מקור העצלות | הרב אמנון יצחק
תאריך פרסום: 12.03.2018, שעה: 08:03
נציב יום: מיכל בת תהילה, רפואה שלמה במהרה, הרגישות לגלוטן תעלם, תוכל לאכול בשמחה את לחמה, תצליח בלימודים בסייעתא דשמיא - אמן,
אמן!!
"וְהַנְּשִׂאִם הֵבִיאוּ אֵת אַבְנֵי הַשֹּׁהַם וְאֵת אַבְנֵי הַמִּלֻּאִים לָאֵפוֹד וְלַחֹשֶׁן" (שמות לה כז)
רש"י: "אמר רבי נתן: "מה ראו נשיאים להתנדב בחנוכת המזבח תחילה ובמלאכת המשכן לא התנדבו בתחילה?
אלא כך אמרו נשיאים: 'יתנדבו ציבור ומה שהם חסרין אנו משלימין',
כיוון שהשלימו ציבור את הכל! שנאמר (שמות לו ז): "וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם"
אמרו נשיאים: 'מה עלינו לעשות?'
הביאו את אבני השוהם, לכך התנדבו לחנוכת המזבח תחילה! ולפי שנתעצלו מתחילה - נחסרה אות משמם "וְהַנְּשִׂאִם" כתיב, לא כתוב "והנשיאים" הורידו להם את היו'ד ונשאר וְהַנְּשִׂאִם כתיב. אז רבי נתן אומר: שהנשיאים אמרו 'שיתנדבו הציבור קודם ואחרי זה הם'
ואנחנו הסברנו כבר, שזה היה בגלל שזה חשיבות שלהם והחשיבו את עצמם, לא פנו אליהם משה פנה לעם ישירות ולא פנה דרכם וכו', אבל מה קרה? לא היה להם יותר מקום להתנדב כי העם מיהר והביא את הכל וְהַמְּלָאכָה הָיְתָה דַיָּם, אז כבר אין! אין מה להביא. מה יעשו? אז הלכו והביאו את אבני השוהם ואבני המילואים - שזה יקר מאוד! והם היו הראשונים להתנדב בחנוכת המזבח. אבל מה קרה בעקבות זה שהם לא התנדבו עם הציבור? ה' החסיר להם אות מהשם שלהם וכתוב בתורה וְהַנְּשִׂאִם. מזה אנחנו למדים: כמה גדול הפגם של עצלות! והנה הנשיאים אמרו דבר בטעם, "יתנדבו ציבור מה שיתנדבו - ומה שמחסרין אנו משלימין אותו!" זה דווקא יפה! לא? אם הציבור יתן 50% והם מוכנים לתת כנגד כל הציבור את ה-50% החסרים, כולם היו עשירים שמה! ולא היתה כוונתם חלילה להשתמט... אבל הבוחן לב וחוקר כליות יודע שהחשבון שלהם נבע מעצלות! בבחינת 'שהקב"ה מדקדק עם צדיקים כחוט השערה!' ונמצא אצלם חוט השערה של עצלות, שמזה נובע כל הסברות שהם אמרו: "יתנדבו ציבור מה שיתנדבו ומה שמחסרין אנו משלימין" זה סברה כזאת שעלתה להם. ומה מסביר לנו ה"מסילת ישרים"? הרמח"ל הקדוש, הוא אומר לנו בפרק ו' וזה לשונו: "והוא אינו רואה שאין הטענות ההן והטעמים ההם נולדים לו מפני שיקול דעתו, אלא ממקור עצלותו הם נובעים! אשר בהיותה גוברת בו מטה דעתו ושכלו אל הטענות האלה. הוא מה ששלמה צווח ואומר (משלי כו טז): "חָכָם עָצֵל בְּעֵינָיו מִשִּׁבְעָה מְשִׁיבֵי טָעַם" זאת אומרת: אדם יכול לתת תירוצים בשבעה טעמים! למה ולמה ולמה ולמה – ובסוף? הכל נובע מעצלות! אוי כמה שאני רואה את זה, כמה שאני נתקל בזה, שאנשים אומרים לי כל מיני פלפולים למה כן ולמה לא ולמה... והכל הכל הכל בסוף מאחורי זה? – עצלות! שלא יצטרכו לטרוח. ונותנים לך עצות לשיפור, נותנים לך עצות כאלה, למה לעשות ככה ואפשר ככה, למה עכשיו ואפשר אחר כך... הכל עצלות שלא לזוז. ומה העונש שהם קיבלו? חיסרו להם יו'ד משמם בתורה שהיא נצחית ולא תהא מוחלפת! זה לא יימחק לעולם לנצח נצחים, לא רק פה בעולם הזה שם זה הבושה שם זה הביזיון הכי גדול. זאת אומרת: הם קיבלו קנס לעולם ועד על עצלות פעם אחת דקה מאוד!
