כיצד להערים על יצר הרע? | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 23.09.2018, שעה: 07:44
- - - לא מוגה! - - -
אמרתי בלחש את מה שביקשו.
המכתב מאליהו אומר,
אקפיץ, ככל שידחקו עליו יותר,
כך הכוח המנגד יוגדל.
כן, העקשנות
היא הקפיץ שברוחניות.
וכל שירבו ההוכחות והבירורים,
כמה שאתה
מבין את הדברים,
דברים מבוררים לך,
יש לך יותר הוכחות,
אז אתה בעצם לוחץ את היצר הרע,
מרחיק אותו ממך.
ככל שאתה דוחק יותר,
הוא מתנגד יותר,
וזה עלול להשתחרר עליך.
ככה העקשנות
היא הקפיץ שברוחניות.
אבל במלחמת היצר הרע צריך ללחום בעורמה רבה.
שלא יבוא עם היצר למלחמה פנים בפנים.
כי במלחמת פנים בפנים אתה בעצם דוחק על הקפיץ,
וישוב הקפיץ לדחוק עוד יותר.
ככל שאתה דוחק אותו, אז הקפיץ כמובן הוא יותר מתנגד לזה,
ורוצה לחזור בחזרה.
אז מה העצה בזה?
צריך להשביע את העקשנות
של היצר הרע באיזה דבר קטן חיצוני,
שיהיה נראה כאילו חס ושלום מת צדיק לפני רשע,
ויצליח לרמות את הסטרה אחרה,
ולחסל את העקשנות.
וזהו הגדר שנקרא שוחד לשטן,
כשהכוונה שלו לשם שמיים ממש,
אתה מתכוון לשם שמיים, לשחט את השטן.
וזה נקרא גדר שעיר לעזאזל.
צריך להיות ממש
כמו השעיר לשם.
היו מקריבים
יום הכיפור עם שעיר לשם ושעיר לעזאזל.
הם צריכים להיות שווים במראה, בקומה,
בדמים.
והוא נבחר על פי גורל,
ונקרא שמו לעזאזל.
ומובילים אותו לשם,
כאילו היה חס ושלום קורבן לשעירים ולסטרה אחרה.
וכאילו שכמו שיש שעיר לשם,
ככה יש שעיר לסטרה אחרה, חס ושלום, בלי שום הפרש.
וכאילו אין שום חשיבות בזה יותר מזה.
אבל באמת מקריבים גם של עזאזל לשם.
כי כך מצוות השם שיזרקו אותו מן הצוק.
ולקיים את רצון השם עושים.
רק זה נראה כאילו.
וזה שוחד שנותנים לו.
ועיין ברמב״ן,
שזה לגמרי צריך להיות בכוונה לשם ממש.
וגם הרי הסעיר לעזאזל מכפר על רוב העבירות.
ואם כן, ודאי של קדושה הוא.
ואם תשאל, אם כן, למה כל העסק כאילו מקריבים אותו לסטרה אחרונה,
התשובה על זה כדי לרכך את העקשנות.
על ידי שמרמים אותו.
אל תשכחו שבמשך שנה הוא אסף כל כך הרבה ראיות
והקלטות
וסרטונים
נגד כל בן אדם ובן אדם,
והוא בא להגיש אותם לפני השם
ביום הגורלי.
ובקצת, בקטנה, בשעיר אחד,
בשוחד קטן כזה, הוא מוותר על הכול.
איך אמר לי הגורו? תן עשרת אלפים שקל, אני מוכר לך את כולם.
דייזי קרייזי, כולל נסים סבק. את כולם אני מכניס בעביר. רק עשר אלף שקל ככה שיהיה משהו שוחד שני.
התשובה על כך,
לרכך את העקשנות על ידי שמרמים אותה,
שהרושם החיצוני הוא כאילו עושים לסטרה אחרונה,
ודי בזה בעניין היצר הרע.
למה אנחנו עושים ככה?
כי כשם שהוא מרמה,
ככה אנחנו משתמשים בכלים שלו, בדרכים שלו, כדי לרמות אותו.
אותו דבר,
הוא רמאי,
מתעסקים איתו ברמאות, בדיוק אותו דבר.
והיינו דאמרו זיכרונם לברכה שנותנים שוחד לשטן כדי שלא ייקטרג.
דייני הקטרוק הידוע הוא עצמו הסטת היצר עצמה.
מכיוון
שמדמה השטן שממלאים את רצונו,
לא יוסיף לבלבל בהסטותיו בעת עבודת השם.
וזו ממש כעצה מפורסמת,
כשבא יצר הרע באמצע הלימוד,
והוא אומר לנו להפסיק, ללכת באיזה עניין דבר נחוץ.
מה צריך להשיב לו?
בטח, בטח, אני כבר מיד, אני מיד הולך, מיד.
אבל עוד כמה דקות, עוד כמה דקות.
