ערכם של חיים... | הרב אמנון יצחק שליט"א
תאריך פרסום: 10.01.2021, שעה: 07:20
נציב יום: עמנואל תהל ותהילה בני למלם, בסיעתא דשמיא לא יבושו מפני המלעיגים עליהם במצוות, יזכו ליראת שמים, בריאות איתנה בכל האיברים, יזכו לחופה כשרה, תורה ומעשים טובים, יזכו לגמול חסד עם הבריות, ולהיות מכלל מדכי הרבים האמיתיים - אמן, אמן!!
"הָבָה נִתְחַכְּמָה לוֹ פֶּן יִרְבֶּה וְהָיָה כִּי תִקְרֶאנָה מִלְחָמָה וְנוֹסַף גַּם הוּא עַל שֹׂנְאֵינוּ וְנִלְחַם בָּנוּ" (שמות א, י) אמרו חכמים זכרונם לברכה: "שלושה היום באותה עצה; בלעם - יעץ, איוב - שתק. ויתרו - ברח. בלעם שיעץ - נהרג בחרב. איוב ששתק - נידון בייסורין. יתרו - בניו זכו וישבו בלשכת הגזית". ברור שעונשו של בלעם צריך להיות קשה מענשו של איוב, שבלעם יעץ רע על ישראל, ואילו איוב שתק, אך העונש הוא, בלעם נהרג בחרב ואיוב נידון בייסורין המרים והנוראים שאין בכח אנוש לסובלם! לכאורה, עונשו של איוב חמור משל בלעם, האם זה נכון? "מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי?" (איכה ג, לט) רש"י אומר בקידושין פ': "מה יתרעם אדם על כל הקורות הבאים עליו? אחר החסד שאני עושה עמו שנתתי לו חיים!" מה יתאונן אדם חי? כל זמן שאתה חי! על מה אתה מתאונן? משל לאדם שזכה בזכייה גדולה בגורל ובאותה שעה נשבר לו הכד או החבית, האם הוא חש בצער המועט הזה? בשעה של שמחה גדולה בשעה שזכה בזכייה גדולה!! הרי האושר שנפל בחלקו מבטל את כל רגשי התער הקטנוניים הבאים על האדם בחיי היום יום. על האדם להרגיש בחסד הקב"ה שנותן לו חיים. חסד גדול שאדם חי, שמחתו ואושרו צריכים להיות לאין קץ ושיעור, עד שלא יחוש ולא ירגיש בכל הקורות אותו הבאים עליו. ואפילו ייסורים גדולים ועצומים כייסורי איוב הם כאין וכאפס יחשבו לעומת הרגשת האושר של החיים". אז האם תרצנו את הקושיה או לא תרצנו?
(מה היתה הקושיה? ומה התירוץ? שמה? עונים בקהל 'מכל הקורות אותו'),
זאת אומרת: גם אם יסבול סבל של איוב, אפילו כל ימי חייו - עצם החיים זה המתנה והזכיה הגדולה ביותר שאדם זוכה. אז לכן מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי, כל זמן שאתה חי אפילו הוא סובל ייסורי איוב, מה אתה מתאונן? את בלעם הרגו בחרב אז הוא איבד את החיים, הוא מת בחצי ימיו בן שלושים וחמש (35). ואיוב – סבל! סבל!! אבל האריכו את ימיו פי שתיים. זאת אומרת: כל הקורות שקוראים לאדם זה כאין וכאפס לעומת עצם מציאות החיים והחסד שהוא מקבל חיים. פעם הסברנו את זה אם אתם זוכרים מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי?
(לא זוכרים, אתה זוכר את התיאור?)
מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי? אדם הגיע לניתוח הורידו לו את העין, אחר כך נדרש לעוד ניתוח הורידו לו את האוזן, אחר כך עוד ניתוח הורידו לו עוד האוזן, אחר כך הורידו לו את השיניים, אחר כך הורידו לו את היד, אחר כך עוד יד, אחר כך עוד רגל ואחר כך עוד רגל, אחר כך כליה אחר כך ריאה, והוא עדיין חי, מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי? אתה חי? אז מה אתה מתאונן? כל זמן שאתה חי - אתה יכול לחשוב מחשבה! לבחור בחירה, להגיד 'אמן', לחשוב 'אמן', אתה יכול? הרי באמן אחד קונים עולם הבא! 'תינוק – ממתי הוא בן העולם הבא? משיענה אמן!'. אז זאת אומרת: עצם החיים זה אוצר גדול אין כדוגמתו. לא מדברים על ייסורים שיש איזה שקרונה, או דברים כאלה וזה.... מדברים על לקחו את האיברים עולמית, וזה כבר מאבד צלם אינוש, זה כבר לא ציור של בן אדם כאילו, ובכל אופן מַה יִּתְאוֹנֵן אָדָם חָי על מה כן יתאונן גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו. אם יש לך חטאים על זה תתאונן. טוב, כך אמר דוד המלך עליו השלום (תהלים קיח, יח): "יַסֹּר יִסְּרַנִּי יָּהּ וְלַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי" אפילו שהשם מייסר בייסורים גדולים אבל לַמָּוֶת לֹא נְתָנָנִי - ולכן אני לא מרגיש בייסורים בכלל. אדם שמתרעם על כל מה שקורה איתו, ולא מרגיש באושר החיים שזכה - עליו הכתוב אומר (תהלים מט, כא): "אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ" אָדָם בִּיקָר - האדם יקר! וניתן הכל בידו, חיים והוא לא מבין, אז הוא ממש כמו בְּהֵמוֹת נִדְמוּ, אין חייו נחשבים מאומה. ולא עוד, אלא אדם שאינו מעריך כראוי את אושר החיים - עלול להפסיד אותם לגמרי! כמו שמצינו במדרש הובא ב'דעת זקנים' סוף פרשת ויגש;
בשעה שאמר יעקב אבינו לפרעה (בראשית מז, ט): "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי"
אמר לו הקב"ה: "אני מלטתיך מעשו ומלבן, והחזרתי לך את דינה ואת יוסף! - ואתה מתרעם על חייך שהם מְעַט וְרָעִים?! חייך! שכמניין התיבות שיש מוַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב – עד בִּימֵי מְגוּרֵיהֶם" כך יחסרו משנותיך! על כל מילה שנה יורדת, ולא תחייה כחיי יצחק אביך, וכמה יש שמה תיבות? שלושים ושלוש (33) תיבות, כמנין זה נחסרו מחייו.
אין לנו כל מושג, מה היתה התביעה על יעקב שהתרעם על חייו? 33 שנה לאבד על משפט כזה? אז גילו לנו חכמים זכרונם לברכה ללמדנו: שעל אף הצרות הרבות והרעות שסבל יעקב אבינו כל ימי חייו; צרת עשיו, צרת לבן, צרת דינה, וצרת יוסף - עשרים ושתיים (22) שנה ייסורים למעלה מהשגה! כיוון שהתאונן מעט ואמר: "מְעַט וְרָעִים הָיוּ יְמֵי שְׁנֵי חַיַּי" מיד נתבע באופן חמור ביותר! וכנגד כל מילה - איבד שנה של חיים. זאת אומרת: אם אדם מזלזל בערך החיים - לוקחים לו אותם.
כאילו "מה! איזה חיים אלה? ו...."
- זה מיותר לך! נכון? יאללה תעלה!
אוי יו יו יו יו... "יתר מכן, דבר מפליא! בכלל ה-33 תיבות, יש גם 8 תיבות 8 מילים שזה בכלל השאלה ששואל אותו פרעה! (בראשית מז, ח) "וַיֹּאמֶר פַּרְעֹה אֶל יַעֲקֹב כַּמָּה יְמֵי שְׁנֵי חַיֶּיךָ?" זה בכלל ה-33 תיבות. ומה לתיבות האלה ליעקב ולמה הוא נתבע עליהם? מה הוא אשם שהוא שואל אותו את השאלה? אבל רמזו על זה "בעלי התוספות": כיוון שראה פרעה את יעקב זקן מאוד! ושערות ראשו וזקנו הלבינו מרוב זקנה", אתם שומעים? אתם שומעים?? בן מאה שלושים (130) הוא היה, הוא היה עם שערות לבנות. תראו אותי אני צעיר עוד, יש יותר צעירים ממני בני ארבעים (40) כולם לבנים, אז מה יהיה? והוא ראה אותו ככה לבן מזוקן. שאל אותו. ומה השיב לו יעקב? מעט הם שנותי אלא מתוך צרות שעברו עלי קפצה עלי הזקנה. עכשיו מבואר למה נכללה השאלה של פרעה במנין התיבות שהוא נתבע עליהן. כי אם לא היה מרגיש יעקב מאוד מאוד בצרותיו - לא היתה קופצת עליו זקנה, ועל זה הוא נתבע. אתה גרמת למצב שכולם יראו על פניך שאתה סבלת בחיים - לכן הוא שואל אותך, והשאלה הזאת היא קשורה למה שאתה משדר, ואתה שידרת שהחיים שלך היו רעים, לכן זקנה קפצה עליך. אז אם כן זה בכלל מה שאתה מתלונן על זה ששנות חייך היו מְעַט וְרָעִים. אז גם השמונה תיבות האלה נכללות ושמונה שנים ירדו בגלל שגרמת לשאלה. על מי מדובר? על יעקב! בחיר שבאבות, רגל במרכבה, שדיוקנו בכיסא הכבוד. אין הנחות! אין הנחות. "מעתה נראה ונבין, שהעונש של בלעם קשה וחמור לאין ערוך משל איוב! כי הוא מת, איוב סבל אבל חי! ועוד הוסיפו לו בכפליים. "והחיים הם האושר הגדול ביצירה, ניתנו לאדם אז מה אתה מתאונן? ועונשו של בלעם רע ומר, בכל שניטל ממנו האושר הגדול הזה.
