למה צריך שכל חזק? | הרב אמנון יצחק

נציב יום: להצלחתו של שׂגיא בן שפריר מהרה - אמן!! 

"קוּם עֲשֵׂה לָנוּ אֱלֹהִים אֲשֶׁר יֵלְכוּ לְפָנֵינוּ כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" (שמות לב א) 

"בא השטן וערבב את העולם,

אמר: "משה רבכם היכן הוא?" 

העלה שאלות בליבם של האנשים לשאול את השאלה: "איפה משה? למה הוא בושש?" 

אמרו: "עלה למרום!" ולא השגיחו עליו, מיד דחו את המחשבה "עלה למרום", 

רש"י אומר: "שהראה להם דמות חושך ואפלה לומר: "מת משה!". ואף על פי כן לא השגיחו עליו, גם עם הניסיון הזה לא השגיחו, השתנה הטבע רואים פתאום דברים חושך ואפלה – מפחיד! אבל לא השגיחו בזה, עד שהראה להם דמות מיטתו דהיינו זה שאמרו לאהרון: "כִּי זֶה מֹשֶׁה הָאִישׁ אֲשֶׁר הֶעֱלָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לֹא יָדַעְנוּ מֶה הָיָה לוֹ" מה זה? רואים את המיטה שלו מלווים אותה מלאכים כאילו מת. האם יש מופת יותר מזה שכולם רואים בחוש? בחוש רואים את המיטה! 

אז מה למדנו מפה? שני דברים: אחד, כמה רשות ניתנה לשטן להטעות את הבריות כדי לנסות אותם. יש לו אפשרות עד שהוא מטעה את האדם בחוש! דבר שני, כמה צריך אדם לעמול שיהיה לו שכל חזק!! שגם החוש לא יזיז אותו ממקומו. אם יש לך ידיעה ברורה: 'שזה לא יתכן!', אפילו אם יראו לך בחוש - אל תזוז מהשכל. ומאחר שנתברר להם כי משה הוא נביא נאמן לה', אי אפשר שהוא לא יקיים את דברו, 

אז אם הוא אמר: "שהוא יבוא בעוד 40 יום" - זה מה שיהיה, אין מקום להתבלבל, אז צריך שכל חזק גם נגד מה שרואים בחוש. 

עכשיו בואו נביט: מה העונש העצום של מי שאין לו שכל חזק? ידוע מדברי הראשונים זכרונם לברכה, שזה לא היה עגל עבודה זרה ממש, וגם זה היה רק אמצעי שדרכו יקבלו את השפע מאת ה', וגם הערב רב חטאו בעגל כי הם אמרו: "אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל" (שמות לב ד), מי אומר כזה דבר? הערב רב, אם זה היו ישראל חוטאים היו צריכים להגיד 'אֵלֶּה אלוהינו יִשְׂרָאֵל' אבל מה כתוב? אֵלֶּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל, אתם הישראלים זה האלוהים שלכם עכשיו, מי אומר את זה? הערב רב. 

וגם העוון של ישראל היה לא בעשיית העגל אלא בזה שלא מִחו כנגד העושים. ומסתמא כחוט השערה, ספק רחוק מאוד מאוד, ובעבור חוט שערה שהיה חסר להם בשכל החזק שאין שום ספק כלל: 'שבודאי יבוא!', דהיינו שמשה ודאי יבוא וירד מההר, בשביל שהיה להם ספק קטן, 'ספק ספקא', אייייייי, נענשו כל כך שחזרה זוהמת הנחש! אם הם לא חוטאים בעגל - לא היו מתים לעולם! חזרה זוהמת הנחש, כמו שהוא החטיא את אדם וגרם מיתה לעולם - חזרה עוד פעם, וחזרו כל העמל והניסיון שאחר החטא. וצריך שיעבוד גלויות, וצריך ייסורים, ואם לומדים תורה - שוכחים, וכל המעלות והטובות שהיו לפני כן אלמלא חטאו, הכל חזר ונהפכה הקערה על פיה. הרי כי זה כל העמל... 