וככה הוא נרגע, בינתיים אתה ממשיך ללמוד שעה, שעתיים, שלוש.
הוא בא עוד פעם, אני כבר קם, אני כבר קם. אמרתי לך, למה אתה בא עוד פעם? אתה לא מאמין שאני, אני כבר קם, כן?
עד שיגמר השעה
שהולכים הביתה, אומרים, אתה רואה?
קמתי,
הובטחתי, קיימתי.
ועל ידי זה אתה דוחה את ההסטה שלו.
מצינו בעניין התפילין, בטעמי המצוות לרדב״ז,
במצווה עט,
צריך לכרוך כל פרשה ופרשה בשיער של עגל.
כל הפרשיות ששמים,
כורכים אותם בשיער
של עגל,
מהזנב.
ככה, כורכים.
וצריך שזה יצא לחוץ,
כן? בתפילין יוצא לחוץ כמה שערות כאלה.
למה?
כדי שיראו כל המקטרגים שיש להם חלק במצווה.
זאת אומרת, כאילו אנחנו לוקחים מהעגל, אנחנו עוד שייכים לדור העגל, אנחנו.
ואנחנו כורכים את זה ומוציאים את זה החוצה, שיראו.
וזהו, אתה רואה, הכל בסדר.
ושחיר לעזאזל יוכיח.
ככה אומר הרדב״ז.
ומכאן תבין כי בכל מצווה ומצוויות צריך לעשות רמז למידת הדין,
כדי שלא יקטרג עלינו.
וזה סוד מים אחרונים.
סוד מים אחרונים,
כשאדם הולך ושוטף את קצות האצבעות,
וזה תן חלק לאחר.
זה כל התינופת וכל הזה הולך לסטרה אחרה.
אז הבן איש חייא אומר, לא ירבה במים.
רק לתת לו מעט, תן חלק לאחר, זהו, שחררת אותו.
עכשיו אתה יכול לברך ברכת המזון. למה? אם הוא יודע, אתה אומר ברכת המזון.
אם הוא רואה שאתה משחרר לו, זה משלי, זה בסדר, עוזב אותך.
עכשיו אתה יכול להגיד ברכת המזון כמו שצריך. אם לא, הוא מקטרג.
ומכאן תבין כי בכל מצווה ומצווה צריך לעשות רמז למידת הדין שלא יקטרג עלינו.
וברור הוא,
דהיינו כנזכר לעיל,
אין הכוונה חס ושלום שעושים משהו בשביל הסטרה אחרה. חס ושלום.
וכל שכן רמז לעגל,
כאילו חס ושלום חושב על זה דבר ממשי,
אלא זה רק לשכך את קשיות העורף
והעקשנות של היצר הרעש וקפיץ שמתנגד.
ומצינו גדר זה של שוחד לשטן הרבה פעמים בדבריהם,
זיכרונם לברכה,
ובייחוד בזוהר הקדוש.
ואמרו, זיכרונם לברכה עוד בחולין, כט.
כל מה דעשר לן רחמנה
שרה לן דכבתן.
כל מה שהוא עשה התיר לנו משהו בדומה לו.
אסר לנו בשר וחלב.
שרה לאן כחל.
הכחל זה הדד של הבהמה,
שזה בשר וחלב, ביז קוראים לזה.
ולכאורה צריך להבין מהו הצורך בזה.
למה צריך שהשם יתיר לנו מה שאסר לנו, כאילו באופן אחר?
אבל העניין, קשה לאדם לעמוד נגד הסקרנות.
לדעת איך הטעם של המאכל הזה, הם אומרים שזה משהו.
קשה לו לעמוד מול זה. הרי חווה נפלה בעניין, היא ראתה את העץ נחמד למראה,
נראה ככה טוב,
חייבת לטעום.
אז כנגד זה שיש סקרנות,
כל מאכל, כל תאווה, רוצים ככה לטעום בקטנה.
אמא לא חייבת ברכה.
בלי רק ככה.
ואם ידחק אותו,
ולא תהיה לו עצה של היתר לטעום מעין אותו טעם,
אז תגדל העקשנות ותתגבר התאווה.
ועוד יותר, ועוד יותר, ועוד יותר.
ככה, השם אמר, מה אתה רוצה לטעום את זה? אין בעיה, אני אתן לך בהיתר.
תטעם את זה, זה כמו זה.
רק אל תיגע בייסוף.
זאת אומרת, להשקיט את העקשנות,
את התאווה, את היצר הרע.
משום זה פירשו לנו חכמים זיכרונם לברכה, שכל מה שאסרה תורה יש גם בהיתר.
אז אם ככה, שוקעת העקשנות.
למדנו באחד השיעורים הקודמים,
שיצר הרע,
כשיש איסור,
אז הוא בא,
וואי, וואי, וואי, תעבור על האיסור, תעבור על האיסור, ומקשה עליך מאוד מאוד, כאילו אתה לא יכול, אתה לא יכול לעמוד בזה.