"אַחַר הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הָיָה דְבַר השם אֶל אַבְרָם בַּמַּחֲזֶה לֵאמֹר אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" (בראשית טו, א) אמרו חכמים זכרונם לברכה: "רבנן אמרי: "לפי שהיה אברהם אבינו מפחד!
ואומר: "ירדתי לכבשן האש וניצלתי, ירדתי למלחמת המלכים וניצלתי, תאמר שקיבלתי שכרי בעולם הזה! ואין לי כלום לעולם הבא?"
אמר לו הקב"ה: אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ" כל מה שעשיתי עמך בעולם הזה חינם עשיתי עימך! אבל שכרך מתוקן לעתיד לבוא".
דברים מופלאים, מופלאים מאוד! למה חש אברהם אבינו עליו השלום שקיבל את כל השכר במה שהוא ניצל? הרי כל מה שהוא נכנס לכבשן האש - זה היה למסור נפש על קידוש השם! וגם במלחמת המלכים - זה היה בשביל להציל נפשות את לוט.
אף הקב"ה אמר לו: "כל מה שעשיתי עמך חינם עשיתי עימך", משמע שלולא היה חינם! חינם עשיתי עימך - היה מקבל שכרו בעולם הזה. ושוב אין לו לעתיד לבוא, אין לו מאומה אם זה לא "חינם עשיתי עימך" אז היה בתשלום, מה היה בתשלום? קיבלת פה את השכר אין עולם הבא. אלא הן-הן הדברים: אפילו ששכר מצוה בעולם הזה אין, שכל העולם הזה אין בו בכדי לשלם מצוה אחת! אבל מכל מקום דבר אחד ישנו שבו אפשר לשלם לאדם בעולם הזה, מה הוא? חיים! אפשר לשלם לו בחיים! וכתוב ב"אבות": "יפה שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא מכל חיי העולם הזה" פירשו רבותינו: מה זה "קורת רוח" זה לא הנאה ממש אלא כמו אדם שרוצה להיכנס למסעדה גדולה ולא מניחים לו להיכנס, והוא רק מריח מבחוץ את המעדנים! זה נקרא הנאה. ועוד נאמר שם: "יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה - מכל חיי עולם הבא!", אז כל חיי העולם הזה וכל התענוגים מבריאת העולם עד סוף כל הדורות - לא שווים שעה אחת של קורת רוח בעולם הבא. אבל מאידך שעה אחת של חיים מתוקנים במצוות ובמעשים טובים בעולם הזה יפה מכל חיי העולם הבא. אז כמה שווה שעה של חיים? יותר מכל ההנאות של חיי העולם הבא! "מי מזומן לשכר עולם הבא כמשה רבנו עליו השלום?
הקב"ה אמר לו: "נשמתך תהא גנוזה תחת כיסא הכבוד!".
ומה אומר לו משה? "חיים אני רוצה!" לא רוצה להיות תחת כיסא הכבוד, רוצה להישאר פה בחיים!