מכאן לומדים: שכל העמל צריך להיות בעל שכל חזק! לא להתלהב, לא להתפעל, לא להתרגש, להיות בעל דעה ברורה ומוצקה: מה שה' אמר - זה מה יש! הכל דמיונות. התבוננו נא אַחַי! כמה צריך להיות אדם בעל שכל חזק מאוד. אבל בואו נחשוב רגע: אם חס ושלום היו מראים לנו עכשיו עגל מבַּשַׂר חי - מדבר, כמה הרהורים היו עולים על הלב פן חס ושלום 'יש בו ממש!'. הרי יש אנשים רואים נחש יצא מהכותל - כבר אוווווווו.... יש להם סיפור. מים יצאו מהכותל - ווייייי... זהו כבר משיח הנה הוא בדלת, כל חרטא שרואים זה כבר אוווו... נכנסים לזה ולמסקנות, היפך השכל! היפך הכתובים, היפך הכל בלי שום בעיה צ'יק צ'אק - חסרי שכל. 

ואומר הכתוב: "וַיִּתְפָּרְקוּ כָּל הָעָם אֶת נִזְמֵי הַזָּהָב" (שמות לב ג) משחררים את הזהב מפרקים אותו מהאזנים מכל מקום ונותנים את זה באש, והופ! יוצא עגל. ואו וואו! איזה מופת! הרי זה מופת אחד. דבר שני, הם גם רואים אותו מדבר, "אָנֹכִי" (שמות כ ב) אומר את הדיברות! מדהים!! יש לך אות ומופת יותר מזה להרהר: 'פן יש בו ממש? מה! אז מה תגיד איך הוא יצא ככה לבד?! ואיך הוא מדבר?!' ולכן אין כל חידוש על הערב רב שהם חשבו: 'שיש בו ממש!' למה? כי כל שורשם הוא בעבודה זרה, הם תמיד האמינו בעבודה זרה, הפעם הם ראו אותה בפועל תוססת...! 

וגם אם ישראל לא עבדו אותו, אבל אם דמות של הרהור עלתה בם לכאורה, גם אין כאן כל כך חידוש, ועם כל זאת הם נענשו כל כך; גם הערב רב וגם כנסת ישראל, ובשביל הרהור כל שהוא חזרה כל הזוהמה של הנחש, חוזרים למות עם כל הניסיונות מחטא עץ הדעת. יש עונש יותר כבד מזה להפסיד הכל! בגלל הרהור? זאת אומרת האדם הראשון הוא חטא במעשה, שהוא אכל, אכל ממש עשה מעשה, פה הם לא עשו מעשה, הם רק הרהרו: 'שיש בו ממש', הרהור! ונענשו יותר מהאדם הראשון, וכל הצרות, וכל המלחמות, וכל האסונות וכל המחלות מאז ועד היום - הכל רחמנא לצלן מסתעף מזה! 

למה? כי אחרי שנתברר להם כי משה הוא נביא נאמן לה', היה להם להבין "כִּי מְנַסֶּה ה' אֶתְכֶם לָדַעַת בְּכָל לְבַבְכֶם" (דברים יג ד) דוקא. אם אתם יודעים שמשה הנביא נאמן! מה אתם מהרהרים אחריו? הרי כתוב: "שכל המהרהר אחר רבו - כמהרהר אחר השכינה!" אז אם אתה יודע שהרב שלך הוא נביא נאמן! וה' עושה על ידו אותות ומופתים!! אז אתה צריך להבין: שאם יש איזה מעין תקלה כזאת, שהיא לא תקלה, אתה מבין: 'שהיא תקלה', אז אתה צריך להבין: שה' מנסה אותך - עד כמה אתה מאמין? מכיון שיש מעט הרהור - אז זה לא נקרא "בְּכָל לְבַבְכֶם" - בְּכָל לְבַבְכֶם זה בְּכָל לְבַבְכֶם. 

ומִקְוֵה שחסר בה משהו - נשארת טומאתו של האדם עליו! ואסור להיכנס לבית המקדש!! אם לא הוא טבל במקווה כשר, אסור להיכנס לבית המקדש, וכמה זה? אם חסר בכל שהוא מארבעים סאה. אז אותו דבר, אם אתה מחסר מהשכל שלך משהו קצת - אז תראו מה ההשלכות! יש עוד להתבונן: כמה רשות ניתנה לשטן להטעות את הבריות ולנסות אותם, עד כמעט לעשות ניסים ב'אחיזת עיניים', הרי זה לא היה במציאות, אבל זה כמו נס אבל מאחיזת עיניים, כמו אלה שנמצאים בכל מיני הופעות ועושים כל מיני להטוטים ונראה לך 'שיש פה משהו!' אבל אין פה כלום, הכל טריקים. ובפרט בזמן הזה כשאין לנו ניסים גלויים, כמה צריך אדם לחזק את השכל בכל העדוֹת שנתן הקב"ה לנו ולא נתפתה מאחיזת עיניים! 

