ואהבת לרעך כמוך. כיצד לקיים מצוה זאת? - כד | הרב אמנון יצחק

(אין זה התמלול! אלא עיקרי הדברים מהספר 'מצווה ועושה' שחיברו הרב שמואל דוד פריעדמאן שליט"א)

בעומדו להתפלל ימחול לכל אדם שהרע לו;

כתב ביערות דבש חלק ב' דרוש ה': 'צריך שיתן אדם ללבו בעומדו לתפלה למחול לכל אדם שהרע לו ומבלי לילך עם שום אדם בדין כי אם 'לפנים משורת הדין' בחסד וצדק ואין צריך לומר להסיר השנאה וקנאה ותאוה וכבוד שאינו של יושר כי זהו פשיטא כי איך יבוא לפני המלך בלבוש צואה?! כי אין צואה מוסרחת יותר מזה במדות הפחותות ומגונות כאלה אף לשנוא למי שהרע לו ועשקו וכדומה הכל יסיר מלבבו. 

ולכך כתב האר"י ז"ל: 'שיקבל על עצמו מצות "ואהבת לרעך כמוך" והיינו שימחול לכל אדם וילך לפנים משורת הדין כי הכל אצל הקב"ה 'מידה כנגד מידה' ואם הוא מעביר מלבו כעס ומדון לרעהו ואינו רוצה לילך לפנים משורת הדין איך ילך הקב"ה לפנים משורת הדין?! ואם הקב"ה רוצה לדקדק עמו כמו שהוא עושה תמיד אפילו מקצת דמקצת בדין הלא תפלתו תהיה לחטאה כי מי יזכה לפניו בדין "הן שמים לא זכו בעיניו" ולכך צריך ליתן בלבו מידת החסד וחמלה ואהבה ולאהוב שונאו ולדון לכל אדם לכף זכות והוא בכלל הצדק כאומרם תורת כהנים פרשת קדושים וכמו שפסק הרמב"ם במנין המצות מצוה קעז': "צדק צדק תרדוף" ללמד על כל אדם זכות ואף ה' יפן לקולו.

השפעת השפע כשיש התקשרות גמורה בין איש לרעהו;

כתב בספר אור החכמה פרשת בהעלותך וזה לשונו: 'וזה ענין ששמעתי מהרב הבעש"ט נבג"מ שאירע לו באיזה זמן שהיה עומד ומתפלל עם חברים שלו תפלה בציבור והנה החברייא לא האריכו כמותו וסיימו תפלתם הרבה מקודם והמתינו עליו זמן רב וכשנתארך להם הזמן להמתין פנה כל אחד מהם לדרכו להצטרכות שלהם ואחר זמן חזרו ונתקבצו לבית התפלה והמתינו עד שסיים תפלתו 

אמר להם אחר כך הבעש"ט: 'הנה בזה גרמתם פירוד גדול! במה שהלכתם לדרככם והנחתם אותי לבדי והמשיל להם משל; 

כי ידוע טבע העופות ליסע בחורף אל ארצות החמות והנה פעם אחת ראו יושבי המדינות ההם בתוך העופות עוף אחד יפה ומהודר מכל הגוונים שבעולם שלא ראו כמוהו מעולם והוא יושב על עץ גבוה שאי אפשר לעלות אליו לתפסו וכששמע המלך מזה העוף ציוה: לקבץ הרבה אנשים ויעמדו זה על כתפיו של זה עד שיוכל העליון לתפוס בידו את העוף להביאו אל המלך! 

והנה בעת שעמדו האנשים כך זה על זה התחילו התחתונים שבהם להתפזר אנה ואנה עד שהעליונים שבהם נפלו ונתפצעו והיו למשל ולשנינה ולא עלה בידם כלום, כי עיקר כוונת המלך היתה שיהיו כולם מקושרים יחד ויהיו זה על זה ע"כ המשל. 

