עונש הגנבים והגנבות | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

רציב יום לעילוי נשמת לינדה בת חנה,

חיה רחל בת אולגה,

שמואל בן לואיזה,

מנוחתם עדן.

משפחת בן עוליאל,

יזכו לתשובה שלמה, עלייה רוחנית, שלום בית, בריאות איתנה,

לעבודת השם יתברך ובכל מילי דמיטב.

אמן.

מצוות לא תעשה,

לא תגנובו

ולא תכחשו ולא תשקרו איש בעמיתו.

בספר החינוך,

שלא לגנוב שום ממון.

כשנאמר לא תגנובו,

אמרו זיכרונם לברכה,

זה אזהרה לגונב ממון.

שורש המצווה

ידוע כי היא מן המצוות שהשכל מחייבם.

מדיני המצווה,

מה שאמרו זיכרונם לברכה,

בבא מציעא סא' אסור מן התורה לגנוב אפילו על מנת להחזיר

או על מנת למקט,

כלומר להכעיס את בעל הגניבה ולהבהילו לשעה ולהחזיר לו הדבר אחר כך.

וכן אמרו בספרה,

לפי שנאמר בגניבה, שניים משלם למדנו עונש.

אזהרה מנין?

תלמוד לומר, לא תגנובו,

לא תגנובו אפילו על מנת למקט, לא תגנובו על מנת לשלם ארבעה וחמישה.

זאת אומרת, אסור לגנוב אפילו כשאתה יודע שאתה צריך לשלם אחר כך כך וכך, ואתה מוכן מכל מיני סיבות.

אסור, אתה עובר על איסור.

לכאורה מרוויח הבן אדם שגנבת ממנו.

במקום שור אתה נותן לו אחר כך

חמישה שברים.

אסור.

אז זאת אומרת,

צריך להיזהר מאוד מן הדבר הזה,

והשכר,

מי שלא גונב כלום,

כמה מאושר

יהיה בעולם הזה לעולם הבא,

כמו שכתוב במדרש עשרת הדיברות, אל יפשוט אדם ידיו בגניבה ולא בגזל,

כי אם מגיעתו מזיעת כפיו,

אם עושה כן אשרב בעולם הזה וטוב לו לעולם הבא.

מעשה

גבאי צדקה לוקחים מהנשים דבר מועט,

אבל לא דבר מרובה,

שחזקת המרובה

גניבה משל אחרים,

אומר הרמב״ם. אם אישה נותנת הרבה כסף,

זה בחזקת גניבה,

כי חזקת המרובה

גניבם של אחרים, אומר הרמב״ם. אז לקחת מנשים רק דבר מועט,

שאתה יכול לשער שהבעל הסכים ונתן.

מה שחולבים אותם בהידרדרות ובכל המרצים האלה וכו' וכו',

זה ממש גזל.

למה לא שואלים אותם בעולם מתיר, לא מתיר, מסכים, לא מסכים, הכול.

ואם נותנים סכומים גדולים,

אז יש לה חוש שזה ממש גניבה.

רבינה,

שהיה גבאי צדקה,

נקלע למחוזה.

ובאו נשות מחוזה והשליכו לפניו שרשראות וצמידים

וקיבל מהן.

אמר לו רמב״ם,

תוספאה לרבינה.

הרי שנינו

שגבאי צדקה לא יטול מהם דבר מרובה.

אמר לו, אלו לבני מחוזה, דבר מועט הוא,

שהעשירים הם.

זאת אומרת, אם אתה מגיע למקום שיש עשירים,

אז שמה זה לא נקרא דבר מרובה.

זה דבר קטן, כסף קטן.

אז זה מופיע בבבא קמא קיוט.

הוא ברשי שם.

הבן של החפץ חיים מספר

בזיכרוני מימי נעוריי

כי היה אבא מזהיר את אמי בחנותה

לא לקנות מנוכריות דברים שלפי מנהג בני הכפרים הם שייכים לבעלה.

כגון תבואה.

תבואה זה לא שלה, זה של בעלה.

שמביאה לפעמים איזה קבים במטפחת שלה

והם גנובים מבעלה.

והוא משום חשש לפני עיוור

לא תיתן מכשול,

שזה נאמר אפילו בגויים,

כי בן נוח מצווה על הגניבה.

