מי אלה עם מרדכי? | הרב אמנון יצחק

 

- - - לא מוגה! - - - 

נציב יום יריב דוד בן שושנה תשובה שלמה אמיתית

שהשם ימלא משאלות ליבם לטובה שהילדים יגדלו לתורה חופה ומעשים טובים

פרנסה בשפע ושיצליחו לקנות בית השנה אמן

ויבש בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו

כי הגידו לו את עם מרדכי הנה יש לשאול

כיוון שכוונת המן בגזרתו להשמיד את כל היהודים

היה רק לחוף בזה לעבודה זרה כמבואר במדרש

למה היה לו לגזור גזרה על כל ישראל

היה לו לגזור רק על מרדכי לבדו

כדי לחובשו שיעבוד עבודה זרה מחמת הפחד

וממילא כיוון שהיה ראש כל בני הגולה

אם בארז יפול שלהבת

ממילא יימשכו אחריו כל ישראל

כמו שמצינו באומות העולם

שהיה להם הרבה תעניתים

ואחר כך התחילו הראשים שלהם לבטל מעט מהם

ומזה נתפשט הביטול על כל המון העם כידוע.

זאת אומרת באומות העולם כשהם מתחילים להתרופף ולרופף במשהו כולם מתרופפים.

אז היה צריך לעשות אותו דבר פה.

קח את מרדכי, טפל בו אישית,

תחייב אותו להשתחוות.

ממילא אם יראו את הראש

שהוא עושה כן, כולם יעשו כמותו.

אבל צריכים לנו לומר שהמן ידע שבמקצוע הזה משונה

הרבה כוחן של עם ישראל מכל העמים אשר לא יצויר,

לו יצויר,

אשר לו יצויר

אם הגדול והמפורסם שבדור חלילה

יקל לעצמו לאכול בשר

בתשעת הימים של חודש אב,

במקום שנהגו לא לאכול בשר, מנהג.

לא יתפשט היתר לכל ישראל,

אלא אדרבה יתפשט ביטול עליו,

יבטלו אותו ויפרסמו איש לרעהו את סרחונו.

זאת אומרת,

אז אם יבוא מרצה חדש

ויגיד שאסור לפחד מהקדוש ברוך הוא,

זו טעות, ככה לימדו אותו הרבנים שלו, טעות,

וזה כתוב מפורש בגמרא סב' בברכות,

שאין שם שום דבר שכתוב על זה,

ובעוד מקום שהוא לא זוכר,

אז לא מבטלים את הפחד מהשם, אלא מבטלים אותו,

ומפרסמים את סרחונו.

לכן ידע עמן

כי לא יועיל כלום אם יעשה כפייה רק על מרדכי לבדו,

כי עם ישראל נושאים את אחריות התורה על עצמם,

ואם יראו

כי מרדכי משתחווה לצלם,

לא ילמדו ממנו,

אלא יאמרו עליו שהוא יתקלקל,

ויפרסמו קלונו ברבים כדי לעמוד בפרץ,

ועל כן היה מוכרח

לעשות כפייה להשמיד ולאבד את כל היהודים

על כל אחד ואחד.

זה מה שכתוב,

ויבז בעיניו לשלוח יד במרדכי לבדו,

שאם יפול הראש ייפלו כל הנגררים אחריו,

כי הגידו לו את עם מרדכי.

יועציו הסבירו לו את הכוח של עם מרדכי,

שכל אחד ואחד נושא על עצמו את אחריות התורה,

וזה גופא,

לימד אותם מרדכי,

אשר גם הגדול שבגדולים,

אם ייגע כלשהו בגוף התורה,

אז כתוב ייבטלו אלף כשלמה,

ואל ייבטל עוד אחת מן התורה.

כמו שמבואר בתשובת הרשב״ם,

שאחד מהפילוסופים של ישראל

היה דורש על אברהם ושרה,

שהכוונה חומר וצורה,

והוציא את זה מידי הפשט,

וכתב עליו הרשב״א.

האם עולה על דעתו שאין שום בעלים על התורה?

ויכול כל אחד לדרוש בה כמו שליבו חפץ?

אני עוד איני חי,

ואני עומד על המשמר לבלתי לשא פנים לשום אדם.

אם ייגע בקוצו של להיות בגוף התורה,

אני מכריז עליו חרם.

אתם שומעים?

כל אחד מחויב לשמור על התורה,

שלא יגלו פנים בתורה ולא יעשו אותה

כאילו כחומר ביד היוצר בשביל לקרב אנשים אליו,

לא לשם,

אליו.

היום יש מרצים שרוצים לקרב את הציבור אליהם.

