בס"ד שנאת חינם ומחלוקת - חלק ה ואהבת לרעך כמוך 25-07-2019

נציב יום: איריס בת עליה וילדיה, יזכו: לחזרה בתשובה מלאה מהרה, בריאות איתנה, פרנסה בשפע רב, הצלחה גדולה בוועדה שתקבל בית קרקע, זווג הגון במהרה, בזכות נציב יום זיכוי הרבים, אמן. אמן !!!

אנחנו בחלק ה – של שנאת אחים ומחלוקת: החילוק ופירוד בלבבות ישראל - עבירה שגוררת עבירות רבות. הגאון רבי יהונתן אייבישיץ זכר צדיק לברכה בספרו "יערות דבש" בחלק א' דרוש ב', מרבה להוכיח בגנות המחלוקת זה לשונו: "עם השם, בנים אתם להשם, אל תשמעו בקול לשון חלקלקות, שמעו בקולי, אף שאני מרבה במוסר, נאמנים פצעי אוהב, ונעתרות נשיקות שונא היצר-הרע. קומה נא נחפשה דרכך, למצוא אחת לאחת, למצוא חשבון אם הדבר כן, כי כנים אנחנו, לא סרנו ממצות השם או לא.

ראשון בעניין פירוד וחילוק רבבות ישראל, זו עבירה שגוררת עבירות רבות, ואם מצוות "ואהבת לרעך כמוך" כוללת כל התורה, וציווה האר"י זכרונו לחיי העולם הבא לאומרה קודם התפילה, שמקבל עליו מצוה זו - אנחנו הולכים בתר היפכא, כי שונא לרעהו כמוהו, כי שונא לחברו, כי שונא לנפשו, הלוא ממצווה זו - הסתעפו פארות רבות, כי אם אינו אוהבו בלבו בעוונות הרבים, כאשר רוב ישראל המונים, נחת ינחתו בשומעם דיבת חבריהם, מלבד שעוברים על מצוות "לאהוב ישראל" - עוברים על דבר שקר, כי בפיו יאמר: צר לי אחי... ובלבו ישים אורבו! ועד מהדר אפיה יצחק ויאמר בפה כן יאבדו כמוך כולם, רחמנא לצלן.

ומסתעף ממנו ומתכבד בקלונו, שכל המתכבד בקלונו של חברו - אין לו חלק לעולם הבא חס ושלום. כמו שכתוב "בירושלמי חגיגה" עד שלבסוף חושב רעה איך לדחות אבן אחר נופל! איי איי איי הן מחמתו, הן מגירי דיליה, כח כוחו כגופו דמי. על ידי חיצים שהם כח כוחו כגופו ממש. כמו הדין. כמו ששמענו אתמול, שהרב מאיר שמואל אמר: שרוצים לפגוע נפש בהרב בן ציון מוצפי מהתדרדרות (הידברות).

החפץ חיים זכר צדיק לברכה "בהלכות לשון הרע" כלל ב' אותיות ב' כותב בזה הלשון: עוד ראיתי לכתוב דבר אחד בפירוש מפני שראיתי הרבה אנשים מורגלים בזה, שאחד דורש בבית המדרש, אסור על פי הדין להלעיג ממנו, ולומר שאין בדרשותיו ממש אה!... ואין מה לשמוע, ובעוונות הרבים ראינו שהרבה אנשים פרוצין בזה, ולא יחשבו הלעג הזה לאיסור כלל, ועל פי הדין הוא לשון הרע גמור, שעל ידי דיבור כזה מצוי שהוא גורם נזק לחברו בממונו! וכמה פעמים צער וביוש גם כן! כמו הרשע הזמיר. פה הוא אומר: שיכול מזה שהוא מזלזל בדרשן - שיגרום נזק בממון. אם הדרשן לדוגמה מתפרנס מזה, אז הוא גורם לו היזק בממון שלא ישמעו אותו ושלא יזמינו אותו. אבל הרשע הזמיר אמר במפורש שאסור לשמוע, וגם יבטלו הוראות קבע ולא יעשו רק הוא יקח כסף, אף אחד אחר.