כמו, 'מדוע דרך רוקנבי צלחה?' (ע"פ "מַדּוּעַ דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה" ירמיה יב א) רואים בן אדם, פוּשְט! מתנהג כמו פושט, חסר תרבות, מתהלך ומטיל אימים על אזרחים, יש סרטון שהוא מפיץ; שתי נשים דתיות עומדות ליד לשכת גיוס במטרה להסביר לבנות על עניין הגיוס, על פי חוק מותר להם להיות שם, מותר להם להסביר, "מרץ" עושים את זה משחררים אנשים מהצבא, קוראים לצבא: "צבא כיבוש" 24% מהחילונים לא מתגייסים! זה - אין בעיה זה אף אחד לא אומר: "זה הדתה!" זה אין בעיה, מי יתעסק איתם? אתה יכול להתעסק עם כאלה? אתה לא יכול. 

אבל הוא עומד ומכרכר מול שתים: "בושה וחרפה! בשששששש.... תסתלקו מפה! לא לעמוד פה! אני לא יתן לכם! תפסיק אותם פה!"

קורא לפקח, קורא לזה... המשטרה, הפקחים - אף אחד לא עושה כלום. אתה מטריד - זה הטרדה מאיימת! אתה מאיים על נשים שעונות לך בדרך ארץ: "הנה יש לי פה את החוק, מותר לי לעמוד פה!" והוא לא מעניין אותו שום דבר, העיקר לעשות קולות, לגבב כמה קולות, ותמיד מביא חבר'ה שלו עוד כמה חבר'ה שיצעקו איתו ויש לו כמה צעקניות יש להם קול ציף ציף כמו משרוקית, והן כל הזמן זועקות "כן כן כן!" בשבת הוא אמר: "שיביא עוד פעם אוטובוס!" איזה אוטובוס? מתוך אוטובוס שלם 55 מקומות - 23 איש, שני ילדים, ועוד שלושה נערים בסוף, כל האוטובוס כמעט ריק, ואומר להם: "נו נו תעלו תעלו, נעלה ונרד" 

בשביל זה נקרא 'אוטובוס לעניים'? וחלק מהאנשים שאלו אותם: "מאיפה אתם?" הם בכלל באו מכּרכּור הם בכלל לא מטבריה! אז אתה אספת כמה רוסים וכמה זקנים ושלושה נערים ושני ילדים 23 ואתה עושה מזה כאילו אתה פוטר את הבעיה של העניים בטבריה?! וגם זה שאתה מביא אוטובוס אחד לפטור את בעיית העניים בטבריה, אז בטבריה זה העיר הכי עשירה! יש רק 55 עניים שאתה דואג להם זאת אומרת אין יותר עניים... זה לא חסר לו 'קצת' בשכל - זה אין שכל בכלל! 

{הרב שר} "רוקנבי ודורעי שניהם גרף רעי!" - לא יאומן כי יסופר! אז לא להתפעל אם רואים דֶּרֶךְ רְשָׁעִים צָלֵחָה – זמנית! כי עוד מעט תהיה לו 'וועדה קרואה', והוא עדיין לא הצליח לכנס את ה'מועצה', ובינתיים הוא רוכב על גלי הפלאפון וכל הזמן מסריט את עצמו, איך היד שלו לא מתייבשת?? כמה זמן אתה יכול להחזיק? הוא מחזיק וזה, ומשדר..... לא יאומן כי יסופר. אבל חושב 'שהוא מצליח', הוא חושב, הוא שוכח: 'שיש בעל הבית - והוא קובע!' 

אתה לא מגיע לפרעה, פרעה לא שלט בטבריה, בכל מצרים רבתי! ועל העולם כולו!! נו? והוא קיבל כלעות מהבורא ואתה רוצה גם שיתחיל 'סידרת חינוך' לתת לך? בשביל מה לך רוקנבי?! כדאי לך לזכור: מי היה הסבא שלך? כמו שאומרים, והמשפחה, אב בית דין בטבריה – מכובד! למה אתה עושה ככה? אין לך מה למכור? אתה לא יודע מה לעשות? רק שנאה! שנאה!! איזה שנאה יש לו לחרדים פששששי - לא יאומן כי יסופר. 

הוא התראיין בגל"צ: "יש כיום 22% חרדים, אני לא רוצה שיתפתחו כאן, הם לא יגיעו ל- 30%, לא בעיר טבריה!" 