אנחנו היינו שמחים אם איזה עשיר היה אומר לנו: "לך תאסוף כמה שתאסוף - ומה שאתה לא תאסוף ויהיה חסר לך לבנות את הבנין או לעשות כך וכך - אני משלם!'.
פיששששש. היינו משבחים את העצלות הזאת. אל תיתן ראשון כי יכול שהוא יתן 1,000$ 2,000$ אבל אם הוא אומר שהוא משלים הכל - יש לך דבר יותר טוב?
- עצלות!!
אז אם זה עם כל החשבונות הטובים האלה, ככה חיסרה מהם התורה קנס עולמי - אז כמה מסוכנת עצלות פשוטה וגדולה! והנה, לכאורה לא מובן למה נחסרה אות משמם על שנתעצלו? איפה ה'מידה כנגד מידה'? מה, מה זה קשור להחסיר מהם את האות יו'ד? אפשר לומר על פי דברי ה"מסילת ישרים" בפרק יא' עכשיו, שם מדבר בעניין הגאווה וזה לשונו: "הנה ימצא גאה אחד שיחשוב בלבו שכיון שהוא ראוי לתהילה והוא מיוחד במעלתו כפי מחשבתו, ראוי לו גם כן שיתנהג בדרך מיוחד בכבוד רב! בין בלכתו, בין בשבתו, בין בקומו, בדיבורו, ובכל מעשיו; לא ילך אלא בנחת, עקב בצד גודל, לא ישב אלא אפרקדן, לא ידבר עם הכל אלא רק עם נכבדי העם, וגם ביניהם לא ידבר אלא מאמרים קצרים, ובכל דרכיו כבדות גדולה כאילו כל בשרו עופרת!". עד כאן לשונו הקדוש והטהור של הרמח"ל. זאת אומרת: אדם מנופח מחשיבות עצמית! שכבר הוא הולך בתכסיסים כאלה של חשיבות, לאט לאט, הכל, מדושן ישיבה מיוחדת, דיבור רק עם אנשים חשובים הכל בקצרה ו... מה זה? זה נקרא "בבא בטטה!" זה חביבי... מה הולך פה? מרוב חשיבות התנפח כמו בלון! אבל אחד כזה אם 'יתבזו' בתימנית אומרים אם יכניסו לו סיכה רק - וכל הנפיחות פפם!!! הוא מתפוצץ! פהההה!... למדים מדברי ה"מסילת ישרים" שאדם יכול להתנהג כעצלן בכבדות, וזה בא ממידת בגאווה. ואפשר לומר: שלזה רמזו חכמים זכרונם לברכה: 'לפי שנתעצלו נחסר להם אות יו'ד משמם, והכתוב במקום וְהַנְּשִׂיאִים כשמורידים את היוד וְהַנְּשִׂאִם לשון התנשאות וגאווה. למה הורידו להם יו'ד? מיעטו משמם! הם נפחו את שמם, החשיבו את עצמם, זה נבע מגאווה - העצלות.