מרחיקים אותם מהשם,

כי לא אומרים להם את דבר השם, כי דבר השם הוא לא קל.

ואז מהפכים

את כל הדברים כדי לקרב את האנשים אליהם.

וצריך לגזור עליהם חרם.

כך אומר הרשב״א.

אני עודני חי.

ועל דבר זה צריכים להתנהג אנשי המוסר,

לשמור דרך המוסר

ואורחות חיים.

ועל כל ספק,

אם לא תדעי לך,

צאי לך בעקבי הצאן, בעקבות הראשונים,

שלא לעשות עקבות חדשות שסותרות

את עקבות הראשונים.

גם אם אתה לא יודע,

אם לא, תדעי לך.

יש עקבות, תלך לפי העקבות, לא לשנות.

איך הלכו הראשונים? אין לשנות.

חדש, אסור מן התורה, אומר החתם סופר.

אל תחדשו חידושים.

יש דרך ישראל סבא, וככה צריך ללכת.

בואו ראה

כמה היה קשה ליעקב אבינו ללכת מצרימה.

כתוב ויזבח זבחים,

לאלוהי אביו יצחק.

והרגישו הראשונים,

מדוע הזכיר יצחק?

אלא לפי שהיה ליצחק ציווי מהשם

אל תרד מצרימה,

גור בארץ הזאת.

והיה קשה לו לעשות

עד שיתפלל להשם

שיורהו הדרך.

אל כך הזכיר אלוהי יצחק

כלומר הציווי של יצחק,

עד שאמר לו הקדוש ברוך הוא,

אל תירא מרדה מצרימה.

ואין אומרים אל תירא,

אלא למי שהוא ירא שמיים לאמיתו.

יעקב אבינו פוחד לרדת מצרימה,

כי הוא יודע שאבא שלו נצטווה לא לרדת.

לכן, ויזבח זבחים לאלוהי אביו יצחק.

הוא לא יודע מה לעשות.

אז הוא מתפלל,

מקריב קורבן ומתפלל להשם שיורהו הדרך.

מה לעשות? לאבא אמר לא,

ועכשיו צריך לרדת למצרים מפני הרעב.

לכן הוא מזכיר את אלוהי יצחק.

כלומר, את הציווי של יצחק.

כך אומר אספורנו.

ואז השם אומר לו,

אל תירא מרדה מצרימה.

יצחק זה דין אחר, הוא עולה תמימה.

אתה זה דין אחר.

אתה אל תירא מרדה מצרימה.

למי אומרים אל תירא? למי שהוא ירא שמיים לאמיתו.

נו, וחייב אדם לומר,

מתי?

מתי יגיעו מעשיי למעשה יעקב?

לשמור את עקבות ריבו שקיבל ממנו אורחות חיים.

הוא לא רוצה לזוז ממה שנצטווה אביו.

בשביל לזוז מדבר שהראשונים קיבלו על עצמם או שנהגו כך,

צריך שהשם ידבר איתך באופן אישי.

אתה תצטרך להוכיח לנו את זה, כי אנחנו לא פתאים,

לא מאמינים לכל חולם חלום.

אצל הספרדים יש מלא חולמים חלומות.

יש כאלה שהשם נגלה אליהם כל יום, יש כאלה כל שבוע,

אבל הם כל הזמן מחוברים.

השם לא יכול לזוז בלעדיהם.

הוא צריך לעדכן אותם מיד איך לעבוד על הציבור.

וזהו שאמר הכתוב.

זה אלי ואנווהו

אלוהי אבי

וארוממנו.

זה אלי

היינו עקבותיו הישנים שזכה להשיג מטוהר רצונו.

ואנווהו לחבבן.

אלוהי אבי היינו עקבות ריבו ויסודותיו.

וארוממנו,

מלשון ברוממתו על כל המעשים להיות המכריע בכל ספק.

מה אמרנו פה?

הכל מוסבר בפסוק הזה.

זה אלי ואנווהו

זה חלק אחד.

אלוהי אבי וארוממינו זה חלק שני.

מה החלק הראשון?

זה אלי.

זה העקבות הישנים שאתה או כל אחד זכה להשיג

מטוהר רצונו.

זאת אומרת, למדת את התורה והגעת והבנת וידעת מהם העקבות הישנים, הדרך הסלולה שצריך ללכת בה,

ואן והוא.

ואתה מחבב את הדרכים האלה הכתובות בתורה לקיים ולעשות כרצון הבורא.

זה חלק ראשון.

חלק שני.

אלוהי אבי,

מה זה אלוהי אבי?

זה עקבות ריבו ויסודותיו.