וכמה פעמים צער וביוש גם כן, כאילו אי.... דבר אמת, נגיד שהוא אומר אמת, נגיד, הלא לשון הרע אסור עם על אמת. כי מה תועלת המלעיג ומתלוצץ אחר זה בליצנותו? כי אם בעל נפש הוא אדרבא צריך לייעץ לו אחר כך בינו לבין עצמו - ולהעריך לפניו שיאמר באופנים אחרים, כי באופן כזה שהוא אומר עתה - אין דבריו נשמעים, ובעצה כזאת הוא עובר על "ואהבת לרעך כמוך". אם אתה רשע מרושע, שהוא לא יודע לדבר טוב, הוא לא רהוט, אומר דברים לא לעניין, הדברים לא מתקבלים אצל השומעים -  אפילו זה אמת זה לשון הרע.

מה כן צריך? תיגש אליו בצד, תגיד לו תשמע: שמעתי אותך, תראה זה לא נכון זה לא מדויק זה לא ברור, זה לא ככה זה ככה ככה ככה, תתקן את זה, יבואו יותר ויהיה ככה..... ואז תקיים "ואהבת"! ולא לשון הרע! אלא שהוא רשע!!. ותדע הכי שכל זה הוא אפילו היו דברי המלעיג אמת - אף על פי כן אסור להטעים את הדבר לפני השומע כדי להתגנות הזה הדבר.  כאשר תחשוב היטב תמצא שהמלעיג מערב גם הרבכה שקרים בהיתולו. כי הרבה פעמים מצוי שהמלעיגים שפותחים פיהם להלעיג מהדרשן - אומרים שהדרשן בעצמו הוא לא יודע מה הוא מדבר, הוא מתעתע בדבריו וכיוצא בזה בהיתולים וליצנות שמבעיתים את לב השומעים.

כי אם הוא יגיד שהוא לא אומר מדויק – בסדר זה לא ישכנע כל כך להפסיק לשמוע, אבל אם הוא אומר עליו עוד תוספות ככה..... מנפח את העניין לכמה כיוונים - אז הוא משקר גם ואומר.... ויותר מזה שמוציאין עליו לעז ואומרים שכל הדרשה שהוא דורש אין כוונה אלא בשביל הנאת עצמו, ובאמת לא כן הדבר כי אם אפילו נאמר, שאם לא תחקהו הכרח ביתו - לא היה נוסע מביתו כדי להוכיח. אבל מכל מקום מניין למלעיג לומר שאין כוונתו רק בשביל עצמו?  דילמא בשעה שהוא דורש שהמכוון העיקר שהעולם ישמעו מוסר ויראת השם, רק רצונו שהעולם גם כן רק יספיקו אותו. זאת אומרת: הוא צריך להתפרנס והוא מתפרנס מזה.

כמו שמצינו במאמרי חכמים זכרונם לברכה: שמחוייבין אנו להחזיק תופסי התורה - בכל יכולתנו. והרי אדם כזה אפילו שהולך להתפרנס נחשב צדיק גמור! כמו שאמרו בבא בתרא דף י': האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיה בני - הרי זה צדיק גמור. עד כאן דבריו של החפץ חיים.  

 סגולה שלא יבוא לידי כעס:

מעשה בצדיק אחד שהיה רגזן, צדיק רגזן מה לעשות? גם צדיק יכול להיות רגזן. שמעתי הרבה כאלה שבשעה שהם מתרגזים הם מקללים וכו', אני לא מדבר על..... אני מדבר על חכמים גדולים גדולים מאוד. לא כמו המקופל הזה שהיה לא מזמן בצפון, שקילל את אמא שלו וכולם וזה.....

אז מעשה בצדיק אחד שהיה רגזן, וכשהיו מתקוטטים עמו לא היה משיב, אלא מעניש! ישר!. אחר כך עובר כעסו היה מתחרט, ושאל לחכמים מה אעשה שלא אעניש בני אדם, אמר:תקבל עליך לאחר שתקלל ותעניש שתאמר: כל מה שאמרתי לא יבוא לו! או קודם שתבוא לקלל תאמר: כל מה שאומר לא יבוא לו. אז לא תעניש ולא תקלל "ואהבת לרעל כמוך". וזה לא רצה לעשות כך, הצדיק הזה לא קיבל את העצה הזאת, אלא קיבל עליו בכל עת שיקלל ויעניש - שיתן כך וכך לצדקה. למה? כי הוא ידע שבשביל הצדקה הוא לא יקלל, ועוד שיהיה לו כפרה.

