כבוד הרב האם כל גדולי הדורות שעברו שהיה להם פרסום רב כמו רבי עקיבא איגר, החתם סופר החפץ חיים ועוד האם בכולם היה חיסרון? והרי הם העמידו את עם ישראל וכל קיומו בזכותם!'
ענה להם הרב: 'נכון! נכון אבל הפרסום הגדול הזה - הוא חיסרון אך הם מסרו את נפשם להנחיל את התורה! למרות הפרסום הם מסרו את נפשם להנחיל את התורה אפילו שיש בזה חיסרון בפרסום אבל הם עשו את כל הטצדקי את כל האמתלאות כדי לבטל הכבוד שהם קיבלו וכמה שיותר להמעיט ממנו!' אבל זה כמו שאומרים נישט ברירה (אין ברירה) מה לעשות אם הם קיבלו פרסום? הם אשמים שקיבלו פרסום? אז הם מיעטו עד כמה שאפשר בדבר אבל מסרו נפשם בשביל להעביר את התורה הלאה!
חֲבֵרִים מַקְשִׁיבִים לְקוֹלֵךְ (שיר השירים ח יג) - רבי חיים וואזנר הבן הבכור של הגאון הרב שמואל וואזנר והוא סיפר את זה לרב שטיינמן: 'שפעם אחת רבי אלחנן וסרמן שבת בווינה ושם התגבשה קבוצה של תלמידי חכמים מופלגים! והם היו נכנסים אצלו ומשוחחים עמו בלימוד פעם אחת רבי אלחנן פרס תפוח וחילק להם, פרס אותו פרוסות וחילק את התפוח לתלמידי חכמים ואמר להם: 'אל תחשדו בי שאני מחפש שתאכלו שיריים שלי!' הוא לא חסיד אצל החסידים יש רבי מה שהוא אוכל כולם חוטפים את השיריים מה שנשאר
אז הוא אמר: 'אל תחשדו בי שאני מחפש שתאכלו שיריים שלי! אלא יש לי תענוג גדול לאכול תפוח אחד עם חבורה של תלמידי חכמים וזה אצלי 'עונג שבת'!' עונג שבת לאכול ביחד עם תלמידי חכמים כולם אוכלים מאותו תפוח - איי איי איי גוד שבאעס.
לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).