ומה הוא כועס? שפותחים עוד שיכון, ומגיעות עוד 700 משפחות חרדיות!! והחילונים בורחים מטבריה!!! והוא חושב 'שהוא יתקן את המצב!', יש לי כמה רעיונות שלא, לא ישמחו אותך, אם אתה לא תשתנה לטובה, לא תהיה ברירה, מה שתרצה להשיג - תשיג הפוך! אבל נשמור את הרעיונות לטבריה, ביום ראשון הקרוב נהיה שם בטבריה (03-03-2019 הרצאה בטבריה מלון המלך שלמה 'רוקנבי אכל אותה' לצפיה באתר), אז שמה נגיד את הרעיונות הטובים, אם עד אז לא תתאפס - אז בא נראה מי ינצח בקרב על הצביון של טבריה. 

אתה רוצה לשנות מה שהיה מאות שנים, בא מתל אביב, ואתה חושב שתעשה מהפכה, אתה רוצה לעשות את טבריה תל אביב?! טוב, אתה יודע יש כמה צדיקים שקבורים שמה, שמן הסתם זה יפריע להם שאתה מחלל שם שמים שמה! אז קח את זה בחשבון רוקנבי... 

היש קץ לשכל החזק שצריך האדם בדור הזה? ובפרט שהמינות מתגברת יום יום! והכפירה פושטת טלפיה, כמה חיזוק צריך על הרהור!! על הרהור, לא מעשה חלילה, רק הרהור בכיוון לא נכון - תראו כמה נזק יכול לעשות. והרמב"ן מביא בשם המכילתא בפרשת "בשלח" שם תסתכלו, כתוב: "וַיִּצְעֲקוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֶל ה" (שמות יד י) בשעה שמצרים רודף אחריהם בים סוף, ואח"כ הם אומרים "הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר"?! (שמות יד יא) לא הבנתי! אתם צועקים לה', ה' סייע לכם, בוקע לכם את הים! 

ואחר כך מה אתם אומרים? "הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם לְקַחְתָּנוּ לָמוּת בַּמִּדְבָּר"!? וכותב שמה: "הרהרו אחר משה ונתנו שאור בעיסה!". נתנו מקום לשלוט ליצר הרע ולהגיד דברים שלא כראוי כלל וכלל! ואומרים "הַמִבְּלִי אֵין קְבָרִים בְּמִצְרַיִם" למה לקחת אותנו לתת לנו למות במדבר? היינו מתים במצרים! כאילו הוא לא יכול להכניס אותם לארץ, וכל ההבטחות והכל לא יתקיים... ולכן, נאמר השבח הגדול על אבותינו הקדושים, ועליהם אמר הקב"ה: "חֲבָל עַל דְּאָבְדִין וְלָא מִשְׁתַּכְּחִין!" חבל על אלה שאבדו ולא נמצאים - האבות קדושים. 

"הרבה פעמים נגליתי אל אברהם יצחק ויעקב ולא הרהרו אחר מידותַי!" זאת אומרת האבות הקדושים הבטחתי להם כמה דברים והם לא ראו אותם בחייהם, כמו ירושת הארץ למשל, והם לא הרהרו אחר מידותַי! הבטחתי לאברהם את הארץ! ואמרתי לו: "שיהלך בה לאורכה ולרוחבה! "וּפָרַצְתָּ יָמָּה וָקֵדְמָה וְצָפֹנָה וָנֶגְבָּה" (בראשית כח יד) ובסוף הוא צריך לשלם כסף, הרבה כסף בשביל לקנות אחוזת קבר! - לא הרהרו אחרי! אז רואים על מה מקפיד הקב"ה? על הרהור! "ולא הרהרו אחרי!" חס ושלום שיעשו מעשה בניגוד לאמונה הצרופה, אבל "לא הרהרו אחרי." 

אז צריך שכל חזק! חפשו לי כמה יש בעלי שכל חזק, שיכולים לעמוד בניסיונות, בשעה שהם רואים 'כאילו המציאות דוחקת אותם!' 

וכאילו "לא יתכן! ואיך אפשר? אז מה אתה רוצה להגיד שאיך"?.... 

איפה השכל? איך הוא מתחבר לאמונה? לא תמיד זה עובד ביחד, והתוצאות הרות אסון. לכן לומדים מפה: שצריך שליטה גדולה על השכל, לא לתת לו להיחלש, שכל - צריך להיות חזק! מה שאתה יודע - בריא לי! כמו שאומרים אין 'שמא', בריא לי! דברים ברורים! אין פה מקום לערעור! 

"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר"