ביאורים ומעשים על הגדה של הרב שטיינמן בחלק נרצה - יד | הרב אמנון יצחק

המשך ביאורים ומעשים מתוך ההגדה של הרב שטיינמן בחלק חַד גַּדְיָא.

וַאֲתָא כַלְבָּא - מעשה במשולח אחד ממוסדות התורה שרצה לצאת לחו"ל לאסוף תרומות ניגש לרב שטיינמן לקבל חוות דעתו הרב נתן לו 'ברכת הדרך' והתנה 2 תנאים: ראשית כל תרומה שיתנו שיתן תודה לתורם גם אם הסכום הוא מזערי! דבר שני שבכל יום ילמד גמרא. הסכים הלה ויצא לדרכו נקש על דלת של עשיר ביקש תרומה העשיר ביקש שימתין למטה ושלח לו בפי כלב מעטפה עם כסף וַאֲתָא כַלְבָּא הלה נרתע ממראה הכלב אך התעשת התגבר על הפחד ולקח את הכסף תוך כדי כך נזכר שעליו לעלות למעלה לומר תודה לנדיב עלה ואמר לו: 'יש לך כלב טוב והוא נתן לי את המעטפה!' 

הנדיב חייך אמר לו: 'מנין לך שהכלב טוב?' פתח לו האיש את הגמ' בבא קמא טו' והקריא לפניו: 'אמר ר' אלעזר מנין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו?' מכלל שיש כלב טוב! אם הגמ' אומרת שלא יגדל אדם כלב רע – לא אומרת שלא יגדל כלב, כלב רע! מה אני שומע? שיש גם כלב טוב! אבל רע לא יגדל. שמח הנדיב כמוצא שלל רב וביקש לבוא עמו לחמיו שגר בקרבת מקום, ולהראות לו את הגמ' הזו בתחילה המשולח סרב אך לאחר שהפציר בו הסכים והלך עמו סיפר לו שחמיו לא מדבר איתו 14 שנה בגלל שהוא מגדל כלב! וע"י הגמ' הזו הם השלימו!! וכל אחד נתן לו תרומה 25,000$ עבור המוסדות! 

כשהוא שמח שהשליחות הוכתרה בהצלחה חזר ובא להודות לרב ואמר לו: 'בזכות מה שיעצת לי לומר 'תודה רבה!' הרווחתי 50,000$' ענה לו הרב: 'לא בזכות עצתי לא בזכות עצתי! שתאמר תודה שהרווחת את הכסף הזה – אלא בזכות שלמדת גמ'! וכך ידעת שלא מגדלים כלב רע' 

וַאֲתָא נוּרָא - נוּרָא זה אש העלו שאלה בפני הרב האם נוכח החשש שבנות תלכנה ללמוד באקדמיה - כמו של שס' – עדיף להכניס לימודים אלה למוסדות שלנו? במקום שהן ילכו לאקדמיה אז נכניס את הלימודים של האקדמיה אצלנו, והן ילמדו אצלנו במוסדות. השיב לו הרב שטיינמן: מה לי אם מקרב את הדבר אל האש, או את האש אל הדבר? זה אש!!! אש של כפירה! אש של תרבות זרה!! אש של עבודה זרה!!! אז מה לי אם אתה מקרב את הבנות אל האש – אל הקדמיה, או שאתה מביא את האקדמיה אל הבנות!? בכל המקרים זה פסול!

וַאֲתָא נוּרָא - ובאה האש, הרב מאירוביץ' זצ"ל סיפר באחד הימים נכנס לבית הכנסת בלוגאנו והריח ריח שריפה התבונן סביבו והבחין שהרב שטיינמן יושב בצד התנור והוגה בתורה וכנף המעיל נכנס לתנור והתחיל להתלקח! והוא לא מבחין וממשיך בלימוד לא מריח ולא מרגיש ולא רואה מיד ניגש ועורר את תשומת הלב לדבר ובכך הציל אותו שלא ידלק כולו! כ"כ שקוע ושקוד בתורה שלא מרגיש!!

וַאֲתָא מַיָּא - ובאו המים, הרב היה נוהג לקבל קהל כשהוא יושב על המיטה וסמוך לו תמיד היתה קערה עם מים לנטילת ידים לכל מקרה שיזדקק פעם הגיעה קבוצה של אנשים ואחד מהם לא היה זהיר דיו נשען על הקערה מבלי משים לב והפך אותה, תוך רגע התמלאה כל המיטה במים והרטיבה כמובן גם את היושב בתוכה אך הבאים היו שקועים כ"כ בשיחה לא הבחינו בכך והרב לא הניד עפעף! והשיחה המשיכה להתנהל כרגיל רק כשיצאו אז הוא קרא לאברך שהיה בבית וביקש ממנו שיתן לו בגדים יבשים והלה נדהם! כל הבגדים היו ספוגים במים והוא המשיך לדבר איתם בארוכה כדי שלא לבייש את מי שעשה זאת!! 

באחד הימים לא חש בטוב ולמרות זאת רצה לצאת להתפלל מנחה בחדר הסמוך והוא היה זקוק לעזרה בנעילת נעליו פנה לאחד המקורבים וביקש את עזרתו והוא מיהר לנעול לו ובטעות הלביש אותו הפוך! שמאל על ימין וימין על שמאל הרב שתק!! לא אמר כלום התרומם והחל לפסוע לחדר השני והבחינו שהוא הולך בכבדות לא אופיינית אמרו 'בטח זה נובע ממחלתו' ואז הוא סקר אותו ועיניו נעצרו ברגליו ומראה בלתי שגרתי צד את תשומת לבו פתאום הוא קלט שזה כמו צ'ארלין צ'אפלין הנעלים הפוכות! וזה הפשר של הצעדים המוזרים והוא נזעק מיד 'הנעלים לא מונחות נכון! למה הרב לא אומר לי שום דבר?' מה ענה לו הרב שטיינמן? 'כשיהודי עושה לי טובה! אני אגיד לו דעות על זה?!' אייי!!!...

וַאֲתָא מַיָּא - אמת המים מסמלת את הענוה! ומורה עליה כעל דבר הנדרש מהבא לזכות בכתרה של תורה, אמת המים; תמיד המים יורדים מלמטה למעלה וזה מורה לכל מי שרוצה לזכות בכתר של התורה שצריך תמיד לרדת בענוה להשפיל את עצמו! הגיעו רבנים שמלמדים בישיבה של 'נושרים' אחד מהם שאל: 'כיצד יתכן שבבתים נכבדים וחשובים מאוד! יש בנים הנושרים מהדרך? זה מעורר פליאה!' אז השיב להם כך: 'קודם כל השאלה טובה! אבל לא על כל דבר צריך לחפש תירוצים לפעמים מוטב להשאר בקושיא, אבל קצת אפשר לומר לא על כל הבתים! לא על כל הבתים, 

אבל על חלקם, שלפעמים דווקא משום שהבית 'חשוב' ההנהגה בבית היא בגאוה! והגאוה הורסת את הבית!! את הילדים!!! ומכלה כל חלקה טובה!' אז לא בכל הבתים של הגדולים והחשובים יש קלקול וזה נובע מגאוה – אבל בחלקם כן. והוסיף ואמר: 'אם נתבונן בפרק שירה נראה כי למים יש 4 פסוקי שירה; לנהרות יש, לאגמים יש, למעיינות יש, ולימים יש, נהרות אגמים מעיינות ימים זה 4 סוגי מים כולם מים וכולם שרים שירה לכולם יש פסוקי שירה אבל לאש? אין פסוק אחד בשירה! לכאורה: מדוע? הרי גם האש היא חלק מהבריאה? ולמה לא תשתתף בשירה. 

אלא האש בטבעה עולה תמיד למעלה זה דרך גאוה! גאות, ועם גאוה אי אפשר לומר שירה! המים מתנהגים בענוה ממלאים את הכל אז הם אומרים שירה! 4 פסוקים של שירה!! – אה! כמה נפלאה היא הענוה חז"ל דרשו הוֹי! כָּל צָמֵא לְכוּ לַמַּיִם (ישעיה נה א) אין מים אלא תורה מים הם גם המשל לענוה ואם נצרף את 2 המשמעויות האלו אז שמענו את היסוד שעליו דיברנו תורה של ענוה! אמת המים מסמלת את הענוה והיא מורה שזה הדבר הנדרש למי שבא לזכות בכתרה של התורה!!'

לשמיעת שיעור זה ושיעורים אחרים בטל' 02-3724787