כחו של הרהור | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום אביטל בת מזל טוב זיווג הגון במהרה עם בן תורה אמיתי אמן

אמן, בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו בכבשן האש,

אמר גבריאל

לפני הקדוש-ברוך-הוא,

ריבונו של עולם,

ארד ואצנן את הצדיק מכבשן האש.

אמר לו הקדוש-ברוך-הוא,

אני יחיד בעולמי,

והוא יחיד בעולמו,

נאה ליחיד להציל את היחיד.

ולפי שהן הקדוש-ברוך-הוא מקפח שכר כל בריאה,

אמר לו תזכה ותציל שלושה מבני בניו,

חנניה, מישאל ועזריה.

לעולם לא הולך לאיבוד הרהור טוב,

ויש זמן מיוחד להתגשמות אותו ההרהור.

אם יתעורר גבריאל

לעשות פעולה לטובת אברהם, להצילו מכבשן האש,

הרי אף על פי שנדחה

מפני רצונו של הקדוש-ברוך-הוא,

שה' אמר לו הוא יחיד בעולמו,

אז אני אטפל בו, לא אתה.

הרי רק נדחה

לאותה שעה.

אבל לא נתבטל ההרהור הטוב של גבריאל להציל את אברהם,

אלא נתן הקדוש-ברוך-הוא מקום

וזמן שיתגשם אותו ההרהור בזמן אחר

ובמקום אחר,

אך בנסיבות דומות.

גם בזמן האחר,

בזמן חנניה, מישאל ועזריה, שהושלכו לכבשן האש,

הייתה זו פעולת הצלה,

ואומנם גם מתוך כבשן האש,

כמו אצל אברהם אבינו,

שזה היה המשך לאותה מסירות הנפש

של האב הראשון,

אברהם אבינו, שעברה לזרעו חנניה, מישאל ועזריה.

אותה אש

של מסירות האב,

עברה לבניו.

הקדוש-ברוך-הוא צינן את האש

שהצית נמרות,

אבל אישו של אברהם לא נצטננה.

האש הפנימית של אברהם אבינו,

לקדש את שמו יתברך, למסור את הנפש לה' יתברך,

לא נצטננה,

אלא הייתה בוערת ועולה עד שהגיעה לידי בניו

ונשארה בוערת בקרבם תמיד.

וההרהור של גבריאל המלאך

נשאר קיים ועומד

עד שבזמנו להיות מוגשם ומבוצע.

רואים שהרהור לא אבד

אפילו אצל המלאכים?

ויאמר ה' אלי לאמור,

רב לך סוב את ההר הזה,

פנו לכם צפונה,

ואת העם צב לאמור.

אתם עוברים בגבול אחיכם, בני עשו,

היושבים בשעיר,

ויראו מכם

ונשמרתם מאוד.

מהי השמירה?

אל תתגע רובם.

בלשון שדיבר עשיו ליעקב,

שאמר לו, יש לי רעב,

נשתלם שכרו,

רב לך סוב את ההר.

מה כתוב כאן?

הקדוש ברוך הוא מצווה את ישראל שכשהם עוברים בדרכם לארץ

ומבקש מהם

לסוב את הר שעיר

ולא להתגרות בעשו.

לכן פנו לכם צפונה,

ואת העם צב לאמור. אתם עוברים בגבול אחיכם, בני עשו, היושבים בשעיר,

ויראו מכם

ונשמרתם מאוד.

הם יפחדו מכם,

אבל אתם תישמרו מאוד. ממה נשמרים?

מהי השמירה?

אל תתגע רובם.

אתם תראו אותם יראים מכם ותרצו להילחם? לא.

אל תתגע רובם.

מה, מאיפה הזכות הזאת לא להתגרות בעשו? מה יש? מה קרה?

בלשון שדיבר עשיו ליעקב,

ואמר לו, יש לי רב, אחי.

זאת אומרת, הוא לא רצה לקחת ממנו את המתנות.

בסוף הוא הפציר בו והוא לקח,

אבל

הוא אמר, יש לי רב.

בלשון שהוא אמר, יש לי רב,

נשתלם שכרו,

ונאמר לעם ישראל על ידי משה,

רב לך,

סוב את ההר.