- "מה, אנחנו ונזדרז כמו כולם? אנחנו אנשים חשובים! אלינו באים דופקים בדלת כמו הנדיבים הגבירים, אנחנו רצים לתת? מה פתאום! שיבואו ראשי ישיבות, שיבואו חכמים, ידפקו בדלת יקבעו 'אפוייטמנט' ושיהיה הכל מסודר, ורק פעם בשנה, וככה וככה, מנהלים רשימות; למי נותנים למי לא נותנים - בדרך של חשיבות",
כן! אז ה' הוריד להם על פעם אחת! פעם אחת - הוריד להם! לעולם הוריד להם יו'ד ונשאר וְהַנְּשִׂאִם. הם התגאו בזה ולא רצו לתת יחד עם הציבור אלא פרשו מהם,
ואמרו: "יתנו הציבור, ומה שמחסרין - אנו משלימין!"
- למה לא תתנו עם כולם? גאווה! העצלות שלא לתת, נבעה מהגאווה! כי יש להם חשיב'ס חשיבות! מה פתאום שהם יתנו כמו כולם,
- 'אני כמו כולם?!... אני נשיא!'
והתנהגו בעצלות ולא קיימו בעצמם "זריזין מקדימין למצוות" והתורה מרמזת שזה בא להם מגאווה, שגורמת לאדם שינהג בעצלות בכבדות כעופרת! אז אם זה על דבר כזה שיש בו רווח גדול לעם ישראל, יש בו רווח גדול למשכן, שאם ייחסר - הם ישלימו את הכל! עם כל זה, היות וזה היה עצלות שנבעה מגאווה - הקב"ה חיסר להם עולמית את היו'ד. עכשיו נחזור למה שאמרנו: אז כל שכן כמה מסוכנת עצלות פשוטה וגדולה! זאת אומרת: כשהאדם שהעצלות שלו היא פשוטה, אבל גדולה, כיוון שהיא תגרום לנזק וחסרון - לא להשלמה. הוא קם בעצלות, הוא מאחר לתפילות, הוא מאחר לשיעור, הוא מאחר לפסח, ולא מכין את הכל, הוא מאחר לכבוד שבת, לא מכינים את הכל לפני שבת, הכל בדוחק! הכל במריבה, הכל בקטטה הכל מתוך עצלות, הכל נובע - גם מגאווה!!
כי תמיד אדם אומר: 'מה הבעיה? יש לי זמן! יש לי זה... אני אספיק! אני אספיק ואני זה...'
בסוף הוא לא מספיק !כמו תמיד והכל... ויש לשבח יהודי שיושב פה היום, שהגיע מחולון, בתחבורה ציבורית מהבוקר וכו' וכו' בשביל להתפלל פה! וזכה לומר קדישים, מה שהוא לא זוכה שם, יש אנשים שלוקחים את החיים ברצינות! ומשתדלים עד היכן שידם משגת, ועכשיו יתכן שהוא יקנה אופניים חשמליות - בהצלחה ובעזרה גדולה מן השמים! ויגיע לפה תדיר בשביל להתפלל בנץ, זה זריזות, זה רצון, זה שאיפה, אַה! הקב"ה אוהב יהודים כאלה.
"רַבִּי חֲנַנְיָא בֶּן עֲקַשְׁיָא אוֹמֵר: "רָצָה הַקָּב"ה לְזַכּוֹת אֶת יִשְׂרָאֵל, לְפִיכָךְ הִרְבָּה לָהֶם תּוֹרָה וּמִצְוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: "השם חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ, יגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר".
שלום, חזק וברכה לארגון, על הפצת התורה... כתוב 'בזכות נשים צדקניות נגאלו...' וכל כך חשוב בפני הבורא עניין הצניעות, וכמובן שארגון 'שופר' תמיד מפיץ ודיסקים וקלטות... זה יהיה חשוב לבורא כהקרבת קורבנות. בעזרת השם, הבורא יאהב את זה מאוד... כי אצל הבורא זה חשוב מאוד לצניעות... אז תשרה את השכינה, ותהיה יותר סיעתא דשמיא להביא את המשיח, וחזק על הארגון, חזק וברוך, ואשריכם עם ישראל, שנאמר שעם ישראל הם בישנים, רחמנים, גומלי חסדים, ויהי רצון שיבוא המשיח במהרה (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
כן, שלום וברכה, רציתי להודות לכם על התרומה של השלט. יש את השלט של חיזוק, לא לדבר בבית הכנסת. אנחנו בתל ציון. תלינו את זה בבית הכנסת. צילמתי את זה, ואז אשלח לכם, השם של הבית כנסת - פני אריה. תודה רבה ממש ישר כח! זה דבר טוב (לכתבה: עוד עשר שלטים הותקנו; אשקלון, בית שמש ותל אביב shofar.tv/articles/15616).