כי אם הוא נותן את הכסף, והוא אומר טוב קללה 500 שקל, אה, לא משתלם, לא יישאר לו משכורת, אחרי כמה אנשים זהו נגמר הסיפור. וזה הועיל לו. "לעולם אדם יקנוס את עצמו" אם הוא רואה שיש משהו שהוא חלש בו - יעשה קנסות לעצמו, והכנסות יעמידו אותו. סנקציות מה שנקרא. ידוע מה שכתב בעל "חובת הלבבות", בשער הכניעה פז: מזה פז? פרק ז', וזה לשונו: הרבה בני אדם יבואו ליום החשבון, למעלה. כשמראים להם מעשיהם ימצא "בספר זכויותם" זכויות שלא עשו אותם, והם יאמרו לא עשינו. ויאמר להם: אה.... עשו את זה השסניקים, עשו אלה שדברו בכם וספרו בגנותכם! אז מה כל התלמודי תורה של שס כל הישיבות והכל עובר אלי? פשששש. איזה דבר, תמשיכו תמשיכו! לא לדבר, לבנות! לעשות הכל, הכל עובר, הכל עובר חביבי, שמעתם פעם את זה.

וכן כשיחסרו מספר זכויות המספרים בגנותם-יבקשו בעת ההיא ויאמר להם: אבדו מכם בעת שדברתם בפלוני ופלוני. וכן יש מהם גם כן, שימצאו בספר חובותם - חובות שהם לא עשו! וכשאומרים לא עשינו!- יאמרו להם נוספו לכם בעבור פלוני ופלוני שדיברתם בם. אז גם מפסידים את הזכויות שלהם, וגם נוטלים את העוונות של מי שדיברו נגדו. זאת אומרת: שומרים עלי נקי כל הזמן, מעבירים זכויות ולוקחים עוונות, מעבירים זכויות ולוקחים עוונות, אם יש עוונות.

והחפץ חיים "בשמירת הלשון", בשער הזכירה בפרק ג', הביא בשם הגאון בעל "מרפא לשון" דאם כן הדבר תעשו חשבון: מי שמטבע חס ושלום במידה הרעה הזאת שמריק על חברו בחיצי לשונו תמיד - לא יועיל לנפשו בשום חוכמה ועצה. אפילו אם ירגיל את נפשו תמיד לתורה ומצוות, כי מיד שישתכר משבוע או שבועיים איזה אושר נצחי על ידי תורה ומצוות - ימצא את חברו בחיצי פיו, ויתן לו זכויותיו לנצח! ויקח תמורתם את עוונותיו. ואם אחר כך הוא ישתכר איזה חודשים או שנים אושר נצחי - גם כן יסובב לו אדם אחר ויתן לו כנזכר לעיל. וכן תמיד עד יום מותו חס ושלום ואדם יצא מפה ריק מלא עוונות.

כללו של דבר: האדם הזה עלול שיצא מהעולם נקי מנכסיו הן הקניינים הנצחיים של תורה ומצוות ויהיה ממולא תמורתם עוונות רבים ועצומים, מינים ממינים שונים מכמה וכמה אנשים שלקח מכל אחד לפי ערך הביזיון והכלימה שהיגיע להם על ידו בימי חייב. על כן הזהירנו דוד המלך עליו השלום: תחילת הכל - "נצור לשונך מרע" ואחר כך "סור מרע ועשה טוב", כי על ידי שינצור לשונו, כמה מהטוב שיזמין לו הקב"ה אם מעט ואם הרבה, על כל פנים יישאר בידו ולא יתן לאחרים חילו.

נו, אז זה עסק מאוד מסובך, "מוות וחיים ביד הלשון", "אל תיתן את פיך להחטיא את כל בשרך", אז הפה ניתן לדברי תורה ולדברים טובים. ולא לשון הרע ומחלוקת. עד כאן להיום, מחר נלמד מה הסיבות הגורמות לשנאת חינם, בלי נדר ובעזרת השם - השם יתן חיים.

רבי חנניה בן עקשיא אומר, רצה הקב"ה לזכות את ישראל לפיכך הרבה להם תורה ומצוות שנאמר השם חפץ למען צדקו יגדיל תורה ויאדיר.