כי על ידי העולם הזה אפשר להתקרב לקב"ה יותר מאשר להיות הנשמה גנוזה תחת כיסא הכבוד. במלאכים כתוב: "משרתיו שואלים זה לזה איה מקום כבודו" ואילו כאן בעולם הזה (ישעיה ו, ג) "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ!" ויוכל להיות מקורב לקב"ה ממש!" זאת אומרת: פה אתה יכול להיות – שמה המלאכים שואלים 'איה מקום כבודו?' ופה אתה יכול להרגיש את השם ממש, כי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ "לית אתר פנוי מניה". עכשיו עלה בידנו פשר הדבר, שמעלת החיים ואושרם הגדול עולה על כל חיי העולם הבא, מפני שאפשר על ידי העולם הזה להתקרב את הקב"ה בתשובה ומעשים טובים יותר ממה שאפשר בכל חיי העולם הבא. ולכן נתיירא אברהם אבינו שמא החיים שניתנו לו בנס! להינצל מכבשן האש זה לקבל את החיים מתנה, ולנצח מיליונים ולהישאר בחיים - זה מתנה. אז הוא חשב: 'אולי זה שכרו! ולא נשאר לו שכר לעולם הבא!' אבל השם אמר לו: 'שזה היה חינם!'. אומנם החיים על פי הטבע שניתנים לכל אדם, אי אפשר שהם יהיו מתן שכר, כיוון שאדם נברא על מנת כן שהוא יחיה ויקיים מצוות ומעשים טובים ואז השכר יהיה מוכן על עולם הבא, ואם החיים עצמם יהיו השכר, אז לא יהיה לו מתן שכר לעולם הבא כי הוא קיבל כבר חיים. החיים הניתנים על פי נס!! - הם יכולים להיות תשלומים טובים ביותר עבור כל המצוות והמעשים טובים". לכן פחד אברהם, הוא קיבל את החיים מחדש! מתנה, זה לא החיים המקוריים שכל אדם מקבל שזה לא שכר, שזה לצורך קיום תורה ומצוות. אבל אם כבר היית אמור למות והשם עשה נס והשאיר אותך בחיים - אפשר שאתה קיבלת את כל השכר! כי אין שכר כמו החיים!! שראינו שמשה רבנו מוכן לא לעלות למעלה לשבת אפילו מתחת כיסא כבודו של הקב"ה ולהישאר פה עוד בעולם הזה; אפילו כציפור! אפילו שור, להישאר פה.
"עד שאמר לו הקב"ה: 'שכל מה שעשיתי עמך בעולם הזה - חינם עשיתי לך!'".
היוצא לנו מכל זה: שהשכר הגדול ביותר שאדם מקבל זה עצם החיים שלו, שכר עצום שאדם יכול עם כל הייסורים ועם כל הצרות ועם כל התלאות, עם הדיפ סטייט עם ביבי דיקי (ביבי נתניהו), עם הכל - החיים הם למעלה מהכל וצריך לייקר אותם. לכן לשאלה: האם איוב לא סבל הרבה יותר ממה שנענש בלעם? הרי בלעם זה דקירת חרב {וזה כואב נגיד חצי דקה דקה וזהו} אבל ייסורין שנה שלמה, 10 ילדים מתים, שחין בכל הגוף, זה לא שקורונה, שחין בכל הגוף, זה פצעים מוגלתיים! עם גירודים איומים ונוראים. והיה עשיר אדיר שהפסיד הכל ונהיה עני לגמרי, ואי ואי!! ואי! "ייסורי איוב" קוראים לזה. כל אלה הם עדיפים ממה שאדם מת כמו בלעם. אז לכן אין קושיה בכלל! אז צריך לייקר את החיים, אבל יש אנשים שאפילו בשיעור יכולים להירדם זאת אומרת יש חיים דחיים עוד יותר זאת אומרת יש חיים זה סתם גם בעל חי - חי. ויש החיים של החיים "עץ החיים!", כשלומדים תורה זה עץ החיים. יש כאלה נרדמים ב"עץ החיים" יש כאלה לא מקשיבים, יש כאלה מדמיינים, ויש כאלה... זאת אומרת לא יודעים להעריך מה זה "חיים" ומה זה "חיים דחיים" ומה זה "אילן החיים" ומה זה "עץ החיים". ואנשים מפסידים כל כך הרבה! יש להם כל כך לאסוף לאסוף, על כל תיבה שלומדים ושומעים מקבלים תרי"ג מצוות, שכר. ו... לא יאומן כי יסופר!
רבי חנניא בן עקשיא אומר: רצה הקב"ה לזכות את ישראל, לפיכך הרבה להם תורה ומצוות, שנאמר "ה' חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר" (ישעיה מב, כא).