שלום וברכה לארגון 'שופר' הארגון הקדוש והחשוב, שזכה ומזכה את הרבים, מסתמא כבר למעלה מ-40 שנה ע"י פרסום שיעורי והרצאות הרב הגאון והצדיק רבי אמנון יצחק שליט"א, שכשחושבים על העוצמה של הפעילות ועל גודל ההשפעה עצמה של כבוד הרב שליט"א, כמה הוא זכה וזיכה את הרבים במשך עשרות שנים, ובעזרת השם עוד היד נטויה עד ביאת גואל צדק, הרי זה פשוט לא ייאמן. עשרות אלפים ומאות אלפים, ואולי גם יותר, של יהודים שחזרו בתשובה שלמה, וחלקם התחזקו בדברים מסוימים, כל אחד לפי מה שהוא, כל אחד לפי עניינו, הרי זה זיכוי הרבים, לכאורה הכי גדול שהיה ודאי במאה השנים האחרונות, או אולי אפילו יותר, אולי אפילו יותר, לא מכיר את ההיסטוריה, אבל ודאי מה שזכור לנו לא היה זיכוי הרבים בסדר גודל כזה, ואשרינו שזכה הדור שלנו ל: "אִישׁ אֲשֶׁר רוּחַ בּוֹ" (במדבר כז, יח) ואשר גמר אומר לזכות את עם ישראל, ולקרב את הגאולה על ידי הפצת התשובה בכל רחבי העולם, לעורר את עם ישראל לתורה, ליראת שמים, לשוב אל דרך השם בטוב טעם ודעת, בנעימות, וכמובן שהדברים שלו משפיעים לא רק על הרחוקים אלא גם על הקרובים, וכל מי שמאזין ושומע את ההרצאות ואת הדרשות שנאמרים ויוצאים מן הלב, זה ב: "טוּב טַעַם וָדַעַת" (תהלים קיט, סו) זה משפיע, זה מחלחל, ואני לא חושב שיש מישהו ששומע את הדברים ולא מתחזק וזה לא משפיע עליו. אה...!!! אני זוכר, לפני כ -20 שנה הייתי גר בבני ברק והייתי זוכה ללכת לשמוע את כבוד הרב שליט"א בדרשות בליל שבת, אני חושב שזה היה בבית כנסת 'אליהו הנביא' לא הייתי מוותר מדי שבת לשמוע את הדרשה, פשוט הייתי נמשך, נמשך "מׇשְׁכֵנִי אַחֲרֶיךָ" (שיר השירים א, ד) מבחינה כזאת של פשוט נמשך לדברים שנאמרים ויוצאים מן הלב, וההסבר לזה שהדברים כל כך משפיעים וכל כך מחזקים. זה פשוט שדברים 'היוצאים מן הלב!' יוצאים מן הלב הכוונה מבן אדם אמיתי שכולו אמת, וכל דבר הוא הולך עד הסוף בלי פשרות, כידוע לכל מי שעוקב אחרי כבוד הרב במשך שנים. הוא רואה איך שהאמת היא נר לרגליו, הוא לא מוותר על כל דבר, קטן כגדול, ואם יתברר לו משהו מסוים שזו האמת, אז הוא הולך עם זה עד הסוף בלי פשרות, והוא לא נרתע ולא חת מכל מיני מקטריגים ומלעיזים וכל מיני עניינים, ואין כאן המקום לפרט, כידוע. זה איש אמת, וכשאיש אמת אומר את הדברים, אז ממילא הדברים שלו הרבה יותר משפיעים מכל אחד אחר, כי ככל שהדברים הם יותר יוצאים מן הלב, הם יותר פנימיים, הם יותר אמיתיים, אז ממילא זה משפיע. זה ברור ומוחלט שזה ההסבר לזה. אין שום הסבר אחר. וממילא אשרינו שזכינו! לבן אדם שהוא אוהב ישראל ברמה כזאת, שהפקיר, פשוט הפקיר את כל חייו למען עם ישראל כבר עשרות שנים. והכל נובע מאהבה אמיתית לעם ישראל, כמו שכתוב, כידוע, בפרשת השבוע בפרשת קדושים "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" (ויקרא יט, יז) הם מפרשים