זאת אומרת, אל תעברו

בגבול אחיכם,

בנס העיר,

בסוב את ההר.

אז החזירו לו באותה לשון.

הוא אמר,

רב?

החזירו לו ברב.

אתה אמרת,

יש לי רב,

נשתלם שכרו,

שנאמר ישראל רב לך.

תניחו את שעיר

לא להתגרות במלחמה.

אז רואים.

שכל הרהור טוב

שיש לבן אדם,

אפילו רשע

כמו עשיו,

אבל הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר שום בריא.

כל הרהור

שיש בו טוב,

משתלם.

לאו דווקא מייד, אבל משתלם.

מבני בניו של המן למדו תורה בבני ברק.

גיטין נונזן,

למה זכה רשע זה לאותה זכות גדולה?

מה פעל שזכה לעתיד גדול ונפלא לבניו?

במה נעשה חן בעיני המקום ברוך הוא?

מישהו יודע? אני נותן 500 שקל.

מאה שקל, אם אתה רוצה שאני אחזור.

כדאי לך לסכן 100 ולהרוויח 500. בבן עשה חן בעיני המקום.

הוא זכה לזה בגלל רגע אחד של הרהור טוב

ווידוי דברים

של רגעים בודדים וספורים.

חכמים מספרים לנו, הוא מובא במדרש, אסתר יוד,

בשעה שהרכיב המן את מרדכי על הסוס,

התחיל

מרדכי לקלס לקדוש ברוך הוא.

מה אמר לו? אתם יודעים?

ארא ממך אדוני כי דיליתני

ולא שימחת אויבי לי

אדוני. אויבי לי.

ארא ממך אדוני כי דיליתני

ולא שימחתי ולא שימחת אויבי לי.

אדוני העלית משאול נפשי חייתני מיור דיבור.

זה מה שמשבח ומקלס

מרדכי יהודי כשהוא נמצא על הסוס.

השם רומם אותו

מדלות

ולא שימח

ולא שימח את האויבים שלו שגזרו עליהם מיתה

והעלה אותו משאול שהיו צריכים להשמיד, להרוג ולאבד.

וחייתני מיור דיבור ממוות.

אסתר הייתה אומרת

בשעה שהיה מרדכי על הסוס,

אליך אדוני אקרא

ואל אדוני אתחנן

מה בצע בדמי ברדתי אל שחת?

מה יועיל

אם אני ארד אל שחת? איזה נפקות תהיה לקדוש ברוך הוא?

כולם פוחדים מהגזרה שהייתה.

כנסת ישראל הייתה אומרת

שמע אדוני וחונני הפכת מספדי למחול לי

תלמידיו

של מרדכי היו אומרים

זמרו לאדוני חסידיו

והודו לזכר קודשו

בערב ילין בכי ולבוקר רינאה.

ואותו רשע מה היה אומר?

כולם אומרים פסוקים

מה הוא היה אומר?

ואני אמרתי בשלווי

בא למות לעולם.

אדוני,

ברצונך העמדת להר לי עוז

הסתרת פניך?

הייתי נבהר.

מתי שה' רצה הוא היה בשיא.

משנה למלך היה כמעט.

אבל כשאתה הסתרת פניך הייתי נבהר.

הוא חשב שהוא בשלווה, הוא לא ימות לעולם.

אז זה היה ההרהור

של המן.

ההרהור הזה של הווידוי,

רגעים אחדים של חשבון נפש היה לו,

שפתאום הוא רואה איך מאיגרא רמא לבירא עמיקתא,

איך הוא חשב שמגיע לו את הכבוד,

שבעצם הוא מנחיל אותו עכשיו למרדכי.

הוא תפס מה עשה לו הקדוש ברוך הוא.

הרי הוא ידע שיש הקדוש ברוך הוא.

רק הוא אמר לעם ישראל, הוא ישן עכשיו.

זאת אומרת, הוא אמר לאחשוורוש, הוא ישן מישראל.

זה הסתר פנים עכשיו, הוא לא יעזור להם.

הוא ידע את כוחו של הקדוש ברוך הוא.

אבל הוא אמר, הוא כרגע ישן מהם כי הם עושים עבירות,

וזה, אז הוא לא יציל אותם.