הרב שלך,

אתה למדת ממנו,

ולא יש עקבות שהוא קיבל מריבותיו וריבותיו מריבותיו, וככה זה הולך.

והיסודות שהוא נטע בך,

יש יסודות שמועברים ומעבירים.

אז זה אתה צריך לקבל מרב.

רב

שבאמת הולך על פי התורה ומקיים.

אז אלוהי אבי זה העקבות של ריבו ויסודותיו.

מה זה וערו ממנו?

מלשון ורוממתו על כל המעשים,

להיות המכריע בכל ספק.

זאת אומרת, אם אתה למדת לבד

והלכת בעקבות הישנים שכולם צריכים ללכת בהם והכול בסדר,

אבל אם נקלעת לאיזשהו ספק

ואתה לא יודע להכריע,

אז רק הרב שלך יכריע, ואם הוא לא לפניך,

אז על פי היסודות שהוא נטע בך,

אתה צריך ללכת ולהכריע על פיו.

באה רוממנו את אלוהי אבי,

את הרב והאבא,

אלה שיודעים וקיבלו את התורה ומוסרים אותה,

ברוממתו על כל המעשים, שזה יהיה המכריע בכל ספק.

אם כן, למדנו יסוד שאפילו המרצים החדשים היום לא יודעים מה שהמן ידע.

המן

ידע שאתה לא יכול לבוא ולפתות

את הגדול בישראל, ואם הוא יעשה שטויות,

אז הם ישתנו

בעקבותיו.

הוא ידע שזה לא עובד ככה.

לכן הוא גזר גזירה על כולם, כי הם יעמדו והם יבטלו את הרב.

לא כמו ברסלב,

שהם לא מבטלים את הרב, אלא מקיימים את הרב.

הרב ביטל את עצמו, אמר שמגיעה לו שריפה

על מעשיו המקולקלים.

והם אומרים לו, זה תיקונים הוא עשה, הכל זה תיקונים.

אז למה הוא אומר שריפה? בטח זה מענבה.

אז זאת אומרת,

זה אפילו לדרגה של המן לא הגיעו.

כנראה מרוב ריקודים

אז הדעת

פורחת.

פורחת.

אדם צריך לדעת, לתורה

יש בסיס מוצק.

יש מיליארדים יהודים ששמרו אותה ולא זזו כהוא זה.

כהוא זה.

כתוב שאם יבואו אומות העולם

ויגידו ליהודים בכפייה לשנות, נגיד שאנחנו היינו רגילים ללכת

עם שרוך,

חוץ מכבודכם בנעל,

שרוך אדום,

ויגידו לעשות שחור, או אנחנו רגילים ללכת עם שחור והם יגידו לעשות אדום.

כדי לבטל אותנו מן המנהג הזה,

מנהג ישראל, תורה הוא,

צריך למסור את הנפש על זה,

על שינוי במנהג.

זאת אומרת כמה צריכים. הינה, ראינו פה דוגמה

שכתוב במפורש.

אם יבוא גדול ומפורסם, יחליט לאכול בשר

בתשעת הימים,

אז יגידו שהוא מקולקל והוא לא יצליח לקלקל אף אחד.

דובר על גדול ספרדי או גדול אשכנזי, לא תימני,

כי התימנים

בתשעת הימים גם אוכלים.

ככה המנהג אצלם.

אבל מכל מקום צריך לדעת שמי שעובר אפילו על מנהג,

צריך לעמוד כנגדו

ולא לוותר ולהגיד את שמצו ברבים.

ואני חוזר עוד פעם על דברי הרשב״ו,

שהרשב״ו אומר

שאחד פירש את אברהם ושרה

כחומר וצורה והוציא את זה מן הפשט,

כתב עליו הרשב״א.

אם עולה על דעתו

שאין שום בעלים על התורה ויכול כל אחד לדרוש בה כמו שליבו חפץ,

אז שידע.

אני עודני חי

ואני עומד על המשמר לבלתי לשא פנים לשום אדם.

אם ייגע בקוצו של להיות בגוף התורה,

אני מכריז חרם.

אתם שומעים?

ולכן,

על דבר זה צריכים להתנהג אנשי המוסר,

לשמור דרך המוסר ואורחות חיים.

ועל כל מקרה,

אם לא תדעי לך היפה בנשים,

צאי לך בעקבי הצאן,

בעקבות הראשונים.

מה אל תעשו עקבות חדשים שסותרים את העקבות של הראשונים.

רבי חנניאם בן עגשי אומר

רוסו הקדוש ברוך הוא לזכות את ישראל לפי כוח ירבו להם תורה ומסוות שנאמור אדנו חפץ למען סדגו יגדיל תורה ויעדין.

תודה רבה.