את הסמיכות ב: 'כלי יקר' בפרוש רש"י ועוד. מה השייכות בין שתי הדברים? - כי אדם שהוא אוהב את החבר שלו, אז הוא מוכיח אותו, אכפת לו ממנו, הוא לא רוצה שהוא ירד לבאר שחת. אבל מי שרואה את חברו עובר עבירה והוא לא מוכיח אותו והוא לא מנסה להשפיע עליו בצורה הנכונה, כמו הגדרים של המצוות הוכחה, כמו שמבואר ברמב״ם (הלכות דעות, פרק ו') והוא לא מנסה להשפיע בדרך הנכונה - אז הוא לא אוהב, זה שנאה. מי שיכול לראות את חברו יורד לבאר שחת ולא מנסה להשפיע, זה פשוט שנאה. על זה התורה אומרת "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ" אלא "הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ" וכידוע, שאומר היערות דבש, בחלק א', דרוש י' כמדומני, שהשנאת חינם שהייתה בזמן החורבן, זה התבטא בזה שלא הוכיחו זה את זה. הם יכלו לראות אנשים שעוברים עבירה, ולאף אחד לא היה אכפת מהשני, אף אחד לא הוכיח את השני, זו השנאה הכי גדולה. כי מי ששונא את חברו, אז אם אילו הוא לא מוכיח אותו, לא אכפת לו שהוא יירש גיהנום. ואצל כבוד הרב שליט"א רואים את ההפך הגמור, את ה: "וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ" (ויקרא יט, יח) את אהבת ישראל העצומה, שאכפת לו מעם ישראל. ועל זה הוא הקדיש את כל חייו, ובעזרת השם ימשיך להקדיש עוד ועוד ביתר שאת וביתר עוז ובבריות גופא ונהורא מעליא, ויזכה לאריכות ימים ושנים, ונזכה לקבל איתו ביחד את פני משיח צדקנו במהרה בימינו, אמן. יישר כוח גדול גם על הקו הנפלא הזה, שמעביר את הדברים של כבוד הרב, וממשיך לזכות את עם ישראל. יישר כוחכם, חזקו ואמצו (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה לרבנו הגדול הרב אמנון יצחק שליט"א, המזכה הרבים הגדול שימשיך ככה בפעילות שלו. אני מאוד התחזקתי איתו, אני שומע אותו הרבה, ממש ממש מתחזק. ואני באמת אני חזרתי בתשובה, אני הייתי חילוני פעם, הייתי זה... בזכות הרב, הרב החזיר אותי ככה, החזיר אותי בתשובה וברוך השם, אז אנחנו רוצים ככה שהרב ככה נחזיר עטרה ליושנה, וימשיך עם כל המסע החיזוקים, גם בארץ, גם בעולם. בעזרת השם יבוא משיח צדקנו במהרה בימינו "וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל" (ישעיה נט, כ) אמן! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 8724*, בשלוחה 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
שלום לארגון שופר, רציתי להגיד תודה רבה על כל הענקית, להגדיל תורה ולהאדירה ולהפיץ את דרך אבינו שבשמים לכל היהודים בארץ ובעולם. מחכים אנחנו מהרצאותיו של הרב שיחזרו בבחינת "חַדֵּשׁ יָמֵינוּ כְּקֶדֶם" (איכה ה, כא) ובעזרת השם שיהיה בהצלחה! (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
ב"ה לפני שנתיים אני והבן שלי עשינו שבת בבית של האברכים שלך והתפללנו עם הרב - היתה שבת נפלאה (י.ע. בת ים).