כמו שהבאנו מעשה שאחד החכמים ביום כיפור אמר, אני לא מרגיש טוב, אני חייב לאכול, תתיר לי לאכול. אמר, תאכל.
אחר כך הלך להתפלל, חזר, אמר לו, נו, אכלת? אמר לו, לא, מאז שאמרת לי תאכל, אז נרגעתי, אני לא אוכל.
למה? השתחרר היצר הרע, השתחרר, גמרנו.
זאת אומרת, החוכמה היא איך להתיר את העקשנות של היצר הרע,
ללחוץ אותנו.
אבל צריך לזכור תמיד,
שאותם הוויתורים הקלים במה שמותר צריך לשם שמיים גמור,
רק אז יצליח. אבל אם הטעימה, כאילו היא טעימה, לא שאמרתי שמותר לטעום רק,
אם הטעימה באופן כזה או אחר תהיה כזאת, שאתה נהנה מהדבר,
או עושה אותו כאילו לשם העניין,
זה לא,
זה לא, לא, לא.
רק אם זה לשם שמיים גמור, ואז יצליח.
אבל אם ברצונו להקל בדברים מטעמים של תאווה ועצלות,
אדרבה, יתגבר כוח הסדרה אחריו בוויתורים ההם.
ואפילו אם זה דבר של היתר.
ופה מגלים סוד של כל המקלים האלה הם קולקלים.
הלא פירש הרמב״ן,
שיכול להיות אדם נבל ברשות התורה.
זה היתר גמור.
היתר גמור.
תורה מתירה.
אבל אתה יכול להיקרא נבל, התורה קוראה לך נבל כי אתה מנצל את ההיתר.
אתה מנצל היתר.
ספק ספקה, מה אתה צריך?
מתי שיש לך אפשרות בלי ספק ספקה? למה אתה מדבר על ספק ספקה?
מדברים במקרים נדירים שאין לך שום ברירה, ואתה חייב, ואתה מוכרח, ואתה צריך וכו',
אז לפעמים יועיל ספק ספקה, אם התורה מתירה, אין בעיה.
אבל זה,
ולא כשיש לך היצע גם בלי ספק ספקה,
ואתה יכול לברר, ואתה יכול הכול, לא, לא, זה לא דיברו.
אלא מאי?
אומר הרמב״ן, יוכל האדם להיות נבל ברשות התורה,
אלא צריך ללחום נגד הקולות,
ככל האפשר.
ואז זוכים לסיעתא דשמיא באמת.
הזכרנו אתמול
שיש לנו רעיה מהקדוש ברוך הוא, שהוא רוצה את החומרות,
הוא רוצה את הגדרים, הוא רוצה את הסייגים.
למדנו אתמול שזה אור המקיף
ששומר על האדם מפני הסדרה אחריו וכוחותיו.
כל הגדרים האלה זה אור המקיף, סוד הסוכה.
אז זאת אומרת, איפה למדנו את זה?
מהפח קטן של שמן שמצאו שחתום בחותמו של כהן גדול.
למה השם עשה נס כזה שימצאו פח אחד קטן?
מה יועיל אם ימצאו פח אחד קטן? הוא יספיק רק ליום אחד.
אז מה זה יועיל?
למה צריך לחפש כזה דבר?
הרי טומאה הותרה בציבור,
וגם אם השמנים נטמאו על ידי היוונים אפשר לקחת שמן טמא ולשים במנורה, מה הבעיה?
טומאה הותרה בציבור
זה היתר,
זה לא ספק ספקה.
זה מותר.
לא, אבל אם אפשר למצוא, בוא נחפש קודם, אולי נמצא.
ומצאו, מה מצאו? פח אחד קטן, שמספיק לי יום אחד.
אז מה זה משנה?
מה זה מועיל?
תשים יום אחד,
עד שתביא זיתים ותסחט אותם, ייקח שמונה ימים, זה הדרך שלוקחים ארבעה ימים הלוך, ארבעה ימים וחזור,
אז מה יועיל? לא יועיל.
לא,
אנחנו נחמיר ונשתמש במה שבטוח,
הכי קל,
הכי טוב,
הכי טהור, הכי חתום.
שלום.
ומה יהיה ביום השני?
זו לא שאלה שלנו. אנחנו עושים עד איפה שידנו משגת,
ואז השם עושה נס. אה, אתם מחמירים?
מי שמחמיר, אני עושה לו נסים.
ואז כל הימים עד שהביאו שמן טהור,
הכל, הקדוש ברוך הוא המשיך את השמן הזה.
אה, רואים שהשם רוצה בחומרות,
הוא לא רוצה בקולות.
צריך להתחזק בלימוד התורה בעמל העיון וההתמדה אליבא דאמת,
וצריך להתחזק לקבוע את עצמו ל...
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).