ואין חילוק בין גניבה מאחר לגניבה מבעלה.

ובפרט שמקפידים על זה, הוא מתחבט מבעלה.

זאת אומרת, מביאה את זה ככה בדרך שרואים שזה,

יש לה חשש.

והרבה נשים לא יודעות

שלקיחת ממון מהבעל שלא ברשות, שלא בידיעתו, זה גזל, זה גניבה.

גניבה, לא גזל, גניבה.

ונשים שמוציאות כסף מהבעל, מהגרוש שלו כדין תורה,

גם הן גזלניות ועתידות להתגלגל בעולם.

והעונש הוא חמור, תכף נראה.

העונש מפורש בתורה.

עונש הגנב

שמשלם כפל.

מה שרצית להפסיד אותו, אתה גנבת לו חפץ או בעל חי או משהו.

כמה רצית להפסיד אותו?

את מה שלקחת לו, אז תשלם כנגד.

זה נקרא כפל, הוא מחזיר את מה ששייך לו,

ונותן עוד אחד כנגדו,

מה שרצה להפסידו.

אז העונש

של הגנב שמשלם כפל,

ואם אין לו נשלם?

נמכר בגנבתו, מוכרים אותו, מוכרים את הגנב

בשביל שעל ידי העבודה הוא ישלם.

ועל ידי זה הוא מביא עצמו לידי פיסול.

כמו שאמר ביתנא דבי אליהו, בשביל מעשיהם המקולקלים,

דהיינו הגנבים שגונבים,

מביאים את עצמם לידי פיסול,

כי הוא נמכר לעבד,

נושא שפחה, הוא מביא ילדים עבדים.

והם לא שלו.

הביא עצמו לידי פיסול.

זאת אומרת, יכול להיות שאפילו הוא כהן

והוא יביא את עצמו לידי פיסול.

למה? מי אמר לך להיות גנב?

העבירה הזו מביאה להרבה עבירות חמורות,

כי דתניא בתורת כהנים,

אם גנבת,

סופך לכחש,

סופך לשקר,

סופך להישבע בשמי לשקר,

ובמסכת שמחות

כל הגונב

הרי זה שופך דמים,

ולא שופך דמים בלבד,

אלא כאילו הוא עובד עבודה זרה,

וכמגלה עריות ומחלל שבתות.

הגנב,

הרי הוא כופר בהשגחתו של הקדוש ברוך הוא.

כמבואר בבבא קמא,

שאלו תלמידיו את רבן יוחנן בן זכאי,

מפני מה החמירה תורה בגנב יותר מבגזלן,

שהגנב משלם גם כפל,

ופעמים בסבל האישור ארבעה וחמישה.

אמר להם, זה ישווה כבוד עבד

לכבוד קונו,

וזה לא ישווה כבוד עבד

לכבוד קונו.

זאת אומרת, הוא עושה כאילו הקדוש ברוך הוא לא רואה ולא שומע,

כי הגנב בא במחתרת.

הוא לא גזלן, גזלן בא בפנים שלך ולוקח.

גזלן.

גנב בא במחתרת בשקט.

אז מה, כאילו הוא פוחד מהבן אדם ולא מהשם, כאילו השם לא רואה ולא שומע.

אז אתה עושה את הקדוש ברוך הוא,

מה זה?

פחות מבן אדם.

אתה מתיירא מהאדם ולא מתיירא מהשם.

אז לכן החמירה התורה בגנב יותר מהגזלן.

הגנב

מביא על עצמו עונש צרעת,

כמו שאמרו בסוהר הקדוש.

אמר רבי הבא,

אני אגיד לכם את התרגום,

הרי שנינו על אחד עשר דברים נגעים באים על אנשים,

אחד מהם זה על גניבה,

שכתוב בזכריה,

הוצאתיה נאום אדוני צבאות ובאה אל בית הגנב,

וחילטו

ואת עציו ואת אבניו.

מהו הדבר שמכלה עצים באבנים?

זה צרעת,

שכתוב ונתץ את הבית,

את אבניו ואת עציו.

ועוד הרבה צרות מביא על עצמו,

כמו שאמרו במדרש עשרת הדיברות,

בואו ראה כמה עוון גנבה גורם.