ערב טוב לקהילת פז ויקרים, לכל משפחת קפז, לכל ארגון שופר, לאנשים המיוחדים שמאחורי באמת באמת השמות המיוחדים. אני אתחיל בשבח והודיה לבורא עולם. קודם כל נציג את עצמנו ... מנתניה, ברוך השם. עברנו לידת בית עם... המדהימה. ועם... שהתלוותה אליה, שתי מילדות עבריות כמו במצרים, הרגשתי פלא עצום, פלא הבריאה. הם הגיעו אליי ותמכו בי והיו פה, ולא האמנתי שאני אוכל לעשות לידת בית. אז תודה להשם יתברך, הם היו פה. זה פשוט היה מדהים. אז תודה רבה למילדות הצדיקות, ותודה רבה לרב שמעון, שהיה המוהל שלנו, וברוך השם, ילדנו בן צדיק בשם שילה דוד. ותודה רבה ל... על האוכל הטעים. ברוך השם, כל הדרך הזאת לוותה בכשרויות הנכונות, במוהל הנכון, ברוך השם, במילדות נכונות. אז תודה להשם יתברך. אני רוצה להגיד בראש ובראשונה שאנחנו מאוד מאוד מעריכים באמת את כל ה... רואים שיש ברכה של הרב אפילו בדברים שהם עושים, רואים שהם ממש מלווים בברכת הרב, כי ברוך השם, אנחנו יודעים שהרב שלנו, הרב אמנון יצחק, אז צריך לשמור אותו. אנחנו יודעים שכל מה שאומר השם איתו, אז ברוך השם, אנחנו רואים שהשם היה איתנו לאורך כל הדרך, אז תודה רבה, ומקווים באמת גם נעלה תודה באתר, בעזרת השם, בלי נדר, ושהקדוש ברוך הוא תמיד ישלח לכולם ברכה והצלחה לכל קהילות פז היקרים. אז תודה רבה, ונתראה בביאת המשיח הקרוב. ערב טוב (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*)..
שלום וברכה לקו החשוב, יישר כוח על כל המסרים, על כל השיעורים, על כל החיזוקים. רציתי לומר שבזמן האחרון הקשבתי לסדרה של יש ביטחון ויש ביטחון. שמעתי את כולם ומאוד מאוד מאוד התחזקתי. רציתי רק לדעת האם הרב קורא את השיעורים מתוך איזה ספר, והייתי מעוניין לדעת איזה ספר זה כדי להשיג אותו. אשמח אם תיצרו איתי קשר. תודה ויישר כוח על הכול (לכתבה יש בטחון ויש בטחון shofar.tv/articles/15699).
שלום וברכה, מדבר אברך ממודיעין עילית. אני רוצה להודות מאוד קודם כל למורינו הרב הגאון, הרב אמנון יצחק שליט"א, על השיחות המופלאות בכל פרשיות השבוע ובכל ההרצאות שהוא מוסר. דברי חיזוק מתאימים לכולם, גם לאברכים, גם למתחזקים, לכולם כאחד, וגם בעיקר לשירות הטלפון הזה של שופר, שופר קול (8724*), שניתן להאזין גם במכשירים כשרים, שאנחנו משתמשים בזה בדרכים, מחכים לאוטובוס, מחכים לפה, ובינתיים שומעים דברי תורה, דברי חיזוק. השם יעזור שתמשיכו הלאה לזכות את הרבים, והרב בעזרת השם ימשיך ביתר שאת וביתר עוז, עד ביאת משיח צדקנו. יישר כוח גדול (מתוך מדור תודות וסיפורים ממאזינים בשופרקול 300 - ניתן להקליט בשלוחה 7*).
לאחר 12 שנות ציפייה לילדים, הזוג זכה לבן זכר לאחר אמונה והתמדה בסגולות: הכנסת עגלה לבית, לימוד יומי ב"אור החיים" וסגולת "והגדת לבנך". למרות קושי וניסיונות – הישועה הגיעה, והם מודים להשי"ת וכן לרב שליט"א על הליווי והברכות (לכתבה סיפור הישועה לאחר 12 שנים - נפקד בזש"ק! shofar.tv/articles/15697).