הקדוש ברוך הוא לא אוהב שהם עושים עבירות.

אז הוא חשב שהוא,

בקשורה שהקדוש ברוך הוא חיכה לו בפינה,

אמר לו אני ישן? אני ישן, אה? הנה לא ינום ולא ישן שום משחק, חכה, אני אסדר לך משהו יפה.

ואז הוא קלט את התמונה והוא הבין. אז היה לו וידוי דברים בינו לבין עצמו.

הערעור הזה של הווידוי,

רגעים אחדים של חשבון הנפש,

הביאו לו את כל הזכות הגדולה

שיצא ממנו דור של תלמידי חכמים.

הענקה גדולה הוא קיבל בעד הרהורים אלה של וידוי

והכנעה לפני הקדוש ברוך הוא,

ובגלל זה זכה למה שזכה.

ורואים עד היכן מגיע משקלו של הלהור טוב אפילו מהרשע הצורר של היהודים,

המן הרשע.

זרע עמלק.

אתם רואים מה זה הרהור של עמלקי?

מה גרם?

שמבני בניו של המן

למדו תורה בבני ברק.

לא פחות ולא יותר.

כשראש העיר זייברט.

כן,

אותו דבר

אצל עשיו.

הרהור טוב,

אמירה טובה לרגע אחד,

כשאמר

יש לי רב,

וסרב לקבל את מתנת יעקב אחיו שהפציר בו,

ואמר קח נא את ברכתי אשר הוות לך,

אבל עשיו מסרב לקבל שוחד.

ואף על פי שלבסוף קיבל ולקח,

כמו שנאמר בהמשך הפסוק,

ויפצר בו וייקח,

מכל מקום, ברגע הראשון היה הרהור טוב.

אפילו שלא נשאר עומד על אותו הרהור הטוב לאחר מכן,

אבל הרהור טוב אפילו לרגעים אחדים בלבד,

משתלם לו שכר גדול.

ואזהרה לישראל?

רב לחשוף את ההר.

לא להתגרות באדום.

אתם שומעים בשביל הרהור מה הוא הרוויח?

היו יכולים להרוג מהם אלפים ורבבות,

וכל זה נחסך

רק בגלל הרהור טוב שהיה לו.

עד היום אנחנו סובלים משתיים וחצי דמעות

של עשיו שהוא בכה,

כששמע שנלקחו ממנו הברכות.

כל פעולה קטנה של אדם באנושות,

כל הרהור טוב,

כל דבר משתלם.

הקדוש ברוך הוא לא מקפח שכר כל בריין.

לא יאומן כי יסופר.

פעם למדנו

בשיחת מוסר, שאם ככה כוחו של הרהור,

כמה חשוב כשאדם הולך לישון,

אז לפני שהוא הולך לישון

מהרהר הרהורים טובים,

מה יעשה מחר,

מה יעשה ככה.

מהרהר.

מה יכול לפעול, מה צריך לעשות,

למי צריך לעשות כך ולמי כך.

כל הרהור, הרהור, הרהור,

אתה תקבל על זה שכר מושלם.

שמעו מלכים,

האזינו רוזנים.

אנוכי אדוני,

אנוכי אשירה,

הזמרה לאלוהי ישראל.

אמרו חכמים, זיכרונם לברכה, בשירת דבורה,

לא קיפח הקדוש ברוך הוא שכר של תבור וכרמל.

אתם שומעים?

הקדוש ברוך הוא אפילו שכר של דומם.

של הרים הוא לא מקפח.

אז שכר כל ברייה זה לא רק ברייה בעל חי או אדם,

גם דומם.

ולא קיפח הקדוש ברוך הוא שכר תבור וכרמל

שבאו למתן תורה,

לתת עליהם את התורה וחזרו בבושת פנים.

שמעתם?

כשהקדוש ברוך הוא ביקש

ניתן את התורה,

אז באו התבור והכרמל,

באו בשביל שתינתן עליהם התורה.

אבל הם חזרו בבושת פנים.

למה?

יצאה בת קול ואמרה להם את הפסוק.

למה תרצדון הרים גבנונים?

למה תרצדון עם סיני כולכם בעלי מומין אתם לגבי סיני?

אתם?

אתם גבנונים.

אתם גבוהים מדי.