נעים

נעשו מכוערים,

שמחים

נעשו עצובים,

רמים

נעשו שפלים,

לבושים

נעשו ערומים.

הקדוש ברוך הוא מהפך אותם

ממצבים חיוביים למצבים שליליים,

וגם

מביא רעה גדולה לעולם.

כמו שתרגם יונתן בן עוזיאל בדברים ה' יוזן,

עמי בני ישראל,

לא תאבון גנבין.

ארום בחווה גנביה כפנה נפק על עלמא.

עמי בני ישראל, אל תהיו גנבים,

שערי בעוון הגנבים רעב יוצא על העולם.

ובסנהדרין,

קי״א,

כל זמן שהרשעים בעולם,

חרון אף בעולם.

עבדו רשעים מן העולם,

נסתלק חרון אף מן העולם.

מפרשת הגמרא,

בקף י״ג שם,

שרשעים,

הכוונה לגנבים.

כל זמן שיש גנבים בעולם, יש חרון אף. הם מתים, מסתלק החרון אף.

והעונש של הגנבים והגנבות

בגיהינום הוא נורא ואיום.

מסופר במדרש כתפוח בעצי היער,

שהגנבים נענשים בגיהינום,

שמטבורם ולמעלה הם ביתית.

ומלאכי חבלה עומדים עליהם,

ומכים אותם בשלשלאות של אש,

ומכים אותם באבנים של אש,

ומשברים את שיניהם מן הבוקר עד הערב.

בערב

מעריכים את שיניהם,

ביום שוברים אותם.

זאת אומרת, עושים להם השתלות.

כל יום מחדש וכל יום שוברים אותם מחדש.

למה? השיניים אכלו מהגנבות.

לקחו, גנבו, הלכו לאכול.

השיניים האלה שאכלו,

שוברים אותם.

וצועקים בכל יום ביום.

במדרש כונן,

עמוד רנ״ו, כתוב שהגנבים נידונים במדור של הגיהינום שנקרא בארש אחת.

לפני יומיים נכנסו לפה גנבים.

בחור בגיל הטיפש עשרה,

שהביא כנראה שני ילדים פחות מגיל 12,

יכול להיות, ככה הם נראים לפחות במצלמות.

ונכנסו לפה,

למה? פחות מגיל 12 אין למשטרה מה לעשות איתם.

נכנסו לפה, ניגשו לקופת צדקה,

לקחו אותה, הלכו לצד,

רוקנו אותם,

לקחו מעוד מקום,

ויצאו ככה, כאילו כלום, בפנים,

בלי שום בעיה.

זאת אומרת,

עוברים בבתי כנסת

ומנקים

את מה שאפשר לנקות.

לא יראת שמיים, לא פחד אלוקים לנגד עיניים, לא שום דבר. גורלם

איום ונורא.

זה לא סתם גניבה, זה גניבה מהקודש.

לא יודע אם הידיים שלהם יישארו

עוד לפני כל העונשים.

מי ששולח יד בקודש,

וואו,

מה גדול עונשו.

אז התפרסמו התמונות שלהם בקרוב בכל האזור בשביל להזהיר

מפני הגנבים האלה.

וכמובן, יהיה להם בושות גם.

כי מי שיזהה אותם, מי שיראה אותם,

ההורים שלהם וכו' וכו',

לחינוך שנתנו להם.

איום ונורא.

איום ונורא.

אבל לא כולם חושבים שהם גנבים.

שהרבה אנשים שולחים ידם בממון של חברו בלי שום הבנה.

מחר נלמד על גזל, אז נראה מה החילוקים.

אבל נשים,

שהן ממש מרגישות שהכסף של הבעלים זה שלהם,

כי במדינה אומרים חצי-חצי.

חצי-חצי.

אז הן בינות חצי-חצי, ככה אמרו להם, חצי-חצי.

אבל על פי ההלכה זה לא הולך ככה.

אז לכן צריכות להיזהר מאוד

כמה לא ייכנסו לגיהינום.

רבי חנן יאמר אנשים ואומר עושה הקדוש ברוך הוא זכות את ישראל,

אלא ויכוח רבו על תורה ומסבול שנעמור אדונו וסלומן סיפגו יחדיל תורה ויעדיו.