כוחו של יחיד - אל יאוש! | הרב אמנון יצחק

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום

יהונתן שלמה בן שולמית חווה,

רפואת הנפש והגוף,

יתעלה בתורה,

יזכה להיות תלמיד חכם וצדיק,

ולא יושפע מהשפעות שליליות חיצוניות בעזרת השם יתברך.

אמן.

וירפי נכס בן אלעזר בן אהרן הכהן ויקום מתוך העדה ויקח רומח בידו.

המדרש אומר, וירפי נכס

רעה מעשה ונזכר הלכה

הבועל ארמית

קנאין פוגעין בו

ונעשו לו שנים עשר נסים

מהמעשה הזה נוכל לשאוב עידוד גדול,

לא ליפול בייאוש בזמן שרואים שהדור כל כך פרוץ כמו בזמננו,

לא רק פרוץ, גם זנוח,

אין מוכיח בשער ולא כלום.

ובעוד מחשבות של ייאוש,

מה יכולים לעשות,

כמו ששאלה אותי אישה בהרצאה האחרונה,

מה יקרה? מתי יבוא משיח? למה הוא לא בא?

ובכן, זה לא נכון.

אין להתייאש.

הלא פינחס איש יחיד היה,

ולא מהמפורסמים.

אדרבה,

השבטים היו מבזים אותו ואומרים לו,

הרי הייתם בן פותי זה שפיתם אבי מועגלים לעבודה זרה והוא הציל את כלל ישראל.

אפשר לומר שזוהי ההדגשה בתורה,

ויקם מתוך העדה,

זאת אומרת,

איש מבין שורות הקהל הרחב עמד והציל וקנאו את קנאתי,

את כלל ישראל.

ומה שנכנס במוחו של אדם

זה מי אני ומה אני וכי מה בכוחי לעשות.

ענווה פסולה עושה שמות

במחנה היראים לדבר השם.

היא מחשבה פסולה ולא נכונה,

כי האמת היא כמו אצל פנחס.

הוא עשה את שלו,

ואחר כך נעשו לו 12 ניסים.

ניסים גדולים ונפלאים הנזכרים במדרש.

ולכאורה יש לשאול,

הלוא גופי תורה למדים אפילו מרמז בתורה,

וכאן התורה לא חסה

על מילה שלמה שלכאורה היא מיותרת.

כתוב בפסוק

וייקח רומח בידו.

המילה בידו מיותרת,

וכי איך ייקח את הרומח ברגלו?

וייקח רומח, ברור שזה בידו, איך ייקח?

אלא אפשר לומר שהוא רק לקח את הרומח בידו,

זה מה שבא להדגיש התורה,

ואחר כך כבר הכל היה בניסים ממש.

הוא עשה רק את ההתחלה, את הסטארט,

שהוא מוכן להיכנס לעימות בנושא הזה.

וזה כמו שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בעבודת המשכן,

בשם מדרש תנחומה.

אמר להם משה לקדוש ברוך הוא,

איך אפשר הקמתו על ידי האדם?

אדם אחד יכול להקים את המשכן, אתם יודעים כמה טונות המשקל של כל העצים והכול, איך אפשר?

אמר להם, עסוק אתה בידך,

נראה כמקימו,

והוא נזקף מאליו.

אתה רק תעשה את התנועה הראשונה, השאר אני ממשיך.

ככה הוקם המשכן.

פי נכס בן אלעזר בן אהרון הכהן,

האוהב שלום ורודף שלום,

בוודאי לא הרג זבוב בימיו,

וכי בכוחו ובטבעו לדקור?

ועוד נשיא בישראל?

בעוד שמקיפים אותו 24,000 איש,

אלא ודאי שזה קמבואר.

הוא רק לקח את הרומח בידו,

והשאר נעשה בניסים.

שהוא תקע בדיוק והצליח להרים ביד אחת, שני אנשים,

ושיתהפכו,

שייראה כאילו הוא מלמעלה ומלמטה,

ושלא יזוב דם,

ושיתקטן הפתח,

ועוד ועוד ועוד, ולהתהלך בכל המחנה ככה, להראות שבאמת הוא דקר במקום הנכון בשעת עבירה,

ולא לפניה, ולא לאחריה, כי אחרת הוא רוצח וכולי.

מה זה? מי עשה את זה? הוא, בכוחו? בכוח של יד?

אלא מספיק שהוא לקח את הרומח בידו, מאותו רגע, 12 ניסים.

וכמו שאמר רבנו יונה בשער תשובה, שער א',

על מה שאמרו חכמים, זיכרונם לברכה,

הבא לטהר,

מסייעין אותו,

כמו שכתוב בשבת,

כד',

כי יעזור אדוני לשבים כאשר אין יד טבעם משגת.

רבנו יונה אומר,

מה שכתוב בדברי החכמים,

הבא לטהר, מסייעין לו,

איזה סיוע מסייעין לו?

איזה סיוע?

הוא אומר,

השם עוזר לשבים, מי ששב אליו בתשובה,

כאשר אין יד טבעם משגת על פי טבע,

אי אפשר לעשות מעשים שבעלי תשובה עושים.

אתם רואים?

יש בעלי תשובה.

רק שמעו שיש חשש אפילו, חשש,

שיש נבלות טרפות?

פששי!

מפסיקים.

יש חשש בתבלינים?

פשי! מפסיקים.

יש חשש של אי בכל התעשייה? פשי! מפסיקים.

מה זה?

זה רק בעלי תשובה,

זוכים לסיוע לשמיים,

מה שאין יד טבעם משגת.

החרדים לא זוכים לזה.

הם ממשיכים לאכול נביילס וטרייפס והכל הכל הכל הכל כרגיל.

למה?

כי הוא לא בא לטהר.

אם אתה בא לטהר ורוצה להתקרב לבורא,

לשוב אליו ולהתרחק מכל לכלוך וטינוף וכיעור והדומה לו וספק כלשהו ואתה לא רוצה להסתפק ואתה רוצה להיות ודאי ובטוח בכל דבר שאתה עושה,

זה הדרך של אלה שרוצים להתקרב לשם ובו תדבק.

אי אפשר להתדבק בשם אם אתה,

אבל אתה יודע, חטיף אחד לוקח פה ועוד ביסלי שם ועוד חרטה שם,

אי אפשר, אתה מרמה את מי?

אתה מרמה את עצמך, לא תקבל סיוע משמיים.

אבל אם אתה בא לטהר,

רבנו יונה אומר שחכמים אמרו מסייעין לו, הכוונה בדרך ניסית.

מה שאין יד הטבע משגת,

לכן יש לאדם כוח להתמודד גם עם הדברים הקשים ביותר.

אז אל ייאוש,

אפילו שהדור מדורדר ואפילו שאין מי שעומד בפרץ,

אנשי אמונה אבדו,

באים בכוח מעשיהם,

גיבורים לעמוד בפרץ, אין.

אין.

זה לא מהיום אבדו, זה מאז שתיקנו את זה.

אין.

אבל יגיע הרגע.

לא להתייאש.

רבי חנניהו ברגשי אומר.

ארצו הקדוש ברוך הוא וחוזקו את ישראל,

לפי כוח ירפו לנו תורה ומוספות,

שנה אמור אדונו וסלמם, סדגו יחדיל תורה ויהאדיל.