ומזה אנו למדים ענין "ואהבת לרעך כמוך" שצריך שיהיה ביניהם התקשרות חזק שיהיו כולם דבוקים באהבה וחיבה ולא יתפרדו זה מזה. 

וכן אמר להם הבעש"ט: 'הנה טוב היה כשהייתם מחוברים עמי בתפלה אבל כשעזבתם אותי לבדי וכל אחד פנה לדרכו הנה נפל הכל ומה שרציתי להשיג פרח גם כן ממני!'

וביאר הדבר יותר: 'כי מאחר שבתורה ברא השם יתברך כל העולמות והכל בשביל ישראל ועל כן כל אחד מישראל יש לו שורש באות אחד מאותיות התורה וכמו שכל העולמות שנבראו על ידי התורה עומדים זה למעלה מזה לפי השתלשלות התורה בפרד"ס (פשט רמז דרש סוד) כן הוא בישראל שיש להם גם כן שורש באותיות התורה צריכים הם תמיד להתקשר זה בזה וגם להתקשר זה למעלה מזה והכל באהבה רבה שכמו שהתורה היא אחת כן יהיו מקושרים כאחת ועל ידי זה יש יכולת בידם להשיג השפעת השפע על ידי מי שהוא למעלה מהם וקרוב יותר לחסד עליון 

אבל אתם שהלכתם כל אחד מכם עבור הצטרכות הפרטיית שלכם נראה בזה שלא היה האהבה ביניכם בשעת התפלה כראוי ומכל שכן שלא היתה בכם האהבה למי שגבוה מכם ולכן נתקלקל הכל לכן עיקר התיקון הוא אהבת איש אחד לחבירו בהתקשרות גמורה וכולם יתקשרו גם כן היטב מי שלמעלה מהם כדי שיוכלו להשיג את החסד העליון' עד כאן לשונו בקיצור.

אף אם התפילה אינה כהוגן מכל מקום עולים למעלה ע"י קבלת מצות "ואהבת לרעך";

ובספה"ק יושר דברי אמת אות לג' כתב: 'כי ענין המלחמה עם היצר הרע הלא עיקרה היא ב: 'עבודה שבלב זו תפלה' כי כל היום אי אפשר להלחם כנגדו כי אין בידינו כלי זיין אבל בתפלה האדם לובש טלית ומוכתר בתפילין והם בגדי מלחמה לשטן ואוזר את עצמו בגבורה לכבוש יצרו לכוין נפשו להכינה במחשבה טהורה לבוראה על ידי "חרב פיפיות" היינו הדיבורים הקדושים מקרבנות ופסוקי דזמרה ולוקח רומח בידו רמ"ח (248) תיבין דקריאת שמע עד שמפיל חיל הרבה מהם ויקל לו לכוין נפשו במחשבה נכונה בתפלת לחש להיות המחשבה והדיבור אחד אף שאינו יכול להיות 'בדחילו ורחימו' עם כל זה עולים דברי תפלתו על ידי התקשרות האדם את עצמו באמרו: 'הריני מקבל עלי מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" וכולל את עצמו באהבה גמורה עם נשמות קדושות הצדיקים שבדור שמכיר דיוקנם ויצייר אותם לפניו בעת ההוא במחשבתו שזהו סגולה ותועלת גדול כמבואר בחסד לאברהם. 

ובאמת שמעתי מפה קדוש הרב האלקי מוהר"ר יחיאל מיכל מזלאטשוב זלה"ה שאמר קודם כל תפלה: 'אני מקשר את עצמי עם כל ישראל הן עם הגדולים ממני והן בקטנים ממני ותועלת התקשרות הגדולים ממני שעל ידם תתעלה מחשבתי ותועלת התקשרות בקטנים ממני שיעלו על ידי' עד כאן שמעתי מפיו הקדוש כדי שיהיה תפלתו כלולה עם תפלת שלומי אמוני ישראל היודעין כוונת התפלה. 

וכעין זה כתב בספה"ק תולדות יעקב יוסף פרשת יתרו: 'כי לסוד זה הזהיר הרב האר"י זלה"ה: 'לקבל עליו מצות עשה "ואהבת לרעך כמוך" קודם תפלה שיאהב בלבו לכל אחד מישראל כדי שיהיה תפלתו כלולה עם תפלות שלומי אמוני ישראל היודעין כוונת התפלה'.

ע"י שיכלול עצמו בתוך כלל ישראל יבא לידי ענוה;

ובספה"ק בת עין פרשת מקץ כתב: 'הנה אמרו ז"ל בראשית רבה כד, ז: 'כלל גדול בתורה מצות עשה "ואהבת לרעך כמוך" ויקרא יט, יח ומצות עשה זו הוא צורך התפלה שצריך האדם לקבל על עצמו מצות עשה זו קודם התפלה (פרי עץ חיים ש' עולם העשיה פרק א') 

ולהבין זה כי עיקר השראת השכינה הוא "את דכא ושפל רוח" היינו כשאדם מבין בעצמו איך שהוא בעצמו רחוק מהי ומשוקע בגשמיות ואין לו שום פנים להתפלל לה' מגודל פחיתות ערכו ואינו יכול להתפלל כי אם בבחינת "בתוך עמי אנכי יושבת" מלכים-ב ד, יג היינו שיכלול עצמו בתוך כלל ישראל ויאהוב את כל אחד ואחד מישראל והעצה לזה: שיאהוב כל אחד ואחד מישראל הוא על ידי ש: 'ידין את כל האדם לכף זכות'. 

עוד כתב בספה"ק בת עין פרשת בא: 'שמצות "ואהבת לרעך כמוך" הוא סגולה נפלאה לבחינת תפילה שתהיה מקובלת למעלה לכן צריך כל האדם לקבל על עצמו קודם התפלה מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" ויהיה משתתף בצערו של חבירו ויתפלל בעד חבירו ובעד כל ישראל ותהיה תפלתו 'תפלת רבים' ומקובלת יותר! כמאמר הכתוב תהלים נה, יט: "פדה בשלום נפשי מקרב לי כי ברבים היו עמדי" ברכות ח' עמוד א' 

ועל זה אמרו חז"ל בבא קמא צב' עמוד א': 'כל המתפלל בעד חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחלה' פירוש מחמת שמתפלל בעד חברו ובעד כל ישראל נעשה תפלתו תפלת רבים ונענה מבחינת תחל"ה בחינת מקור הרחמים לכן צריך האדם לדבק עצמו בבחינות אלו קודם התפלה היינו שיהיה לו בחינת שבירת לב ונמיכת רוח על ידי שיכיר פחיתות ערכו כנ"ל ויקבל על עצמו עול מלכות שמים בשלמות ושישיב לה' בכל לבו לקבל על עצמו לעבוד ה' בכל כחו ויתפלל לה': 'שימשיך בחיי חסד ורחמים על כל ישראל!' בבחינת שלשת אבות. 

עוד כתב בספה"ק בת עין פרשת אמור: 'שהמתפלל צריך לקבל על עצמו מצות עשה "ואהבת לרעך כמוך" יען ש: 'תפלות במקום תמידין תקנום' ברכות כו' עמוד ב' כמו קרבן התמיד והמתפלל צריך להיות כמו הכהן להתלבש גם כן בבחינת אהבה וחסד כמו הכהנים שהכהנים צריכים להתלבש בבחינת אהבה לישראל להיות 'אוהב שלום ורודף שלום' ובזה ימשיכו מלמעלה גם כן בחיי חסד ואהבה אמנם אי אפשר להשיג בחינת "ואהבת לרעך כמוך" כי אם על ידי בחינת שפלות תחלה ולהתרחק מבחינת גאוה מאוד.