שלום כבוד הרב, נשלח סרטון של אדם שאינו מוכר, המסביר בקצרה ותוקף בחריפות את התנהלות מועצת הרבנות, בטענה שהיא גורמת להכשלת הציבור בענייני נבלות וטריפות. אמנם הדברים ידועים לרבים, אך ייתכן שהצפייה בסרטון תועיל גם לכמה תמימים שעדיין אינם מודעים למציאות, ותפתח את עיניהם (לקליפ "אתה מוריד לנו את האמונה ברבנים" shofar.tv/videos/10084).
הקנאות הטהורה והכנה של כבוד הרב שליט"א כלפי ה' יתברך נדירה ומייצגת את אהבתו וביטולו המוחלט להשי"ת. כבוד הרב מהווה דוגמה למחויבות מוחלטת לתורה ולקיום מצוות, ופועל אך ורק לשם שמים, ביושר ובאומץ. תודה להשי"ת שזוכים לראות דרך זו בפועל. שבת שלום ומבורך (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זה וסגולת "עבדו" אלו סגולות שממש עובדות חזק... ניסיתי את הסגולה הזאת לא רק על פרנסה אלא על עוד דברים ועובד ממש טוב. תודה כבוד הרב על הסגולות שאתה נותן לנו, על החיזוקים בתשובה, על כל שעה ושעה שאתה זמין עבורנו, יה"ר שהשי"ת יברך אותך בכל הברכות הכתובות בתורה (אמן) אתה כמשה רבנו של הדור שלנו!
בוקר טוב. ב"ה ראיון מרתק ומעשיר – כל מילה של הרב נאמרת בקפידה, בקול מדוד ובדיוק. ניכר שליטה ברוח, התנהגות מרתקת ודקויות שמלמדות רבות, מעבר לדברי התורה המיוחדים והנדירים שמועברים. נוכחותו של הרב בדורנו מהווה מקור חיזוק, ברכה והשראה, במיוחד בזמנים מאתגרים. תודה על ההקשבה, ההכלה, הברכות והעצות – הכל נאמר מתוך לב טהור ומסירות אמיתית. שבת שלום (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה זכינו בכבוד הרב, תלמיד חכם מופלג, סיני ועוקר הרים "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם" (משלי י, כה) יראת השמים, הטהרה והעמידה על האמת ניכרות בכל דבריו. זכותו תגן על כל עם ישראל, אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV). יהי רצון שהשי"ת יברך את כל העוסקים עמו בהפצת תורה ואמונה, בכל ברכות התורה. שבת שלום וחג שמח.
בסיום הראיון אמר המראיין: „אני לא התחנפתי אליך.” דווקא משפט זה הדגיש את ייחודיות הדברים שנאמרו: "אצלי אתה לא מצטרף למניין... זה שולחן ערוך ...!" הרב בחר לומר את האמת בבהירות וביושר, ללא התחנפות וללא ויתור, מתוך נאמנות מוחלטת להלכה ולדרך התורה. גם כאשר הדברים אינם קלים לשמיעה – הם נאמרים בכבוד, בצלילות ובאחריות. ראיון שממחיש כיצד אמירת אמת נקייה משאירה רושם עמוק ויוצרת כבוד אמיתי (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר, ב"ה עכשיו זכיתי לצפות בראיון, לראות לא רק לשמוע וכל רגע התמוגגתי ושמחתי באיזה רב זכינו לדבוק כמה חוכמה ושנינות. קןדם כל אין מתאים יותר מכבודו להביאו לערוץ שהמראיין כינה אותו ״קול האמת״ אכן רבנו הוא הוא קול האמת שאפשר להשתמש בדמות רבנו כלוגו ״האמת״ שנשמע 40 שנה + ויישמע לנצח אמן. לא צריך להיות מומחה בשפת גוף להבחין איך הרב יושב נינוח בשילוב ידיים שנשאל שאלות והתשובות נשלפות במהירות, שנינות, חינניות בחדות מיוחדת במינה בחיוך ובחן שהשי"ת חננו… מצא חן בעיני ה׳. רק איש אמת כרבנו יושב נינוח ורגוע… כי רק איש אמת שמדבר מהלב שפיו וליבו שוים יושב רגוע מחייך ושולף תשובות חדות כמו תער... זה אחת הסיבות מיני רבות שגרמו לי לדבוק ברבנו כשפגשתי לראשונה ביוטיוב… שעונה בשלוף 40 