יש לכם גיבנת גדולה.

אתם יותר מדי גבוהים. סיני הוא יותר קטן. הוא ענב, הוא השפל שבהרים שהיו בסיני.

אז אומר להם בת קול, אומרת בת קול, למה תרצדון הרים גבנונים?

למה תרצדון עם סיני?

כולכם בעלי מומין אתם לגבי סיני.

דהיינו, כל מי שהוא גבוה מגביה את עצמו יותר.

זה גיבנת.

זה בעל מום.

סיני זה שפל שבהרים.

לכן בחר הקדוש ברוך הוא

לתת את התורה עליו.

אבל אחרי שהם שמעו את זה וחזרו בבושת פנים,

אמר להם הקדוש ברוך הוא,

סוף שאני פורע לכם כפליים

בגלל הבושה,

בגלל הכוונה הטובה שלכם,

אז אני אכפול לכם שכר.

מה נאמר בסיני?

בסיני נאמר אנוכי אדוני אלוהיך.

בתבור מה נאמר אנוכי אנוכי כפליים.

איפה נאמר אנוכי אדוניי?

איפה נאמר בתבור אנוכי אנוכי?

בשירה דבורה.

מה היא אמרה?

אנוכי לאדוני אשירה

אנוכי לאדוניי אנוכי אשירה

הזמרה לאלוהי ישראל.

זה היה בתבור.

אז פעמיים אנוכי אנוכי.

ובכרמל גם ייאמר כפול

אדוני הוא האלוהים

אדוני הוא האלוהים.

זה היה בימי אליהו

בהר הכרמל.

אז קיבל גם כן כפליים.

אנוכי אדוני אלוהיך אדוני הוא האלוהים.

אז הם קיבלו כפול.

למה?

בגלל שהיה להם הרהור טוב, כוונה טובה, רצו שתינתן התורה.

רואים שאם אדם אפילו רצה לעשות מעשה טוב ונאנס ולא נעשה,

לא רק שיחשב לו כנעשה,

אלא הוא ישתלם בשכר גדול.

ואם זה רק הרהור ולא היה ביצוע ולא הגעת ולא פעלת עדיין כלום,

כל הרהור טוב משתלם.

אז בשביל הערעור ורצון טוב של תבור וכרמל, נשתלם להם לבסוף עוד כפול מכפי שהיה שכרם מוקצב להם.

מכאן

אנחנו רואים

שהקדוש ברוך הוא נחזור להתחלה.

בשעה שהפיל נמרוד הרשע את אברהם אבינו בכבשן האש,

אמר גבריאל לפני הקדוש ברוך הוא,

מיוזמתו,

מעצמו,

אמר ריבונו של עולם,

ארד ואצנן את הצדיק

מכבשן האש.

אמר לו הקדוש ברוך הוא,

אני יחיד בעולמי,

והוא יחיד בעולמו,

נאה ליחיד להציל את היחיד.

ולפי שאין הקדוש ברוך הוא מקפח שכר כל בריאה,

אז מה אם הכוונה הטובה והערעור הטוב של גבריאל?

אמר לו תזכה ותציל שלושה

מבני בניו,

חננניה, מישאל ועזריה.

אתם רואים איך הקדוש ברוך הוא משלם? זה לא ייאמן כי יסופר.

הרהור טוב, לא רק שהוא נותן לך שיצא לפועל,

אלא מכפיל ומשלש

גם את השכר, כי

אתה גם נפגע לפעמים שההרהור לא יוצא לפועל, או משהו, או שאתה מפסיד, או כאילו,

יש לך מזה צער.

הקדוש ברוך הוא משלם, הוא לא מקפח שכר שום דבר.

שיהיה איזה אושר.

אתם יודעים כמה הרהורים טובים אנחנו יכולים להכניס בדקה?

כמה דברים טובים?

במקום להרהר על דברים רעים, על בעיות, על צרות, על זה,

תרהר הרהורים טובים,

ועל כל הרהור והרהור תשתלם בכפל כפליים.

רבי חננניהו בנעגשי אומר.

עשו הקדוש ברוך הוא זו קדוש ישראל ביקורתו על שנה.

שנה אמר אמר אמר אמר אסלמה אסליגו

יגדיל תוארו יעדים.