שנה לאלפי שואלים שמפתיעים בשאלות והתקלות לכאורה, נסיונות שווא להתקלות יותר נכון… …ולא שהרב יודע את השאלות מראש ומסוננים גם עבורו מראש בפתקים חחח חחח ב"ה הרב עומד אמיץ חזק ובלי פחד מול כל שאלה שתשאל כי אמת יש אחת!!! המראיין סיכם את זה ב 4 מילים, כששאל את רבנו על ספייקס (ספק) והרב ענה ״ספק זה עמלק״ - ״אי אפשר להתמודד איתך״ ב-4. המילים האלה המראייין סיכם את עוצמתו של הרב את החוכמה והבינה והשכל החד והחריף שהשי"ת חננו... שאף אחד לא יכל ולא יכול ולא יוכל על רבינו "בֵּן פֹּרָת יוֹסֵף בֵּן פֹּרָת עֲלֵי עָיִן" (בראשית מט, כב). אלפי מיליוני סרטונים של שו״ת ביוטיוב יעידו על כך שכל מי שניסה לקנטר, להפיל, לבלבל, לעצבן, לנסות להוציא מריכוז וכו' וכו' את רבנו לא צלח והשואל חזר הביתה עם זנב בין הרגליים… רק יחידי סגולה מצליחים בכך... יה"ר ברכת ה׳ עליך תמיד תהיה ..ותמיד תמשיך להיות ״וְאִם תּוֹצִיא יָקָר מִזּוֹלֵל כְּפִי תִהְיֶה״ (ירמיה טו, יט) קול השי"ת מדבר מגרונך... תודה לכבודו על כל הפרשנות והניתוחים על טראמפ וכו׳ שבזכותו ובזכות פרשנותו מצליחה להבין מה קורה בעולם, מי נגד מי. כל ראיון כזה גורם לשמןח יותר להפנים יותר לעכל יותר (לא מובן מאליו אף פעם) זכות נפלה בחלקנו שאנחנו דבקים בך, בדרכך, בשעורייך בכל! יהי רצון שנזכה תמיד לדבוק באיש יקר וחשוב לעם ישראל בכלל ולנו בפרט... המושיע הפרטי שלנו, שנשתל מלמעלה עבורנו כדברי הגדולים שמעידים על רבנו! וכמו שהרב אמר פעם לבחור בשו״ת שאמר לרב ״איפה אנחנו ואיפה אתה הרב בעולמות העליונים, פה אנחנו זוכים איך שהוא...' והרב ענה; ״אבל יש עצה מי שיידבק בי יש לו חלק ממה שאקבל שם״ יהי רצון שנקבל ולו פיסה... שהשי״ת תמיד אוהב אותך! ותמיד תמצא חן בעיני השי"ת ...חן חן תמצא, חן חן מצא! תודה על שעה ורבע של ראיון של אושר! ישר כוח ועלה והצלח ביתר שאת ועוז אמן (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב שליט"א. חזק ואמץ!!! השאלה של המראיין על קורח והשוואתו לשואה השאירה אותו בהלם עם התשובה של כבוד הרב על התיקון של 24,000 תלמידיו של רבי עקיבא! יה"ר שהמראיין יחזור בתשובה. אשרינו שזכינו שיש לנו רבי כזה! (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
ב"ה סיימתי לצפות בראיון כולו – ראיון מרגש, מעשיר ומעורר לב. ניכרת הבנה רחבה ועמוקה בכל נושא שהוצג, ותשובות בהירות ונוגעות, הנאמרות מתוך יישוב הדעת ואמונה פשוטה. דברי הרב בביאור שיטתו של רבי יואל מסאטמר זצ״ל בסוגיית הציונות נאמרו בעומק ובאחריות, מתוך נאמנות לדרך התורה. במיוחד בלטה האמירה הברורה כי כל הנהגת השי"ת מדויקת ומכוונת, ודברים אלו נאמרו בכזו בהירות עד שהם מסירים ספק ומחזקים את האמונה. לאורך הראיון ניכרת הנהגה של סבלנות, אהבת ישראל וברכה – כדוגמת הנהגתו של משה רבנו ע״ה, שבירך את העם גם מתוך קושי. למרות אתגרים ומניעות, הרב ממשיך במסירות להאיר את עיני הציבור ולהרבות חיזוק ואמונה. זכות גדולה לעם ישראל שזוכה להנהגה כזו (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).
כבוד הרב היקר ב"ה עוד ראיון מעלף חד ברור ואמיתי וכל מי שזוכה לראיין אותך פשוט זכה תודה לרב היקר שמראה לציבור את הדרך הישרה והבטוחה (הרב אמנון יצחק בראיון אחד על אחד אצל אלעזר שטורם ערוץ TOV).